J'accuse, אני מאשים, זו הייתה הכותרת למאמר שפרסם
אמיל זולה בפריז, מכתב גלוי לנשיא צרפת,
קלמנסו, בו ביקר את רשויות השלטון אשר האשימו את
אלפרד דרייפוס, הקצין היהודי, בבגידה על לא עוול בכפו. מכתב זולה עורר זעם (בעיקר מצד חוגי השלטון). הוא הועמד לדין על הוצאת דיבה נגד צבא צרפת והרפובליקה. הוא הורשע ונדון לשנת מאסר. אך מאמרו תרם למשפט חוזר ולשחרורו של דרייפוס.
מאה ושמונה עשרה שנים לאחר מכן, ערב יום הזיכרון לשואה, יצא סגן הרמטכל, האלוף
יאיר גולן, עם כותרת משלו - ''אני מתריע!''. היו אלה דברי תוכחה והתרעה
... כי אם יש משהו מפחיד בזיכרון השואה הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, ומציאת עדות להם כאן, בקרבנו היום...אינני מכיר את האלוף גולן, אולם אני מסיר את הכובע בפני עוז ליבו להשמיע דבריו בפומבי, במטרה לזעזע את שומעיו, את דעת הקהל ואת מקבלי ההחלטות בישראל. במטרה לעצור, לבדוק את עצמנו ולשנות כיוון, בטרם יהיה זה מאוחר.
אני מניח כי גולן בחר להשמיע דבריו ביום השואה, בהנחה שהעם בישראל יהיה קשוב ביום זה יותר לאזהרה ולהשלכותיה, אלא שטעה בהערכה זו. את דעת הקהל הישראלית לא עניינו התהליכים שעברו את אירופה, אלא רק שיאם האולטימטיבי - מחנות ההשמדה ותאי הגזים.
אין איש, ובוודאי לא האלוף גולן, הצופה הקמתם של מחנות השמדה בישראל. אך גם באירופה שמלפני 80 ו- 90 שנה היו מחנות ההשמדה חריג קיצוני. ראינו באותן שנים תהליכים מסוכנים בספרד של הגנרליסימו
פרנקו, במשטר הפשיסטי של
מוסוליני באיטליה ואפילו בברית המועצות הסובייטית של
ג'וזף סטאלין, ואלה התהליכים מפניהם הזהיר סגן הרמטכל – ש
הרי אין יותר קל ופשוט מלשנוא את הזר. אין יותר קל ופשוט מלעורר חרדות ומלהלך אימים. אין יותר קל ופשוט מהתבהמות, התקרנפות והתחסדות. מזה למעלה ממאה שנים, מאז תחילת ההתיישבות היהודית בארץ, לא ידענו יום אחד של שקט ורגיעה. אלה הם תנאים אובייקטיביים המחייבים ומעודדים התלכדות לאומית למאבק הקיומי. אלה הם תנאים אובייקטיביים המחייבים אותנו להקפיד פי כמה וכמה ולשמור על דמותה הדמוקרטית של ישראל,
אנו מאמינים מאד בצדקת דרכנו... אמר גולן,
... אך לא כל דבר שאנו עושים צודק.שלא כאמיל זולה, לא הועמד סגן הרמטכל למשפט ולא הודח מתפקידו. אך התגובה לדבריו, למרבה הצער, הייתה דומה – דחייה מוחלטת של דבר אזהרתו.
פרשת השבוע של יום הזיכרון הייתה פרשת 'קדושים'. האזנתי ברוב קשב לשיחה שקיים
דב אלבוים עם נשיא המדינה,
ראובן ריבלין, על הפרשה. לקראת סיום השיחה, התייחס דב אלבוים לפסוק כ''ב, אחד הפסוקים שסגר את הפרק:
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל-חֻקֹּתַי וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָקִיא אֶתְכֶם, הָאָרֶץ... אלבוים שאל את הנשיא אם איננו שותף לחרדה ש''הארץ עלולה שוב להקיא'' אותנו אם לא נשכיל לשמור חוק ומשפט. ריבלין התחמק ונמנע מלהשיב לשאלה המאתגרת.
אינני יודע אם האלוף גולן מכיר את הפרשה ומודע לפסוק מזהיר ומאתגר זה. מכל מקום, מי ייתן ודברי ההתרעה שהשמיע ייקלטו וייזכרו היטב.
אני מתריע!
