מלחמת האסלאם ביהדות

''הר הבית'', עליו הוקמו, לפי המסורת, בית המקדש הראשון, השני והשלישי. מה שקרה בשטח זה, משנהרס הבית השלישי, לפני כ-‏2000 שנים, איננו מטריד את המאמינים הנאמנים, אלה סבורים שאנו קרובים לימי הגאולה, למלחמת יום הדין ולהעלמות המסגדים המוסלמיים. אנו על סף הקמתו של בית המקדש הרביעי.

מאז הופעת דת האיסלם, לפני כ-‏1300 שנים, היה האל חרם א-שריף (הכינוי הערבי להר הבית) המקום השלישי בקדושתו לעולם המוסלמי, עם מסגד אל אקצה וכיפת הסלע, זהו אתר המלכד את העולם הערבי-מוסלמי במאבק על שמירתו-הצלתו.

משה דיין, ביוני 1967, וממשלת ישראל של אותה עת, הבינו את עומק הבעיה, דגל ישראל הוסר מן המסגד, אנשי הוואקף שבמקום המשיכו לשאת באחריות במקום, ונמנע עימות על זכויות ובעלות יהודיים במקום. עם הרבה בעיות והתלקחויות קלות מפעם לפעם – נשמר הדו-קיום במקום. עד לפני שבועיים:

• שלושת הצעירים מאום אל פחם, אשר רצחו שני לוחמי מג''ב שהיו בתפקיד אבטחה במקום, ואשר חוסלו במקום, החלו לגלגל את כדור השלג.
• ישראל, ללא תיאום, הציבה את המגנומטרים בכניסה להר. המתפללים הערבים החרימו את התפילה באל-אקצה, וכרעו לתפילה מחוץ למתחם ההר, באופן הפגנתי.
• ישראל ''ניצלה'' את תקרית המאבטח הישראלי בעמאן להסרת אמצעי הביטחון החדשים שהותקנו על ההר. וגם זה נעשה ללא הידברות עם אנשי הוואקף שבמקום.
• שלושת הצעירים מאום אל פחם הובאו לקבורה בהלוויה המונית, הלוויה שערביי ישראל לא ידעו כמותה מעולם, הלוויה של הזדהות עם השאהידים שנהרגו בהגנה על החרם א-שריף.
• קריאות ''ניצחנו'' נשמעו בכל חוגי האסלם - במזרח ירושלים, באום- אל- פחם, אצל החמאס ברצועה, מפי חיזבאללה בלבנון וארדואן באנקרה: האיסלאם ניצח את היהדות.

חוששני כי הדיווח והדיון התקשורתי בישראל איננו מבין את מהות המשבר שפרץ כאן לאחרונה. הוויכוח החל בשורה של תגובות והחלטות ישראלית בעקבות רצח שני לוחמי מג''ב בהר-הבית..

התגובה הישראלית הייתה מוגבלת ונקודתית - למנוע הישנות של פיגועי טרור בהר הבית, מה שהביא את הממשלה לשורה של צעדי הבטחה ובה בעת ליישומם המיידי, כאשר הממשלה עשתה זאת ללא הידברות וללא תאום עם מימסד הוואקף שבחרם א-שריף..

הצד הפלסטיני פירש, או שהוסת להאמין, כי המטרה הישראלית האמיתית איננה סידורי הביטחון. כוונת ישראל השתלטות על מתחם בית המקדש והדרך להשיג זאת מחייבת את סילוקם מן המקום את אתרי האיסלם.

תשובתם הייתה הפיכתו של העימות הישראלי-פלשתיני מעימות מדיני, על עתיד הארץ וחלוקתה, לעימות טוטאלי בין האיסלם לבין היהדות. כך השתנו יחסי הכוחות מן היסוד, כך נולד מאבק חדש. מאבק טוטאלי בין-דתי.

למאבק זה מתגייס העולם הערבי-מוסלמי. מנהיגי מדינות ערב המתונות לא עמדו בלחץ ההסתה הקוראת להציל את אל אקצה, להציל את האתר השלישי בקדושתו, ולמנוע בכל דרך את מימושה של המזימה היהודית.

מוקדם לקבוע עם פיתרון המשבר הנוכחי יעצור את כדור-השלג. הניצחון הערבי-פלשתיני עלול לעודדם לעימותים נוספים ולהישגים.

דרושה בירושלים הבנה של משמעות העימות שהתלקח ולעשות הכול שלא להידרדר לעימות הבין דתי, עימות בו ידנו על התחתונה.

דרוש חידוש התיאום המלא עם אנשי הדת המוסלמים שבמקום בל תהיה לנו כוונה לסלקם או להתעלם מתפקודם.

---