פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_9001

יחס היהודים לארץ-ישראל
שלמה גזית (שבת, 23/03/2019 שעה 7:00)


יחס היהודים לארץ-ישראל

אלוף (דימ.) שלמה גזית



הטור שאני מפיץ מדי שבוע זוכה מדי פעם לתגובות והערות. אינני נוהג להגיב ולהתייחס מחשש שאקלע לוויכוח שאין לו סוף. תגובה שהגיעה לטור האחרון, טור שנתתי לו כותרת ''נס הקמת המדינה'', מביאה אותי לחרוג ממנהגי, ולהרחיב בתחום שלא התכוונתי מלכתחילה לעסוק בו.

בטור זה שמלפני שבוע ציינתי כי היו מעורבים בדרמה זו מאות אלפי היהודים, ניצולי השואה אשר בקשו לחזור לבתיהם ומשמצאום תפוסים וחסומים בפניהם, החלו בנדודיהם במרחבי אירופה. וכאן העיר הקורא-המגיב, ''כלומר, משתמע מדבריך שהנס מצוי בכך שהגויים תפסו את בתי הניצולים, ולא היה להם לאן לחזור, וכברירת מחדל החליטו לפנות לארץ-ישראל. בקיצור, היהודים, אשכנזים ברובם הגדול, לא רצו ואינם רוצים להגר למדינת ישראל''.

כאמור, לא התכוונתי לעסוק בכך, ואף הופתעתי מן התגובה דלעיל, אלא שזו מאלצת אותי לסקור בקצרה את תולדות העם היהודי ויחסו למולדת, לאורך ההיסטוריה.

בשנת 586 לפני הספירה, נהרס ''הבית הראשון'' ויהודי הארץ הוגלו לבבל. כחמישים שנה לאחר מכן הובסה ממלכת בבל ולשלטון עלה המלך כורש הפרסי. אחת מהחלטותיו הראשונות – ''הצהרת כורש'' - הייתה ההיתר שנתן לגולים היהודים לשוב למולדתם.

הרוב המכריע של הגולים לא נענו להצעה והעדיפו להישאר במולדתם החדשה, בבל. גלות זו החזיקה מעמד בעצם עד ימינו אלה, והייתה מוקד מרכזי ומתחרה ליהודים אשר בקשו לשקם את המדינה היהודית בארץ-ישראל.

600 מאות שנים לאחר מכן ידענו את חורבן הבית השני ואת גלות רומי.

ואכן, כפי שהעיר המגיב, היהודים שבגלות לא בקשו ולא ניסו לשוב למולדת, אף כי יכלו לעשות זאת במהלך 2000 השנים מאז חורבן הבית השני. בודדים בקשו לחזור למולדת, ואיישו את הקהילה היהודית הקטנה בארץ. אגב, חלק גדול מהם לא באו לחיות בארץ-ישראל אלא בקשו רק למות ולהיקבר במקום.

גם ראשיתה של התנועה הציונית המודרנית, לא חתרה להקים כאן מדינה, תנועה זו ביקשה לאפשר לקהילה יהודית אוטונומית להשתקע ולהתבסס במקום.

ב-‏1917, לקראת סיומה של מלחמת העולם הראשונה, זכה העם היהודי לקבל את ''הצהרת בלפור'', את מכתבו של ראש ממשלת בריטניה הרואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל.

מאז הצהרת כורש, לא ניתנה ליהודים הזדמנות יוצאת דופן כזו לשוב לארץ-ישראל. אלא שבודדים שבבודדים נצלו ההזדמנות ועלו לארץ. גל העלייה הגדול החל רק חמש-עשרה שנים מאוחר יותר, בתגובה לצמיחת התנועה הנאצית בגרמניה.

אין טעם בספקולציות היסטוריות. עם זאת צדק המגיב-מעיר לטור שמלפני שבוע – אילמלא התנועה הנאצית באירופה ואילמלא השואה ספק רב אם הייתה נוצרת בארץ מסה קריטית של יהודים, מסה שתאפשר את הקמתה של המדינה הריבונית, מדינת ישראל. אכן, ארץ-ישראל הייתה ועודנה ברירת מחדל.







מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.