פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_9115

הבריחה ממשפט
גמל צהוב / שמעון מנדס (יום רביעי, 30/10/2019 שעה 11:00)


הבריחה ממשפט

סא''ל (דימ.) שמעון מנדס



כאשר מפנים אצבע מאשימה כלפי אדם כלשהו, הדעת נותנת שאם הוא נקי כפיים ובר לבב, האינטרס העליון שלו הוא להתייצב בבית המשפט כדי לנקות את שמו – או בשפה הרווחת היום להוכיח את חפותו. אלא שדא עקא, ראש ממשלתנו עושה הכל כדי לא לפגוש את שופטיו. לא רק זאת, הוא הפך את היוצרות; הוא המאשים והם אלו שפשעו. הוא מתאר אותם כמצורעים שיש להתרחק מהם, כדכתיב: בְּסֹדָם אַל-תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל-תֵּחַד כְּבֹדִי...(בראשית מ''ט, ו'). והטרגדיה היא, שאין איש במפלגתו שיאמר לו, ישחרר כבודו את המפלגה מן המועקה, ויפעל לטהור שמו.

אף לא פעם אחת הסכמתי עם הביטוי ''שלטון החוק'', כי שלטון הוא פוליטי והחוק אינו פוליטי אלא מוסרי. כולנו יודעים שפוליטיקה מכופפת שלטון היא תופעה ידועה. כאשר החוק הוא ''ערך'', מהות קיומו נשענת על המוסר. מפי מורי הפרופ' בנימין אקצין ז''ל שמעתי את המשפט הבא: כל שלטון ממושך סופו שיהא מושחת, גם אם השליטים הם צדיקים גמורים. וכל כך למה? כי שלטון הוא כח, והכח מסנוור ומשחית. לכן במדינות מתקדמות מגבילים את תקופת כהונתו של השליט.

לצורך המחשה נסביר מה ההבדל בין ההגדרה ''שלטון החוק'' לבין ''עליונות החוק''. כמובן שההגדרה אינה מתייחסת למילה הכתובה של חוק כלשהו, כי את החוק הכתוב אפשר להחליף או לתקן ואפילו לבטל. במושג ''שלטון החוק'' מתייחסים למערכת האכיפה של המשפט, ומדינה מתוקנת אינה יכולה להרשות לעצמה שבמערכת המשפט שלה יווצרו פגמים, מאחר שאמון הצבור במערכת המשפט חייב להיות מוחלט – ואסור שהאמון הזה יתערער. מרגע שהפכת את מערכת אכיפת החוק ל''שלטון'', נטלת ממנה את המימד המוסרי שהוא הוא עמוד התווך שלה. וזה מה שקורה היום בישראל.

מסכת סנהדרין שבסדר נזיקין במישנה, עוסקת כולה בסדרי המשפט, מינוי שופטים ומי ראוי להיות שופט וכו'. לגבי מהותו של המשפט נאמר שם יִקּוֹב הַדִּין אֶת הָהָר וְלֹא תָּגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפַּט לְאֱלֹהִים הוּא (סנהדרין דף ו'). כלומר, החוק הוא עליון מעל לכל, כולם שווים בפני החוק ויש להקפיד על יישומו.

את המושג ''שלטון החוק'' העתקנו מן האמריקנים. שם המושג המקביל הוא (The Rule of Law). אולם ידוע לכל כי מערכת המשפט האמריקנית היא לא מן המפוארות בעולמנו. שם ה''שופטים'' הם ''חבר המושבעים'' (12) אנשים, שאין להם מושג מהו משפט, ולעתים אפילו חסרי השכלה לחלוטין; ואילו השופט רק גוזר את דינו של הנאשם בהתאם למה שפסקו המושבעים.

בשנות התשעים של המאה הקודמת, או' ג'יי סימפסון, שחקן פוטבול מוכשר ומאד פופולרי, הועמד לדין באשמת רצח אשתו והמאהב שלה. על אף שהיו ראיות חותכות למכביר שהעידו על כך שהוא הרוצח – חבר המושבעים זיכה אותו מכל אשמה. דבר דומה עושים אוהדיו ''המושבעים'' (שריו וחברי מפלגתו בכנסת ומחוצה לה) של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לא אחת מתפרסמים מאמרים על נושא העדיפות האם שופט מומחה אחד (התפישה האירופית) או שופטים רבים שאין להם השכלה משפטית. בגלל שמערכת המשפט שלהם צולעת, ויש מקרים כמו זה של סימפסון שהרוצח יוצא זכאי, קמו הטוענים ואמרו שיש לכבד את פסק הדין. Rule = פסיקה, כמו גם שלטון הכל בהתאם לקונטקסט.

דוגמא בולטת לקלקול במערכת המשפט אצלנו. במערכת המשפטית המוסרית, כולם היו שווים בפני החוק. אלא שהפוליטיקאים שלנו רצו הטבה משפטית, ויצרו לעצמם את השימוע. מטרת השימוע במקור היתה להפגש עם הנאשם ולשמוע ממנו אישית מה יש לו לומר לגבי החטאים המיוחסים לו. אחר כך הם בקשו להופיע לשימוע עם עורכי דין – כשם שהדבר מתאפשר להם בעת חקירה. אלא שהשימוע הוא כבר מעבר לחקירה, כאן מבקש פרקליט המדינה התייחסות אישית של הנאשם. הפוליטיקאים דרשו וקבלו את הזכות להופיע עם עורך-דין. ועכשיו, ראש הממשלה הגדיל עשות, והופיע עם סוללה של חמישה עורכי-דין, ואלה התישו את פרקליט המדינה בתביעותיהם, וזרקו למערכה מליון נתונים חדשים – וכל זאת במגמה אחת לדחות את החלטת השימוע כמה שיותר רחוק. זה כבר לא משפט, זה משפח.

אם יש היום ליקויים במערכת המשפט שלנו, הם נובעים מעצם הפיכת המשפט לשלטון. עקב כל מה שנעשה היום במערכת הזו, הגיע הזמן שמאן דהוא יחזיר את המשפט לממלכת המוּּסַר.







מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.