פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
קיר הברזל הפלסטיני
שלמה גזית (שבת, 18/03/2017 שעה 10:00)


קיר הברזל הפלסטיני

אלוף (דימ.) שלמה גזית



הסכם השלום עם מצריים נחתם, ישראל פינתה את כל שטח סיני. ומאז – כבר ארבעים שנה – שורר בינינו שלום. אכן, שלום קר, אכן, הרוב המכריע בעם המצרי אינם שלמים עם שלום זה. ישראלים ממעטים לבקר במצרים ואלו המצרים ממשיכים להחרים ואינם מגיעים לכאן. אף על פי כן, שורר שלום.

מי ששולטים בקהיר מבינים כי קיום השלום הוא אינטרס מצרי חיוני. זה שלום שהחזיק מעמד גם לאחר המהפך בקהיר, גם לאחר שסולק מובארכ מכס הנשיאות, זה שלום שהחזיק מעמד אפילו בתקופת ממשלת מוחמד מורסי, איש תנועת האחים המוסלמים הפנאטית.

מי שלא מילאה חלקה בהסכם קמפ-דיוויד המצרי-ישראלי (ספטמבר 1978), הייתה זו דווקא ישראל. כן, אלה היינו אנחנו.
למי ששכח, היו שני חלקים בהסכם – הראשון התייחס לנסיגה ולפינוי הישראלי מסיני, כתנאי לשלום, ואלו החלק השני חייב כינון אוטונומיה של חמש שנים לערביי הגדה המערבית ורצועת עזה, תקופה שלאחריה עתיד היה להיקבע גורלו המדיני של השטח.

מימוש שני חלקי ההסכם היה התנאי עליו הסכימו הצדדים בקמפ דיוויד לסיום הסכסוך.

האוטונומיה הפלסטינית לא קמה. ישראל התנערה משיחות ההכנה לכינונה. ומשנקבע השר יוסף בורג בראש הצוות הישראלי במו''מ, התפטרו משה דיין ועזר וייצמן מן הממשלה.
מאז חלפו כמעט ארבעים שנה. היום אלה הפלסטינים שמציבים בפנינו את קיר הברזל שלהם, קיר ההתנגדות להמשך הכיבוש הישראלי. שוב ושוב, מאינתיפדה אחת לרעותה, אנו מתעמתים ומתנפצים אל מול קיר ההתנגדו ת הפלסטיני. איננו מסוגלים להשיג הכרעה מוחלטת וסופית.

ישראל, לפחות הקואליציה שהיום בשלטון, איננה מוכנה להבין כי אין בידינו להסיר את הקיר הפלסטיני. ישראל עודנה מאמינה שניתן יהיה להגיע לארץ ישראל השלמה מבלי שתיפתר הבעיה הפלסטינית.
אנו משלים עצמנו. איננו קוראים נכון את המפה המזרח תיכונית. אכן, ישראל הפכה לרצויה ואף לנדרשת בעולם שמסביבנו. אנו מקיימים הידברות וקשרים עם מנהיגות ערבית מעל ומתחת לשולחן, אך אין זו ברית-אמת. פריצת דרך מדינית אמתית לא תתאפשר ולא תיתכן כל עוד נותר הפצע הפלסטיני פתוח ומדמם.

אני גאה בכך שעמדתי בראש הצוות אשר מונה ב-‏1985, ע''י ראש הממשלה, לנהל שיחות שלום עם הנהגת אש''פ בטוניס. היה זה הצוות הראשון שהחל בשיחות מדיניות, ועשינו זאת כאשר אסור היה עדיין על פי החוק בישראל להיפגש עם אנשי אש''פ. לא אמרנו ''אלה מרצחים, ועם מרצחים אין מדברים''.

תשע שנים לאחר מכן נחתם ההסכם באוסלו. אכן, הייתה זו פריצת דרך ושינוי המציאות מן היסוד. אך עד מהרה נעצרה התנופה. נכון, לא רק באשמתנו.

הבעיה העומדת בפנינו היום זו חובתה של ישראל לחתור ולהידבר עם כל מי שיהיה מוכן בצד השני לדבר עימנו. יהיה עלינו לעשות זאת מעל לשולחן ומתחת לשולחן, ודומני כי השיחות שמתחת לשולחן, השיחות החשאיות, תהיינה ללא ספק היותר משמעותיות.

אסור לנו להיות בררנים, עלינו לדבר עם אויבינו. רק עימם וביחד נוכל להפיל את החומה המפרידה, את קיר הברזל שלנו ושלהם. כן, חובה עלינו לדבר גם עם הנהגת החמאס, גם עם נצראללה העומד בראש חיזבאללה. ואולי לא ''גם'' אלא במיוחד איתם.

ממשלתנו חוזרת ומזכירה את האיום האיראני, ומצביעה עליו כאיום קיומי. אך גם איום זה ייעלם ברגע שייפתר הסכסוך עם הפלשתינים.
קיר הברזל שלנו השיג את מטרתו, עלינו להכיר בקיומו של קיר הברזל הפלסטיני. אסור לנו להחמיץ את הרגע בו ניתן יהיה לדבר על הסכם השלום.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  לעניין האוטונומיה עם הפלסטינים שלמה גזית מטעה  (בצלאל פאר)
  קיר הברזל  (בצלאל פאר)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי