מה רע בפוליטיקה?

אלוף (דימ.) שלמה גזית

האזנתי בימים אלה לראיון שקיים רזי ברקאי בגלי צהל עם האלוף דידי יערי, לרגל החלטתו לפרוש מתפקידו כמנכ''ל רפא''ל, לאחר אחת-עשרה שנים בתפקיד. לשאלת ברקאי, האם הוא שוקל הליכה לפוליטיקה, השיב שטרם החליט על דרכו, אולם הפוליטיקה איננה מצויה בתוכניותיו. ''מה רע בפוליטיקה?'' הגיב ברקאי...

דין ודברים זה החזיר אותי לשנת 1980, משעמדתי לפשוט את המדים ומשפנו אליי נציגים מטעם שתי מפלגות, להצטרף ולהיכלל כמועמד מטעמן לבחירות לכנסת שהיו צפויות להיערך ב-‏1981.

נתתי תשובה שלילית לשניהם.

שלוש שנים לאחר מכן, כנשיא אוניברסיטת בן-גוריון, אירחתי את הגנרל אלכסנדר הייג. הזמנו את הגנרל לקבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה. היה זה סמוך לאחר שהתפטר ב-‏1982.מתפקיד מזכיר המדינה במימשל של הנשיא רונלד ריגן.

קיימנו הרבה שיחות במהלך ביקורו אצלנו, בין היתר שאל אותי- ''ג'נרל גזית, איך זה, עם הרקע והניסיון של שרותך הצבאי, בחרת שלא להשתלב במערכת הפוליטית של ישראל?''

''בהחלט שקלתי זאת, השבתי לו, ואף הייתה אליי פנייה מטעם שתי מפלגות, ונתתי תשובה שלילית. נתתי את תשובתי דווקא בשל הניסיון רב השנים שהיה לי, בסמיכות רבה למערכת הפוליטית. לא היה לי ספק – זה לא היה לרוחי. ידעתי שמערכת התפקוד, מערכת היחסים במערכת הפוליטית שונה לחלוטין מזו שהכרתי בצה''ל, מערכת יחסים שלא הייתה לרוחי ומערכת יחסים שהיה לי ברור כי אינני מתאים לה וייתכן מאד שאף אכשל בה''.

הוספתי וציינתי כי אני מכיר מקרוב את קציני צה''ל אשר ניסו מזלם בפוליטיקה, לאחר שפשטו מדים, ורובם – לא מצאו דרכם במבוך הפוליטי.

''ג'נרל גזית, הגיב הגנרל הייג, למה לא עמדת לצדי, לפני שנתיים, קודם שהחלטתי אנוכי ללכת לפוליטיקה?...''

דור מפקדי ההגנה, הפיקוד הבכיר של צהל עם קום המדינה, צמחו על רקע אידיאולוגי ברור, רובם היו יוצאי התנועה הקיבוצית, ובדרך הטבע ראו עצמם כנציגים פוליטיים. אנשי אחדות העבודה, הקיבוץ הארצי, וכמובן, חברי מפא''י.

חבורת הפיקוד של צה''ל החדש, זו שירשה את דור טרום-המדינה, מאופיינת בא-פוליטיות, היא רחוקה ומנותקת מן הפעילות המפלגתית-אידיאלוגית, והיא רואה את שירותה הצבאי, כשרות ציוני-ממלכתי. מרביתם, בעת שפרשו מן השרות הצבאי, אם הצטרפו למפלגה זו או אחרת, הרי שעשו זאת במטרה לחזור לתפקיד ביצועי-אקזקוטיבי, כשר, כמנכל משרד ממשלתי, או כראש עיר. אלה מצטרפים למפלגת השלטון, למפלגה שתוכל להציע להם תפקידים.

אינני יודע מה הם שיקוליו של האלוף יערי ומה תהיה החלטתו עם פרישתו ממערכת הביטחון. למרות הרקע המשפחתי שלו, אני מניח כי שיקוליו האישיים יהיו דומים.

סימן השאלה היום מתייחס לדור המפקדים הבא של צה''ל. דומה כי חבורת הקצינים והמפקדים, אנשי ה''כיפות הסרוגות'', תחזור ותהיה קצונה אידיאולוגית, חבורה של קצינים אשר יבקשו לחזור למעמדי השפעה פוליטיים במפלגות ובקבוצות האידיאולוגיות שם צמחו, ומהן אף נשלחו לבסס מעמד והשפעה במערכת הביטחון.

בעוד חמישה ימים נעביר דף ותחל שנה אזרחית חדשה, 2016. מיטב הברכות לשנה החדשה, הבאה – כך אנו מקווים – עלינו לטובה.

הצגת המאמר בלבד

שום דבר לא רע בפוליטיקה

בצלאל פאר (יום ראשון, 27/12/2015 שעה 9:28)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מלבד העובדה שיש גם פוליטיקאים רעים. כנראה שבפוליטיקה יש יותר רעים מנניח ברפואה או במדעים, רק משום שרף הכניסה לעולם הפוליטיקה הוא נמוך מאוד ולא מצריך מבחנים קשים מלבד מבחן הציבור. ואינני אומר את זה לרעת הפוליטיקה או הפוליטיקאים, כי פוליטיקה היא מדיניות של הכל בכל והיא צריכה לייצג את העם/אזרחים, ושכך היא צריכה לייצג את כל החלקים המרכיבים את השלם, גם את הרעים שבהם (ושכל אחד יגדיר את הרע בעיניו). לכן ראוי שאנשים ראויים הידועים כישרי דרך יצטרפו למפלגות השונות כדי להכריע לטובה בעצם השתתפותם במשחק הפוליטי. זה לא שאלה של התאמה אישית, אלא התאמת הפוליטיקה לאישיותם. ככל שיותר ויותר אנשים בעלי איכות מקצועית, מוסרית ואישית יתמודדו על השתלבות ברשימות המועמדים לכנסת, כך ההליך הדמוקרטי ינפה מתוך עצמו את הפחות טובים ואת הרעים. בכל מפלגה אליה הצטרף מבחוץ אישיות ביטחונית, מדעית, אקדמאית מוכר הוא זכה למקום ריאלי טוב ברשימה, ולכן יש לעודד יותר ויותר אנשים מהקבוצות האלה להצטרף לפוליטיקה. משום כך למשל אני שמחתי לשמוע שראש עיריית ירושלים ניר ברקת הצטרף לליכוד במגמה להתמודד על מקום ברשימה לכנסת ואולי להתמודד על ראשות המפלגה לאחר שנתניהו יפרוש לביתו (או אולי ייאלץ לפרוש בגלל חריקת המשטרה בעניין בקבוקי שרה) וראש עיריית תל אביב רון חולדאי שוקל להתמודד על ראשות מפלגת העבודה או אולי אפילו לרוץ ברשימתה לכנסת בבחירות הבאות.

כל זאת, ובלבד שהפוליטקאי לא נגוע בפלילים. בשנים האחרונות מתגברת המגמה שגם פוליטיקאים שהתנהגו ואפילו שחשודים שהתנהגו באופן לא אתי גם הם נזרקים החוצה ללא משפט. מצד אחד זה דבר חיובי שגם על עבירות לא פליליות הפוליטיקאי נענש אבל מנגד ההליך הסמי-משפטי הזה הופך לחלק מהמשחק הפוליטי ויכול אפילו לפגוע בדמוקרטיה, כאשר קבוצת פוליטיקאים אינטרסנטיים יוזמים הכפשה מכוונת של פוליטיקאי שעומד בדרכם בצורה חוקית ומונע מהם את הגשמת חלומם לחצוב את דרכם לצמרת או לפגוע במלגה היריבה. לכן אני מקווה שאזרחי ישראל, המשטרה והרשות המשפטית יקחו את זה לתשומת ליבם.

לגבי 'חבורת הקצינים והמפקדים, אנשי ה''כיפות הסרוגות'' ' אני רוצה להרגיע את גזית ולציין שעל בסיס ניסיון העבר עד היום, שום קצין עם כיפה תפקד שלא כדין. אני יכול לציין את יאיר נווה שהיה סגן הרמטכ''ל ושלפני כן כמפקד פיקוד מרכז הוא פיקד על ההתנתקות מחלק המצומצם בצפון השומרון, מפקד אוגדת הפינוי מעזה היה תא''ל גרשון הכהן, אלעזר שטרן נחשב לאיש המרכז הפוליטי. הרצי הלוי ראש אמ''ן היום הם רק המעט המייצגים את הכלל. כולם עמדו במבחנים קשים העומדים לכאורה כנגד השקפת הפוליטית הצפויה (מה שלא בטוח כל כך כי סביר שלכל אחד מהם ראייה פוליטית משלו). השבוע מסיים מחזור נוסף של טייסים חדשים. אף אחד לא מרים גבה איך זה ש-‏15% מהם הם בני קיבוצים ולכאורה צפויים לפעול רק לפי השקפתם הפוליטית? כלומר הייצוג של בני הקיבוצים הוא פי-‏5 מחלקם באוכלוסיה, בעוד שהציונות הדתית היא לכל היותר כ-‏48% מאוכלוסיה (23% מסורתיים לא כל כך דתיים שיכולים להיחשב ע''י הבריות כחילונים, 15% מסורתיים דתיים, 10% דתיים) וייצוגה בקצונה הצבאית הוא רק כ-‏30% - 40% והמדיה 'רועשת' ..... אז לדבר על כך שחלקם ''אף נשלחו לבסס מעמד והשפעה במערכת הביטחון'' זו אשמה מצוצה וחסרת תוקף שמעידה רק על חשש סובייקטיבי של מר גזית.

_new_

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.