לפני למעלה מ-30 שנה כאשר זוגתי ואנוכי ליווינו את ילדינו לכיתה א', ניקר בי החשש לאיזו מערכת חינוך אנו שולחים אותם? מי יגבר על מי, מערכת החינוך המנתבת תלמידים להיות חלק ממערכת גזענית קולוניאלית, או שמא מערכת הערכים ההומאנית של הבית? למזלנו, בית הספר של ילדינו היה פתוח יחסית, דבר שמיתן את הקונפליקט אך לא חיסל אותו.
כיום כאשר השניים כבר בעלי תואר שלישי, אני יכול לציין בסיפוק שהמערכת הביתית ידה הייתה על העליונה.
השנה החלה אחת מנכדותינו את לימודיה בכיתה א'. המציאות הישראלית בכלל וממשלת נתניהו-בנט בפרט, מעצימות את הקונפליקט בין הבית ההומניסטי לבין בית הספר. המערכת דהיום, גזענית יותר, מיליטריסטית יותר, קולוניאליסטית יותר. אם מערכת הערכים של נתניהו-בנט-רגב תצלח, אנו מגדלים פה דור צר אופקים ואכזר. המיעוט ההומאניסטי צריך לעמול קשות על מנת להציל את ילדיו מציפורניו של בניטו וחבריו.
בהינתן העובדה שאין חיי נצח לא אוכל לקחת חלק במאבק, אבל סומך על ילדינו, בני/בנות זוגם וחבריהם לדעה, כמו גם על זוגתי שתאריך ימים, שיעמדו כצוק איתן להציל את נכדותינו מציפורני הערכים של מדינת האפרטהייד ההולכת ומכה שורש.