פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
יום הזכרון
שלמה גזית (יום שלישי, 28/04/2020 שעה 15:00)


יום הזיכרון

אלוף (דימ.) שלמה גזית



למרבית המדינות בעולם יש ''יום זיכרון''. בדרך כלל נועד יום זה להנציח את בני הארץ אשר נפלו במלחמה לאורך ההיסטוריה. לרוב מדובר בדורות של נופלים, ובהרבה מן המקרים כבר לא נותרו בני משפחותיהם בחיים.

לא כן אצלינו. קרוב ל-‏23 אלף נופלים, כמעט כולם בני דורי, כאלה שבני משפחותיהם עוד חיים וכואבים את הכאב גם היום.

הצפירה שנשמע הבוקר איננה רק סמל. הצפירה מעלה בזיכרוני שמות ופנים של חברים שעשו אותה דרך שעשיתי אנוכי. הזיכרון לוקח אותי חזרה לימי המאבק בממשלת המנדט, ואח''כ, לכל מלחמות ישראל – ממלחמת העצמאות ועד ימינו. אנו, עבורי ועבור בני דורי אלה תולדות המדינה.

אין מדובר בסיפור ההיסטוריה הלאומית. לבני דורי זה סיפור חיינו. הזיכרון הראשון שלי כילד בתל-אביב היו ההלוויות של חללי ה''מאורעות'' שנשאו ברחוב אלנבי התל-אביבי, בשנות ה-‏30 של המאה שעברה. המקבץ השני, אלה החברים מימיי בפלמ''ח, שנפלו והוטמנו בבית העלמין שבקריית-ענבים, היו אלה חללי מלחמת העצמאות. חפרנו שם קברים מראש מבלי דעת מי מאתנו ייטמן בהם ביום המחרת.

עבורי, המלחמה בה איבדתי חברים כה רבים הייתה מלחמת העצמאות. יחד עשינו אותה דרך, ובמהלך חדשי המלחמה הגיעה שוב ושוב הידיעה על הנופלים.

עבורי מלחמת העצמאות היא בעיקר זירת הקרבות בירושליים והדרך אליה, והיום בבית העלמין שבקריית-ענבים טמונים הטובים שבחבריי.

במבט לאחור חברים אלה הם שהצילו את ירושלים היהודית. מקריית-ענבים יצאו יום אחר יום למערכה, ולבית העלמין שבמקום הובאו גוויותיהם ונטמנו במקום.

אני מכיר את בתי העלמין הצבאיים בישראל של חללי הצבא הבריטי, הם מאורגנים , שמורים היטב ומאד מרשימים, אך אינם דומים במשמעותם לבתי העלמין של חללי צה''ל, אין זיקה ישירה בין בית העלמין לאזור הלחימה והנפילה בקרב. לא כן בתי העלמין הצבאיים שלנו, הפזורים לארכה ולרחבה של המדינה, אלה סיפור ההיסטוריה החדשה של היישוב היהודי במולדת. דם רב נשפך, אך הקשר של המצבה בקרבת מקום הלחימה הופך את הקבר לציון-דרך של העם בישראל. אינני יודע מה תהיה המשמעות של צפירת-הזיכרון לבני הארץ בעוד 50 או 100 שנים, אינני יודע אם ואילו מלחמות תהיינה עד אז אך בתקווה לשנות רגיעה יהפוך יום הזיכרון לעוד יום בהיסטוריה הלאומית, עוד אחד מציוני הדרך הרבים שעברו על העם בישראל.

מי יתן והעם בישראל יוכל להתייחס לצפירה רק כתזכורת רחוקה בהיסטוריה הלאומית שלנו.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי