פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
על רמת חיים ועל אי שוויון
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 18/10/2016 שעה 15:00)


על רמת חיים ועל אי שוויון

ד''ר דוד סיון



במהלך עשרות השנים האחרונות, מאז מלחמת העולם השניה, נרשמה התפתחות מאד מעניינת וראויה לתשומת לב בארצות המפותחות: במשך התקופה רוב תושבי הארצות האלה הצליחו להשיג רמת חיים גבוהה משל הוריהם. ההכנסה הכלכלית הריאלית (לפני ואחרי מסים ותשלומי העברה - הקצבאות) שלהם היתה גבוהה משל הוריהם. אבל המגמה הזאת השתנתה – מחקר חדש מצא:
… that between 2005 and 2014, real incomes in those same advanced economies were flat or fell for 65 to 70 percent of households, or more than 540 million people…
Poorer than their parents…
בתרגום חופשי:
... שבין 2005 ו-‏2014 ההכנסות [הכלכליות] הריאליות של 65 – 70 אחוזים ממשקי הבית או יותר מ-‏540 מיליון בני אדם באותן כלכלות מפותחות, לא השתנו או ירדו...
הממצאים האלה מספקים הסבר לתסכול שהתפתח בקרב ציבורים גדלים והולכים ולהפגנות שבעצם הביעו חוסר אמון ביכולתם של המשקים לשפר את מצבם הכלכלי. הממצאים האלה גם עודדו את סבר פלוצקר (עמ' 2, ממון, ידיעות אחרונות, 12.8.2016) לבדוק אם התפתחות כזאת היוותה סיבה להפגנות המחאה החברתית של 2011. להפתעתי הוא מצא שבעשור הנזכר ההכנסות הכלכליות הריאליות של כל משקי הבית הישראלים דווקא עלו, הגאות הישראלית העלתה את כל הספינות, כאשר עבור משקי הבית בתחתית הסולם העליה הזאת היתה יותר גדולה באופן משמעותי.

הממצאים של פלוצקר הפתיעו אותי משום שהייתי תחת הרושם שכיוון ההתפתחות הפוך. לכן בחרתי לבחון את הנתונים בעצמי. תוצאות הבחינה איפשרו לי להסביר את פשרן של התפתחויות נוספות בהן התנסה המשק שלנו במהלך העשור.



לוח 1 את הנתונים שמאפשרים לערוך את הבחינה אפשר למצוא בדיווחים על סקרי הכנסות והוצאות שעורכת הלמס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) מדי שנה. לצורך הבדיקה שלנו שלפתי נתוני הכנסות בעשירונים של משקי בית לפי ההכנסה ברוטו למשק בית (אדם אחד או קבוצת אנשים הגרים יחד בדירה באופן קבוע רוב ימות השבוע ומנהלים תקציב הוצאות משותף למזון). המשתנה המעניין יותר הוא ההכנסה הכלכלית (מהשוק) שלמעשה מודדת את ההכנסה מכל המקורות של משק הבית (מעבודה, מהון, מפנסיות ומקופות גמל) – ההכנסה ברוטו לפני מסים וקצבאות.

תוצאות החישובים המוצגות בלוח 1, מראות תמונת מצב מעניינת מאד. ראשית, כל משקי הבית זכו לצמיחה משמעותית בהכנסה הכלכלית הריאלית, כפי שסבר פלוצקר טען. שנית, ברור שההכנסה הכלכלית הריאלית בשקלים של העשירונים בראש הסולם (8, 9, 10) עלתה בהרבה יותר מזו של בעלי ההכנסות הנמוכות (עשירונים 1, 2, 3,...) – הפערים בהכנסה הכלכלית המשיכו להתרחב. מצד שני, חישובי השינוי באחוזים מראים שהצמיחה בהכנסה הכלכלית הריאלית של בעלי ההכנסות הנמוכות היו גדולות יותר באופן משמעותי מאד. פרוש הדבר שקצב התרחבות הפערים הצטמצם לאורך העשור; שרמת החיים של משקי הבית בתחתית הסולם עלתה מהר יותר.

השתתפות אבטלה סיבה חשובה לתוצאה הזאת היא הצטרפות של רבים לשוק העבודה שגרמה לגידול בשיעור ההשתתפות, של בני ה-‏15 ומעלה, בכוח העבודה, שבלט במיוחד בין משקי הבית בתחתית הסולם (עמ' 24, דרכה של ישראל...). עם זאת כדאי שבשלב זה נשים לב שרבים מאותם המצטרפים הם גם בעלי מיומנויות נמוכות, פריון נמוך, ולכן גם שכרם נמוך יחסית. העובדה שגם שיעור האבטלה (הבלתי מועסקים) המשיך לרדת, כפי שמראה התרשים, מעידה על הצלחת המצטרפים גם למצוא עבודה ולכן להגדיל את הכנסת משק הבית.

המגמות שמוצגות בתרשים, העליה בשיעורי ההשתתפות והירידה בשיעורי האבטלה, מהוות ביטוי לעליה בביקוש לעובדים. לכן הן גם הסיבה שלאורך התקופה עלה השכר הממוצע במשק. סביר להניח שהשפעת הירידה באבטלה על התפתחות השכר הממוצע היתה יותר משמעותית משום שהיא החזירה לפעילות עובדים מנוסים.

חציון יחסי ניתוח יותר ממוקד של העליה בשכר הממוצע לאורך התקופה (2005 - 2014) מציג התפתחות מעניינת. הנתונים מראים כי השכר הממוצע הריאלי עלה בכ-‏4.6% (לוח 47, ''שכר ממוצע והכנסה מעבודה לפי יישוב ומשתנים כלכליים שונים 2014 של הביטוח הלאומי), בעוד שהשכר החציוני הריאלי עלה בכ-‏13.6% והתרשים מציג את שיעורי החציון היחסי, את היחס בין השכר החציוני לבין השכר הממוצע (שכר חציוני מחולק בשכר הממוצע), לאורך העשור.

העובדה שהחציון היחסי נמוך מ-‏100% מעידה כי שכרם של בני המחצית העליונה של השכירים מטה את השכר הממוצע כלפי מעלה. הפער הגדול הזה (סביב ה-‏40%-) מהווה עדות על רמת אי שוויון גבוהה בין השכירים במשק הישראלי. עם זאת מגמת העליה בחציון היחסי לאורך התקופה מעידה שהעליה בשכרם של בעלי השכר הנמוך יותר, היתה מהירה יותר. זהו עוד הסבר לעובדה שרמת החיים של שמשקי הבית בתחתית סולם ההכנסות (הכלכליות) עלתה מהר יותר, כפי שמראה לוח 1. ראוי לציין שמדובר בשינוי מגמה לאחר שבכ-‏30 השנים הקודמות שמר החציון היחסי על מגמת ירידה.

מדד ג הצמיחה בהכנסה הכלכלית של העשירונים הנמוכים גם מסבירה את השיפור המשמעותי במדד ג'יני לאי השוויון בהכנסה הכלכלית, ירידה של כ-‏8.7%, במהלך העשור כפי שמבטא הקו הירוק בתרשים. מאחר ומספר הנפשות שונה בין משק בית למשנהו משתמשים במושג נפש תקנית במשק בית שלוקח זאת בחשבון על ידי הקצאת משקל שולי פוחת לכל נפש שמתווספת למשק הבית.



בעשור בין שנת 2005 לשנת 2014 עלה התוצר המקומי הגולמי, התמ''ג, הריאלי לנפש בכ-‏20% (לוח 14.2). במושגים מקובלים המשמעות היא שזהו שיעור הצמיחה של רמת החיים במהלך אותו העשור. באותה תקופה צמח השכר הממוצע הריאלי רק בכ-‏4.6%. לכאורה מדובר בסתירה משום שמקור הכנסתם של השכירים עלה בהרבה פחות מעליית רמת החיים הכללית – לכאורה הם כמעט לא נהנו מעליית רמת החיים...

אבל כאשר בוחנים את התפתחות המציאות מנקודת המבט של משקי הבית, כפי שעשינו כאן, השינויים בשכר הממוצע מייצגים רק חלק מתמונת המציאות. כאשר לוקחים בחשבון את נתוני לוח1, ברור שפערים ברמת החיים המשיכו להתרחב אבל בקצב שנחלש לאורך העשור משום שרמת החיים של משקי הבית בעשירונים הנמוכים עלתה מהר יותר מזו של העשירונים העליונים. הסיבות למגמה הזאת הן מגמת העליה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, מגמת הירידה בשיעורי האבטלה ומגמת העליה בחציון היחסי.

צריך להדגיש שהמגמות האלה מעידות על התפתחות חיובית מנקודת מבטם של משקי הבית מהעשירונים הנמוכים. עם זאת, קצב ההתפתחות החיובית הוא איטי ולכן סביר להניח שלתסכול שהוליד את מחאת 2011 היה בסיס אמיתי, מציאותי.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  מפולת בנדל''ן ובבורסה  (דניאל143) (2 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי