באותו עמוד עיתון, זו תחת זו, שתי כותרות בולטות – למעלה ''בעקבות ההתבטאות: 2000 תלונות נגד קוטלר''. אשרת קוטלר עוררה זעם כשאמרה ''שולחים חיילים לשטחים והם חוזרים חיות-אדם'', ''ולמטה: כתב אישום נגד מפקד החיילים המואשמים בהתעללות בפלסטינים – לא מנע מחייליו לנקוט אלימות''.

לפני 72 שנים, סמוך לאחר מלחמת ששת הימים, נמצאו נביאי-זעם אשר התריעו כי ישיבתנו בשטח הכבוש ושליטתנו בעם הפלסטיני בגדה המערבית וברצועת עזה, יהפכו את צה''ל לכוח שיטור מתבהם.

הייתי אז אופטימי. טענתי כי לוחמי הכיבוש שלנו שונים ממה שעבר על צבאות כיבוש זרים – צרפתים, בריטים. איטלקים ואחרים - משנדרשו להתמודד עם מרי אזרחי של האוכלוסייה הכבושה.

העליתי אז מספר טענות:

• כוחות הביטחון הישראלים אינם נשלחים לתקופות שרות ממושכות מעבר לים והרחק מן הבית. הם אינם מתנתקים מן המשפחה והחברה הישראלית;
• אנו חיים בעידן בו הכול חשוף לתקשורת הביתית והזרה;
• ההתמודדות המדינית שלנו בזירה הבינלאומית תחייב את ישראל לזהירות-יתר.

ליתר ביטחון, יזמתי במסגרת תפקידי כמתאם הפעולות בשטחים באותם ימים, את הקמתה של יחידה מיוחדת שנועדה לאפשר לאוכלוסייה הכבושה לפנות ולהעלות טענותיה ולאפשר חקירה ובדיקה אובייקטיבית.

מסתבר שטעיתי. הזמן עשה את שלו ולא הצלחנו למנוע את התהליך הבלתי נמנע שעובר כל צבא כיבוש. להיפך, הפכנו למוקד התעניינות לתקשורת הזרה והבינלאומית, ובמקום להסתייע בה כמקור אובייקטיבי המדווח על הנעשה בשטח, אנו מקיימים מדיניות של הסתרה והכחשה.

פרשת אלאור עזריה הייתה לא מכבר דוגמה קיצונית של ניסיון הדרג המדיני, וחלק ניכר מן התקשורת, להתכחש ולהתעלם מן המציאות.

אשרת קוטלר אמרה אמת. במקום לזכות לתמיכה ולגיבוי ציבורי - היא זו שנדרשת היום להתגונן ולהסתתר.

אינני טוען כי הדרגים המדיניים והביטחוניים מנסים להכחיש את דבריה, אולם הם מיטיבים להבין כי הסקת המסקנות תעמוד בסתירה למדיניות ישראל להמשיך ואף להעמיק את הכיבוש הצבאי הישראלי.

צדקו אלה שהתריעו לפני 70 שנה מפני התהליך הבלתי נמנע – לאורך זמן אין כיבוש נאור. אילוץ לוחמינו להימצא ולפעול כל הזמן, ובכל השטח, מעמידה את צעירינו בפני אתגרים שאינם מסוגלים להתמודד עימם. ובמקביל – המערכה בזירה הבינלאומית איננה מתירה לנו להודות באמת, ואנו פועלים להכחיש ולהסתייג, ומה שחמור במיוחד – אנו, רובו של העם ורובה של המערכת הפוליטית, אף התחלנו להאמין ב''אמת'' אותה אנו מציגים.

אנו ערב בחירות. האמת של אשרת קוטלר חייבת לעלות ולהפוך נושא מרכזי במערכה הציבורית. אנו מצפים להתבטאויות של ראש הממשלה ושל כל אחת ואחד מן המתמודדים – היכן עומדים הם בשאלה זו?
עד היום, ולמרבה הצער – נושא זה אינו מצוי בדיון הציבורי.

---