פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מואיז הקטן קם לספר את סיפורי חייו
הרצל חקק (יום רביעי, 28/11/2018 שעה 9:00)


מואיז הקטן קם לספר את סיפורי חייו

הרצל חקק



עטיפה
על ספרו של מואיז הקטן שיצא לאור בימים אלה – ''אני הוא מואיז הקטן'' – הוצאה לאור 'סיפור משפחתי' 2018, 215 עמודים.
סימון ומואיז הקטן הפכו לשם דבר. מואיז הצעיר משני האחים, קם לספר את הסיפור שלו, והספר שלו קולח ומרתק. קשה לדבר על מואיז בלי לכרוך יחד עמו את האח סימון. בהיסטוריה שלנו הם כבר דמויות מיתולוגיות, הם שיר נצחי.

יש שירים שיש בהם ארומה מיוחדת, תוכן חובק נשמות, שירים שיש בהם סגולה להפוך לפולקלור. סימון ומואיז הקטן גיבורי הילדות בשירו האלמותי של יוסי בנאי הצליחו להפוך לגיבורים עממיים: דמויות המסמלות את ירושלים של פעם, את הצבעים של אז, הקולות שהיו, את הילדים ההם שלא יימחקו לעולם. לפנינו דוגמה מובהקת כיצד נולדות דמויות מיתולוגיות.

השיר שכתב ושר יוסי בנאי על ילדותו (''אני וסימון ומואיז הקטן'') הפך לסוג של המנון ירושלמי – ומילותיו נגעו בלבבות, העירו פרקי ילדות של ירושלמים רבים, של מדינה שלמה.
הצירוף 'סימון ומואיז הקטן' וסחף את הציבור הישראלי עם פרסומו. בעיקר תפס את כולם החיבור המיוחד ליוסי בנאי ולחברותא בתקופה של ימי קום המדינה. ילדותם הפכה להיות הילדות של המדינה.

ספרו של מואיז הקטן אכן עונה על צורך שהיה חבוי בחברה הישראלית – הרצון להכיר את סיפורם של שני האחים. לאחרונה הקרינה הטלוויזיה סדרת סרטים על דמויות שנחקקו בתודעה של החברה הישראלית – וכמובן היה זה אך טבעי לראיין את האחים כאשר הועלתה באורח אגדי דמותו של יוסי בנאי.

אנו קוראים בספר התולדות של מואיז הקטן – ואנו מיד אומרים לעצמנו, זה בדיוק מה שחיכינו שיקרה. מאז ומתמיד בספר ''אני הוא מואיז הקטן'' – יש כמובן התייחסות מאירה ומפורטת לשיר המקסים של יוסי בנאי ולכל סיפור החברות עם האמן הדגול.



מואיז הקטן, בשמו המלא – משה יאיר – כותב כבר בתחילת הספר: ספר זה הוא סיפור חיים ולא תולדות חיים.

חשוב למואיז הקטן לשזור שוב אחת לאחת מעשיות ועובדות שנכרכו בחייו ובחיי אחיו סימון – ומואיז יודע להפנות אותנו גם לספרו של אחיו סימון, שמעון יאיר, שיצא לאור לפני כמה שנים.
האחים סימון ומואיז זכו לתהילה בעקבות שירו של יוסי בנאי, וגם אם הציבור אינו מזהה אותם, די שאומרים בציבור את הצירוף ''סימון ומואיז הקטן'', וכולם מחייכים ולוחשים: יוסי בנאי... השורות מתנגנות, ריח הימים ההם... וקשה לשכוח את השיר:

ולפעמים כשאני כך לבדי
אני חוזר לסמטאות ילדותי
אל נעוריי שֶנעלמו עם השָנים
לחברים שלי ההם הישָנים
אני חוזר אל הצבעים והקולות
אל העיניים התמימות והגדולות
אני חוזר אל השכונה אל עץ התוּת
אל עפיפון אדום אדום קשור לחוּט
היינו ילדים, וזה היה מִזמן
אני וסימון ומואיז הקטן...

מואיז מספר על ההיכרות המיוחדת עם יוסי בנאי, על החברות שהחלה במתנ''ס ובמרכזים הקהילתיים של אותן שנים.
בין שלל הסיפורים הפיקנטיים – מספר מואיז הקטן כיצד נכרך שמם עם שמו של יאיר מפקד הלח''י. למפקד המחתרת זה היה כינוי סודי, אך הבריטים התעקשו לערוך חיפושים בבתי משפחות שנשאו את השם יאיר. פרק זה מרתק במיוחד.

סיפור ההיכרות עם יוסי בנאי מושך את לב הקוראים: המרכז הקהילתי אכן היטיב להפגיש בין ילדים באותה תקופה שחיפשו חברותא ותרבות.
זו הייתה חלקת אלוהים הקטנה שאיחדה את הילדים. לפי סיפורו של מואיז - יוסי נמשך לחוגים הדרמאטיים, ושם היה לב ההיכרות בין שלושת החברים. ככל שאתה צולל לסיפורו של מואיז מתבהרת תמונת אותם ימים: השכונה בשיר היא אוהל משה בירושלים, בפתח השכונה סמוך לבית כנסת ''אֹהל יוסף ושרה'' של קהילת יהודי יאנינה עומד עדיין עץ התות. די קרוב לשם גרה משפחתו של יצחק נבון.

כבר לפני כמה שנים שזר האח הגדול סימון את תולדות המשפחה, ואנו רואים כמובן קווי דמיון בין שני הספרים. סיפור חייהם כמובן נוגע בצורה מרגשת לשירו של יוסי בנאי – ולכן יש דגש בשני הספרים לגיל הנעורים שלהם.

הם ידעו להעשיר את חייהם בחוגים של מרכז התרבות, ובין היתר בחוגים הדרמטיים. מתברר, שבחוג זה יוסי בנאי שבה את לב כולם וידע לצוד את הקהל כבר מגיל צעיר, הוא פשוט היה הכוכב. היה לו כישרון משׂחק מעולה, ותמיד שיבצו אותו בתפקידים המרכזיים בהצגות לקראת החגים, לקראת אירועים מיוחדים. במרכז הקהילתי שבו התקבצו ילדי שכונות שונות, לא חששו להעלות הצגות קלאסיות, מחזות ידועים.

מואיז מיטיב להרחיב בנושא זה – ולחשוף בפנינו את סיפורה של משפחת בנאי, את הבית שלהם ברחוב האגס. הפרק השני מוקדש למשפחת בנאי. אנקדוטה שקשורה לפרקי בנאי היא הדרך שבה יוסי בנאי תרגם להם את משמעות התחרות בין מכבי להפועל.
לדברי יוסי בנאי – מכבי – הוא ראשי תיבות של 'מחנה כלבים בישראל' – ואילו הפועל הוא ראשי תיבות של 'פשפשים ויתושים עלו לארץ'...

צד אחורי מואיז מצטט דברים שאמר יוסי בנאי על אותה ילדות, שבה ביקר בביתם של סימון ומואיז וזכה לפרוסת לחם עבה-עבה של לחם שחור וטרי כמו מאפיית אנג'ל שופכת עליו שמן זית זך, ובשביל הטעם הייתה גם מוסיפה הרבה סוכר לבן (עמוד 43).

מואיז מודה, שבקרב על דעת הקהל יוסי בנאי ניצח, ומאותו חוג דרמטי הם גילו די מהר כמה היה כישרונו.

כששואלים את האחים על אותו שיר שכבש את הקהל ושינה את חייהם, אתה מבין מיד:
כל הפרטים בשיר, כל האביזרים שנזכרים, המקומות, הכול היה תיאור מדהים של עולם הילדות שלנו, עולם המשחקים. לפתע ראינו, כיצד הילדות שלנו נשקפת בצורה מבריקה ומרגשת בשירו של יוסי בנאי, ובאותו שיר אכן ידע לחשוף במלים נפלאות את ההווי השכונתי של השכונות שלנו, וכנראה של ירושלים בכלל.
היום עם צאת ספרו של מואיז – הופכת הילדות של שלושתם לילדות מיתולוגית שיש בה להאיר את השנים הראשונות והקסומות של מדינת ישראל. השיר היה פרשת מים בחייהם.
עם יד על הלב, הגבנו בהפתעה. תמיד כששאלו אותנו על השיר, השבנו, שזו ילדות קטנה ופרטית שלנו, ילדות בירושלים של שלושה זאטוטים שהיו חברים טובים. השיר הפך את הילדות הזו לילדות נצחית, לילדות של כולם.
השיר נוגע לכולם בנימים הכי עדינים, למי אין ערגה לעבר, לנעורים שנעלמו עם השנים? גדולתו של השיר בכך, שכל מי ששומע אותו מתקרב לילדות שלנו, לילדות שלו. כל אחד מרגיש שהוא חלק מגיבורי השיר. לי כמי שחי את הילדות הזו, זו חוויה מיוחדת.
מתברר, על פי ספרו של מואיז, שהשיר והחברות עם יוסי בנאי השפיעו הן כפיסת נוסטלגיה, אך גם עוררו שדים עדתיים. מואיז מעלה פרשה נשכחת, שבה נתן זך, כתב מאמר גדול בשם 'לא למואיז הקטן'. זך הפך את סיפורם של האחים לסיפור של קרב בין תרבויות (שם, עמוד 50).

מואיז הקטן מספר בצורה קולחת על ההווי הירושלמי, על משחקי הכדורגל, על הישגיו נבחרת הירושלמית – ותמצאו כאן סיפורי נשכחות מאותה ירושלים, מדמותו של שופט הכדורגל אוטו פריד, מן המרוץ המסורתי על שם מגנס.

פרקים אחרים עוסקים בשירות הצבאי, בפרקי מלחמת ששת הימים ויום הכיפורים – וגם כאן תמצאו חוויות מן הקרבות למען קיומה של מדינת ישראל.

הכינוי 'סימון ומואיז הקטן' הפך לשם שאי אפשר בלעדיו. בשיחה עמו סיפר לנו מואיז:
אני זוכר, שהייתי בדרכי לבית משפט, ואני רואה מרחוק את אחד משופטי בית המשפט. הוא צועק לי ממרחק: מואיז, ידעת שיוסי בנאי כתב עליכם שיר? אמרתי לו, מה זאת אומרת, זו הילדות שלי, הוא היה צריך לשאול אותי, אני אתבע אותו. ומה פתאום הוא קורא לי מואיז הקטן. למה קטן? דבר שני: לא שילם לי תמלוגים... כשעניתי לו, לא באמת האמנתי שיש שיר כזה. ואז אותו שופט אומר לי: קודם כל, במציאות אתה באמת קטן. וחוץ מזה קיבלתָ פרסומת: אם הוא חייב לך תמורה על שיתופך בשיר, קיבלת אותה. קיבלתם פרסומת גדולה מהשיר הזה.
מתברר, שרבים חשבו, בדמויות וירטואליות:
יום אחד אחותי אומרת במקום העבודה שלה בטלפון לאִמי, סימון ומואיז יבוא בערב לבקר אותך. אחת החברות לעבודה אומרת לה, על מה את מדברת, אלה גיבורים של שיר. כשאמרה לחברה שלה, שסימון ומואיז הם אחים שלה, סימנה החברה לכולם במשרד, תנועה שאמרה, תראו איזה קוּקו זאת, היא מדמיינת, שהיא אחות של סימון ומואיז הקטן.
צירוף מקרים מעניין הפך את הכינוי למרתק עוד יותר:
כדאי לציין שהשם מואיז הוצמד לי בתקופה מאד מסוימת. גרנו בימין משה, ואחת השכנות שלנו שָכלה את בנהּ שנקרא משה. אימא לא הרגישה טוב לקרוא לי בקול 'מֹשה' – כדי לא לצער את השכֵנה. מאז התחילה לקרוא לי בשם 'מואיז'. כשעברנו דירה, כולם המשיכו עם השם מואיז, רק אימא חדלה מזאת, וחזרה לקרוא לי 'מֹשה' עד יום מותה.
בסיפורי האחים בספריהם אנו לומדים שיש שמות אמתיים מאחורי הכינויים, ומעבר לסיפורי הילדות הם ידעו לתרום למדינה בדרכם שלהם – ועל כך אומר סימון:
שמותינו המלאים שמעון יאיר ומשה יאיר. אחי מואיז הוא מוסמך למשפטים, מואיז קיבל לאחרונה סיכת זהב מלשכת עורכי הדין על חמישים שנות עבודה. אני הייתי עד פרישתי מנהל המרכז לדמוגרפיה במשרד ראש הממשלה.
המילים של השיר מלוות את פרקי הספר – ומואיז מעיד על עצמו, שהקשר ליוסי בנאי ולמלים של השיר ממשיך להדהד בראשו, בחייו: מילות השיר עדיין מתנגנות בראש. הקטעים על קולנוע רֶקס, הרדיפה אחרי היונים על הגגות, על ההווי המיוחד, שבו הולכים בנעלי שבת ועם כובע בּרט. השיר מספר ומתאר תקופה שלא נוכל לשכוח.

סיפורם של האחים ס'ימון ומואיז הקטן' הוא פס קול של חיים, שלא נעלם, ודבריו של מואיז מיטיבים לסכם זאת: ריחה של אותה ילדות לא נמוג. ריח הילדות העשירה כל כך לא יימוג לעולם.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי