צפיתי לפני מספר ימים בשידורי הטלוויזיה מוושינגטון – ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וראש האופוזיציה בירושלים, בני גנץ – שניהם מסתובבים בוושינגטון, שניהם, כל אחד בתורו, מצפים להתקבל לפגישה אצל דונאלד טראמפ. צפיתי והתאכזבתי.
ירושלים איננה היחידה המשחרת את פני הנשיא האמריקאי, ואין פלא בכך - נקל להסביר זאת על רקע מעמדה המדיני הבכיר של וושינגטון בזירה הבינלאומית, על רקע ביקוש מעורבותה בנעשה כמעט בכל פינה שעל פני כדור הארץ. אך התחרות במקרה שלנו, תחרות זו של נתניהו וגנץ – שני המתמודדים ושני המבקשים להתקבל במעמד ראשות המדינה בישראל – שניהם, כל אחד בתורו, ממתינים בפתח דלת הבית הלבן, היא דומני יוצאת דופן. האמנם אנו זקוקים לדונאלד טראמפ, שיכריע בין השניים ויקבע מי מהם ראוי שיעמוד בראש המדינה בירושלים? עימות זה בוושינגטון הוא חריג ואף מביך. ישראל היא מדינה דמוקרטית, יש לנו כל המוסדות המדיניים, אנו מקיימים בחירות הקובעות מי יעמוד בראש המדינה, ואיננו זקוקים לוושינגטון שתקבע עדיפויות לבוחר הישראלי.
לעומת אלה, קשה להבין ולהסביר את העדרם של הפלשתינים מן התהליך. כלום מתכוונים שני הצדדים – ישראל וושינגטון - להגיע להסכם מדיני אשר יתעלם מן האינטרסים של תושביו הערביים של השטח?
יש כאן עיוות של המציאות – בשטחה של ארץ ישראל, ובמיוחד של הגדה המערבית – יושבים היום ועתידים לשבת שני לאומים – הישראלי והפלשתיני. זו המציאות ועם מציאות זו אנו חייבים להתמודד. למציאות זו אנו חייבים למצוא את הפתרונות לדו-קיום ולאורך זמן.
אנחנו מודים, כמובן, לוושינגטון על מעורבותה, על פעילותה להשגת הסכם מדיני בר-קיימא בארץ-ישראל, אך זה חייב להיות הסכם בין שני הלאומים, הסכם ששני הצדדים היו מעורבים בתהליך ובמו''מ להשגתו, הסכם שסיכוייו לשרוד לאורך זמן. והמעורבות של שני הצדדים בתהליך, בחיפוש הדרך, איננה נופלת בחשיבותה מתוכנו ומפרטיו של ההסכם גופו. מעורבות זו היא שתקבע את מידת האמונה שההסכם שהושג הוא האופטימום שכל אחד משני הצדדים ביקש להשיגו בנסיבות הקיימות.
איננו מבקשים הסכם כפוי, הסכם שיוכתב בוושינגטון. מכאן החשיבות של מעורבות ושותפות מלאה, לכל אורך התהליך, של שני הצדדים, של ישראל ושל הפלשתינים.
חוששני כי וושינגטון וירושלים אינן מייחסות חשיבות ראויה לצורך בשילוב זה של שני הצדדים, של ישראל והפלשתינים, במו''מ ובתהליך קבלת ההחלטות. קיימת אשליה כי ניתן יהיה לכפות את ההסכם שיושג על הצד השני, זה שלא היה שותף לתהליך הדיונים והמו''מ. אכן, אפשר וניתן יהיה לכפות הסכם על הצד הערבי-פלשתיני, אלא שהסכם זה לא יוכל להחזיק מעמד.
דרושה הסכמה של שני הצדדים
