פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
בּין ילדוּת לתקוּמה
הרצל חקק (יום חמישי, 12/05/2016 שעה 18:00)


בּין ילדוּת לתקוּמה

הרצל חקק



אנו בין הזמנים, בין יום הזיכרון ליום העצמאות. נולדנו בימים סוערים, ימים שבהם חשנו, שאנו דור ראשון לגאולה. גדלנו וראינו איך החלומות הגדולים מתנפצים אל סלעים ומשבָּרים, איך כיסופים נשרטים ודוהים בשדות זרים. הילד של אז, ראה כיצד הכול היה עדיין ילד. והנשמה עדיין מייחלת במסתרים... מגששת, מחפשת אותם ניצוצות של חזון, של אותו קסם, זוהר התקומה. ארון הספרים זוכר הכול, חש את המרחקים ואת הגעגועים. הקרעים עודם בעצֶבֶת, מחכים ליד אוהֶבֶת. עַם הסֵפר עדיין על קו התֶּפֶר. יום עצמאות שמח!!
הנה שיר שכתבתי לפני שנים, בתחילה פורסם השיר בכתב העת ''מאזניים'', בעריכת אורציון ברתנא - וכחֲלוף זמן פרסמתיו בספרי ''אהבה היא מולֶדת'', בשנת 1992.

אני מצרף תמונה משְׁנת הֶעשׂוֹר לקוּם המדינה, עשׂוֹר של חלומות. אמֵנו תפרה מבּד מיוחד שעליו זיקוקי דינור, טנקים, מטוסים... והשמות שלנו ביטאו את כיסופי דור המדינה, הרצל ובלפור, שמות שסיפור על החלום. חולצת העשור כמו דהתה, ואז כה סימלה את משב הרוח של העשור. הימים שבאו חיכו לנבואה, לרוח, למזמור. הכול עוד לפנינו.


כשהכּול היה יֶלֶד
אֲנָשִׁים מְשׁוֹטְטִים בָּרְחוֹבוֹת. מְנַסִּים לִקְרֹע
שֵׁנָה. לְחַבֵּר לְעַצְמָם חַיִּים. הֵם כְּבָר מוּכָנִים
וְהַחֻלְצוֹת מְכֻבָּסוֹת. מַשֶׁהוּ בִּנְקֻדַּת הַמַּבָּט
שֶׁבָּהּ נִכְתַּב סִפּוּר חַיֵּיהֶם
נִפְעָם. נוֹגֵעַ בְּקַו. אוּלַי אֲנִי אִתָּם.
אוּלַי זֶה סִפּוּר שֶׁל עַם.
כְּשֶׁהַכֹּל הָיָה יֶלֶד הָיוּ לוֹ חֲלוֹמוֹת
שֶׁנּוֹעֲדוּ לְהַגְשָׁמָה. וְחֵלֶק לִמְחִיקָה. וְכַאֲשֶׁר אֵרַע
הַמְּסַפֵּר הַמְּבֻגָּר הָיָה הָהָר עָשֵׁן. קָשֶׁה הָיָה לִנְשֹׁם
בְּלַהַט הַלַּפִּידִים. הַהִטַּהֲרוּת הָאֲרֻכָּה. חִפַּשְׂתִּי שָׁם
חֲלָקִים שֶׁבִּי שֶׁאִיְּמוּ לְהֵעָלֵם. נְשִׁימוֹת
מֵעֲבָרִי. אוּלַי נָדַדְתִּי אִתָּם כִּמְאַחֵז
בָּהֶם, כִּמְבַקֵּשׁ בָּהֶם
שָׁלֵם אַחֵר. מֵעֵבֶר לַחֶלְקִי. לַמִּקְרִי.

עַכְשָׁו אֲנִי בָּא לִפְנֵיהֶם, לִפְנֵי אֲרוֹן סִפְרֵיהֶם
לַכּוֹכָבִים כְּבָר אֵין הַרְבֵּה כֹּחַ
כִּי הָעוֹלָם נְטוּל שָׁמַיִם
אֵיךְ הָפְכוּ לָהֶם הָרְקִיעִים לְמַיִם קָרִים
אֵיךְ הָיוּ שָׂדוֹת נִכְסָפִים לְזָרִים
הַיֶּלֶד הַשָּׁב מְחַפֵּשׂ אוֹתִי עָכְשָׁו וַאֲנִי
מְשׁוֹטֵט וְשׁוֹתֵת. אִתָּם וְנִכְתָּם. וְאֵין עוֹד לִבָּם
אֵלַי בְּלֶכְתָּם.
יֵשׁ עִמָּם מְסַפֵּר שְׁמְּאַחֶה דַּפִּים לְסֵפֶר. בֵּין הַשִּׂיחִים
יֵשׁ יֶלֶד מִתְפַּלֵּל אֵלַי. אֵיזוֹ שִׁירָה
אַתֶּם רוֹצִים. חַיַּי קְרוּעִים עַל קַו הַתֶּפֶר.
1958
הרצל ובלפור - תמונת עשור




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי