|
|
|
סדר קידוש לבנהבלפור חקק
סדר קידוש לבנה מרגש תמיד: זו ברכה שקוראים מול פני הלבנה באותיות גדולות בסידור, כשאור הלבנה נוגה על הסידור. עושים זאת בחצי הראשון של החודש העברי, כשכל המתפללים עומדים ונושאים עיניהם אל הלבנה ההולכת וגדלה במועד זה. מגיל צעיר הבטנו בלבנה, ואבותינו סיפרו לנו שמחזור הלבנה מסמל את עמנו בגלגולי ההיסטוריה, מחזורים של נפילה והתחדשות. בחוויה האישית שלי, גם המשפחה שלי לאורך הדורות עברה מחזורים של גאות ושפל והתחדשות. עם פטירתה של אמי, חשתי שהיא גם במותה מתחדשת כל הזמן. כך נכתבה היצירה ''סדר קידוש לבנה''. הלבנה בהתחדשותה מאירה את עולמי כשהוא חשוך. אמא סעידה ז'ל מתפללת בביכ'נ אוהל רחל סדר קידוש לבנהסדר קידוש לבנה |
---|
א. הָעֵצִים הִתְכּוֹפְפוּ מִכֹּבֶד הָאוֹר עָמַדְנוּ שָׁם כֻּלָּנוּ נִשְׁעָנִים עַל הָעֵצִים הַחֲזָקִים כְּשֶׁהַלְּבָנָה הוֹפִיעָה מְחוֹלֶלֶת בָּרְקִיעִים בְּמִלּוּאָם מִכֹּבֶד מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים. הָעֵצִים הִתְפַּלְּלוּ עַל שָׁרְשֵׁיהֶם הַחֲסוֹנִים בַּסַּעַר הִתְפַּלַּלְנו סֵדֵר קִדּוּשׁ לְבָנָה בָּרוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם עָמַדְנוּ בְּסֵדֵר הַלְּבָנָה צוֹפִים בָּהּ בְּגָלַקְסְיוֹת כּוֹכָבִים וְהוֹדָם חֹק וּזְמָן נָתַן לָהֶם שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם, עָשָׂה לְבָנָה לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ לִזְמַן נִסִּים: זְמַן פְּגִישַׁת הַמִּשְׁפָּחוֹת מֵעֵץ הַיֻּחֲסִין.. הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל סֵדֵר קִדּוּשׁ לְבָנָה פָּרְחוּ רָקְדוּ מֵעַל יַעַר חֲסַר גְּבוּלוֹת. כָּל הָעֲשָׂבִים הִתְנוֹעֲעוּ בִּתְפִלָּה כִּבְנֵי אָדָם הִתְנוֹעֲעוּ חוֹלְלוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, בְּרַעַד. בְּאֵימָה. כָּל הַמַּרְאוֹת שֶׁרָאִינוּ- לֹא מִכָּאן: עָלְמִין סְתִימִין דְּלָא אִתְגַּלְיָן וְעַלְמִין דְּאִתְגַּלְיָן. כָּל רוּחוֹת אֲבוֹתֵינוּ בָּאוּ עִמָּנוּ לַסֵּדֵר הַזֶּה כְּשַׂרְפֵי מַעֲלָה הֵם, מְחוֹלְלִים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם בָּאִים בַּהֲמוֹנָם. בְּבוֹאָם רָאוּ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין יְעָרוֹת יְהַלֵּכוּן. וְאִמִּי בְּתוֹכָם לְבָנָה בּוֹהֶקֶת, לְבָנָה נִצְחִית וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ תָּמִיד. אָנוּ עוֹמְדִים כֻּלָּנוּ קוֹרְאִים סֵדֵר הַקִּדּוּשׁ כָּל הַדּוֹרוֹת בָּאוּ לִקְרָאתִי, לְמִפְגַּשׁ סֵדֵר לְבָנָה מָחוֹג מֻזְהָב שֶׁל שָׁעוֹן מוֹרֶה לָנוּ סֵדֵר הַחִדּוּשׁ. סִימָנֵי הַזְּמָן בֵּין מֵתִים לְחַיִּים מְחוּקִים עַכְשָׁיו. הַמָּחוֹג בָּאֹפֶק מְסַמֵּן הוֹפָעַת הַלְּבָנָה מִבְּרֵאשִׁית עוֹלָם וְלוּחַ הַמֶּחְוָנִים זוֹהֵר בְּזָהָב.
ב. זֶה הַזְּמַן זֶה הַמּוֹעֵד כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁהוֹלִידוּ אוֹתִי וְיַעֲמִידֵם לְעוֹלָם חֹק נָתַן לְאִמִּי עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר הַלּוֹהֵט בָּאָה לָלֶדֶת אוֹתִי בָּעִיר פְּרָזוֹת שֶׁאֶכְתֹּב לָכֶם הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְלֹא תִּתְמַעֵט.
כֻּלָּנוּ בַּסֵּדֶר עַתָּה עִם הָאִמָּהוֹת וְהָאָבוֹת קוֹרְאִים סֵדֶר קִדּוּשׁ הַזְּמַנִּים וְאוֹרָם בַּלַּיְלָה בְּהִגָּלוֹתוֹ. לְהִתְחַדֵּשׁ כַּלְּבָנָה, לְפָאֵר לְיוֹצְרָם, כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ. רוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַתָּה בַּסַּעַר, אֶצְבְּעוֹתֵינוּ אוֹחֲזוֹת סֵדֶר בַּיַּעַר בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, סֵדֶר קִדּוּשׁ לְבָנָה בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ הַכְּלוּלוֹת.
מִפְגַּשׁ דּוֹרוֹת הוּא זֶה יוֹם חַג הוּא לָנוּ: שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם, אָנוּ נִרְגָּשִׁים. בָּרוּךְ אַתָּה הָאֵל מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים. בְּרוּכָה אַתְּ הַלְּבָנָה מֵאָז לֶכְתֵּךְ, אִתְכַּסִיַּאת מִבְּנֵי נָשָׂא וְאַתְּ עוֹלָה עַתָּה אִמִּי לְבָנָה חֲדָשָׁה.
פְּנֵי אִמִּי פְּנֵי לְבָנָה בַּסֵּדֶר הַזֶּה כָּל הַדּוֹרוֹת מַבִּיטִים בָּהּ צוֹפִים בַּמַּחֲזֶה: בָּרוּךְ יוֹצְרֵךְ, בָּרוּךְ עוֹשֵׂךְ בָּרוּךְ קוֹנֵךְ, בָּרוּךְ בּוֹרְאֵךְ. כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹקֵד כְּנֶגְדְּךָ בָּרוּחַ הַנּוֹרָאָה כָּךְ לֹא יוּכְלוּ אוֹיְבַי לִנְגֹּעַ בִּי לְרָעָה בִּזְכוּת אוֹרֵךְ. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד אוֹמְרִים אָנוּ כָּל הַדּוֹרוֹת יַחַד כְּאֶבֶן יִדְמוּ, יִדְּמוּ כָּאֶבֶן, מַטָּהּ יִפְּלוּ, יִפְּלוּ לְמַטָּה עֲלֵיהֶם תִּפֹּל חֲשֵׁכָה אֵימָתָהּ.
כֻּלָּנוּ מְנַשְּׁקִים מְחַבְּקִים זֶה אֶת זֶה אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, מְחוֹלְלִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת. שְׂמֵחִים בְּחַבְרוּתָא עַל מִפְגַּשׁ הַדּוֹרוֹת שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם רְחוֹקִים מִפְּנִינִים קְרוֹבִים לַחֲלוֹם. סִימָן טוֹב וּמַזָּל טוֹב יְהֵא לָנוּ סֵדֶר טוֹב יְהֵא לְכָל מִשְׁפְּחוֹתֵינוּ מִכָּל הַזְּמַנִּים.
ג. חֹשֶׁךְ יֵשׁ עַתָּה וַעֲלָטָה אִמִּי הִיא הַלְּבָנָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ. הִנֵּה זוֹ עוֹמֶדֶת אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחָה מִן הַחַלּוֹנוֹת מְחוֹלֶלֶת בֵּין כּוֹכָבִים, מְצִיצָה מִן הֶעָבִים עוֹטָה הִיא אַט אַט אוֹר כַּשַּׂלְמָה בְּמִלּוּאָה נוֹטָה שָׁמַיִם כַּיְּרִיעָה.
נַפְשֵׁנוּ בַּיַּעַר אַחַת הִיא, נַפְשֵׁנוּ רַעֲנָנָה נַפְשׁוֹתֵינוּ מְחוֹלְלוֹת בַּשְּׁחָקִים עַכְשָׁו בֶּחָצֵר הַפְּנִימִית שֶׁל הַיִּחוּד שֶׁל סֵדֶר קִדּוּשׁ לְבָנָה.
|
|
|
|