אינני יודע

אלוף (דימ.) שלמה גזית

שוב ושוב אני נשאל – מה רוצה ישראל? מה רוצים הפלסטינים?

ואין בפי תשובה. פשוט אינני יודע, ודומני כי התשובה גם איננה חשובה.

יש אין ספור סקרי דעת קהל, אצלם ואצלנו – כך וכך אחוזים מבקשים הסכם מדיני, כך וכך מאמינים בהסכם, ולעומתם – כל אלה שאינם רוצים בהסכם ואינם מאמינים בו. והנתונים בסקרים אלה משתנים לעתים מזומנות, כמעט כמו חילופי עונות השנה ותהפוכות מזג האוויר.

למדתי שלא להתייחס לסקרים אלה ברצינות. די בהתפתחות ביטחונית חריגה או בהתפתחות מדינית יוצאת דופן, אצלנו או אצלם, והסקר יתן מיד תוצאה חדשה ושונה.

למדתי גם שלא לקחת יותר מדי ברצינות עמדות-מוצא אידיאולוגיות, מצדם ומצדנו.

החיים וההיסטוריה מצביעים על שינויים שלא צפינו אותם ולא לקחנו אותם בחשבון, כמעט לעולם לא אין תשובה ופתרון אידיאלי ואבסולוטי, להיפך, תמיד נדרשים פשרה והשלמה עם המציאות, תוך דחיית הפתרון הנכסף והאידיאלי לעתיד הרחוק.

לא אשכח שיחה שהייתה לי פעם עם יאסר ערפאת. טענתי שאלתיו כיצד להבין את מעורבותו בתהליך השלום עם ישראל, כאשר בה בעת הוא נושא נאומים חוצבי להבות על דגל פלסטין שיונף בהר הבית בירושלים, בעכו, בחיפה וביפו?

תשובתו הייתה הלקח שלמד מאתנו היהודים. הנה 2000 שנה חזרנו אמרנו ''לשנה הבאה בירושלים!'' והנה אלפיים שנה איש לא לקח תפילה זאת ברצינות, לא אתם ולא העולם. ותשובתכם הייתה – אינכם מאפשרים לנו גם לחלום?

''גם אנו הפלסטינים איננו מוותרים על החלום, על פלסטין השלמה. האם נגיע לכך? בדורי? או בעוד עשרות ומאות בשנים? אין בפי תשובה, אך אסור לנו לוותר על החלום!''

מנהיגות ראויה איננה מוותרת על החלום אך מתמקדת באפשר, בפתרון בעיות השעה, מתחשבת בעולם המשתנה אצלינו, אצלם, סביבנו ובעולם.

קצב השינויים וההתפתחויות בדורנו חסר תקדים.תהא זו איוולת לאמץ מדיניות המתיימרת לראות ולדעת כיצד ייראו הדברים ב''עתיד הרחוק'', כן בעוד חמש או עשר שנים. מה איפוא המסקנה – דבר והיפוכו – לא להחמיץ כל הזדמנת שנקר ית בדרכנו, ולא ליזום צעדים ארוכי טווח, שנתחרט עליהם מחר.

לא נעים לומר זאת, אך אנו מצויים היום בעידן הטקטיקה ולא האסטרטגיה.

מבין הבעיות הרבות והמגוונות שבפנינו, שלוש עומדות היום בפני ההנהגה הלאומית בישראל, עם שלושתן עלינו להתמודד ולתת עליהן את הדעת:

אתחיל ב-BDS. זה סרטן המתפשט והולך, סרטן שמטרתו להשמיט הקרקע מתחת לרגלינו. דרושה יד מכוונת אשר תרכז המאבק בתנועה זו. ויכולה להיות רק כתובת אחת להתמודדות זו – ראש הממשלה.
עתיד הרצועה. אין זו רק בעיית יישובי עוטף עזה. דרושים ובהקדם צעדים אשר יתנו סיכוי-חיים לשני מיליון פלסטינים הכלואים במחנה המעצר הגדול בעולם; וזו בעיה שלנו.
ודרושה מדיניות שתקטין הלהבות ותמנע הסלמה של אינתיפדת היחידים והסכינים החדשה. על אף ההצלחות הטקטיות המרשימות של מערכת הביטחון, אנו מלבים את האש במקום לכבותה.

מה עמדת ישראל בשלוש שאלות אלה, מה בכוונתה לעשות – אינני יודע.

הצגת המאמר בלבד

אם אינך יודע - שאל בני ונען......................

המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 27/02/2016 שעה 17:30)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

1 - כמה אמנות בינלאומיות כמו ז'נבה , זכויות האדם ואחרות איבדו את הרלוונטיות . אבל לא מעיזים לבטלן או לשנותן .
2 - לדעתי במהלך מאה זו תפרוץ מלחמת עולם שלישית ואולי כבר החלה .
3 - רצועת עזה ההולכת לכוון שחזה בנג'מין פרנקלין . פיצוץ אוכלוסין שמתפתח למסע רצח והרס פנימי וגם חיצוני .
אין לכך פיתרון נעים . רצוי דילול אבל דילול יאפשר המשך ילודה מוגזמת .
4 - לאינטיפאדת הסכינים יש פתרון שהוא מנוגד לאמנת ז'נבה .

למעשה לכל הסיכסוך עם הפלסטינים הפתרון ההגיוני היחיד הוא טרנספר .
אבל היגיון זה לא מה שמפעיל את העולם .

_new_

ככה ישראל ''נילחמת'' בגל טרור

הזוהר הצפוני (יום ראשון, 28/02/2016 שעה 9:51)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הפלסטינים דוקרים אותנו יום יום.
הפלסטינים דורסים אותנו יום יום.
הפלסטינים משקרים,מסיתים,מעלילים סיפורי זוועות נגדנו יום יום.

ומה עושה ישראל?
-נותנת לפלסטינים, פרס של 500 מיליון שקל!!
''תודה'' לביבי וכחלון.

נותנים לאויב כל הזמן,פרסים על אלימות וטרור, ולא מבינים מדוע האלימות,לא ניפסקת?!

_new_

להתנתק סופית מרצועת עזה

הזוהר הצפוני (יום רביעי, 02/03/2016 שעה 21:46)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

עזה מפרנסת כיום,עשרות אלפי ישראלים.
חקלאים,סוחרים,יבואנים,מובילים ועוד, מתפרנסים היטב מהשוק ה''שבוי'',
של עזה.

כנראה לסוחרים היהודים האלה,ישנה השפעה רבה במרכז הליכוד,קבלני קולות וכו'.ובגללם אנחנו עדיין מחוברים לעזה,בקשר סאדו-מזוכיסטי מעוות.

די,מספיק.להתנתק סופית מעזה הרעה.אין יותר,נגמר!

לתת להם שנה להתארגן.להודיע לאו''ם וכו' ואז לנתק את כל החשמל,מים,טלפון,סחורות,משאיות,גז,דלק,מלט,שקלים, וכו' שמגיעים מישראל.

אנחנו אויבים,נכון?!

בנוסף-
כל תוקפנות מעזה,כלפי ישראל.תיענה בהתקפה ישראלית מוחצת.

פותר בעיה.

_new_

בצלאל פאר (יום שלישי, 29/03/2016 שעה 23:41)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אינך יודע, למרות שהפלסטינים אומרים זאת שוב ושוב. הם אמרו זאת מאז הולידו את עצמם כשהקימו את הפת''ח והגדירו את זה יפה במסמך ''תורת השלבים להשמדת הישות הציונית'' מ-‏1974 כשגזית היה כבר ראש אמ''ן. לכן אני מתפלא ששלמה גזית ''לא יודע''. זה מזכיר לי שיש גם אנשים ש''לא יודעים מה החמאס'' רוצה, למרות שבמסמך הבסיס של החמאס רשום במפורש 'להשמיד את ישראל'.
הסקרים בציבור היהודי לא חשובים כי אנחנו מדינה דמוקרטית שמונהגת ע''י קבוצה נבחרת ואנחנו יודעים פחות או יותר את השקפת עולמם, הגם שלעיתים עשו צעד אחד יותר רחוק, כמו שלום עם מצרים ונסיגה מוחלטת מסיני או הסכם אוסלו והפיכת ארגון טרור לפרטנר מדיני. עדיין אפשר לומר שההתנהלות היתה במסגרת ''סטיית התקן'' הפוליטית.

אבל האם אנחנו יכולים לצפות לסטיית תקן גדולה ומשמעותית מחברה מוסתת ומסיתה שדוגל בהשמדת ישראל, בין אם במלחמת טרור עם הודנה (חמאס) ובין עם טרור משולב בתהליך מדיני (הפת''ח/רש''פ)? היתכן שהפת'ח/אש''פ או החמאס יקבלו פתאום ויכירו בזכות קיומה של מדינה לא-אסלאמית במרחב הקיום האסלאמי, באדמת הוקף האסלאמית? לצערי כל עוד האסלאם הוא המרכיב המרכזי, העיקרי וכמעט הבלעדי המרכיב את זהותו של הערבי מוסלמי לא יתכן שלום מתוך השלמה, שלום אמיתי, מה שאומרים אצלנו. לכל היותר השלום יהיה זמני, טקטיקה של הודנה, עד שהאוייב יגבש כוח מספיק עד שהוא יחשוב שהוא יכול להשיג את המשימה במלחמה.

לכן אנחנו בצד היהודי מתווכחים ביננו וויכוחי שווא על כן לסגת, לא לסגת, כמה לסגת, איך לסגת ושאר המצאות להחזיר את הבטחון לליבותינו. אבל זה ויכוח עקר ומיותר, שכן שלום עושים עם האוייב ולא עם עצמנו. והאוייב אומר שהוא דבר ב'תורת השלבים', אבל אנחנו לא מקשיבים, לא מאמינים, או אומרים: כן, אבל זה בטח רק דיבורים. והסכסוך נמשך, כי הפלסטינים לא רוצים לפתור אותו בתנאים שיכשילו את מימוש חזונם שב''תורת השלבים'' (לינק להודעה הראשונה).
והינה שלמה גזית מספר לנו שערפאת אמר לו את הדברים במלוא הפה עם כי בודאי באנגלית. כנראה שגזית חושב שחלון פלסטין הגדולה אצל הערבים דומה במשמעות לחזון ארץ ישראל השלמה אצל היהודים, אבל הוא שוכח דבר אחד. שהיהודים לא חרשו מלחמה כדי לבצע את זממם ולהשתלט על שטחים, בעוד שאצל המוסלמים זוהי מצווה ליזום מלחמה להחזרת הבעלות שהושגה במלחמה. ב-‏1 ביוני 1967 לא היה מנהיג ומצביא ישראלי אחד שאמר לעצמו ולשומעיו שהינה צריכים לפתוח במלחמה כדי להחזיר ליהודים את השליטה ביו''ש ובעזה. לעומת זאת היו הרבה מנהיגים ערבים שכל אותה מלחמה ניזומה על ידם אך ורק משום שהם חמדו את אדמת ישראל ורצו להשמידה מאותן סיבות דתיות-תרבותיות. את האסטרטגיה של להשתלט מחדש על שיטחי ''דאר אל אסלאם'' שמענו היטב מערפאת עצמו בנאום יוהנסבורג https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9... , וכאן נאום לאנשיו (הלינק מהקטע העיקרי של משנתו) https://youtu.be/OS2TM_Y5qRg?t=239 כשכבר חתם על הסכמי אוסלו, וגם קראנו בראיון של פייצל אל-חוסייני http://m-meee.blogspot.co.il/2011/12/blog-post.html של בעיתון מפרצי על מדיניות הסוס הטרויאני. ההתעלמות שלנו מהפסיכיה הפלסטינית, ממה שמלמדים את ילדיהם בבית, בבית הספר ובמסגדים היא בשורש אי הבנת רבים מאיתנו את מהות הסכסוך.

הטענה כאילו אנחנו נמצאים בעידן ''הטקטיקה'' ולא ''האסטרטגיה'' מקוממת ולא נכונה. הרי אי אפשר לטעון זאת מול שינויים אסטרטגיים שמתרחשים במזרח התיכון, טבח המוני של שבטים וקהילות מכל הסוגים, התפרקות מדינות הקולוניאליזם, הגירות גדולות אף יותר ממה שהיו באזור בסוף המאה ה-‏19 - בתחילת המאה ה20, איראן השיעית הלא-ערבית על סף היותר מדינה גרעינית וטורקיה שהולכת ומאבדת את עצמה לדעת. ואנחנו צריכים לחשוב ולדבר 'טקטיקה'? אם יש עת לעשות שינוי יסודי במאזן הכוחות הערבי-יהודי זה בדיוק הזמן הזה, שאנחנו נמצאים רק באמצעו. במקרים אלה הטקטיקה משרתת את האסטרטגיה.

במקום 'להשלים עם המציאות' למה לא 'ליצור מציאות' חדשה ואחרת? 10 ליוני 1967 יצרה מציאות חדשה ואחרת שלא חזינו אותה ולא תכננו אותה ב-‏4 ליוני 1967. אבל היא נוצרה מצוק העיתים, כי במקרה או שלא במקרה גם ניצחנו במלחמה שנכפתה עלינו. אבל מי ערב לנו שנמשיך לנצח בכל מעגל לחימה גדול, גם שהיא לא צפוי לנו בשנים הקרובות עם קואליציית-מדינות מוסלמיות (אבל בהחלט תיתכן מלחמה מקיפה עם ארגוני טרור כמו החמאס, הפת''ח, חזבאללה וברקע איראן)? המלחמה בסוף תגיע חרף כל המהלכים הפוליטיים למנוע אותה, כי לפי המוסלמים ישראל היא נטע זר בגוף האומה האסלאמית.

לגבי ההמלצות:

• BDS זה יותר קוץ בישבן, הרבה מלל עם מעט משמעות מעשית. מדובר בארגונים חסרי שיניים שמייצגים מיעוטים פוליטיים קיצוניים. מדובר בעיקר בהחלטות תעמולתיות של ארגוני סטודנטים עליהם השתלטו חוגי שמאל קיצוני וסטודנטים מוסלמים. ארגון מרצים וחצי מפרסם החלטה כאילו הם מחרימים עבודה, בהחלטות מחטפיות, עם אוניברסיטאות ישראליות שלא היה להם קשר של ממש איתם. ציבור החוקרים בכלל ממשיך להינות מקשרים עם ישראל.מה גם שההחלטות אם היו אפקטיביות נוגדות היום חקיקה חדשה במדינות ארצות הברית ומדינות אחרות. ה-BDS פועלים כבר 11 שנים (רישמית מיוני 2005, כחלק ממאמציו של אבו מאזן להילחם פוליטית ותעמולתית נגד ישראל. היוזמה יצאה ממנו ושני סוכניו המוכשרים (עומר בראגותי - - הוא בכלל קטארי שגדל במצרים, הפך לתושב קבע בישראל לאחר שנישא לערבייה ישראלית וחי ברמאללה. עושה את הדוקטוראט שלו בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב הציונית למרות שהוא לכאורה מחרים אותה; את לימודי הדוקטורט עשה באוניברסיטת תל־אביב. השני הוא עלי אבונימה. הם יצרו כוורת מורכבת, אך מחוררת, של שונאי ישראל, שרוצים בהשמדת המדינה היהודית יותר משהם בכלל רוצים מדינה פלסטינית או את טובת הפלסטינים), אבל בהחלט אפשר לומר שניצנים ניטעו בועידת דרבן הראשונה ב-‏2001. ב-‏10 שנים האחרונות ה-BDS לא הצליח לארגן חרם של ממש על ישראל מכמה סיבות, מלבד להשפיע ולאיים על כמה אומנים שלא יופיעו בישראל. בינתיים אנחנו רואים הגנה גם בחקיקה של מדינות מערביות על האינטרסים של ישראל. כ-‏30 מדינות באמריקה כבר חוקקו חוק נגד החרמת מוצרים מישראל או קריאה להחרימם. גם בקנדה, בריטניה, ספרד ישנה כבר חקיקה או החלטת ממשלה בעניין. גרמניה ומדינות מרכז ומזרח אירופה לא מאפשרות חרם על ישראל. עיקר המאבק הוא על תודעת ההמונים ולכן נדרשת התגייסות ישראל והארגונים אוהדי ישראל בעולם להגביר את פעילותם (חלקם אכן עושים זאת). גם תביעות ענק נגד ישראל הן תרגיל יחצני וחסר משמעות.

• אני מציע להירגע מעזה, לתת להם מוצא לים עם פיקוח בינ''ל, גם אם ייכשל, וסביר שייכשל. ישראל תהיה מחוברת לגוף הפיקוח כדי שידה תהיה על הדופק וכדי שתוכל לעצור העברת ציוד לחימה כבד. חשוב לפתוח את עזה כדי לתת גם לאוכלוסיה המקומית את הזכות והיכולת הקלה לברוח ממנה. הבריחה מעזה כבר מתנהלת מספר שנים בתנאים קשים לאזרחים, בעיקר לצעירים. השבוע שמעתי שישראל נוטה לאשר לעזתים שרוצים לעזוב את עזה לעבור דרכה ובלבד שלא יחזרו בתוך שנה אחת מיציאתם (גם כדי לא להעמיס את הבידוק אבל גם כדי לעודד את העזתים למצוא את עתידם בחו''ל). עזה טרוריסטית אינה מהווה בעיה רצינית כמו יו''ש טרוריסטית. בכל זאת עזה היא מקום קטן, מוזנח, בעייתי שקל לפגוע בו (אבל ישראל מגיבה נקודתית ונמנעת מלהרחיב את הפגיעה ולנצל את החוק הבינ''ל כפי שהוא מתיר. מספיק לראות איך ארה''ב פועלת במרחב נגד האסלאם הקיצוני. דוגמה: 150 טרוריסטים שנהרגו בתקיפת מזל''ט על בסיס הכשרת טרוריסטים, תקיפה שלא היתה מאושרת בצה''ל לביצוע כפי שהתנהלנו עד היום). מבחינתנו עזה אבודה ואין לסבול ממנה אבל גם לא לשלם על התנהלותה. צריכים להתנתק ממנה, לצמצם הדרגתית את תלותה מיבוא סחורות מישראל. לא להתיר מעבר של אזרחים לישראל זולת אלה הרוצים לצאת לחו''ל ממנה או לכניסה הומניטרית של אזרחים לטיפול בבתי חולים ולעיתים למעבר ליו''ש.

• אינתיפאדת הבודדים לא סימפטית, אך ישראל יכולה לחיות איתה. הצעקות מהאופוזיציה הן פופוליסטיות בלבד ונועדו רק לצורכי המשחק הפוליטי. אפילו בוז'י לא יכול לדעת איזה ערבי החליט בוקר אחד לצאת ולפגע. צריכים להיערך לזה כמו שהכוחות נערכים בפועל, צריך להעניש את הפלסטינים כציבור ואת משפחות הטרוריסטים, בהרס בתיהם ובהגלייתם/גירושם, גם כצורך להרתעה, אבל העיקר כמקור המרכזי לביצוע הפיגוע. הייתי אפילו ממליץ להכריז על מצב חירום, מצב שנותן לזרוע המבצעת לבצע מהלכים, כמו לזרוק משפחות טרוריסטים לעזה או לסוריה, ללא הצורך להתמודד בבית המשפט.

_new_

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.