|
|
|
אוֹי לְשִׁילּוּב הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּףיוסף אליעז
אָדָם מִתְבַּגֵּר, אַט מַזְקִין וְדוֹעֵךְ
בְּבוֹא עִתּוֹ בְּדֶרֶךְ כָּל בָּשָׂר הוֹלֵךְ
בְּשֶׁקֶט יוֹרֵד אֶל בּוּר דּוּמָה
נֶעֱטַף בִּדְמָמָה בְּרִגְבֵי אֲדָמָה
יֵשׁ וְדוֹעֶכֶת הַנֶּפֶשׁ וְגַם הַגּוּף נָדַם
זִיכָּרוֹן וְיֶדַע וְאִישִׁיוּת בָּא סוֹפָם
וְיוֹדְעִים הָאִישׁ וְסוֹבְבָיו כִּי כְּבָר בָּא יוֹמוֹ
הִשְׁלִים אֶת שְׁנוֹתָיו, פָּרַשׁ לְבֵית עוֹלָמוֹ
הַכּוֹאֵב מִכּוּלָּם אוֹתוֹ אִישׁ צָלוּל
שְׁמוֹחוֹ עוֹד פָּעִיל וְקַו מָחְשָׁבְתּוֹ עוֹד סָלוּל
אֶת בְּגִידַת הַגּוּף בָּרוּחַ כֵּפֶל קָשֶׁה לְקַבֵּל
כַּאֲשֶׁר הַגּוּף כּוֹשֵׁל וּמֵשִׁיב הַנֶּפֶשׁ לָאֵל
לִטְמוֹן בְּקֶבֶר מֹחַ בָּרִיא, אָדָם חָכָם וְחוֹשֵׁב
הוֹי הַבִּזְבּוּז הַנּוֹרָא, כֹּה כָּאוּב וְכוֹאֵב
אַךְ זֶה גּוֹרָל הָאָדָם, שִׁילּוּב נֶפֶשׁ וְגוּף
זֶהוּ הַמַּצָּב גַּם אִם הַשִּׁילּוּב כֹּה עָצוּב
|
|
|
|