חוזרים ושואלים אותי- אתה מצביע שוב ושוב על התהליך המדיני התקוע, ומאיים שאם לא נראה תפנית חיובית עלול גורלה של ישראל להיות כגורל משטר הלבנים בדרום-אפריקה, וסופה של המדינה היהודית. אז מה אתה מציע, מה היית אתה עושה אילו היה הדבר בידיך?
אני נענה, אפוא, לאתגר. עם שתי הערות מקדימות:
ההחלטה איננה בידי, ואין שמץ של סיכוי כי הצעתי תתקבל ע''י המערכת הפוליטית הקיימת. אין טעם להתווכח ולהתמקח עמי על פרט זה או אחר בהצעתי; הצעתי מתייחסת למציאות היום. היו בעבר הזדמנויות והצעות טובות לאין ערוך, אלה הוחמצו ואין דרך לחזור בנו. זה נכון גם לגבי העתיד. התוכנית המוצעת מתייחסת למציאות הנוכחית, אפשר ובעוד שישה חודשים או שנתיים, שוב נידרש לקבוע שגם אפשרות זו הוחמצה.
הנחות המוצא
הנחת המוצא שלי, אפילו היינו רוצים ומציעים - אין סיכוי ל''הידברות'', למשא ומתן שיניבו תוצאות והסכם. ישראל מבקשת ''הידברות'' על מנת להרוויח זמן, על מנת שיוסר הלחץ הבינלאומי מעליה. ה''הידברות'' נועדה לבטל את הצעדים המדיניים אותם יוזם אבו מזן לאחרונה. ואלו אש''פ נואשו מן הסיכוי להגיע להסכם ב''הידברות'' שרק מנוצלת ע''י ישראל ליצירת עובדות חדשות ומכאן שעל הפלסטינים להזדרז.
העולם איבד סבלנותו ל''כיבוש''. אין משמעות לשאלה אם נטפלים עלינו בצדק או לא? ולמה עוסקים דווקא בנו ולא במוקדי פורענות רבים ואחרים. תהליך זה מנוצל היום ע''י הפלסטינים, בתנועת מלקחיים – זרוע מדינית משפטית, המבקשת הכרה ופעולה במערכת המוסדות הבינלאומיים, וזרוע תעמולתית, אותה מובילה תנועת ה-BDS, החותרת לדה לגיטימציה של הכיבוש ושל ישראל.
ישראל תובעת מן הפרטנר הפלסטיני להכיר בישראל כמדינת הלאום היהודית. אלא שלא זו הבעיה. הסכסוך לא ייפתר, לא נגיע להסכם וליחסים נורמאליים כל עוד לא פורקה מן היסוד בעיית הפליטים הפלשתינים.
ואין לנו זמן ''בינלאומי'' בלתי מוגבל. המדינות הידידות המסורתיות של ישראל, אלה שתומכות ומאמינות בזכותה הלגיטימית של ישראל להתקיים, אף הן, ללא יוצאת מן הכלל, מבקשות להשתחרר מהשלמה עם ''הכיבוש''. המטרה שעלינו להציב לעצמנו היא ההפרדה בין הכיבוש והרצון לראות בסיומו לבין הדה- לגיטימציה של מדינת ישראל.
יש גם שעת כושר – המאבק המטורף הפנים-אסלאמי והפנים-ערבי – מוליד אופציות חדשות, מוליד גם מנופי לחץ ערבים-אסלמיים פוטנציאליים על ההנהגה הפלסטינית.
עתידה ועצם קיומה של ישראל מותנים בייזום צעדים שיאפשרו לנו לצאת ולהשתחרר מן התהליכים הללו.
הצעת התוכנית
עיקרה של התוכנית – ליצור עובדה חד צדדית של ''סיום הכיבוש'' ביהודה ושומרון וברצועת עזה.
להלן הצעדים המוצעים:
- ממשלת ישראל מודיעה, חד-צדדית, על סיום הכיבוש הצבאי הישראלי בגדה המערבית וברצועת עזה.
- בגדה המערבית תתקפל ישראל ותסתגר, בשלב זה, בשטחים שכולם או רובם, יהפכו לגבולות הקבע בעקבות הסכם השלום העתידי עם המדינה הפלסטינית.
- יוסרו הגבלות התנועה היבשתית, הימית והאווירית ברצועת עזה. מבחינה ישראלית תהפוך הרצועה לישות מדינית עצמאית נפרדת.
- ממשלת ישראל רואה בהחלטות אלה צעד ראשון ביישומן של החלטות מועצת הביטחון 242 ו-338.
- גבולות הקבע שבין ישראל למדינה הפלסטינית ייקבעו בהסכם עם המנהיגות הערבית-הפלסטינית. עד אז - קו הגבול המדיני של ישראל, קו מוכר ומקובל בינלאומית, הוא ה''קו הירוק'' שלפני מלחמת 67.
- ישראל מקפיאה לאלתר ולחלוטין בנייה ישראלית חדשה בשטחי יהודה ושומרון:
א. בתחום גושי ההתיישבות הקיימים – ראה מפה שתצורף – יותרו, החל מהיום, רק השלמות בנייה חיונית לצורכי האוכלוסייה הקיימת.
ב. לא תותר בניית התנחלויות ושכונות חדשות.
ג. בשטחי יהודה ושומרון שמחוץ לתחום הגושים – תהיה הקפאה מוחלטת של כל בנייה חדשה.
- הקפאה זו תישאר בתוקפה עד להשלמת המו''מ ולהשגת הסכם עם המנהיגות הפלסטינית על גבולות הקבע ועל הסדרי החיים שבין שתי המדינות.
- הקפאה זו של הקמת שכונות חדשות תחול גם על הבנייה היהודית במזרח ירושלים.
- ממשלת ישראל מפרסמת היום את ''חוק פינוי- פיצוי''. חוק זה יאפשר לכל מתיישב יהודי ביהודה ושומרון לחזור לתחומי הקו הירוק, תוך קבלת פיצוי נאות.
- ממשלת ישראל מודיעה על הקמת רשות מיוחדת למימוש ''חוק הפינוי-פיצוי''.
- עד שיוסכמו הסדרי ביטחון חדשים בין ישראל למנהיגות הפלסטינית – יישארו כוחות צה''ל פרוסים בשטח, יחד עם מערך אנשי השב''כ, לשמירה על צורכי הביטחון של ישראל ושל היישובים הישראליים. עם זאת, תפנה ישראל לאלתר את שטחי האש והאימונים שבגדה המערבית, ותעבירם לידי הפלסטינים.
- חיל האוויר של ישראל ימשיך לקיים שליטה מלאה על כל המרחב האווירי של הגדה המערבית.
עד כאן ההחלטות והצעדים החד-צדדיים של ישראל, לסיום הכיבוש הצבאי.
ממשלת ישראל קוראת למנהיגות הפלסטינית לפעול במקביל:
א. ליטול אחריות מדינית וניהולית על כל האוכלוסייה הערבית פלסטינית ועל כל השטח הפנוי מיישובים ישראליים קיימים או ממתקני צה''ל שיישארו בשטח (כל שטח C).
ב. ליטול אחריות על התנועה והמעברים בגשר אלנבי ובגשר דמיה.
ג. במקביל – היא קוראת למנהיגות הפלסטינית, להיכנס למו''מ מידי עם ממשלת ישראל על:
- פתרון בעיית הפליטים הפלסטינים,
- גבולות הקבע בין שתי המדינות,
- ועל הסדרי החיים עד שיושג הסכם הקבע המלא:
- הסדרי תנועת פלסטינים לתחומי ישראל
- הסדרי תנועת פלסטינים מתחומי הגדה המערבית לרצועת עזה.
אין בתוכנית זו פינוי בכוח של מתיישבים ישראלים. ישראל לא תוכל לעמוד בכך בעקבות הניסיון הקשה של ההתנתקות מן הרצועה. ההתפנות של המתיישבים תושג בעמידה המוחלטת על הפסקת ההתיישבות והבנייה, הפסקה שתביא למתיישבים האידיאולוגיים להבין כי
ישראל הכריעה נגדם.
מהלך ישראלי יזום
