פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
סערת אוחנה – סערה בכוס מים
דוד סיון (יום שלישי, 18/06/2019 שעה 15:00)


סערת אוחנה – סערה בכוס מים

ד''ר דוד סיון



השר החדש והצעיר, אמיר אוחנה אמר כי לא תמיד יש צורך לקיים את החלטות בג''ץ, ועורר סערה גדולה בתקשורת נשיאת בית המשפט העליון הזדרזה להצטרף למבקרים כאשר אמרה כי בין תפיסת העולם הזו ובין אנרכיה של 'איש הישר בעיניו יעשה' - הדרך קצרה. גם ראש הממשלה מצא צורך לבקר את השר החדש ואמר כי החלטות בית המשפט מחייבות את כולם (... סערת אמיר אוחנה...).

מצד שני סיור קל בדפי ההיסטוריה מלמד שתולדות המדינה מלאים בפסיקות שהמדינה מצאה דרכים מתוחכמות לא לקיימן (''לא לכבדן''). לעיתים קרובות בחרה הממשלה להשתמש ב''שיקולי ביטחון'' כדי לדחות ולמעשה לא לקיים את פסקי הדין.

פרשת איקרית ובירעם היא דוגמה קלאסית לפינוי תושבי הכפרים, בשנת 1948, באופן זמני משיקולי ביטחון, שהפך לקבוע. למרות פסיקת בית המשפט העליון ב-‏1951 כי כל עוד לא ניתן על ידי רשות מוסמכת צו יציאה נגד המבקשים… רשאים הם לשבת בכפרם. אבל זה מעולם לא קרה. ראשית, לקראת סוף אותה השנה, כשנתיים לאחר הפינוי, התחכמה המדינה - אלוף פיקוד צפון הוציא צווי פינוי לכל התושבים. בהמשך מצאה המדינה דרכים נוספות למניעת חזרת תושבי שני הכפרים. שנית, כדי להבטיח את התוצאה המדינה גם הרסה את שני הישובים (אקרית ובירעם – הסיפור המלא). בעשרות השנים שעברו מאז הנסיונות של התושבים לשכנע את המדינה להתיר את חזרתם לא צלחו. גם העתירות של התושבים לבית המשפט העליון לא הועילו.

לאחר מלחמת ששת הימים הועתקו השיטות ליהודה ושומרון... הפעם בראש היוזמה לישב את יהודה ושומרון עמדו אירגונים כמו גוש אמונים. אלה למעשה הקימו ישובים (התנחלויות) בלתי חוקיים ביוזמתם אבל בהמשך זכו לתמיכת המדינה בדרכים שונות, כולל במניעת אכיפת רוח פסקי הדין לפינוי התנחלויות בלתי חוקיות באמצעות ''פרשנות יצירתית''. במקרים אחרים הצליחה המדינה באמצעות שיטות מתחכמות לדחות במשך שנים ארוכות את ביצוע (כיבוד) פסקי הדין האלה. העניין המרכזי שהעסיק את עסקני המתנחלים בשלהי שנת 1979 — עשורים לפני ש''אהרן ברק'' ו''אקטיביזם שיפוטי'' הפכו לקללות שגורות על מקלדתו של כל טוקבקיסט ימני — בדיוק כמו היום, הוא כיצד להמשיך את מפעל הנישול והגזל שמדינת ישראל מנצחת עליו, תוך מינימום הפרעות ועיכובים (המתנחלים ובג''ץ...).

כך למשל היה במקרה ההתיישבות הבלתי חוקית עמונה. הישוב הוקם בשנת 1995, רק ב-‏2006 פסק בג''ץ על פינוי וב-‏2014 על פנוי מוחלט שבוצע למעשה רק ב-‏2017. כך גם היה במקרה של המאחז הבלתי חוקי מגרון שהוקם ב-‏1999 ופונה רק לקראת סוף 2012. כמובן שהיו עשרות מקרי התנחלות בלתי חוקיים (על אדמות פרטיות) שלא הגיעו לבתי המשפט שבדיעבד קיבלו גיבוי מהמדינה. במבט לאחור אפשר לציין שהאסטרטגיה (העניין המרכזי) של המתנחלים הצליחה מאד, ולא מעט בזכות האכיפה היצירתית של פסקי דין על ידי המדינה.

ההיסטוריה שלנו מעידה, שהמדינה בעזרת פרשנות יצירתית ובצורה מתחכמת איינה, מאיינת פסקי הדין ''בצורה מכבדת''. השר הצעיר אמיר אוחנה כנראה לא למד את מכבסת המילים המקובלת או לא חשב שרצוי להשתמש בה.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


פרשת שדה דב - עוד דוגמה לאי קיום פסקי דין של המדינה!
דוד סיון (שבת, 22/06/2019 שעה 9:55) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''תחילת האירועים ב–1980, אז התעוררו 1,500 בעלי קרקעות פרטיים שרכשו לתומם קרקעות בצפון תל אביב, ותבעו את המדינה בגין פלישה לקרקע שלהם. זהו אכן המצב המשפטי: המדינה פולשת לקרקע פרטית, שהבעלות בה מתחלקת בין אלפי אזרחים, ועושה בה שימוש שלא כדין.
...
''המערכת התחרפנה לגמרי'', מתבטא בחריפות יוצאת דופן פקיד בכיר. ''מאשימים את הפקידים בחוסר משילות ובכך שהם מטרפדים את החלטות הפוליטיקאים. והנה, כל הפקידות המקצועית עבדה שמונה שנים, הכשירה את כל ההחלטות ואז, שבועיים לפני המועד, הפוליטיקאים מתחרטים. זה כמו ששבועיים לפני לידה יתחרטו על ההריון. אם לפחות היו מתחרטים לפני חמש שנים, לפני ששילמנו לצה''ל 2.5 מיליארד שקל על המעבר לחצור, לפני ששילמנו לרשות שדות התעופה 250 מיליון שקל על הכשרת נתב''ג, לפני שאישרנו את כל תוכניות הבנייה שהגדילו מאוד את ערך הקרקע ומכאן גם את תשלומי ההפקעה.

''לעצור עכשיו את הפינוי זה לשלם פי 20, להפר הסכם ופסק דין, להפוך לפולשים...''

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי