במדינת ישראל מתנהל עתה מעל במות שונות, מסע שיסוי חסר תקדים נגד השמאל. כמו כל מסע שיסוי, הוא מאופיין בשטיפת מוח מלווה בבורות ושקרים.
במה מובילה בתחום זה היא תוכניתו היומית של
אראל סג''ל בגלי צה''ל בין השעה 11 ל-12 לפני הצהריים. סג''ל, תלמידו הנאמן של המוקיון עו''ד
יורם שפטל, מכניס תחת המטריה השמאלית כל מי שמטפטף כמה טיפות של ליברליזם. הוא אינו יודע להבחין בין הפגנה נאצית להפגנה אנטי נאצית.
הנשיא אובמה מוקע כשמאל קיצוני על לא עוול בכפו, שהרי שימן ומימן את מכונת המלחמה הישראלית בנדיבות שעלתה על כל הנשיאים הקודמים. העובדה שמעת לעת העז לומר מספר מילים בגנות הכיבוש, הצדיקה את הכפשתו כאנטישמי עוכר ישראל, ובמקביל העלאת הנשיא טראמפ לדרגה של צדיק הדור.
ראוי לחזור ולשנן כמה מושגי יסוד. לא כל ליברל הוא איש שמאל, שהוא בדרך כלל גם סוציאליסט, אם כי יש קווי השקה בין השניים.
נחמיה שטרסלר פרשנו הכלכלי של עיתון ''הארץ'', בעל עמדות שמאל בתחום התנגדותו לכיבוש, אבל איש ימין בתחום הכלכלי, מגן נלהב של קפיטליזם חזירי, יריבם של ועדי עובדים. לעומתו ח''כ
שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה היא בעלת עמדות שמאליות בתחום הכלכלה והחברה ובעלת עמדות ימניות בתחום הכיבוש.
לא כל מי שמשתמש בטרמינולוגיה סוציאליסטית הוא איש שמאל, ראו את צפון קוריאה וסין הקומוניסטית. כך גם לא כל מי שמשמיע סיסמאות דמוקרטיות הוא ליברל ודמוקרט,
נתניהו כמשל.
איש/אשת שמאל ראויים לשמם הם שילוב של שמאל דמוקרטי בכלכלה בחברה, במדיניות פנים וחוץ, תוך שמירה קפדנית על זכויות אדם. ראו מדינות סקנדינביה. מכאן יובן, בניגוד לגירסת סג''ל, שביקורת על מדיניות ישראל מצד השמאל הדמוקרטי והליברליזם הדמוקרטי לא נובעת מאנטישמיות אלא ממחויבות לזכויות אדם.
מהו שמאל?
