סמרטוט אדום

גדעון ספירו

יום ראשון 29 בספטמבר 2002

* ה- 30 בספטמר 2002 מציין מלאת 16 שנה לפעולת הטרור של ממשלת ישראל שנציגיה חטפו את טכנאי הגרעין מרדכי ואנונו מלונדון דרך רומא. סוכני המוסד, שחיכו לו בדירת מסתור ברומא, כבלו וסיממו אותו, העבירוהו לאניה ישראלית שחיכתה בלב ים, ומשם הובל לישראל.
פעולת הטרור של החטיפה בוצעה בניגוד לחוק הבינלאומי, שהרי ישראל ואיטליה חתומות על הסכם הסגרה. ממשלת ישראל החליטה כי חוקים בינלאומיים לא חלים עליה והיא נהגה כארגוני הטרור בלבנון בשעתו שעסקו בחטיפת אזרחים.
חטיפת ואנונו היתה התגובה הישראלית למידע שמסר לעיתונות על יצור נשק גרעיני בישראל.

מרדכי ואנונו, שעבד כטכנאי בכור הגרעיני בדימונה, למד תוך כדי עבודתו כי הוא מהווה בורג במכונת המוות הישראלית העוסקת בחשאי ביצור פצצת האטום הישראלית. מרגע שהבין כי הוא לוקח חלק בפרויקט שעלול להוביל את כולנו לשואה חדשה, שואה אטומית, החליט כי חובתו האזרחית, המצפונית והדמוקרטית, לגלות לעולם את הנעשה מאחורי חומות הכור, בהתאם לעקרון שחייב להנחות משטר דמוקרטי: זכות הציבור לדעת. החליט ועשה מעשה. הוא החדיר מצלמה לכור, צילם את מחלקותיו השונות, ולאחר מסע סביב העולם, נחת במשרדי העיתון האנגלי הידוע ''לונדון סנדיי טיימס'' ומסר לו את כל המידע. ואנונו תושאל ארוכות על ידי המומחים המדעיים של העיתון, ולאחר שעורכי העיתון שוכנעו כי יש להם סיפור אמין בעל חשיבות בינלאומית ראשונה במעלה, ולאחר שמאמצי ממשלת ישראל למנוע את פירסום הידיעה ניכשלו, יצא העיתון בראשית אוקטובר 1986 בידיעה הסנסציונית כי ישראל היא מעצמה גרעינית שברשותה כבר אז היו למעלה ממאה פצצות אטום.

היותה של ישראל מעצמה גרעינית היתה הנחת עבודה של מרבית המומחים בעולם בתחום נשק השמדה המוני. אולם גילוייו של ואנונו היו ההוכחה הממשית והממוסמכת הראשונה שאישרה את הערכות החוקרים במכוני המחקר השונים. ההפתעה היתה לגבי היקף החימוש הגרעיני הישראלי שהיה גבוה ממה ששיערו והעריכו המומחים.
בישראל ערכו לואנונו משפט סגור שהיה למעשה משפט מבויים היטב, שתוצאותיו היו ידועות מראש. הוא הורשע ב''ריגול ובגידה'' ונדון ל- 18 שנות מאסר. 13 שנים ישב ואנונו בבידוד מלא, עונש שהוגדר על ידי אמנסטי אינטרנשיונל כ''אכזרי, משפיל ובלתי אנושי''. עתה הוא מסיים 16 שנות מאסר ונישארו לו עוד שנתיים עד לשיחרורו. שלטונות ישראל שניסו לשבור את ואנונו ולהוציאו משיווי משקלו הנפשי באמצעות הבידוד המתמשך, ניכשלו. ואנונו נחרץ מתמיד, שלם עם מעשהו, מודע לשרות האדיר שעשה לאנושות במאבק לחיסול הנשק הגרעיני, וגם זכה להערכה בינלאומית רבה על אומץ ליבו ועל נכונות להקריב את חרותו למען רעיון נשגב, של עולם ללא נשק השמדה המוני. בניגוד לשמועות שהפיצו סוכני שרותי הביטחון בתקשורת, ואנונו לא קיבל פרוטה מהעיתון בעד גילוייו, והכל נעשה לשם שמיים. לא במקרה זכה ואנונו במספר פרסי שלום, ביניהם פרס הקיום הנכון שמוכר גם כ''נובל האלטרנטיבי'', פרס השלום הדני, דוקטור כבוד מאחת האניברסיטאות בנורבגיה (שם קיבלו אותו גם הנשיא האחרון של ברית המועצות גורבצ'וב והבישוף דסמונט טוטו). מזה שנים הוא נימנה עם המועמדים לפרס נובל לשלום.

הרשעתו של ואנונו ב''ריגול ובבגידה'' היא כמובן חלק ממכבסת המלים של הצדק והמשפט הישראלים שמושגיהם הלכו והשתבשו עם השנים עד שהפכו לסניף משנה של מכונת הכיבוש והרצח הישראלית.
מי שמוסר מידע לעיתונות על מחדלי ממשלתו, אינו יכול להיות מרגל, אלא בדיוק היפוכו של דבר. הוא ממלא חובה ראשונה במעלה של חשיפת פשעי ומחדלי הממשל, שרק עם חשיפתם יש לציבור אפשרות להיאבק נגדם. מי שבגד בציבור האזרחים הוא לא ואנונו, אלא ממשלות ישראל לדורותיהן, שהכניסו את האזרחים לפיתחו של הר געש גרעיני, יזמו את מרוץ החימוש הגרעיני באזורנו, יצרו סכנה אקולוגית נוראה בכל הקשור לפסולת הגרעינית ההולכת ונערמת ומסכנת את הקרקע, המים והאויר ובאמצעותם את חיי כולנו. כל זאת עשו הממשלות תוך שהן משקרות את האזרחים בהצהרה כי ''ישראל לא תהיה הראשונה להכניס נשק גרעיני לאזור'', הצהרה שואנונו הוכיח את הכזב הטמון בה.
גם ללא מלחמה קיימת סכנה כי הכור, השוכן על השבר הסורי אפריקני, מועד לפורענות מפאת התחזית לפריצתן בעתיד של רעידות אדמה. אם תתרחש רעידת אדמה בעלת עוצמה חזקה, יתבקע הכור ומדינת ישראל תזוהם בענן רדיו אקטיבי שיהפוך אותה לבלתי ראוייה למגורי אדם.

בימים אלה, כאשר הולך ומתעצם צחצוח החרבות של המלחמה שיוזם הנשיא בוש בעיראק, בתמיכתם הנילהבת של הכסילים שרון ופרס, גובר החשש משימוש הרפתקני בנשק גרעיני, בילוגי וכימי.
נשק אטומי בידי שרון והחבורה הקיצונית ימנית שסובבת אותו, לא פחות מסוכן מאשר נשק כזה בידי סדאם חוסיין. ההבדל ''הפעוט'' הוא, שלסדאם חוסיין אין נשק גרעיני ולישראל יש. הסכנה ששרון הכוחני והאימפולסיבי יקבל קריזה ויחליט להשתמש בנשק אטומי, צריכה לעורר חיל ורעדה לא רק באזורנו אלא בכל העולם. מה עוד ואין אנו יודעים מהו הליך הפעלת הנשק האטומי הישראלי. מערכת הבקרה הציבורית בנושא זה לא קיימת, ולכן יש חשיבות עליונה לשלטון אחראי, מתון, שוחר שלום, ולא נגוע בקיצוניות דתית לאומנית, כפי שהדבר עתה בישראל. בימים אלה שלח ''הועד הישראלי למען מרדכי ואנונו ולמען מזרח תיכון חופשי מנשק אטומי, ביולוגי וכימי'' מכתב למזכ''ל האו''ם קופי אנאן, בו הוא תובע ממנו להחיל על ישראל את כל אמצעי הפיקוח והבקרה שהאו''ם החליט עליהם לגבי עיראק.
כל החפץ חיים (''מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב'' - תהלים ל''ד) , מן הדין שיצטרף לתביעות הבאות מישראל: להפסיק את פעולת הכור בדימונה; לפתוח אותו לפיקוח בינלאומי; לפרק את נישקה האטומי, הביולוגי והכימי כחלק מתהליך אזורי שיקיף את כל ארצות האזור; לחתום על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ולשחרר את אסיר המצפון מרדכי ואנונו.

* בלגיה נתונה עתה בחשבון נפש נוקב אל מול עברה הקולוניאלי. ספר על הקולוניאליזם הבלגי בקונגו שיצא לא מכבר לאור חושף את האכזריות והפשעים הנוראים שאיפיינו את הקולוניאליזם הבלגי. מתברר כי בסוף המאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20 רצחו הבלגים 10 מיליון קונגולזים. שואה שעולה בממדיה על מה שאנו מכירים משואת היהודים והצוענים במלחמת העולם השנייה.
המימסד היהודי והישראלי נאחזים בשואה בבחינת דבר יחודי שלא היה כמוהו. אלא ששואות היו לפני שואת היהודים וגם אחריה. המימסד היהודי נאבק למען יחודיות השואה היהודית, והדברים מגיעים לאבסורדים שלא יאמנו, ממש התאהבות מוזרה בגזענות של היטלר.

בויכוח שהתנהל בגרמניה על אנדרטת השואה שהוחלט להקימה בברלין, ביקשו הצוענים כי זו תהיה אנדרטה לקרבנות השואה, שהם חלק ממנה, לא פחות מהיהודים. גם הם איבדו שליש מעמם במחנות הריכוז וההשמדה. היהודים התנגדו בנימוק שהיטלר שנא יהודים יותר מצוענים, שהיהודים היו במידרג הגזענות הנאצי במקום נמוך יותר מזה של הצוענים, והכל בכדי שלא תהיה אנדרטה משותפת להם ולצוענים. כל הנימוקים האלה הם כמובן עורבא פרח, ואין כל נימוק שמצדיק את ההיבדלות היהודית מהצוענים, זולת הגזענות היהודית שמגובה בגזענות כללית כלפי הצוענים (שלהם אין תנועה ציונית, מדינה וארגונים רבי עוצמה שדואגים להשבת כספים ורכוש).

ההתעקשות היהודית על ''יחודיות השואה היהודית'' בהחלט מובנת משום שיש לה קודם כל היבטים כלכליים ברורים. היחודיות הזו היא כלי רב עוצמה במהלכים השונים להשבת רכוש, בעיקר במקרים שבו אין לקורבנות יורשים. כך הצליחו הארגונים היהודים לסחוט מהבנקים השויצרים מיליארדים. היא גם כלי מאד יעיל להשתקת ביקורת על מדיניותה של ישראל.
שואת הקונגולזים מחייבת לראות את התופעה הנוראה מנקודת מבט אוניברסלית ולא פרטיקולרית. או אז נראה כי שואה היתה גם לשחורים בארה''ב בתקופת העבדות, ושואה היתה לקמבודים, ולארמנים, ולשבטי הטוטסי ברואנדה, והמאבק בנושא צריך להתנהל על בסיס עקרונות של שמירה על זכויות אדם, שהרי כל השואות, ראשיתן ושורשן נעוץ בגזענות, בקולוניאליזם, במלחמה, בהפרות זכויות אדם. המימסדים היהודים והישראלים, ובעיקר מימסדי השואה, מפחדים פחד מוות מהגישה האוניברסלית. הם יפסידו בלעדיות, ומה שיותר נורא, עלולים להפסיד הכנסות.

* החרדים והדתיים בכנסת משפשפים ידיהם בעצבנות ונוהמים קריאות קרב, לקראת השבעתו של חבר הכנסת ההומו הראשון, פרופ' עוזי אבן ממרצ. הגישה שלהם לתופעה ההומו לסבית, מבטאת בבהירות של כדור בדולח את כל הפרימיטיביות והפיגור שמאפיינים את הגישה של הקנאות הדתית לנושא.
הם ממשיכים לדבר במונחים של ''מחלה'' וכאלה הבלים ושטויות, הגם שכבר הוכח באין ספור מחקרים שמדובר בוריאציה מינית מולדת המקיפה כעשרה אחוזים מהאוכלוסיה. הקבוצה הזו זכאית כמובן ליצוג בחיים הציבוריים והפרלמנטריים.
אילו הקנאים הדתיים והחרדים, שהם היום נושאי הדגל במאבק נגד ההומואים, היו לוקחים ברצינות את האמונה שלהם כי האדם הוא נזר הבריאה האלוהית, הרי שהיו מקבלים את ההומואים והלסביות כאחים ואחיות, שהרי אלוהים רצה בהם, אחרת לא היה בורא אותם.

אבל הם אנשים לא רציניים, ועל כן נאחזים באיזה פסוק מטופש שכתוב בתנ''ך על איסור משכב זכר. אבל התנ''ך הוא בסופו של דבר ספר שניכתב על ידי בני אדם שהמציאו את האלוהים וגם, לא עלינו, היו קצת מפגרים ופרימיטיבים (למשל הם האמינו כי אלוהים מוריד גשם ומסוגל לבצע תחיית מתים וכאלה שטויות) , ולכן הכניסו לפה של האלוהים את האיסור הזה. מי יודע, אולי אלה שהכניסו את האיסור, היו בעצמם הומואים שפחדו מהצל של עצמם וברחו מכך באמצעות איסורים ועונשים שהאלוהים כביכול מטיל על בני האדם.

טפשותם של חרדים ודתיים קנאים בנושא זה היה יכול להיות נושא ממש מבדח, אלמלא היו בעמדות שררה שגורמות עוול וקשיים לציבור ההומואי. בעיקר עלינו לחוש חמלה וצער על סיבלם הנורא של ההומואים החרדים. אם הם עשרה אחוזים מהאוכלוסיה, הם גם כמספר הזה בין החרדים.
ההומואים החרדים חייבים לחיות בחרדה, בפחד, בשקר, בהסתר מפני זעמם של הרבנים. ח''כ בניזרי הפרימיטיבי אמר בנאום בכנסת, כי לפי הצו האלוהי דינם של ההומואים מיתה.
אני מקווה ש''הנקמה'' המתוקה ביותר של פרופ' אבן בחרדים הרוצים להחזיר אותנו לימי הביניים, תהיה, אם הוא יהווה כתובת של עצה טובה להומואים חרדים שחשים מחנק בחברה בה הם חיים.

הצגת המאמר בלבד

ספירו, משפט מבויים ורק 18 שנה ?

יוסי (יום ראשון, 29/09/2002 שעה 6:04)