פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
בל נחמיץ ההזדמנות
שלמה גזית (שבת, 06/07/2019 שעה 7:00)


בל נחמיץ ההזדמנות

אלוף (דימ.) שלמה גזית



ב-‏9 ביוני 1967, ביום האחרון של מלחמת ששת הימים, זימנתי את צוות החוקרים הבכירים של מחלקת המחקר באמ''ן, ביניהם גם אנשי מילואים שנקראו לשרות בימי המלחמה, לדיון מיוחד – הצעת קווי מדיניות לישראל עם סיום המלחמה.

לקראת ערב של אותו יום הפצנו מסמך שקראנו לו ''ישראל-ערב – מצב חדש''.

המסר העיקרי שבקשנו להעביר ל''שלטונות'', לדרג מקבלי ההחלטות המדיני, היה חובתה של ישראל לנצל את המצב החדש שנוצר במלחמה במטרה להגיע למערכת יחסים חדשה בינינו לעולם הערבי. כמטרת מקסימום קבענו את השאיפה להסכם שלום מלא ורשמי עם כל העולם הערבי, וכמטרת מינימום - התוויית תנאים חדשים לדו-קיום דה-פקטו, תוך סילוק נקודות החיכוך העיקריות שבינינו לבין מדינות ערב הגובלות עם ישראל.

יסוד חשוב ביותר במסמך שהפצנו הייתה הקריאה לפתור את בעיית הפליטים הפלשתינים ע''י ביצוע החלטת האו''מ מן הכ''ט בנובמבר 1947, החלטה שקראה לחלוקת הארץ ולהקמת מדינה פלשתינית עצמאית בשטחי המשולש ורצועת עזה. מובן שגבולות מדינה זו יושפעו, לאחר ששת ימי הלחימה, מן המציאות של 19 השנים שחלפו מאז אותה החלטת או''מ. המלצנו במסמך שהפצנו כי ישראל תסייע ותפצה את הפליטים הפלשתינים במטרה לשקמם בתוך שטחי ארץ-ישראל או מחוצה לה. כמו כן המלצנו, באותו מסמך, כי ירושלים העתיקה (העיר שבתוך החומות) תהפוך לעיר פתוחה לשלושת הדתות המונתאיסטיות, ותזכה למעמד מיוחד, לסטאטוס עצמאי, הדומה לקריית הוותיקן.

המסמך הופץ באותו יום, אך לא זכה להגיע לכלל דיון. ישראל לא ניצלה את הימים הספורים שעמדו אז לרשותנו עד שהתאוששו המערכות המדיניות במדינות ערב ובעולם ולא הגענו לניהול מו''מ המנצל את הלם הקרבות שהיו.

אני מעלה זיכרונות ופרשה זו כיוון שאנו עומדים היום שוב ערב שעת כושר בינלאומית שבידינו ומחובתנו לנצלה ולא להחמיצה ולבזבזה.

ישראל עומדת לקיים בחירות לכנסת חדשה בעוד כחודשיים, סמוך לאחר מכן, משתיכון הממשלה החדשה בירושלים, עומד דונאלד טראמפ, נשיא ארה''ב, לפרסם את תוכנית המאה המדינית שלו ליישוב הסכסוך הישראלי-ערבי.

זכינו, זה לא מכבר, לשמוע במנאמה בירת בחריין את עמדת העולם הערבי. מדינות ערב לא רק שהן מוכנות להשלים עם קיומה של המדינה היהודית, יחסי השלום דרושים להן לא פחות משהם דרושים לנו, אך יש מכשול אחד בדרך – חייב להימצא תחילה פיתרון לבעיה הפלשתינית. כדאי לזכור כי מאחורינו כבר קרוב ל-‏40 שנים של הסכם שלום עם מצריים ועם ממלכת ירדן – מסמכים נחתמו עם שתי המדינות אך דו-קיום עודנו רחוק.

ישראל לא תוכל לשרוד ולהתפתח בלב העולם הערבי כל עוד אנו חוזרים ומדשדשים בביצה ובמורסה של השאלה הפלשתינית.

זוהי שעת כושר להפוך את מסע הבחירות לכנסת להכרעה ישראלית על תוכנו של הפתרון המדיני הרצוי, להצביע במפורש על תכנית מדינית אשר תשפיע אולי גם על המסמך שעומד הנשיא האמריקאי להציע לישראל ולפלשתינים בעוד מספר חדשים, ולהעלות תוכנית מדינית שתוכל לשמש בסיס לדיונים משותפים ולהשגת הסכם.

עומדים לרשותנו היום קצת למעלה מחודשיים עד שנוזמן כולנו לקלפי להביע את דעתנו. מסע הבחירות, כפי שהוא מתנהל עד היום, מתעלם לחלוטין מן הצורך הישראלי בהכרעה מדינית ומן הצורך להציג בפני הנשיא טראמפ את רצון הבוחר הישראלי בשאלת העתיד המדיני, את הרצון והצורך לאפשר לנשיא בוושינגטון לעדכן, לתקן ואולי אף לשנות את ''תכנית המאה'' אותה הוא עומד להציג סמוך לאחר שתיכון הממשלה החדשה בירושלים.

לעניין זה אין משמעות בוושינגטון אם בנימין נתניהו יזכה להיבחר לכהונה נוספת, אם יודח נתניהו מראשות הליכוד ויוחלף ע''י מי מצמרת רשימת הליכוד, או אם יהיה זה רב-אלוף גנץ או אף אהוד ברק שיעמוד בראש הממשלה החדשה בירושלים. אין די בממשלה חדשה, ובאישיות שתעמוד בראשה, כדי להעביר לוושינגטון את רצון העם בישראל בשאלת הפתרון המדיני המבוקש. אין בכך כדי לאפשר לבוחר הישראלי להשפיע על תיקון עיקרי ''מסמך המאה'' האמריקאי כך שיהיה לו סיכוי להתקבל ע''י שני הצדדים, או לפחות לשמש בסיס לתחילת דיונים על הפתרון המדיני.

בוועידה שהתכנסה זה לא מכבר במנאמה, בירת בחרין, עלתה ההצעה לחיבור יבשתי בין רצועת עזה לגדה המערבית. תגובת הפוליטקאים בישראל הייתה מיידית – התנגדות טוטאלית לחיבור יבשתי. האמנם אנו סבורים כי הפיתרון המדיני, פיתרון הקבע לבעיה הפלשתינית יעדיף שתי יחידות פלשתיניות נפרדות = אחת ברצועת עזה ושנייה בגדה המערבית? כלום לא נדרש דיון ציבורי בשאלה זו?

מסע-הבחירות כפי שהוא מתנהל עד כה בישראל – להוציא מפלגות שוליים קיצוניות מימין או משמאל – אין בו כל מסר מדיני, יש בו, במשתמע, ציפייה ל-more of the same.

קשה להאמין שהעם בישראל, לאחר שלוש מלחמות על עצם הקיום ולאחר שבעים שנה של מלחמה ומאבק בלתי פוסקים, מנהל מסע-בחירות שאיננו מתייחס לעיקר, ליעד המדיני אליו אנו חותרים.

פנייתי זו מופנית למפלגת הליכוד שעודנה עומדת בראש הטבלה, לגנרלים שבראש ''כחול-לבן'' ואולי, ובמיוחד, לאהוד ברק אשר חזר והופיע במוקד הדיון הציבורי, לבוא אלינו, הבוחרים, ולהציג בפנינו – כל אחד מהם – את תוכניתו לפתרון הסכסוך ולבעיה הפלשתינית, את תוכניתו לעתידה המדיני של ישראל. אני מצפה מהם שיבהירו לנו, לציבור הבוחרים, את חשיבותה של הסוגייה המדינית.

אינני משלה עצמי, אינני יכול להבטיח שדי בהפיכת העתיד המדיני למוקד הדיון לקראת הבחירות כרי להבטיח את השגת הפיתרון. אך לעולם לא נסלח לעצמנו למחרת, משיוצג ''מסמך המאה'' ויהפוך גם הוא לחסר משמעות, על שלא ניסינו להקדים רפואה למכה, על שלא ניסינו להשפיע על הנשיא ועל המסמך קודם שיובאו בפני שני הצדדים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי