פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_8564

חוק המס על דירה שלישית – עת לרויזיה
יוסף אליעז (יום ראשון, 21/05/2017 שעה 19:00)


חוק המס על דירה שלישית – עת לרויזיה

יוסף אליעז



באופן מוזר הצליח שר האוצר משה כחלון, למרות כִּשְׁלוֹנוֹתָיו הרבים בתפקידו הנוכחי, להציג עצמו בפני ציבור רחב כמין רובין הוד, המפקיע דירות שלישיות מידי ''העשירים'' לטובת ''העניים'' חסרי הדיור. ובכן- השר הנכבד כשל עד כה בכל מעלליו בתחום הדיור, ובתחומים חשובים אחרים, בעלי הדירות השלישיות ברובם אינם עשירים ומרבית המבקשים לרכוש דירה אינם עניים, אלא רובם זוגות צעירים בראשית חייהם המשותפים. השר חמק מלטפל בנושא החיוני של הגז, בטענה של היכרות עם הטייקון יצחק תשובה, גם באשר שניהם ממשפחות יוצאי לוב, בכך תרם חלקו לטיפול הנפשע במישור הלאומי בסוגיה זו, שהסכומים שניתן היה להשיגם לקופת המדינה בטיפול ראוי יכלו לפתור הן את בעיות הדיור, כמו גם את בעית העלאתן של קצבאות הנכות – עוד סוגיה בה השר כָּשַׁל. אם אתה שר אוצר עליך להעדיף את תפקידך הרם וְהַכֹּה חשוב על כל מיני שיקולי חֲבֵרוּת ושיקולים אחרים ולפעול ללא מורא מִטָיְיקוּנִים וחברות ענק וללא משוא פנים.

לתדהמתי קראתי בעיתון ''ישראל היום'', מיום שישי 19.5.2017. במדורו של מרדכי גילת, שבד''כ מיטיב להתריע על שחיתויות וכשלים במדינה, שיר הלל לשר כחלון. חבל, כי דומני שמר גילת הנכבד אינו מבין כלל את סוגית המס על דירה שלישית ועל כן טרחתי לשוב ולסכם את הכשל הנורא הזה.

חוק המס על דירה שלישית חוּקָּק בהליך בלתי תקין באופן קיצוני, כאשר אינו בשל ואינו מוכן לחקיקה ומבלי שהסוגיות הכרוכות בו, משפטית, מוסרית או אפילו הגיונית, נדונו לעומק וכהלכה.
בכל הכבוד, בדין ובצדק נתן בית המשפט צו על תנאי כנגד המדינה.

החוק הועבר בכנסת כחלק מהדיון בתקציב המדינה בניגוד לדעת ורצון מרבית חברי-הכנסת, תוך שנכפתה על חברי הקואליציה המשמעת הקואליציונית הר כגיגית. בכדי ''להקל'' על המתנגדים ''לבלוע את הצפרדע'' ולהצביע בניגוד לרצונם שוחדו חברי הכנסת בסכומי עתק שהועברו להם ''לשימוש חופשי'' לפי רצונם, בסכום כולל של כ-‏295 מיליוני ₪ מהקופה הציבורית!

מצער הדבר ששר-האוצר לא ניצל את הסולם שהציב לו בית-המשפט העליון לצאת בכבוד מהתסבוכת שגרם ובלשון העם: ''לרדת מהעץ הגבוה עליו טיפס'' וסירב להחזיר את החוק לדיון כיאות לגופו ולעומקו. עדיין אין זה מאוחר להתפכח משכרון הכח ולהקשיב לקול ההיגיון.

פָּסְלוּתוֹ המלאה של חוק המס על דירה שלישית נובעת , בנפרד, משני היבטים, שדי גם באחד משניהם כדי להביא לפסילתו:
ההיבט הראשון הוא בדרך חקיקתו. ההיבט השני הוא בתוכנו הבלתי חוקתי, הלא דמוקרטי והפסול.

לגבי ההיבט הראשון, דרך החקיקה. הרי שבנוסף לאמור לעיל, שדי גם בו להצדיק פסילת החוק, הנה פה נעשה נִיסָּיוֹן לעקוף את חובת הכנסת וסמכותה לדון בתוכנו של כל חוק, לְלַבְּנוֹ ולהצביע עליו לפי הַהִיגָּיוֹן, טובת הציבור והמצפון. לא רק שהחוק הוצמד כאמור לחוק ההסדרים בו הוטלה כאמור משמעת קואליציונית, אלא שהוא הובא לחברי הכנסת רק שעתיים לפני ההצבעה עליו, כשנבצר מחה''כ אפילו לקראו כיאות, אחרי יומיים וְלֵיְלוֹתָּיִים ללא שינה בשל התמשכות הדיונים על תקציב המדינה.

באופן זה הפכה הקואליציה בממשלה ובכנסת לחותמת גומי המחויבת לחתום על חוק-נֵפֶל שהרה והוליד שר האוצר מבלי לאפשר להן בחינתו ובדיקתו כמתחייב מהחוק וההלכה.

לענין ההיבט השני, שהוא עצם תוכנו של החוק, הנה החוק פסול בשל כל אחת מאלה:
א. החוק מנוגד להיבט הדמוקרטי המונע פגיעה ברכושו החוקי של אזרח שנרכש כחוק. במדינות דיקטטוריות השלטון מבצע החרמות רכוש, פינוי אנשים מבתיהם והפקעת אדמותיהם ורכושם, כמו שסטאלין כפה ''קולקטיביזציה'' ברוסיה ובאוקראינה, הפקיע את אדמות האיכרים (שזכו בפיו לכינוי ''קוֹלָאקִים'') לשם הקמת ה''קולחוזים'', וְהֵמִית או הִגְלָה לסיביר את המתנגדים. כך סין נישלה מאות אלפי איכרים לשם הקמת מפעלים, כמו אגמים מלאכותיים ליצור חשמל ושוב, לפני האולימפיאדה בבייג'ין, סילקה אלפי אנשים מבתיהם שנהרסו כחלק מפינוי ובניה לצורכי האירוע. כך גם נאצר סילק אלפי איכרים מצריים מאדמתם להקמת אגם נַאצֶר וסכר אסואן. שָׁם המטרה מקדשת את האמצעים. בישראל הפקעת מקרקעין נעשית רק במקרים מחויבים לטובת הציבור, בהליכים משפטיים מדוקדקים תוך תשלום פיצויים ובחינה משפטית של כל מקרה לגופו. בעיקרון גם אין מפקיעים רכושו של יחיד על-מנת לְהָעֲנִּיקוֹ ליחיד אחר, שזו בעצם מהותו של חוק זה.

ב. החוק אינו חוקתי באשר הוא נוגד את חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, המעניק חוקתית הגנה על זכות הקנין וחרד לשוויון האזרחים פני החוק.

ג. החוק מפלה לפחות 3 אפליות גסות, בלתי חוקיות ובלתי מוסריות בין שָׁוִוים:
  1. הוא מפלה בין בעלי מקרקעין לבין בעלי כל רכוש אחר: מניות, מפעלים, יאכטות, רכוש בחו''ל;
  2. הוא מפלה, בתוך תחום המקרקעין, בין בעלי דירות לבעלי מקרקעין אחרים, כמו: מספר חנויות, קניונים ומשרדים רבים;
  3. הוא מפלה בין בעלי דירות יקרות, בעיקר במרכז הארץ, לבין בעלי דירות זולות, המעלות שכר-דירה נמוך מאד, בהטילו הן על היקרות והן על הזולות מס מֵרַבִּי אחיד בגובה 18,000 ש''ח לשנה; בנגב מושכרות דירות גם ב-‏2,000 ש''ח לחודש ופחות. אם הן עומדות ריקות בין השכרה להשכרה, או לצורך שיפוץ, המס עולה על ההכנסה השנתית משכ''ד, וזה לפני הוצאות ארנונה, אחזקה, ביטוח, פרסום וכיוצ''ב.

ד. החוק נוגד עקרונות מדיניות אחרים של משרד האוצר (ובנסיבות אלה הוא נוגד את ההגיון הפשוט):
  1. לפני הַקְּנַיָּת בעלות על דירה יש כוונה וצורך לאפשר מגורים לחסרי דיור, וזה ע''י השכרה. הדיור הציבורי הוזנח משך שנים ובמספר חברות ציבוריות נעשה שימוש פגום , ואף פלילי לעתים, בדירות שהופקדו בידן לצורך זה, כמו השכרתן לבני משפחה של העובדים, ל''גרעינים בעיר'' של נוער. הדירות השלישיות, רובן ככולן, מושכרות לציבור במחירי השוק הסבירים מאד [פרט למחירים המופקעים בלב תל-אביב] ; גם בדירות סבירות להשכרה יש מחסור.
  2. האוצר מחפש בימים אלו דרך להבטיח פנסיה לחסרי הפנסיה, לרבות לעצמאים הקטנים. רבים רכשו דירות אלו כדי להבטיח את זקנתם ולהתקיים מדמי-השכירות. עתה שולל האוצר קרנות מחיה אלו.
  3. האוצר מנסה בימים אלו ליצור קרנות לילדים על-מנת שתהיה בידם קרן הון ראשונית לכשיתבגרו. לשם כך הוא מממן כיום תשלום חודשי לכל ילד. ילדיהם של בעלי דירות שלישיות לא יעמדו בפני בעיה זו כשיתבגרו עת יקבלו ממשפחתם אותן דירות שלישיות. לעומת זאת חוק מס דירה שלישית מחייב את בעלי הדירות למכור את הדירות עתה, לשלם הון כמס שבח, הון שֶׁיִגָּרָע מן ההון המשפחתי שלכאורה האוצר מבקש ליצור, ויחייב את אותם ילדים שהתבגרו להצטרף לקהל מחפשי הדיור...!
  4. האוצר יצא במדיניות לבנית דירות במחירים מוזלים ותוך הענקת משכנתאות גבוהות (עתה- רק עד 76 אחוזים ממחיר הדירה, בעבר- גם עד מאה אחוזים). מה ההיגיון לזוג צעיר חסר-דיור לרכוש דירה ישנה החייבת שיפוץ, בעוד תקוותם לזכות בהגרלה ולקבל דירה חדשה לחלוטין? התוצאה, אגב, היתה שהצעירים המתינו זמן רב לזכיות אלו ובינתיים מחירי הדיור טיפסו וטיפסו...

ה. החוק מנוגד לכל עקרונות החקיקה בכלל, ולחוקי מס בפרט:
  1. חוקי מס לעולם אינם רטרואקטיביים ותחולתם ממועד החקיקה, או מועד מאוחר יותר. כאן הוטל המס למפרע על אזרחים שרכשו את הדירות כדין ופתאום הפכו , לפי פרסומי האוצר, לסוג של ''אויבי הציבור''.
  2. בהטלת מס חדש יש לתת זמן מספיק לנישומים לִנְשׁוֹם וּלְהֵעָרֵךְ לחוק החדש. מן הראוי היה לתת לפחות שנתיים למכירת הדירות השלישיות ובפטור מלא בתקופה זו ממס שבח בכלל. לפי העיתונות כבר עתה ממתינים בעלי דירות משומשות החפצים למכרן מעל לששה חודשים בממוצע למציאת קונה.
משרד האוצר, שהעניק בחוק פטור חלקי מאד מהמס, טוען כי בעלי דירות הִרְוִיחוּ מעלית המחירים מבלי שהשקיעו בכך דבר. בכל הכבוד זו טענה בטלה: ראשית – בדיוק למטרה זו נועד מס השבח הדרקוני במכירות ''הרגילות'', ושנית: כך ''התעשרו'' כל בעלי המקרקעין, ובעלי שלושת המשרדים והחנויות בפרט. כאן טמונה האפליה הרביעית במספר. אם הכוונה היא לשחרר מהר דירות לשוק, ולא לסחוט סוג אזרחים שאינם מאוגדים ואין מי שיגן עליהם משוד-לאור-היום הזה, הנה פטור ממס שבח ישיג במהרה ריבוי הדירות בשוק.
עד כאן נמנו רק חלק מהפגמים בחקיקת החוק הנוכחי.

מה ההצעה לאוצר ולשר העומד בראש?

ההצעה הבסיסית היא לבטל בהסכמה את החוק הפגום מיסודו. אולם, אם שר האוצר עדיין רואה את החוק כְּבַבַּת עינו, ומאחר וחלק ממטרותיו כבר הושגו והמשקיעים ''החדשים'' יצאו בחלקם הגדול מענף זה, (אולי משום שהחזיקו בדירות השקעה אלו זמן קצר ועל כן מס השבח שנוצר עדיין קטן ביחס).

ראוי לחוקק כך:
  1. החוק בעיקר מתכונתו כיום יחול רק על רוכשי דירה שלישית מהיום ואילך.
  2. בעלי דירות שימכרו דירותיהם הנוספות [מֵהַשְּׁנִיָּה והלאה, ולא דווקא מהשלישית] יהיו פטורים מתשלום מס שבח במכירה במשך השנה, ומוטב השנתיים הקרובות. זה יהיה תמריץ גדול לשחרר דירות רבות לשוק מבלי לפגוע קשות באזרחים ומבלי לפגוע בעקרונות חוקתיים וחקיקתיים.
  3. יוטל מס סביר על מחזיקי דירות ריקות, שאינן מושכרות.
  4. תינתן משכנתא מוגדלת לרוכשי דירה ראשונה משומשת, בכדי שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בידם אמצעים לביצוע שיפוצים, וכך יסירו אותם מקהל הממתינים לִזְכִיָּה בדירה חדשה דווקא.
  5. אחרי תקופת מבחן של 4-5 שנים ישקל הצורך בהמשך קיומו של חוק זה ככל שלא יבוטל קודם.
לחילופין בלבד – יש לקבל את הצעת בית המשפט העליון ולהחזיר החוק לכנסת על-מנת שתראה ותבחן כראוי, (וללא לחץ קואליציוני או אחר, וללא פיתויים כספיים למצביעים) אם יש צורך בו בכלל ואם כן- שתקיים הליך ראוי של חקיקה.
ואל לשכוח – יש לעצור ולבטל מיד את תשלום הסכומים (אשר לדעתי הם בגדר שוחד לכל דבר) ששר האוצר הבטיח לאותם חברי הכנסת שהתנגדו לחוק על מנת שיצביעו עבורו.

גילוי נאות: הכותב נמנה על העותרים לבג''צ כנגד החוק הנוכחי.







http://www.faz.co.il/thread?rep=177509
מסכים ולא מסכים
דניאל143 (יום ראשון, 21/05/2017 שעה 23:21)

הממשלה רגילה לראות באזרחים,פרה חולבת.
היית מצפה,שהכנסת היד לכיס של אזרח שעובד קשה למחייתו,
תהיה בכובד ראש.
לאחר שיקול דעת מעמיק,ואינסוף דיונים וויכוחים.

אבל,לא.

ככה,סתם,בקלי קלות.,מטילים פתאום, מס כבד...כי הציבור פראייר... הציבור...ישלם...כמו בשירו של שלום חנוך--משיח.

נ.ב.
היה צריך למסות לפי יחידה אחידה.כמו מס לפי שטח הדירות,או מס לפי מחיר,
לא מס לפי דירה.כי דירה יכולה להיות חדרון+מטבחון ויכולה להיות
ווילה של 20 חדרים...שניהם נקראים ''דירה למגורים''...

http://www.faz.co.il/thread?rep=177510
באופן עקרוני חוק המס על דירה שלישית לא שונה מחוקי מס אחרים
דוד סיון (יום שני, 22/05/2017 שעה 7:48)

מטרת חוקי המס היא לגייס מקורות מימון לשרותי השלטון לאזרחים (למשל מימון משטרה וצבא). בעצם הקביעה של חוקי מס יש אפליה במידה כזאת או אחרת. הרי שעורי מס ההכנסה משתנים בהתאם לגובה ההכנסה - הם מפלים בעלי הכנסות גבוהות. גם הפטורים למיניהם שקיימים בחוקי המס מהווים אמצעי להפלות בין נישומים.

הטלת מס על רכוש איננה פגיעה בזכות הקניין, אלא השתתפות הציבור, המדינה, בהכנסות מן הקניין. ממילא הטענה שהחוק מנוגד להיבט הדמוקרטי לא מבוססת, במקרה הטוב.

גם הטענה ש''חוקי המס לעולם לא רטרואקטיביים'' איננה נכונה. אני מכיר לפחות מקרה אחד ששינוי בחוקי המס היה רטרואקטיבי.

לבסוף זה לא החוק הראשון ולא האחרון שמתקבל ללא דיון ממצה. הרי חוק ההסדרים הוא חוק שיעודו להעביר רפורמות ושינויים ללא דיון. אבל צריך לזכור שכאשר הוא הופעל לראשונה היתה לכך סיבה טובה:
''... התופעה של חוק ההסדרים שמחבר כל מיני רפורמות לתהליכי אישור התקציב בסוף כל שנה. החוק הזה נוצר בימי מצוקה כאשר שר האוצר מודעי ז''ל וראש הממשלה פרס, יבדל''א) ושימש להפעלת חלקה של הממשלה בעסקת החבילה (''תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985'') שחנקה את האינפלציה הגבוהה...'' (http://www.faz.co.il/story?id=7746&base=&New...).

http://www.faz.co.il/thread?rep=177524
יטילו או לא יטילו, זו בעיה משנית
בצלאל פאר (יום ראשון, 28/05/2017 שעה 12:45)

שהרי הבעיה היא לא להרוויח עוד קצת כסף לקופת המדינה, אלא רק שימוש במס ככלי לניווט בדרכים העקלקלות של בעיית הדיור בארץ.
וזו הבעיה הרצינית.

ישראל עד היום מתנהגת כמפא''י ההיסטורית שנאלצה במשק קטן וצנוע לפרנס מדינה ולכן השיתה מיסים ממיסים שונים על כל דבר שזז או עומד ומה שבינהם.
לכן, עשית - שילמת! לא עשית - גם שילמת!

כלכלת מדינה אסור לה שתתקיים מריבוי מיסים או משיעורם הגבוה של המיסים, כי בכך היא פוגעת בהתנהלות הכלכלית של הציבור ושל עצמה, מפתחת סטגנציה וקריסת עסקים. הדרך לטיפול בבעיית הדיור, כחלק מההתנהלות המישקית, צריכה להיות הפוכה - הוזלה במיסוי [ואני מתכוון הוזלה במחיר הקרקע, חומרי הבניה וחלק מהמיסוי המיוחד לדירות שלדעתי צריך להיעלם]. האינטרס של המדינה הוא לטייב את רמת החיים ואורח החיים של האזרח. לעניין בו אנחנו מדברים, הדבר הראשון הוא - דיור זול לכל אזרח. השני - מקום עבודה בטוח ומתגמל, כדי שהאזרח יוכל לממש את זכותו. כפועל יוצא - שכלול דרכי התחבורה ויצירת מצב שהתחבורה הציבורית תהיה דינמית, משולבת ובכך זולה ויעילה הרבה יותר מהתנהלות ברכב פרטי.

לכן, בנישה של הדיור, נדרש להוריד את מחיר הדירה לערך ריאלי ישים, שידמה, נניח למצוי במערב אירופה ובארה''ב, כאשר המחיר לדירה סטנדרטית - של 3-4 חדרים - תהיה בסביבות 50 חודשי עבודה של השכר הממוצע [ולא פי 3 או יותר כמו אצלנו].

האצת הבינוי היזום, תוך הקפדה על שמירת איכות הבניה ושמירת הסביבה, תוך הקפדה על הורדת המחיר הסופי המובטח לקונה, חייבת להיעשות תחת מנהלת מיוחדת שתוקם במשרד ראש הממשלה ותתאם בין כל המשרדים הממשלתיים את עבודת העוסקים המורשים, הקבלנים, סוחרים, יבואנים וכו'. המנהלת תבצע קודם שחרור מהיר של קרקעות לבניה בתיאום עם מועצות מקומיות/אזוריות, ותעסיק את הקבלנים שייבחרו לצורך הקמת תשתיות אזרחיות [כבישים, מים, חשמל, טלפוניה, ניקוז וכו'], ותערוב לחוזי הבניה עם הקבלנים ועד מסירת הדירות לקונים. ההוזלה תתקיים ע''י הורדת מסים

לכן, נדרש להוריד את מחיר הדירה לערך ריאלי הגיוני, שידמה נניח למצוי במערב אירופה ובארה''ב, כאשר המחיר לדירה סטנדרטית - נניח 3-4 חדרים במרכז הארץ - תהיה בסביבות 50 חודשי עבודה של השכר הממוצע [ולא פי 3 או יותר כמו אצלנו]. בלתי סביר ששיעורי הצמיחה ושיעור הגידול בהכנסות המדינה בישראל הן מהגבוהות מבין רוב מדינות ה-OECD בעשור האחרון, אבל שיעור העוני ופערי השכר בישראל הם מהגבוהים ביותר. כלומר, המדינה מוציאה כסף מאזרחי ישראל כדי לעזור להם, אבל בפועל פוגעת ביכולתם הריאלית להתקיים בכבוד. המאקרו חזק, המיקרו חלש. זו אנומליה מסוכנת שיכולה לפגוע בנקודת משבר גם במדינה. הגורמים המעכבים נורמליזציה במשק הם רגולציה וחוסר תחרותיות במוצרי הקיום היסודיים והיקרים יותר: דירות, רכבים (רק שלשום הועלה בערוץ 10 עניין פערי המחירים של חלקי חילוף לרכבים שמגיעים למאות רבות של אחוזים!), בנקים, שירותים. לכך מתווסף שכר ריאלי ופנסיה נמוכים. המדינה משמרת את המצב בו האזרח הממוצע משועבד לכספו ואינו יכול לקיים את מלוא צרכיו מדי חודש.

המצב קריטי בעניין הדיור, שהפך לערוץ יניקת כסף ראשי של האזרח בידי המדינה, בנקים והרשויות המקומיות. ואת זה צריך להפסיק מיד ע''י יצירת מנגנון ממשלתי, מנהלת אחראית, שתאיץ מיד את הבינוי היזום, תוך הקפדה על שמירת איכות הבניה ושמירת הסביבה, תוך הקפדה על הורדת המחיר הסופי המובטח לקונה. כאמור, זה חייב להיעשות תחת מנהלת ציבורית מיוחדת שתוקם במשרד ראש הממשלה ותתאם בין כל המשרדים הממשלתיים את עבודת העוסקים המורשים, הקבלנים. המנהלת תבצע קודם שחרור מהיר של קרקעות לבניה, ותעסיק את הקבלנים שייבחרו לצורך הקמת תשתיות אזרחיות [כבישים, מים, חשמל, טלפוניה, ניקוז, מרכזים שכונתיים וכו'], חוזי בניה עם קבלנים ועד מסירת הדירות לקונים.

ההוזלה תתקיים ע''י הורדת מיסים על דיור ועל עבודות לדיור, ואפילו ביטול חלקם. מכירה/קנייה של דירה, לצורך החזקת דירה, מוטלים בישראל מסים, היטלים רבים ושונים, לפי סוגי דירות ומיקומן הגיאוגרפי, המשולמים לרשויות המס, לרשות מקרקעי ישראל ולוועדות המקומיות. חלק מהמיסים משולמים גם ע''י הקבלן וגם ע''י הרוכש, וחלק רק על אחד מהם [למשל, מע''מ על בניית דירה וכל הכרוך בה משולם ע''י הקבלן, אבל העלות מושתת אח''כ על הרוכש כחלק ממחיר הדירה]. דוגמאות למיסים: מס שבח מקרקעין [לאוצר], היטל השבחה [לרשות המקומית], מס רכישה, דמי הסכמה, מס הכנסה, מע''מ, תשלומים לרשות מקרקעי ישראל (רמ''י), דמי היתר [על שינוי יעוד הקרקע, תוספת אחוזי בניה, או פיצולה] ואולי עוד חוק או שניים ששכחתי. תארו לכם מה היה קורה אם היינו מטילים את אותם מיסים על רכש רכב [שבהפוך לא משביח את עצמו עם השנים. למה דירה כן? רק בגלל המחסור והביקוש] או כיכר לחם?

כלומר, בהיסטוריה של מדינת ישראל למדינה היה כדאי להכביד ולייקר את רכישת הדירה כמנוע מרכזי לשאיבת כספים מהציבור [להוציא את שנות ה-‏50 בה המדינה באמת התמודדה עם בעיית דיור למיליון עולים בעשור הראשון לקיומה, גם בדרך הוזלת הבניה, גם בדרך ביטול/הוזלת מיסים וגם בדרך של סיוע במימון לרוכש]. לדעתי אין כל הגיון לנקוט במצב של ריבוי מיסים ולכל היותר יש לאפשר תשלום עמלה נמוכה חד פעמית בחלק מפעילות הרישום החוקי של הנכס. המדינה צריכה לצאת מתרבות החשיבה שהדירה היא מנוע שאיבת הכסף הגדולה שלה, ולהפוך את רכישת הדירה להליך בירוקרטי שגור, פשוט ומהיר. כאמור זה יכול להיות מושג רק ע''י הצפת המדינה בדירות איכות בכל רחבי המדינה בהיקפים של A+b (A מספר ריאלי של דורשי דירה בשנה; b – 3% של A). המדינה תערוב כלכלית לקבלנים שייכנסו לפרוייקט הזה, תקפיד שהקבלן ירוויח ריאלית את הראוי – עד 7% מערך תוצרו. המדינה תצמצם את 'משפחת המיסים' שמשולמים על דירה ותפחית את יתרתם, כולל הורדת מס על חומרי בניה מהארץ ומחו''ל. המדינה תלווה את הפרוייקט בכל רחבי הארץ באמצעות המנהלת שתפקח אישורי תוכניות הבניה [צמצום האישורים מ-‏8 שנים ל-‏4 חודשים], על איכות העבודה, קצב הבניה והגימור עד מסירת הדירות לרוכשים.

מה תרוויח המדינה?
מאחר שהיום הכנסות המדינה הן מגוונות, והחלק היחסי של הרווח ממיסי דירות קטן יותצר, המדינה תוכל להרשות לעצמה לקצץ בריווחי בניית, מכירת והשכרת הדירות, ולהוריד את נטל ''התכשיט'' מהדירה.

ב-‏2016 הרוויחה המדינה ממסים על רכבים כ-‏40 מיליארד ₪ [חצי מזה על עסקי דלק למכוניות].

מנתוני ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממסים לחודש אפריל 2017 עולה כי ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין בלבד הסתכמו בכ-‏679 מיליון שקל, ירידה של 20% לעומת אפריל 2016. גביית מס שבח הסתכמה ב-‏254 מיליון שקל, ירידה ריאלית של 29% לעומת אפריל 2016 בעוד גביית מס רכישה הסתכמה בכ-‏425 מיליון שקל, ירידה ריאלית של 12% בהשוואה לאפריל 2016.

למרות הירידה בהכנסות ממסי מקרקעין, סך ההכנסות ממסים ומאגרות הסתכמו באפריל ב-‏24.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-‏10.8% בשיעור ריאלי בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. בחודשים ינואר-אפריל 2017 הסתכמו ההכנסות ב-‏100.4 מיליארד שקל לעומת 93.9 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בניכוי שינויי החקיקה ובניכוי דחיית החזרי המע''מ, עלו ההכנסות ב-‏6%. המסים הישירים גדלו ב-‏11%, בין השאר בגלל גביית בעלת אופי חד פעמי בחודש ינואר, ואילו המסים העקיפים עלו ב-‏1%. http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=100118... http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4759890,00.h... כלומר, המשק יכול לצמוח גם אם ההכנסות מבניית דירות יורדת בשל ירידה בהיקפי המכירות. הוא בודאי יצמח עוד יותר גם אם הכנסות המדינה מבניית דירות תרדנה, גם כאשר היקפי הבנייה והמכירה יגדלו.
למה? קודם כל כי צריך להפוך למדינה נורמלית בה הדיור הוא לא עוגן מרכזית בהכנסות המדינה. שנית, משום שהאצת הבניה תכניס יותר דינמיות למשק, יותר אנשים יועסקו במעגלים ראשונים, שניים ושלישיים [גם אם יביאו כמה אלפי פועלים מסין, דבר שהוכיח עצמו גם בחציבת מנהרות הכרמל, מנהרות הדרך לירושלים וכיום מנהרות הרכבת התחתית בגוש דן. יותר ישראלים מרוויחים ישירות מהפרוייקטים האלה], יותר דירות תימכרנה בפחות מס, משמע ההשפעה הישרה על הכנסות המיסים מדירות תישארנה יציבות. אבל הפעילות כולה תגדיל את הכנסות המדינה עוד יותר למרות הכל. בכך נשיג לצד דינמיות מישקית, גם הורדה היסטורית של מרכזיות הדירה בריווחי המדינה והורדת גודל נטל הדירה על האזרח במדינה.

המדינה חייבת לאמץ מדיניות של לתגמל את האזרח ע''י הפיכת המוצר – דירה, עיסוק, מחירי מוצרים ושירותים, לזמינים. הדרך המרכזית היא להעלות את ההכנסה הריאלית של האזרח העובד, כך שישאר בידיו יותר כסף פנוי להחליט מה לעשות בו. המדינה תרוויח יותר בכל מקרה מהמצב היום, בין אם ירצה האזרח לבצע רכישות ובין אם יחליט לחסוך. אבל כאן נגיע למצב ששני הצדדים יהיו מרוצים יותר, ולא המצב בו אנחנו נמצאים, כאשר רק אחד מהשניים, האזרח או המדינה, יהיו מרוצים. למרות השיפורים הקלים שדוד סיון הצביע עליהם, רכישת דירה אצל רוב מכריע מתושבי ישראל היא מהלך כלכלי קשה עד בלתי אפשרי, אם לא היתה נהוגה שיטת המשכנתאות ''הנדיבה''. הבעיה היא שגם שיטת המשכנתאות עצמה היא עוד מנוע סחיטת כספים מהאזרח בקואליציית אינטרסים בין המדינה והבנקים, המשעבדת רוכשי דירות ל-‏20 – 30 שנים, ופוגעת בפוטנציאל לחיים כלכליים נינוחים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=177532
לעדכן את חוק העמותות
דניאל143 (יום חמישי, 01/06/2017 שעה 10:35)

בצוק העיתים,מתברר
שאם קיימת עמותה וותיקה.שנוסדה לפני שנת 1981..לדוגמא ההסתדרות,היא לא כפופה לחוק הישראלי,אלא לחוק העותומאני..!

הזוי.
בהסתדרות הכללית,אין שקיפות,אין כללים..והכל מתנהל בהתאם לחוק
של הסולטאן הטורקי המקורי..(לא ארדואן..)עוד מלפני מלחמת העולם הראשונה..!

להדגשה, ההסתדרות נחשבת,באופן רשמי, אגודה עותומאנית...

הגיע הזמן להחיל רטרואקטיבית את חוק העמותות הישראלי.ולהוסיף לו עוד שורה אחת-כל העמותות שרשומות בישראל,דינן כאילו נרשמו לאחר שנת 1981.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.