פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_9173

קורונה
שלמה זית (יום שישי, 06/03/2020 שעה 16:00)


קורונה

אלוף (דימ.) שלמה גזית



אינני יודע ממה צריך להיות יותר מודאג – מנגיף הקורונה או מן ההיסטריה הציבורית בנושא.

ידענו לפני מספר ימים בחירות לכנסת. בהלת הקורונה לא הפריעה לעריכת הבחירות כסדרן, ועולם כמנהגו נוהג. יש ואני שואל עצמי – אולי חבל שהנגיף לא פגע וניטרל את פלוני ואנו נדרשים להמשיך ולשאת אותו בתקשורת ממש כמו קודם.

עולמנו ידע מדי פעם מגיפה זו או אחרת, עברנו אותן בשלום, כמעט מבלי דעת שמגיפה פקדה אותנו. היום, החשש להידבק אינו נופל בחשיבותו מן הבהלה שהוא יוצר, מן המחלה עצמה, מה גם שאנו מצויים רק בתחילת הבהלה הציבורית.

אינני מתיימר להיות בר-אוריין למגיפות המוניות, אך נקל להתרשם מן הבהלה שהולכת וגוברת. אני יכול לחיות טוב גם ללא תקיעת-כף, אלא שהבעיה איננה תקיעת הכף – הולכת ונוצרת בהלה ציבורית. אנו חיים במציאות המבוססת על קומוניקציה, הידברות ושיתוף פעולה כמעט בכל צעד ובכל מעשה שאנו עושים מדי יום. ומאד מדאיגה אותי השאלה כיצד נחייה את חיינו תוך בהלה מן ההידבקות.

צפיתי אתמול בתמונות מנמל התעופה – הבהלה עשתה את שלה. אולמות נמל התעופה המפוקקים דרך שיגרה – אמצו אתמול את יום הכיפורים.

הסתגלנו לחיות בעולם קטן, פתוח וחופשי – ואינני יודע אם וכיצד ניתן יהיה לרסן את הבהלה הכלל עולמית – אינני מוטרד מן ההנחיה שלא לתקוע כף, אלא שתקיעת הכף היא רק סמל. ההנחייה שלא לתקוע כף מבטאת את שאלת חיינו כחברה גדולה, פתוחה ומתקשרת. ההשלכות עלולות להיות רחבות לאין ערוך, האמנם נחזור לחיות בכפיה בחברה ממוסגרת ומסתגרת?

מבטיחים לנו כי במהלך שנה, פחות או יותר, ימצאו תרופה וחיסון לקורונה, אלא שלא זה מה שמדאיג היום. החשש הגדול הוא מן ההיסטריה שמתחילה בקשרים שבין מדינות והגיעה כבר לקשרים הבין אישיים, ובעצם למה לא גם בחוג המשפחה הקטנה.

כולנו נשמיע אנחת רווחה אם אמנם יימצא מחר החיסון נגד הקורונה, אלא שבה בעת נדע כי בכל רגע עלולה לפקוד את החברה שלנו מגיפה אחרת, והתקשורת החופשית תשוב ותבהיל, וככל הנראה אף בהגזמה רבה לעומת האיום הממשי.

זה העולם בו אנו חיים היום, וחוששני כי המציאות בשטח זה רק תחמיר. עלינו ללמוד לחיות במציאות העולמית החדשה.







מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.