דמו לעצמכם כי שרביט היהדות היה נופל בנקודת זמן כלשהי בהסטוריה בידי הרפורמים והשאלה: האם אתם חושבים שהיום היה עם יהודי?
• • •
השבוע התבשרנו על ביטול ''מתווה הכותל'' וכותרות העיתונים געשו: ניצחון לחרדים! מונופול הגיור יישמר ומתווה הכותל ייבוטל. עקב הידיעה המרעישה הדעות נחלקו בין אלה שבירכו על המהלך לאלה שהתנגדו לו.
שאלה עקרונית
צריך לדעתי לפשט את העניין ולהבין את הדבר מעיקרו: מה ההבדל בעצם בין הקבוצה הרפורמית לבין האורתודוקסית לבין החילונית, מהו מעמד כל קבוצה וקבוצה ביהדות והייתי מציע את הדרך הזו: דמו לעצמכם כי שרביט היהדות היה נופל בנקודת זמן כלשהי בהסטוריה בידי הרפורמים והשאלה: האם אתם חושבים שהיום היה עם יהודי?
לעניות דעתי לא, היהדות היתה מאבדת אט אט מהערכים שהתגבשנו סביבם ונטמעת עם יתר העמים; היינו מאבדים את היחוד שלנו והיחוד שלנו הוא בשמירה על סממני הדת היהודית. איננו אור לגויים ואיננו עם בעל ערכים יותר טובים מערכים אחרים, יתכן וערכי העם היהודי היום נחותים מערכי עמים אחרים, הנקודה היא מה הם הסממנים ששמרו על המשכיות האיגוד שלנו כעם, והתשובה היא אחת: האחראי לאיגוד הזה הם סממני הדת היהודית- כגון שמירת השבת, כשרות, ברית מילה...
''יהדות רפורמית'' לעומת ''יהדות אורתודוקסית''
האורתודוקסים הם ששמרו על הסממנים האלה למרות וברוב התקופות היוו את המיעוט; הרוב כמעט תמיד היה חילוני שלא שמר את המצוות אבל לא התנגד להן, לא ניסה להחליף אותן באחרות. בד בבד היו לאורך כל הדורות קבוצות בעם היהודי שניסו בכל כוחם לעדכן את המצוות ולשנות אותן, להעניק להן ניחוח פרוגרסיבי שיתאים לצרכי הדור בנקודות הזמן השונות, לפעמים הם היוו את המיעוט ולפעמים את הרוב כגון הצדוקים בזמן התנאים, אבל לשמחתנו תמיד הקבוצות האלה נחלו כישלון ולא הצליחו להביא את הניחוח שלהם אל הפועל ולעשותו נחלת הכלל.
השאלה שאני שם אותה על השולחן היום בדיון הזה פשוטה: האם לדעתכם היינו יושבים היום ודנים בנושא כלשהו כיהודים בשפה העברית אילו הרפורמים היו מצליחים לקחת את שרביט היהדות לידם בנקודה כשלהי בהסטוריה?
מהלך רפורמי ומשמעותו
לדעתי לא. לכן יש להתנגד לכל מהלך גם הקטן ביותר שיש בו ניחוח רפורמיסטי, גם אם אותו המהלך זניח וחסר משמעות וזאת מסיבה פשוטה: מהלך כזה יכול לתת רוח גבית לרעיון הרפורמי כאשר בעקבותיו יהיו עוד מהלכים שירימו את קרנם ויפקידו בידם את שרביט הנהגת היהדות, ומשמעות הדבר אחת: הכחדה, היינו עצירה הדרגתית אך בטוחה של המשכיות העם היהודי.
אני מלא עד אפס מקום בטענות ותלונות כנגד נושאי כלי היהדות בזמננו החל ברבנות וכלה בפנטים שמחללים את ערכינו ועושים נטו-רע לנו ולתרבותנו. אני חושב שהרבה מנושאי הכלים האלה הם אנשים תועלתניים שעושים עוול ליהדות בכלל ולעם היהודי בפרט, אבל המכשול הזה איננו צריך להשפיע על האצבע שלי המורה עליהם כנושאי הלפיד להמשכיותי.
בעקבות ביטול מתווה הכותל
