פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(בשלח עו) איך ממשיכים מכאן?
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שישי, 22/01/2016 שעה 7:00)


(בשלח עו) איך ממשיכים מכאן?

נסים ישעיהו



בקריעת ים סוף ראו בני ישראל כי הקב''ה הציל אותם בחסדו הגדול, המסומל בימין, ובאותה יד עצמה הוא הטביע את המצרים בים. באותה תנועה עצמה הצלה לישראל ומכה לאויביהם
פרשת השבוע פותחת בפסוק (שמות י''ג): יז וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹקִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹקִים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה--וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. מחשש שמא יתחרט העם על עצם היציאה להרפתקה, נמנע הקב''ה מהנחות אותנו בדרך הקצרה ישר אל הארץ המובטחת. הוליך אותנו בדרך ארוכה הרבה יותר. ולכאורה, איך יעלה על הדעת שאחרי כך וכך שנים של שיעבוד קשה במצרים, יעלה על דעתם לשוב לשם מאיזו סיבה שהיא? יכול להיות שיתגעגעו לשיעבוד? לא. לא לשיעבוד. אבל בהחלט כן לנוחות של ההרגלים המוכרים. וכמו שהראינו בשבוע שעבר, היו כאלה שלא ממש רצו לצאת ממצרים, לאחר שהשיעבוד נפסק עם המכות שחטפו המצרים, ונותרה רק הנוחות.

יציאת מצרים כתהליך

ועובדה זו רמוזה גם במלים הראשונות של פרשתנו: וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, לא כתוב ''בצאת העם ממצרים'' אלא בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, גירש אותם על כרחם. ממילא היה צפוי שעם הקושי הראשון שבו יתקלו, מלחמה עם פלשתים (שישבו על הדרך הקצרה) למשל, יתחרטו וינסו לשוב למצרים. ואמנם זה לגמרי לא פשוט לצאת ממצרים, ממצרי החשיבה שהורגלנו בה. כל כך קשה לצאת ממצרים, עד שהתורה מצווה אותנו לתרגל את היציאה הזאת יום יום. היציאה הזאת פירושה לא לקפוא על השמרים, שהיום יהיה כמו אתמול ומחר כמו היום. זה מה שהיה לנו במצרים מאות שנים וזה לא טוב. חייבים להתחדש, לפרוץ את הגבולות המוכרים של החשיבה וההרגלים ולצאת למרחבים חדשים.

לא צעד חד פעמי

כאמור, זה לגמרי לא פשוט לצאת ממצרים כתהליך, כל יום מחדש. אפשר שמישהו יצא ממצרים באיזו הברקה פתאומית, חד פעמית, אבל כתהליך זה מאד קשה. לכן המודעות לצורך החיוני ביציאת מצרים יומיומית, אינה נחלת רבים. מוותרים מראש. אבל גם מי שמודע ומנסה לצאת ממצרים, מתקשה בכך מאד, כי ההרגלים רודפים אותו כביכול ומנסים שוב ושוב להתנחל בתוכו ולהשתלט על ההוויה שלו. ואת הקושי הזה ממחישה לנו התורה בסיפור של פרשת השבוע, קריעת ים סוף שבאה לאחר ובהמשך ישיר ליציאת מצרים. כאמור, עצם היציאה ממצרים היא מהלך חד פעמי שעדיין אינו מחייב, שהרי אפשר לחזור להרגלים הישנים ובקלות.

ממצרים למיצר

קריעת ים סוף אירעה לאחר שפרעה רדף אחרי בני ישראל בניסיון להחזיר אותם לשליטתו. כעת בני ישראל במיצר אמיתי; הים לפניהם, פרעה וחילו רודפים אחריהם, ומשני צידיהם מדבר פתוח. אין להם לאן לברוח. בני ישראל צעקו אל ה', התפללו, אבל התגובה של ה' מפתיעה לכאורה (פרק י''ד): טו וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, מַה-תִּצְעַק אֵלָי; דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ. מה פירוש מַה-תִּצְעַק אֵלָי, חווים מצוקה קיומית ופונים אליך בתפילה, מה לא בסדר בזה? מה שלא בסדר זה שמבקשים מה' שיעשה עבורנו את מה שהוא הורה לנו לעשות עבור עצמנו, לצאת ממצרים וללכת להר סיני כדי לקבל את התורה. יש מכשולים בדרך? ההרגלים הישנים (מצרים) מאיימים להשתלט – התעלמו. רק המשיכו ללכת.

רק לעשות מה שצריך

כאשר תפרצו את מסגרת החשיבה שלכם, מבטיח הקב''ה לבני ישראל באמצעות משה, כאשר תתמסרו למילוי ההוראות שקיבלתם, או אז אעשה אני את כל היתר. אקרע בפניכם את הים וגם אטפל בפרעה ובחילו. ואכן זה בדיוק מה שקרה, כידוע. בני ישראל קפצו לים, הים נבקע בפניהם והם עברו בו בשלום, המצרים רדפו אחריהם אבל אז הים חזר לאיתנו והם טבעו. רק טבעי שהתפעלו מאד מהנס שקרה להם, מקריעת ים סוף והצלתם מיד המצרים. וכתוצאה מכך מעומק לבם פרצה שירה. שירת הים המפורסמת. בשירה הזאת מופיע פסוק שדומה כי אין כמוהו להמחיש את עוצמת החיוב שבקשר בינינו ובין בוראנו, את אהבתו אלינו (פרק ט''ו): ו יְמִינְךָ ה', נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ; יְמִינְךָ ה', תִּרְעַץ אוֹיֵב.

יש יד ויש ימין

בסוף הפרק הקודם כתוב: לא וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם... מה ההבדל בין ''יד'' ל''ימין''? ובכן הכלל הוא שסתם יד זו שמאל, מידת הגבורה. ימין היא מידת החסד. בקריעת ים סוף ראו בני ישראל כי הקב''ה הציל אותם בחסדו הגדול, המסומל בימין, ובאותה יד עצמה הוא הטביע את המצרים בים. באותה תנועה עצמה הצלה לישראל ומכה לאויביהם. האם עדיין יש צורך להצביע במפורש על העובדה שזהו גם מצבנו כיום? האם לא רואים כיצד הקב''ה עושה שפטים באויבינו ובו זמנית מעניק לנו שיגשוג וצמיחה שאין להם אח ורע בכל העולם? כנראה לא רואים, כי שבויים בהרגלי חשיבה גלותיים¬¬/מצריים. הגיע הזמן לפקוח את העיניים ולהודות לה' על חסדו הגדול עמנו.

ניתן להאזין לתמצית הדברים ברדיו קול הלב בתכניתו השבועית של אריק לב.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי