|
חמור כחול-לבן / טור שבועי | |||||
אריה פרלמן (יום רביעי, 06/11/2002 שעה 21:28) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
פשר אפשרי של ''כתב החידה'' | |||
|
|||
האנגלים הם בני תרבות פרוטסטנטית, וחסכניים במיוחד, יש שיאמרו עד כדי קמצנות בוטה בדברים קטנים. הם לא ייטו למשל להשאיר הסקה מרכזית פתוחה בשעות אחר הצהרים בחורף, לאחר שהבית חומם דיו לדעתם בשעות הבוקר. עד כמה שהדבר נשמע מוזר לאוזניים ישראליות, האנגלי יתחלחל כמעט מהרעיון לקרר מים חמים על ידי ערובם עם מים קרים. תחשבו על כך מזוית זאת והעניין יתבהר פלאים. החורף האנגלי הינו קר, ובמשך מאות ואלפי שנים הכנת מים חמים דרשה טרחה מיוחדת. נו טוף, אבל מה הרבותא בכך כיום? בעייה ישנה - בעיית הנדירות ומשאבי המאמץ הכרוכים בהכנת מים חמים, אף אם לכאורה אינה קיימת יותר, מיתרגמת לחסכנות בחימום מים גם כיום, ובנוסף, לחסכנות כללית בצריכת מים. שכן האנגלי, בניגוד לישראלי, אינו נוטה להשתמש במים *תוך זרימתם*, אלא לאגרם לצורך שימוש בכיור המטבח, בכלי קיבול אחר, או באמבט. הדבר מביא כמובן לחסכון במים, ובפרט במים חמים (דהיינו חיסכון בהסקה). בנוסף, בחורף האירופי הקר, מגע העור עם מים חמים מאד יוצר אפקט מחמם עודף המונע שימוש רב יחסית במים חמים כאשר הם נמהלים עם מים קרים. בנוסף, אנו משתמשים לצורך שטיפת כלים בלחץ הטבעי של המים המותזים מהברז, בעוד האנגלי והאירופי נוטים תכופות לאגרם בכיור המטבח, להשרות את הכלים, להוציאם לצורך שפשופם בחומרי ניקוי, ואחר להשרותם שוב, לצורך שטיפתם. לוגית, מדובר כאן בשני שלבים, שלב מילוי כלי הקיבול עם המים, ושלב ה*מלאכה* הנעשית בכלי הקיבול. חשבו נא על כך שאצל הישראלי כלי הקיבול כמעט מיותר מבחינת המלאכה המתבצעת בו. למשל המים המשמשים לשטיפת הכלים במהלך זרימתם יכלו מכל בחינה להשאב לאחר מכן על ידי מתקן שאיבה כלשהו, ללא צורך בכיור. שהרי הכיור הישראלי משמש בעיקר לא למלאכה, אלא כ*משען* נייח להנחת הכלים המלוכלכים. בנוסף, האנגלי נוהג לטבול באמבט, ולא לעשות ''טוש'', שוב, שימוש באמבט ככלי קיבול ומלאכה, ולא שימוש במים במהלך תנועתם למטה. לכן גם ברזי הרחצה הינם ברוב הבתים האנגלים נמוכים וקרובים לאמבט. לזר לא נוהגים להעיר באירופה על מנהגיו חסרי ההגיון והבזבזניים, הנתפסים גם כעשיית מלאכה ''חפיפה'' (כגון נקיון ''חפיף'' של הגוף או כלי האוכל.) אך אדם החי שם ומתיידד עם תושבי המקום וגר יחד איתם, ניתקל עד מהרה בהערות ''מתקנות'' לגבי חוסר ההגיון והבזבוז שבמנהגיו. פשר הדלת עם הכתובת העברית: אולי איזה משרד של אל על, אולי חדר אנשי בטחון ישראלים, כשהכתובת העברית משמשת דווקא להבהרה שזו הדלת ''הנכונה'' לדוברי עברית? והרי אנשים (ובכך כלולים גם ישראלים...) ממילא לא יטו בשעת תנועתם עם מזוודותיהם לפתוח סתם כך דלת סגורה, או להכנס לחדר סתם כך ולעיני רבים. האם ראית שאין דלתות נוספות עם כתובות הודיות, תאילנדיות או באותיות קיריליות, שכן שילוט קצר באנגלית או באותיות לטיניות על דלת ממילא לא היו מושך שימת ליבך. | |||
_new_ |
אגב, ראה כמה משונה המנהג הישראלי התמוה לחמם מים | |||
|
|||
עד קרוב לנקודת הרתיחה (הרבה מאד קילו-קלוריות וקילווטים של חשמל) רק על מנת לערבבם אחר כך עם מים קרים ולהוריד את טמפרטורת המים. לא היה עדיף מבחינת חסכון במשאבים לחמם נאמר 30 ליטר למקלחת או 5 ליטר לשטיפת כלים מלכתחילה ל- 45 מעלות או ל- 60 מעלות במקום קרוב ל- 100 מעלות? לאנגלי ברור: משקאות אלכוהוליים מוהלים לקוקטייל. גם לרוקח ברור דבר דומה. מים חמים עם מים קרים? לא ולא. זה ''שעטנז''... | |||
_new_ |
מיכאל: בעניין המים. רעיון מעניין | |||
|
|||
אם זו שאלה בפילוסופיה אז אתה יודע את התשובה. אם זו שאלה מעשית, אתה צודק מיליון אחוז. הפשרה (משחק מלים ,מה? אתה וודאי מציע.. להתקין ווסת ,למשל לשטיפת כלים כך וכך מעלות, לבישול,כך וכך. לכביסה כך וכך. אבל ''כשם שפרצופיהם שונים ,דעותיהם שונות, ואין לך אדם שדעתו שווה''. אז בדך כלל עושים פשרות..כמו מים פושרים ונותנים את זכות הפשרה וההפשרה לבני האדם.. (היום שרף לי הקפה..לכן בשבילי זה אקטואלי..) אגב, ראית את הברזים המיוחדים המותקנים למים חמים? יש האומרים ש''זה לא זה'' אבל הם ירתיחו מים וישימו חלב..נו, גם זה יש) עוד נדבר. חוץ מזה. .. כך דרכו של עולם. | |||
_new_ |
פרלמן - תודה על הכתבה, נהנתי מכל שורה, למרות שאני | |||
|
|||
מכיר את כל מה שכתבת. אבל הנאתי נגזרת הודות לכושר ההבעה שלך. אבל הסיפור שלך הזכיר לי סיפורים אישיים מהעבר, בתחום שעסקתי בו במשך שנים רבות, מחשבים, תקשורת מחשבים ואינטליגנציה מלאכותית. בזמנו, לפני כ 30 שנה מספר המחשבים בארץ ניתן היה לספור על כף יד אחת. ביציאתי לחו''ל ,לצורך סקר מחשבים ואופן ישומם תעשייתה במפעל טלרד, התברר לי שהשמרנות באירופה חזקה מכל. לשם מה מחשבים נשאלתי? ואם מישמים אז רק בתחום הנהלת חשבונות. לימים, בשנות ה80, עבדתי שמנתח מערכות בבנק לאומי ובחנתי הכנסת הסניפים האלקטרונים, סניפים ללא פקידים, כפי שמיושם ביום בכל סניף, בתקשורת למחשבים מרכזיים. בארץ - הוועד של בנק לאומי התנגד ולכן רצינו ללמוד ולהבין מה הגישה באירופה, ארה''ב. ושוב התברר שלפחות בתהליכי החשיבה ולאחר מעשה גם בישום, אנו רצים קדימה. בשנות ה80-בחו''ל (אירופה וארה''ב) לכל בנק, (בדומה לברז המים הקרים וברז נפרד למים חמים), יש יעוד אחד פשוט. האחד משכנתאות, השני עוסק במטבע חוץ,וכן הלאה. בארץ - סניף הבנק מספק ''מים חמים / קרים /פושרים /מלוחים /מתוקים'' מגוון שירותים - רק תבקש. כנראה שיש בזה משהו מהאופי האנושי שלנו. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |