נגיף הקורונה בחר לאחרונה לפקוד את ישראל, כמדינה וכחברה אנושית, בעיר ובספר, יהודים ולא יהודים. הנגיף פוגע בכולנו, ואלו אנו עומדים במערכה זו עם הנהגה לאומית אובדת עצות – הנהגה המתלבטת אם להמשיך ולחיות בסימן ''עסקים כרגיל'', או ליזום צעדים שיתמודדו עם המגיפה - צעדי השבתת מערכת החינוך, וריסון הפעילות המשקית עד יעבור זעם.
אנחנו מדווחים על צעדים שנקטו בהם בעולם, בדגש על מדינות אירופה וארה''ב, ומתלבטים מה מכלל אלה לאמץ גם אצלינו ומה לדחות בינתיים. ישראל קשורה לעולם החיצון בשליטה מרכזית ביבשה, בים ובאוויר, לנוכח מגיפת הקורונה, איננו ''עם לבדד ישכון'', איננו יכולים לאמץ מדיניות שמתעלמת ממערכת הקשרים המורכבת שלנו עם העולם החיצון, ומן המערכת הייחודית שלנו עם הפזורה היהודית.
ולמרבה הצער – איננו יודעים כמה זמן יימשך מצב מיוחד זה – שבועות, חודשים ואולי אף שנים?.
אנו נדרשים לטפל בו זמנית בקורונה כבעיה טקטית ובה בעת – כבעיה אסטרטגית – מיחד, נדרשת החברה לנקוט בצעדים אשר יצמצמו ככל האפשר את שיעור הנדבקים והמפיצים את המחלה, ומאידך - עלינו לנהל את חיי החברה – מערכת החינוך ועולם הפעילות המשקית – במטרה כפולה – לצמצם את היקף הנפגעים בחברה ובה בעת – להמשיך ולנהל חברה ומשק בלתי מופרעים ככל האפשר..
מחלת הקורונה היא מחלה מדבקת והיקף הנפגעים ממנה – בשלב זה כל עוד לא נמצא חיסון אפקטיבי – הוא בעצם בלתי מוגבל. עלינו להיות ערוכים להידבק היום או מחר , החל בילדים בגיל הרך וכמובן – באוכלוסיית הזקנים.
מגיפה זו תפסה את ישראל במועד מאד לא נוח – מערכות השלטון אינן מתפקדות כנדרש – באין כנסת ובאין ממשלה ובאין הידברות בין הקבוצות הפוליטיות השונות. במציאות זו איננו יכולים לתפקד ללא ראש ממשלה, בעל סמכות פורמאלית ומעשית. זו העת לקבוע כי ישראל נקלעה למצב מלחמה וכל החברה הישראלית חייבת להיות מתואמת למטרה אחת מרכזית – התמודדות בקורונה.
ראש הממשלה, הנקרא לעמוד לדין בימים אלה איננו יכול לעמוד בראש חזית המאבק, זו אולי שעתו של נשיא המדינה, ''לקחת פיקוד'' ולרכז המאבק הרפואי והחברתי.
והמלצתי לנשיא המדינה ליטול המושכות לידיו ולרכז המאבק הרפואי, החברתי והפסיכולוגי. עלינו לעשות כן אם איננו מוכנים לשלם מחר מחיר יקר לאין ערוך.
התמודדות בקורונה
