מה קורה לבכירי המודיעין משאלה פושטים את מדיהם?

פוליטיקאים ואנשי תקשורת, בעיקר אנשי ימין, מותחים ביקורת על אנשי מערכת הביטחון אשר הופכים למבטאי עמדות שמאל קיצוניים מיד עם סיום תפקידם ולאחר שפשטו מדיהם. אלה זוכים לביקורת נוקבת: ''אם זו הייתה עמדתכם גם במהלך שרות-המדינה, אז למה לא התפטרתם מתפקידיכם, למה לא עמדתם על דעתכם?''

לא בקשתי את רשות חבריי, אך כאחד מאלה שלבש מדים קרוב לארבעים שנים, ומאז אינני נרתע מלהביע את דעתי ואת ביקורתי, לרוב ה''שמאלנית'', אני מרשה לעצמי להיות להם לפה.

מלחמת ששת הימים, ובמיוחד ההתפכחות שלאחר מלחמת יום הכיפורים והסכם השלום עם מצריים, פילגה ומפלגת את העם.

מכאן, הרוב הפוליטי-האידיאולוגי, אשר אימץ מדיניות של התנחלות מאסיבית, מדיניות המאמינה בארץ-ישראל השלמה וכי יעד זה מובטח לנו שימומש אם בכוח התערבות אלוקית ואם בכוח התהליכים הפוליטיים של עולמנו, במאה ה-‏21. ולעומתם, המעוט הפוליטי, הבוחר להעריך את המציאות הדמוגרפית ואת האיומים החיצוניים והפנימיים המסכנים את קיומנו, ומכאן הצורך בהכרעות קשות ומיד, שאלמלא כן קיומה של המדינה היהודית בסכנה.

כל עוד אנו ''במדים'', כל עוד אנו בשרות המדינה אנו מנועים מלבטא את דעותינו. אחת למספר שנים, משנדרשת הצבעה בקלפי, אנו עושים זאת במעטפה חתומה. איש איננו יודע, איש איננו שואל ואין לכך כל השפעה על תפקודנו, וטוב שכך.

כמי שעשה שנים באגף המודיעין של צה''ל, דאגתי למערך המודיעין, לתפקודו הראוי וליכולתו למלא על הצד הטוב ביותר את המשימות שהוטלו עלינו. לא הייתה משמעות, במהלך אותן שנים, לתמיכתי והזדהותי – או להיפך, להסתייגותי - מן המדיניות של ממשלת ישראל. אכן, פה ושם השתתפתי בדיונים בפורומים מדיניים, נדרשתי והייתי חופשי להציג שם את הערכתי, לעתים מנוגדת לזו שסוכמה ואושרה. אך איש לא מנע זאת ממני.

אנו, בקהילת המודיעין, הרבינו לעסוק – בדרך הטבע – בזירה המזרח-תיכונית בכלל ובנושא הפלסטיני בפרט. זה היה תחום אחריותנו והיינו מועלים בתפקיד אילו הצגנו עמדות שאינן מבוססות על הערכותינו אלא על רצוננו להשביע דעתם של מי מן הממונים עלינו. ה''שמאלנות'' שלנו איננה קשורה לפשיטת המדים אלא בצורך ללמוד, להכיר ולהעמיק בנושאי היריב-האויב הערבי. נדרשנו, שוב בתוקף תפקידנו, לדון, לנתח ולהציג הערכות המנסות לצפות קדימה, ולהימנע מהערכות אופטימיות שאין להן בסיס.

עם הפרישה מן התפקיד הותר לנו להביע דעותינו אלה, במגבלות הביטחון, גם בפומבי.

אני מבין לליבם של הפוליטיקאים הנדרשים להתמודד פומבית לא עם דעה פוליטית שונה אלא עם הערכה מקצועית מנוגדת.

עצתי להם, ולכולנו – שמעו היטב את דברי האזהרה המושמעים ע''י אנשי המקצוע. נסו להתמודד עם תוכן דבריהם ולא עם השאלה למה שתקו עד כה.

---