פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(כי תשא ע''ה) נתניהו ואובמה
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שני, 09/03/2015 שעה 0:59)


(כי תשא ע''ה) נתניהו ואובמה

נסים ישעיהו


ההתעקשות של מר נתניהו לנאום בקונגרס האמריקני למרות כל ההפחדות, מלמדת כי התודעה שלו היא יהודית באמת. כמה חבל שהתודעה הזאת מתגלה רק בעת מבחן כמו לקראת הנאום שנשא השבוע. ובנאום עצמו כמובן. הוא נשא את הראש בשעת מבחן, כמו מרדכי היהודי, אבל בשונה ממרדכי, הוא לא הקפיד על נשיאת הראש בימים של שיגרה. זה מה שיוצר את אי האמון כלפיו, וחבל.
השבת קוראים בתורה את פרשת כי תשא (שמות ל): יב כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה', בִּפְקֹד אֹתָם; וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף, בִּפְקֹד אֹתָם. בפשט הכוונה למפקד אנושי שאותו עורכים באמצעות מטבעות כדי להמנע מספירת אנשים, מעשה שעלול להיות מסוכן, כמו שראינו אצל דוד שמפקד אנושי גרם מגפה (שמואל ב' כד). אבל ה' אומר למשה: כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל ולא ''כי תפקוד את בני ישראל''. מכאן ברור שיש כוונה מיוחדת בשימוש בפועל ''נשיאה'' במקום ''פקידה''. נשיאה פירושה הגבהה; והרי הראש הוא החלק הכי גבוה בגוף האדם, האם אנחנו אמורים להגביה אותו עוד יותר? ואם כן – איך עושים את זה? מבחינה טכנית זה לכאורה פשוט: יג זֶה יִתְּנוּ, כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים--מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ: עֶשְׂרִים גֵּרָה, הַשֶּׁקֶל--מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, תְּרוּמָה לַיהוָה.

חום הלב

סופרים את המחציות ויודעים כמה אנשים יש. אבל איך המחצית הזאת תספיק להוות כופר נפש כאשר ידוע שאין מחיר לחיי אדם? וגם, כיצד בכוח נתינה של מחצית השקל בלבד זוכים לנשיאת ראש? גם משה התקשה בעניין זה עד שהקב''ה המחיש לו את העניין, כמובא ברש''י מחז''ל: נטל הקב''ה כמין מטבע של אש מתחת כסא הכבוד והראה לו למשה, זֶה יִתְּנוּ, כזה יִתְּנוּ. מטבע של אש מלמדת אותנו כי הנתינה הטכנית לבדה אינה מספיקה כדי כופר נפש וגם לא תביא לנשיאת ראש. כדי לכפר על הנפש וגם לזכות לנשיאת ראש, הנתינה צריכה להיות מלווה בחום הלב, באש הפנימית השואפת כלפי מעלה ומלווה את הנתינה. ואז הנתינה מרוממת את האדם, נשיאת ראש. וכמובן, לב חם לבדו, בלי ביטוי מעשי של נתינה, הוא חסר משמעות ותועלת. לא תהיה ממנו כפרה וגם לא נשיאת ראש. כלומר, צריכים לתת את תרומת ה' בפועל ושהנתינה תהיה מכל הלב, בלב חם.

נשיאת ראש של איש יהודי

ואת הפרשה הזאת קוראים למחרת שושן פורים. כלומר, פורים עצמו שייך לשבוע שבו קוראים את פרשת כִּי תִשָּׂא. ודומה כי הקשר בין הסיפור של פורים ובין נשיאת הראש של פרשת השבוע הוא שקוף לגמרי; הגזרה שגזר המן על היהודים היתה ביטוי מוחשי להיפך הגמור של נשיאת ראש, להשפלה מוחלטת שלהם. כי לא רק שדמם של היהודים הותר וכל פורע יכול היה לעשות בהם כרצונו, נשללה מהם גם הזכות הבסיסית להגנה עצמית. ומה היה הרקע לגזרה הנוראה הזאת? ובכן, המלך ציווה שכולם ישתחוו להמן כמו למלך עצמו וכולם קיימו את הצו. והנה קם איש אחד שמוגדר (מגילת אסתר פרק ב) אִישׁ יְהוּדִי... ...וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, ומסרב להרכין את ראשו בפני המן הכל יכול (פרק ג): ב וְכָל-עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר-בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן--כִּי-כֵן, צִוָּה-לוֹ הַמֶּלֶךְ; וּמָרְדֳּכַי--לֹא יִכְרַע, וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה.

אחד חוטא וכולם נענשים?

המן אפילו לא הבחין בכך אבל היו כאלה שדאגו להסב את תשומת לבו: ...וַיַּגִּידוּ לְהָמָן, לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי--כִּי-הִגִּיד לָהֶם, אֲשֶׁר-הוּא יְהוּדִי. רבות התחבטו בביאור סוגיה זו; שכן לכאורה לא היה איסור לקיים את מצוות המלך להשתחוות להמן. מה גם שזה נוגע לפיקוח נפש. אלא שמרדכי היה יְהוּדִי וזו, אומרים חז''ל, הגדרה למי שכופר בעבודה זרה. המן האליל את עצמו ומרדכי היהודי סירב להשתחוות לאליל. המן כעס מאד על הפגיעה בכבודו וביקש נקמה: ...וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים... מרדכי היה מוכן לשאת בתוצאות אישיות בשל סרבנותו, אבל לא היה מוכן לשאת בתוצאות הלאומיות. לכן, ברגע שנודע לו על גזרת המן, הוא לא ניסה לפייס אותו. מרדכי הבין שיש פה בעיה רוחנית עמוקה הנוגעת לכלל העם ופעל בהתאם. הוא פעל לתקן את הליקוי הרוחני בשורשו.

יהודי נשאר בן חורין

חז''ל (מגילה יב/א) דנים בשאלה מדוע נגזרה אותה גזרה נוראה. אחת הדעות היא שהגזרה היתה על שנהנו מסעודתו של אותו רשע (אחשורוש). כשיהודי נהנה מזה שהגוי מכבד אותו, זה בדיוק ההיפך מנשיאת ראש, זו הנמכת הראש. והגוי מגיב בהתאם. ואז, לא רק שאינו מכבד את היהודי שאינו מכבד את עצמו, הוא מזלזל בו ולפעמים הוא מגיע להתייחס אליו כאל עול שצריכים להפטר ממנו. כ''ק אדמו''ר מליובאוויץ' מביא בהקשר הזה את מאמר חז''ל (תנחומא תולדות, ה) בדבר הכבשה השורדת בין שבעים הזאבים ואת תשובת רבי יהושע לקיסר: גדול הוא הרועה שמצילה ושוברן לפניה. ככה זה כאשר נושאים ראש אל הרועה. אבל כאשר הכבשה מחשיבה את הזאבים ומנסה לרצות אותם, היא מתבטלת בפניהם ואין לה עוד כוח עמידה מולם. מרדכי הבין זאת היטב ולכן הוא סירב להרכין את ראשו. אמנם גופו נמצא בגלות אבל בנשמתו, ביהודי שבו, הוא בן חורין.

יהודי בכל מקום וזמן

אל מרדכי אנחנו מתוודעים לראשונה במגילת אסתר כ''איש יהודי'' כנ''ל (פרק ב, ה): ה אִישׁ יְהוּדִי, הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי... ולכאורה, שואל הרבי, מה נוגע לנו הציון שהיה בשושן הבירה? אלא יש כאלה שטוענים כי להיות יהודי בבית, במסגרת הקהילה שלך, זה בסדר; אבל אם אתה בשושן הבירה, במרכז המסחרי והתרבותי של המדינה, עליך להתנהג כמצופה ממך על פי כללי המקום. לא חייבים להבליט את יהדותך. אפשר ורצוי להופיע בציבור בלבוש המקובל; לא חייבים לשים כיפה ובטח לא להוציא ציציות החוצה. הציון הזה במגילה בא ללמד אותנו כי עלינו לנהוג כמו מרדכי שהיה יהודי בגלוי גם בהיותו בשושן הבירה. שזו הדרך הנכונה ליהודי. ולא זו בלבד אלא שגם לאחר הנס, לאחר שהגיע לתפקיד הבכיר ביותר שאליו יכול להגיע יהודי בזמן הגלות, הוא נשאר מרדכי היהודי.

יהודי מול גויים

במהלך הגלות הארוכה יהודים הגיעו לא פעם לתפקידים בכירים ביותר בארצות בהן חיו. דומה כי הראשון שהגיע לתפקיד בכיר הוא מרדכי ואנחנו אמורים ללמוד ממנו כיצד לנהוג בהגיענו למעמד בכיר כזה (פרק י): ג כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים, וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו--דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל-זַרְעוֹ. אנשים חושבים שאם יתאמצו לרצות את הגוי, יצליחו לרכוש יחס של כבוד אצלו. אבל האמת היא שבדרך הזאת הם רק יהפכו למשרתים שלו. הדרך היחידה להצליח כיהודי היא דרכו של מרדכי, אשר לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה ושהבליט את יהדותו לא כהפגנה בעד או נגד משהו או מישהו, אלא כדבר המובן מאליו, שכן יהודי לא נפרד מהקב''ה בשום תנאי. ולפיכך הוא גם אינו מוכן לוותר על איזשהו אינטרס של עמו תמורת שום הון בעולם. זוהי נשיאת הראש האמיתית שאותה לומדים מפרשת השבוע שבתורה ובמגילה.

בימים ההם ובזמן הזה

דומני שלא צריכים להתאמץ מאד כדי לראות עד כמה אקטואלי המסר הזה לפרשת השבוע החדשותית. ואולי נכון יותר לומר בלשון רבים, עד כמה אקטואלי המסר הזה לפרשות השבוע החדשותיות. כי הפרשה של השבוע, נאומו של ראש הממשלה בפני נבחרי הציבור האמריקנים, הדהד רבות עוד בטרם נישא והוא ממשיך להדהד לאחר שנישא. כצפוי, היו מי שעודדו אותו לפני וגם מפרגנים לו אחרי הנאום. אבל היו לא מעטים שהילכו עלינו אימים מפני התוצאות הנוראות שיביא עלינו הנאום הזה ומשיכים בכך גם לאחריו. והכל מפני שהרעיון שמר נתניהו ינאם בפני המחוקקים האמריקנים לא מצא חן בעיני נשיא ארצות הברית. לא נוכל להאריך הרבה בהפרכת טיעוניהם וגם אין צורך; רבים וטובים עשו זאת ועשו היטב. מה שאותנו תפס זה ההקבלה הברורה למסרים של פרשת השבוע בתורה ובמגילה.

מאבק על הזהות

במלים פשוטות, המערכת הפוליטית שלנו נחלקת כיום לשני מחנות ברורים, המחנה שרוצה זהות יהודית מוגדרת למדינה מול מחנה שכופר בזהות כזאת. יש כמובן גם את אלה שמקפידים לשמור על עמימות ואינם חושפים בבירור את דעתם בנושא זה, בתקווה שהמצביעים יאפשרו להם ליהנות מההפקר. דומני שהתקווה שלהם מבוססת מאד. יתרה מכך, דומני כי המחנה שכופר בפירוש בזהות יהודית למדינה, אינו עתיד להיפגע מכפירתו. וזה לא מפני שרוב מוחלט של העם אינו רוצה בזהות כזאת חלילה, זה מפני שלא לגמרי מאמינים בטוהר כוונותיו של מי שנושא את דגל הזהות היהודית. בהנחה שמר נתניהו הוא המנהיג של מחנה הזהות, הוא הרוויח ביושר את הספקנות שמגלים המצביעים ביחס אליו. שכן בשתי הפעמים שהוטל עליו להרכיב ממשלה הוא בחר להתחיל את הקואליציה דוקא עם נציגי האנטי זהות יהודית.

נשיאת ראש כדרך חיים

ההתעקשות של מר נתניהו לנאום בקונגרס האמריקני למרות כל ההפחדות, מלמדת כי התודעה שלו היא יהודית באמת. כמה חבל שהתודעה הזאת מתגלה רק בעת מבחן כמו לקראת הנאום שנשא השבוע. ובנאום עצמו כמובן. במלים אחרות ובהקשר לפרשת השבוע בתורה ובמגילה, הוא נשא את הראש בשעת מבחן, כמו מרדכי היהודי, אבל בשונה ממרדכי, הוא לא הקפיד על נשיאת הראש בימים של שיגרה, בהיותו בשושן הבירה. זה מה שיוצר את אי האמון כלפיו, וחבל. אפשר ללמד עליו זכות; הוא מנסה לאחד את העם ונדמה לו כי אם יקרב את נושאי דגל האנטי זהות זה ישפיע לשנות את תפיסתם. אבל זו טעות והוא חוזר עליה שוב ושוב. הדרך היחידה היא דרכו של מרדכי – משה רבנו של דורו – שאינו מתפעל מאיש, הולך בדרכו ומי שרוצה שיצטרף.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  יש כאן לקח אוניברסלי  (הזוהר הצפוני)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי