  
  
  
|
  האמריקאי והצ'רקסית / ספור קרבי חלק א' | |||||
| יורם המזרחי (יום שני, 04/11/2002 שעה 19:16) | |||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  להמזרחי: הסיפור כל כך טוב, שיש לו אפילו ריח...-- |
|||
|
|||
--המשך בכתיבתך הפוריה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ליורם: נו, עכשו ברור ענינם של חיילי מלחמת האזרחים |
|||
|
|||
שהתגייסו לצבא הסולטן, במקום לטבוח בשבט השאיין ושאר אינדיאנים אומללים. אבל לא היה זה צבא רע כל כך, אם לשפוט על פי מלחמתם ברוסים, ודומני שהתורכים היו ידועים כפרטים כצלפים מעולים. מאידך נחום גוטמן נותן לנו תאור מ- 1917 של צבא רעב ולבוש קרעים מול החיילים האוסטרליים הגבוהים, רחבי הכתפיים והחייכנים בצבא הגנרל אלנבי המעטירים שוקולד ומסטיק על ילדי המושבות. נו שויין. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מיכאל עיוות המציאות בעיני גוטמן וחבריו..... |
|||
|
|||
הצבא התורכי לחם בהצלחה נגד הבריטים בעירק (מערכת קוט אל עמרה) שם הכניע כח בריטי גדול שעלה על בגדד,כיתר אותו וגרם ''לבושה'' הגדולה של הצבא הבריטי ובקרב אחר,מערכת גליפולי,זינב באוסטרלים ובעלי בריתם.... הראיה העקומה של הצבא התורכי נובעת מהבדלי תרבות וגישה וחוסר יכולת מערבית, לתפוס את הנעשה במחנה התורכי,שלפעמים היה משעשע בטקסיות היתר שלו,גינוני אצולה י'אניצרית וכיו''ב ולפעמים אכזר חסר רחמים ללא התחשבות מיוחדת בחיי אדם. בסיפורי על הצבא התורכי,אני מנסה,ככל יכולתי עם מדה של הומור- להבין ולתאר את הצבא ההוא.האמריקאים והגרמנים היו חלק אינטגראלי של הצבא העותומני,בתורכיה ובפריפריה הנשמטת ממנה כמו למשל מצריים.... אגב.התורכים הצטיינו במלחמת קוריאה,לחמו עד הסוף והבודדים שנפלו בשבי הסיני לא נשברו ולא נכנעו לשוביהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא אמת, יפה מסופר |
|||
|
|||
צדק גם צדק רפי אשכנזי באומרו, כי מהסיפור נודף ריח. זה לא מספיק שיהיה לאדם כשרון ספרותי וסיפורי כדי לגרום לקורא לחוש את הריחות ולראות את הצבעים. רק אחד כמוך שגדל ו''בוסס'' בביצה עם כושר בטוי מעולה יכול לגרום לרפי ולאנשים כמוני להתבסם מן הריחות האוטנטיים של הסיפור. כפי שבוודאי ידוע לך, בשכונת נחלאות כאשר מאן דהוא היה מספר סיפור, ומפליא בתאוריו הצבעוניים היו שומעיו הכורדים מגיבים: לא אמת אבל יפה מסופר. מעין אמירת ''אמן''. ולכן על הסיפור שלך נאמר קצת יותר מזה: ''אמן סלה''. הכבוד הוא שלך וההנאה היא כולה שלנו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יורם סיפור מהנה ומרתק כהרגליך בלווית צוהר היסטורי |
|||
|
|||
מומלץ למעונינים - להרחיב ידע היסטורי ובהנאה,ובכלל . סוריא | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הלנבטניות |
|||
|
|||
גולשת מן הסיפור. שבחים לגבי הכתיבה אינני מחלק, כי אני מחלק לך כ''כ הרבה וידוע לך כמה אני מעריך אותך בתחום. אך לסיפור עצמו - הגנרל הגידם, חוסר הציוד, הזילות לחי אדם - כל אלה כה מזכירים את המזרח התיכון של היום, שנדמה כאילו כל הסכסוך שמצידו האחד הישראלים וכוחות המערב ומצידו השני הערבים והמוסלמים, הוא סכסוך בין שני שבטים של רועי צאן על גבעה אחת שפשוט עבר מודרניזציה עם השנים...אז הם נלחמו במקלות ואבנים, היום הם נלחמים בקל'צניקובים ואנחנו במטוסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לנמרוד -נכון...כמעט |
|||
|
|||
בשנת 1973 עם תום הקרבות,הזדמנתי כמה פעמים לבית-החולים באר -יעקב, ששימוש בית-חולים לשבויים,בעיקר טייסים מחילות האויר השונים ,כולל כוותים עירקים ועוד. התידדתי עם קצין סורי קיטע שתי רגליו,מנאמני הבע'ת.טיס ומפקד גדוד קומנדו,סגן אלוף חאד'ר.הקצין שהפתיע בידיעת מספר שפות ארופאיות והיה איש בע'ת מהשורה הראשונה...אמר לי באחת ההזדמנויות ''אם יש לכם תחושת עליונות על האדם הערבי,או הלבנטיני ...תמתינו דור או שניים, אפילו שלושה ובסוף תשתוו אלינו...'' הוא חזר על ''הטיעון'' הזה בכמה ניסוחים והתמיד בכך עד שהוחזר לארצו,שם התקבל בכבוד מלכים. התמונה ההיפוטתית שצייר,די קרובה לאמת והיא מסוכנת מאין כמוהה,שכן האדם הישראלי,אם יהפך ללבנטיני,ימצא ללא סכוי לגבור על אויבים,יריבים ולבסוף גם על עצמו.....יחד עם הלבנטיזציה של ארץ-חמדת בא דימדום אורות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יורם, איפה פרק ב'. למה כי יתמהמה? |
|||
|
|||
ד''א, הציורים הם פרי ידך? כישרון חבוי נוסף? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אכן האיורים מעשה ידי. ועוד סיפור על ציורים.... |
|||
|
|||
לפני המבול חלמתי להיות צייר...אפילו חבשתי ספסלי בצלאל ובית ספר לאומנות ואמנות בוויסבדן גרמניה.הרבה לא יצא מזה....פה,בגולה הרבתי לצייר והשבוע נועדה לי בהפתעת אמת....אתר אינטרנט אנגלי העוסק בחינוך נוצרי, כתב על דמותו השנויה במחלוקת של יהודה איש קריות.האתר הביא כדוגמא שתי יצירות,האחת של הענק גו'טו והשניה....של יורם המזרחי בשמו האנגלי-קנדי יורם איסט.לא האמנתי למראה עיני....לו רק ידעו את מי הצמידו לג'וטו.... השעה מאוחרת כמעט אחת לפנות בוקר זמן קנדה ובעוונותי אינני מומחה לנפלאות המחשב לכן לא אעביר את הקישור המתאים,אולי אכתוב על כך ''בכריש'' הבא ואז אבקש מהמערכת לציין את הקישור ולהעלות את יהודה איש קריות,כפי שעלה בדמיוני....נוסף על כך -תודה על ההערכה והעידוד.אין הנחתום מעיד על עיסתו....העדות הטובה באה ממך ומקוראים אחרים,שלמזלי,מקבלים בנועם את סיפורי ואיורי....תודה | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| המזרחי, כרגיל נהנה אבל שתי שאלות לי אליך, |
|||
|
|||
האחת -מה תפקיד הצרקסית בסיפור? האם יש קשר בינה לחמור? שאלה שניה -האם החמור זכה במדליה על התמדתו ,עוז רוחו ואבר מינו? דרך אגב - לחמורים שכל רב יותר , עמידות משל הסוסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לראובן על החמור....... |
|||
|
|||
בשעות הקרובות אסיים כתיבת פרק ב.....אז תגלה, ברצון הבורא, הצ'רקסית ויתווספו מספר דמויות....גם החמור,פייר,מוזכר.... אכן צדקת לחמורים שכל, התמדה ועקשנות יותר מסוס מצוי....החמור ''פייר'' כך תקרא, סרב לעזוב את אדונו-רוכבו הקצין אלווה והועבר לאחריות שמשו-סייסו. אברו המרשים של החמור ימשיך ללוות את העלילה!!!!!! תודה על תמיכתך הידידותית והנעימה כל כך....סם חייו של כל כותב,כך אני משער,היא ההערכה לה הוא זוכה...לפעמים..... כל טוב! יורם | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי