פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
שרות נשים בצה''ל
שלמה גזית (שבת, 20/01/2018 שעה 7:00)


שרות נשים בצה''ל

אלוף (דימ.) שלמה גזית



ההחלטה שקיבל דוד בן-גוריון עם הקמת המדינה, לחייב גיוס נשים לצה''ל הייתה קלה – שרות הנשים במלחמת העצמאות בא בהמשך ישיר לשירותן במחתרות של טרום המדינה, וללא עוררין מראשי המגזר הדתי של אותה תקופה.

בוויכוח הציבורי שחוזר ועולה בנושא זה לא נשמע שיקול אחד – התרומה המוסרית של נוכחות אישה בחיי היחידה הצבאית. והרשו לי להעלות מן הזיכרון אירוע אחד שלעולם לא אשכח.

אני חוזר לחודש מארס 1962, ערב חג פורים. אני משמש באותה עת סגן-מפקד חטיבת גולני. הסורים פתחו באש על סירות דיג שלנו בכינרת ועל החטיבה הוטל להגיב עוד באותו לילה – לכבוש ולהרוס את המוצב הסורי שליד הכפר נוקיב שלחוף הכינרת ולהרסו.

הכוח שבמוצב הסורי חיכה לנו, איבדנו את יתרון ההפתעה, והתפתח קרב קשה שבסופו נהרס המוצב. לנו היו אבידות – שמונה הרוגים, חייל נעדר ועוד כארבעים פצועים.

עם סיום המשימה התרכז הכוח בחורשות יבניאל, וזכינו שם לביקור ראש הממשלה אשר ביקש לפגוש ולשוחח עם הלוחמים.

ריכזנו את כל אנשי הכוח כאשר בשורה הקדמית מוקמו שתי חיילות אשר השתתפו אף הן במבצע – מזכירות לשכת המח''ט ומשרד המבצעים החטיבתי.

בן גוריון ביקש לשמוע מן הלוחמים ''כלום צדקה הממשלה משהחליטה על מבצע העונשין?''. הצעירים, בני 18-19, משניצבו אל מול פני ''הזקן'' השיבו פה-אחד ובאותה רוח: ''הסורים מוכרים כמנוולים גדולים, אל לנו לוותר, להיכנע ולהפסיק את הדיג בימה שכולה שלנו. אסור לנו להשלים עם ירי סורי על חקלאים או על דייגים. שפת הכוח היא השפה היחידה שהם מבינים!''

ואז פנה בן-גוריון אל שתי החיילות שבשורה הקדמית: ''ואתן חיילות, מה דעתכן? כלום צדקה הממשלה בהחלטה לפשוט על המוצב?''

אחת מהן הרימה את ראשה והשיבה בנימוס: ''לא התכוונתי לדבר, אך כיוון שפנית ושאלת, אין לי ברירה אלא לומר את דעתי. הלילה איבדנו תשעה לוחמים. היכרתי היטב את כולם, אחד אחד. אומר לך, כולם היו פרחים יפהפיים, לכל אחד מהם נועד עתיד יפה וחשוב, איש-איש בתחומו. כאשר אני מודעת היום למחיר ששילמנו, תשובתי לשאלתך, אדוני ראש הממשלה, חד-משמעית: לדעתי, זה לא היה שווה את המחיר!''

בן-גוריון שמע את דבריה, לא הגיב ולא אמר מילה, הסתובב ועזב את המקום.

לאחר ש''הזקן'' עזב, ניגשתי לאותה חיילת, נשקתי לה והודיתי לה בחום על דבריה. התברר לי אח''כ שגם המח''ט, מוטה גור, עשה אותו דבר.

אירוע זה, שלעולם לא אשכח אותו, חיזק אותי בהערכת התרומה המוסרית הגדולה שיש לנוכחות חיילות בצה''ל בכלל, וביחידות הלוחמות בפרט.

בוויכוח הציבורי שחזר והתעורר על שרות הנשים בצה''ל אסור לנו להתעלם מן התרומה המוסרית שיש לנוכחות נשים ביחידה הצבאית.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


עדיין לא הבנתי היכן בדיוק ''התרומה המוסרית הגדולה'' שיש לנוכחות
בצלאל פאר (יום חמישי, 25/01/2018 שעה 20:50) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נשים בצבא.

וכמובן אינני מתנגד לשירות נשים, גם כלוחמות. להיפך. 3 מבנותי שירתו בצה''ל, בתפקידים תומכי לחימה. אני בשירותי הארוך פיקדתי על חיילות וקצינות, שתפקדו באופן יוצא מהכלל.

זה לגיטימי להסתכל על בעיה או על אירוע מכיוונים שונים, כדי לנתח את היתרונות המעשיים והתכליתיים, תוך מדידת המחיר שאנחנו נדרשים לשלם עליהם.

זה מוסרי לטעון שנכון היה לצאת ולהגן אזרחי ישראל בכל הכוח, כמו שזה מוסרי לשאול את שאלת המחיר. זו סוגיה שפנים רבות לה. אבל אין לסוגיה זו דבר וחצי דבר אם נשים משרתות בצה''ל או לא.

ואני מקווה שיותר נערות דתיות/חרדיות תתגייסנה לצה''ל לפי צרכיו, כי אנחנו צריכים צה''ל חזק ואנחנו יודעים שצה''ל הוא כור היתוך משמעותי של החברה הישראלית. שוב, שני פנים לאותה סוגיה.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי