פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
פוליטיקה של תשעה באב תשל''ט
יוסף אליעז (יום שני, 12/08/2019 שעה 7:00)


פוליטיקה של תשעה באב תשל''ט

יוסף אליעז



תעלולי הפוליטיקאים בישראל מביישים כל ספר מתח אחרי ''חוות החיות'' של אורוול. כבר חווינו את חוות הולילנד, את חוות שרון, את חוות גלנט ועתה חוֹוִים את חוות בלפור-קיסריה.
גם בימים אלו נמשך השיסוי מכוון הבית ברחוב בלפור כנגד כל מי שאינו חסיד של ביבי וב''ב, כאילו לא סבל עמנו די משנאת חינם, עוד מימי קדם.

רק בישראל מפלגה דתית-חרד''לית יכולה להצהיר כי תתמוך בביבי בנאמנות ובכל מצב, וזה כאשר מדובר באדם שככל הידוע אכל טריפות, ובמי שהיה נשוי בארה''ב לגויה שהתגיירה בגיור שאינו מוכר ע''י הרבנים-תומכיו בישראל.

המפד''ל, זו שבמשך דורות שלחה רק פעם אחת אישה לכנסת, מוסרת לפתע את בכורתה וראשותה לאשה חילונית (אמנם מוצלחת ביותר) שכבר נטשה אותם פעם ללא מנהיגות ובקריאה לפיצול עם שותפה קְטַן-הכיפה נפתלי בֶּנֶט במועד קריטי: חודש לפני הבחירות הקודמות... אכן מפלגה קִצְרַת-זכרון.
המפלגה הזו, שסיפקה לוחמים עַזִּים וקצינים בכירים ביותר לצה''ל, הקימה התנחלויות וישיבות הסדר, לא מצאה בתוכה מנהיג/ה ראוי/ה. אמנם תחילה נבחר הרב-טייס-קרב פרץ אך זה הוכיח מיד שאינו מתאים להנהגה ובכל ראיון ונאום עילג סיבך את עצמו ואת מפלגתו יותר ויותר. הוא לא הבין שנכון לו ''מילה בסלע, שתיקה בִּתְרֵי'' וגם כי '' 'מנהיג ' מָחֳרִישׁ לחכם יֵחָשֵׁב''...

אכן איילת שקד, שהייתה לְזָ'אן דָּארְק של הדתיים, הוכיחה גמישות נדירה, עלה בידה ליפול ממרום לשכת שרת-המשפטים לְבִּירָא (בור) עָמִיקְתָּא של כשלון לעבור את אחוז החסימה, אך מתנופת הנפילה העצומה העפילה, כמו ברכבת שֵׁדִים, לראש הפירמידה החרד''לית. מין שינוי מוזר של הכלל: ''במקום שאין איש הֱיֵה... אישה''. כל הכבוד.

עמיר פרץ הוכיח שוב אזלת-יד בשיקום מפלגתו. הוא חָבַר ללוי-אבקסיס, פליטת ימין שכשלה במעבר של ''גשר'' מעל אחוז החסימה, וטרק את שערי מפלגתו בפני רשימות שמאל אחרות. ניתן להבין את שיקולו האישי: הוא חשש מכל מחדירתו של אהוד ברק לרשימתו, אך אין זה מצדיק, מבחינת מפלגות השמאל, את דחיית ידה של מרצ, כך שזו נפלה ברשתו של ברק אף שהוא רק במקום העשירי ברשימה החדשה.
לוי אבקסיס זכתה לכתר של תקוה במקום עטרת הקוצים שחוותה. אולי אם תחדל לרקד בין מפלגות תצליח כמעט כאיילת שקד. מדובר בשתי נשים חכמות, ידעניות וכן- יפות תואר. אמנם יופי לא הפריע לאף אשה להתקדם בחיים, פרט אולי לאיילת שקד שדרכה לליכוד נחסמה, כנראה גם בשל יופיה...

ב''כחול-לבן'' העניינים יגעים. המפלגה מתקשה לדבר בקול אחד. קולו של אשכנזי כמעט ואינו נשמע. לפיד מרתיע קְהַלִּים מסוימים ונאומיו טעוני הטעויות אינם תורמים רבות. אחרי שקראתי את דבריו של האלוף (מיל.) גיורא רום, מועמד המפלגה לתפקיד החשוב כל-כך (ואנו רואים עתה, עם גישת הנבחר החדש, מר מתניהו. עד כמה התפקיד חשוב כיום יותר מִאֵי-פעם). כבר כתבתי בכאב-לב שדומה שמדגלה של מפלגת כחול לבן אזל הצבע כחול והיא מניפה כיום דגל שהוא דגל לבן בלבד.

למרבה הצער רא''ל גנץ אינו מגדולי הנואמים שקמו לישראל. אמנם כושר נאום אינו כה חשוב בחיי יום-יום, אך הוא חשוב מאד ערב בחירות. הוא נוֹקָשׁ שוב ושוב בדבריו. היה זה מביך לשמוע מפיו שיבוש של פסוק כה ידוע: ''אם בארזים נפלה שלכת (במקום ''שלהבת'') מה יעשו (יגידו) אזובי-הקיר''.
אגב - בצד השיבוש הלשוני נפלה באמירה זו גם טעות בידיעת הטבע: הָאֶרֶז, ממשפחת הַמָּחְטָנִּים (עצי-המחט), הוא עץ יָרוֹק-עַד ואינו מַשִּׁיר עליו (מחטיו, ביתר דיוק) בשלכת. בני גנץ הרי לחם בלבנון ארץ הארזים...אך אולי כמו באותו מְשַׁל יותם בתנ''ך ''לא הלך על העצים''.
אפשר וכדאי לו לנואם הנכבד לְהֵעָזֵר בכותב נאומים מוכשר וידען?

בראש מפלגת כחול-לבן עומדים מנהיגים ראויים אך כרגע הם נראים חִוְורִים על רקע הִשְׁתַּלְחוּיוֹתַיו ומעלליו של נתניהו (כמו היטפלותו חסרת השחר לטלפון של גנץ ודבריו המגונים על גנץ בתחומי הפסיכיאטריה) שמשתמש בכל הכלים והאמצעים הממלכתיים שבידו לתעמולת בחירות. ביבי מצטלם בביקור בצוללת ובישיבה בתא הטייס של מטוס קרב, נואם בהיותו מוקף לוחמים במדים ודומה שאף אינו קַץ בשימוש במסוקים צבאיים גם לתנועותיו בין סניפי ומרכזי מפלגתו. הוא מקפץ ממדינה למדינה במטוס מיוחד (עם מיטת שרה?) כדי להוכיח כישוריו ביצירת יחסי-חוץ עם מנהיגי תבל, ובראש וראשונה פגישות תמוהות, תכופות מדי ומיותרות עם טראמפ ופוטין. הציבור מתעלם מכשלים ובזיונות שלו, החל משחרור מחבלים חיים מסוכנים והן מהחזרתם המיידית של גופות מחבלים שנהרגו בעימותים עם צה''ל , מִיֶּרִי מאות רקטות ואלפי בלוני תבערה וקונה שקט קָטוּעַ וחלקי בתשלומי עשרות מיליוני דולרים לחמ''ס אויבנו.


היי- ביבי

ביבי חרד מאד מהאפשרות שיצמח לצדו מנהיג אחר שיוכל אי-פעם להחליפו. לאחרונה, משבקעה או זרחה האפשרות שמא אַחֵר יִיקָּרֵא להרכיב ממשלה ולא ניתן יהא להביא עלינו בחירות זו הפעם השלישית, מיהר לַקְקַּנּוֹ (המועמד לשר !) דוד ביטן להחתים את 40 המועמדים בראש רשימת הליכוד לכנסת על הצהרה כי לא יתמכו באף מועמד אחר, שאינו ביבי, לראשות הממשלה. ביזיון כזה טרם נראה במקומותינו. בְּקֶרֶב כל המנהיגות בליכוד לא נמצא וְלוּ מועמד אמיץ אחד שיעז לסרב לחתום. אפשר ובאמת באה עת להכשיר מועמד אחר למנהיגות, כפי שביבי איים/הבטיח לפני שבועיים שיעשה.
אמנם – סירוב לחתום היה מביא כליה על סיכויי קידומו של סרבן כזה. אפילו גדעון סער שפעם העז למתוח שְׁבָב-ביקורת על ביבי כבר נכווה ברותחין. גם מנהיג לשעבר של מפלגה עצמאית שבה הנהיג גם הוא פולחן אישיות, כמו משה כחלון, חתם בלי לצייץ. אכן שולטת בנו צמרת רקובה של מפלגה שפעם הייתה גדולה לא רק במספר המצביעים.

ההחתמה (או ההכתמה) הזו היא עוד צעד לדיקטטורה. כבר היו דמוקרטיות שאזרחיהן לא האמינו שיתדרדרו לדיקטטורה.

לי, כניצול שואה וכמי שלמד את אירועי מלחמת העולם השניה ואת התבהמותה של גרמניה, שפעם היתה מדינת תרבות דמוקרטית, צרם הדבר במיוחד. עם כל מאות אלפי ההבדלים הזכיר הדבר את השבועה האישית של הצבא, הַוֶּרְמַאכְט, לצורר שהיה לקנצלר, לפי דרישתו, במקום שבועה למדינה.
היטלר ימ''ש הקים את פלנגות הָאֶס.אֵי. לאחר מכן יסד את האס.אס. (ממנו צמח הגסטאפו הרצחני), שהחל דרכו כמשמר ראש לצורר. הגנראלים של הצבא תוסכלו מצמיחתו המהירה והמועדפת של הָאֶס.אֵי שהווה מתחרה לצבא הסדיר.

היטלר התחבט מעט בין ריצוי מפקדי הצבא שבאמונם רצה, לבין הָאֶס.אֵי שמפקדו , רֶהְם, צבר כח רב במפלגה ובציבור. אי לכך הורה לילה אחד (''ליל הסכינים הארוכות'') למרצחי הגסטאפו נאמניו לרצוח את כל הפיקוד הבכיר של הָאֶס.אֵי. הוורמאכט אכן זכה בבכורה אלא שאז הושבעו כל חיילי הוורמאכט לכל דרגותיהם בנאמנות אישית לפיהרר, במקום שבועה למדינה כפי שהיה נהוג לפני-כן וכיום. כמו כן שובצו קציני אס.אס. וגסטאפו בכל יחידות הורמאכט ואכן הצבא שמר לו אמונים גם כאשר היה ברור שהוא ניגף בפני צבאות בנות-הברית. גם ניסיונות ההתנקשות בפיהרר, שכבר היה ברור שהוא מוליך בטירופו את גרמניה לאבדון, היו מעטים מאד, יחסית.

ההבדלים כמובן עצומים לאין שיעור אך האסוציאציה עולה מֵעַצְמָהּ ומדאיגה.
אגב – היחיד בצמרת שלא חתם הוא ביבי עצמו, המשוחרר מכל התחייבות...

הליכוד מתחיל להזכיר את מפלגתו של רפאל איתן (רפול) ז''ל, ''צומת'' הזכורה לרע. הבדיחה הגדירה אותה כ''מפלגת המיליון'': בראש צועד אחד ואחריו ששה אפסים... (אחד מהם נתון עתה בכלא). האם ביבי השתכלל ועתה צועדים אחריו לא ששה אלא ארבעים? לא, אל תזכירו לי את עלי-בבא וארבעים השודדים, די בסיפור הנפוץ על ''בגדי המלך החדשים''. המלך עירום וארבעים חתימות לא יכסו על ערוותו.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי