ב-2005, לפני 14 שנים, התנתקה ישראל ופינתה את עצמה – אזרחים וכוחות ביטחון – מרצועת עזה. ישראל אכן התנתקה אולם השאירה מאחוריה שני מיליון תושבים פלשתינים סגורים ומסוגרים, במחנה המעצר הגדול בהיסטוריה האנושית.
אכן, זה לא היה מחנה מוות והשמדה. כמות מבוקרת של מזון, תרופות ודלק הוכנסה למקום בצורה מבוקרת (אף כי מאד בלתי סדירה). עבודה במקום כמעט ואיננה נמצאת, ובאין עבודה, בחרו רבים לעבוד בחפירת המנהרות אשר נכרו כחלק מן המאבק באויב הישראלי.
לפני ימים ספורים ציינו את יום השואה והגבורה. ואני מדגיש את ''הגבורה'', את המציאות הנוראה במחנות ההשמדה, מציאות שדחפה יהודים להתארגן ולנסות להתקומם ולהימלט, בטרבלינקה, בסוביבור או בוורשה. לדאבון לב, רק בודדים הצליחו להימלט ולהינצל מן התו פת.
תחושה דומה, אלף אלפי הבדלות, מאפיינת את שני מיליון הנצורים היום ברצועה.
כיצד מתמודדים עם הבעיה? ואינני מתייחס לעימות הנוכחי, לחילופי הרקטות ולתקיפות חיל האוויר. הפינג-פונג הזה יימשך ימים ספורים, תושג הרגעה-הפוגה אשר תחזיק מעמד ימים, אולי שבועות, ואולי אף שנים בודדות – הבעיה תישאר ללא פיתרון.
הגיעה השעה לבקש פתרון לבעיה, מיסודה.
יש לכך פתרון אחד בלבד – הסרה מוחלטת של המצור הישראלי – ביבשה, באוויר או בים. במקביל יהיה צורך לגייס משאבים שיאפשרו את פיתוחו ושיקומו של האזור. וכן – כל תושב הרצועה אשר יבקש לעקור מן המקום יוכל לעשות זאת באין מפריע.
לא ישראל תקבע אם יוקם נמל בקפריסין, או באי מלאכותי שישמש נמל-מבוקר למדינת-הרצועה. לא ישראל תקבע אם יוקם ויופעל נמל תעופה במקום, ללא בקרה ישראלית עליו. ישראל לא תבדוק כל כלי שיט או סירת דיג היוצאת לים. במילה אחת – יוסר המצור הישראלי ותושלם ההתנתקות מן הרצועה.
כדי לקדם זאת יידרשו הידברות ותאום עם מצריים, עם גורמים ערביים אחרים, עם וושינגטון ועם המערכת הבינלאומית שיידרשו להרים הפרויקט.
כלום אין בכך סיכון לישראל? יש ויש. אולם יחסי הכוחות הצבאיים הם שמתירים לנו בישראל ליטול הסיכון, בהתחשב ברווח ובהישג שנקווה להשיג.
ככל הנראה תידרש תקופת ביניים ארוכה של הרתעה הדדית, הרתעה דומה למצבנו מול חיזבאללה בגבול הלבנון.
בל נתנה זאת באופיו של ההסדר המדיני לרצועה – כלום תהיה זו מדינה עצמאית? האם יהודקו ויישמרו הקשר והזיקה לרשות הפלשתינית שבגדה המערבית? ואולי, נראה אפילו חסות מצרית אשר תיאות לראות את הרצועה חלק מחצי האי סיני.
היום, לאחר הבחירות שהיו ולאחר שתקום ממשלה חדשה בירושלים – ראוי כי ממשלת ישראל תשקול הדברים מיסודם. כי נחתור להשיג פתרון של קבע.
זו התשובה שאנו חייבים לתושבים שלנו ב''עוטף עזה''. הם מוכנים ומשוועים לכך. בל תאכזב אותם הממשלה החדשה.
להשלים ההתנתקות
