הסערה הציבורית התורנית, אשר פרצה בימים אלה בתקשורת, דנה במינוי אל''מ אייל קרים לרב הצבאי הראשי בצה''ל.
אינני רוצה להכניס את ראשי לאותן פסיקות של הרב קרים, בגלגולו כרב אזרחי, פסיקות שהן נושא הדיון הציבורי היום. אני מבקש להעלות ולהתייחס לשאלת היסוד – מה אמורים להיות תחומי האחריות והתפקידים של הרב הצבאי הראשי.
בדקתי ב
וויקיפדיה והעליתי את הערך ''הרבנות הצבאית הראשית''. להלן ההגדרה המופיעה בפתח הערך:
הרבנות הצבאית היא גוף ארגוני בצה''ל העוסק במתן שירותי דת לחיילי צה''ל, כולל לאלה שאינם יהודים, זיהוי חללים וטיפול במשפחות שכולות. בראש הרבנות הצבאית עומד ''הרב הראשי לצה''ל'' (נקרא ''הרב הצבאי הראשי'', ובר''ת: הרבצ''ר).
אכן, הגדרה ברורה לחלוטין, וקצין שיתמנה לתפקיד על פי הגדרה זו אין בינו דבר לדיון הציבורי שהתעורר.
ה''רב הצבאי הראשי'' איננו אמור להיות האותוריטה הרוחנית או הדתית-היהודית לצה''ל.
לחיילי צה''ל – למיניהם – דרוש ''קצין דת ראשי''. כן, קצין-חיל-ראשי, כמו בכל יתר התחומים להם נדרש בצה''ל ''קצין חיל ראשי''. קצין ההנדסה הראשי נושא באחריות לארגון והפעלת יחידות חיל ההנדסה, הוא איננו האותוריטה הבכירה למקצוע ההנדסה. כמוהו, קצין הרפואה הראשי. איננו הרופא הבכיר והכי טוב בצה''ל, ואין איש מעלה על הדעת לפנות אליו לקבלת דיאגנוזה רפואית.
כך צריך היה לנהוג גם בנושא הדת. הרב הצבאי הראשי הוא הקצין הראשי לענייני דת בצה''ל. ואני חוזר, מבהיר ומדגיש - הקצין הראשי לענייני כלל הדתות שבקרב חיילי צה''ל, ויש בקרב חיילי צה''ל בני דתות שונות – מוסלמים, דרוזים, צ'רקסים, נוצרים, יהודים על פי ההלכה, יהודים קונסרבטיבים, יהודים רפורמים ואורתודוקסים, ולבסוף, ישנם גם האתאיסטים.
כל חיילי צה''ל, להוציא אולי האתאיסטים, זקוקים לשירותי דת, וקצין החיל הראשי האמור להיות מופקד על כך, למן יום הקמת צה''ל, הוא הרב הצבאי הראשי.
אילו נמצאה היום אישיות עם אותוריטה ציבורית-פוליטית לשינוי השם, הייתה הבעיה שעל סדר היום נפתרת מניה וביה.
וכך, בכפוף לקצין החיל הראשי, יעמוד גם ראש ענף היהדות ''על פי ההלכה'', כאשר לצדו יעמדו ראשי הענפים ליהדות הרפורמית, המוסלמית, הנוצרית וכו'. אף לא אחד מאלה יידרש להיות אותוריטה בתחומו. בסוגיות הלכתיות, אם תעלינה, בכל אחד מענפים אלה, תידרש אותוריטה אזרחית שמחוץ לצבא. כך ברפואה, כך בהנדסה, ואפילו בחינוך, וכך על צה''ל לנהוג בשרותי הדת.
לא בדקתי זאת, אך מסופקני אם מבקר מערכת הביטחון בדק אי פעם את הרבנות הצבאית, וכיצד נותנת זו שרותי דת לכל אותם חיילי צה''ל אשר דתם איננה היהדות שעל פי ההלכה. כלום נבדק השרות הניתן לחיילים המוסלמים וכמובן, לחיילים היהודים הרפורמים, אנשי היהדות המתקדמת.
ביום שתאומץ גישה ארגונית זו בתפקוד הרבצ''ר, לא יהיה עוד כל עניין ציבורי בפסיקותיו של הרב קרים, בכל אותן פסיקות שנתן בעת שתפקד כרב-אותוריטה אזרחי.