עגל הזהב
דוד סיון
אי שוויון בחלוקת הכנסות וצמיחה
לא מזמן נחשפנו לדו''ח על העוני בישראל ממנו משתמעת מגמה של עליה במספר הנפשות העניות בשנים האחרונות. יתכן שאי השוויון בחלוקת ההכנסות בארץ מחריף ולכן יש לזה השלכות לגבי האפשרות לחידוש הצמיחה.
תמ''ג וההוצאה לצריכה
לחץ להגדלה
במודל הקפיטליסטי הקלאסי השתתפו בפעילות הכלכלית בעלי הון (עם ההון שלהם) והעובדים. האינטרס של בעל ההון היה לשלם לפועל כמה שפחות בכדי שתעלה הריווחיות של המפעל (או קו היצור). מצד שני בעל ההון מעוניין בצרכנים עם כח קניה גדול שיקנו את מוצריהם. העובדים לעומת זאת רצו להשתכר הרבה בכדי שיוכלו לקנות את המוצרים המוצעים בשוק.
המודל הזה סובל מסתירה פנימית משום שרוב הצרכנים שבו הם גם העובדים הזולים שכשר הקניה שלהם מצומצם ביחס להיצע בשוק. יש הטוענים שהמשבר הגדול של שנות ה- 20 וה- 30 בארה''ב נבע בין היתר מסתירה זו כאשר תוצאות הפיתוח הטכנולוגי ועלית הפריון נשארו בעצם על המדפים.
תמ''ג וצריכה לנפש
לחץ להגדלה
מאז כמובן התמתנה השיטה הקפיטליסטית במדינות המערב והפכה, בעצם למדינת הרווחה ולמספר עשורים התמתנו מאד המשברים הכלכליים בעולם המערבי.
היום בכלכלה הגלובלית חוזרת הסתירה הפנימית ופוגעת ביכולת של הכלכלה לצמוח. הפעם המדינות העניות המייצרות שפע של מוצרי צריכה אינן יכולות לקנות חלק ממוצרי ההי-טק היקרים שמייצרים בשפע במדינות העשירות. מרבית האוכלוסייה בעולם מתקיימת על מספר דולרים ליום/חדש ואין להם אמצעים לרכוש את המוצרים שהם מייצרים ובודאי לא את מוצרי ההי-טק של המדינות העשירות. חוסר איזון זה הוא אחד הגורמים להאטה שפוגעת בכלכלה העולמית בשנים האחרונות. יתכן מאד שאם לא יעשה משהו לשנות את אי השוויון בחלוקת ההכנסות של העולם יהיה קשה להאיץ את הצמיחה העולמית ולצאת מן ההאטה הכלכלית.
האם עלינו לתמוך במאבקו של מזכיר ההסתדרות להעלאת שכר המינימום? האם אין בכך לעודד צמיחה במשק?
אינדיקטוורים עיקריים להתפתחות המשק ניתן למצוא באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
)
)