פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
פיל סגול / טור אישי
מיכאל שרון ז''ל (שבת, 01/03/2003 שעה 16:24)




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אתה אכן מנסה לקיים את שהבטחת
דוד סיון (שבת, 01/03/2003 שעה 20:20) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נחזור להקמה למאמר שלך בה כתבת שאתה בעצם מתייחס לשאלה שלי למה אתה מאשים דווקא את השמאל? ובכן לא ענית על השאלה שלי בגדול ולא התייחסת לשחיתויות בקבוצות פוליטיות אחרות. למשל כמו הליכוד שמקורב לשלטון כבר קרוב לשלושים שנה.

1. לא פעם מזכירים לנו על מה שאמר פעם (כנראה בתחילת שנות ה- 80) צחי הנגבי שצריך לכבוש משרות ציבוריות וכמה שיותר ושזה בעצם יעד אסטרטגי. הפעם האחרונה שהזכירו לנו אמירה זו היתה סביב ארועי ועידת הליכוד האחרונה. גם לגבי ועידה זו יש טענות לשחיתות שעוד לא גמרו לבדוק אותן.

2. אריק שרון אמר, על כבש המטוס שהחזירו ממשפטו נגד הטיים, אתם עשיתם זאת עד עכשיו עכשיו אנחנו נעשה זאת (הנושא היה מינויים ''פוליטיים'' בחברת כימיקלים לישראל).

3. כאשר היה קצב שר העבודה הוא דאג למינויים עד לרמות של פקידים במחלקות במשרדים אזוריים. גם סילבן שלום לא נמנע מכך. ראה כמה קרובי משפחה שלו יושבים הים במשרות בכירות וחלקם לא ממש עומדים בקריטריונים. ראה איך ומי זכה במכרז לאבטחה ברשות שדות בתעופה לאחרונה (פרשת שלומי עוז שגם קשור לועידת הליכוד).

4. כניסת בוגרי הפשע המאורגן למוסדות הליכוד (פרשת אלפרון).

מה זה אם לא פריעה של אנשי ימין בשרות הציבור?

מה שהכי חשוב לזכור שהליכוד עלה לשלטון בשנת 1977 בכדי לבער את השחיתות ובעצם לא עשה דבר כבר יותר משני עשורים. אבל אצלך ואצל אחרים הכל באשמת השמאל גם אם הימין עושה זאת.

לגבי הנושא של רשות הנמלים והרכבות רק אומר שלכולנו ידוע ששמיר אמר פעם שלמנהיג מדינה מותר לשקר אם זה מייצג את האינטרס שלה. אז לגד יעקבי ברשות ציבורית אסור לומר שלמדינה מותר להחליט מה שהיא רוצה?

לגבי הנושא האישי שלך ששזור במאמר כולו כנראה הוא הסיבה להתרכזותך באשמת השמאל אני לא יכול להתייחס כי אינני מכיר מספיק. אבל אם אתה צודק אז צריך להעמיד את המעורבים לדין.
_new_ הוספת תגובה



מיכאל! אתה צודק בכל מילה ומילה!
מי שזוכר (שבת, 01/03/2003 שעה 22:55) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מזמן לא נהניתי כל כך מקריאת משנתו הסדורה של משתתף בפורום הזה ובכל פורום אחר עלי אדמות.

אני קורא לך להמשיך ולפרסם כאן את הגיגיך, את רעיונותיך ואת מחשבותיך, תמצא בכולנו קוראים נאמנים.

אל תשים לב לכל אסמולנים שמנסים להרתיע אותך מהמשך הכתיבה.
אל תשים לב אל כל הקבטים והשומרים הנקלים הללו המציקים לך בבואך ובצאתך!

אנחנו אתך!
עלה והצלח, ישר כח וכה לחי!
_new_ הוספת תגובה



לשרון: מאמר מחכים ומעניין. מהיכן הידע הרב?
רפי אשכנזי (יום ראשון, 02/03/2003 שעה 20:01) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



''מגש הכסף'' שעשה כסף
מילשטיין א. (יום ראשון, 02/03/2003 שעה 21:07) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בסוף שנות השלושים ובתחילת שנות הארבעים הגיעו הבנים של דור המייסדים לבחרות וחוללו את המהפכה הדיאלקטית הדרמטית ביותר בציונות: מעבר מקוטב הפציפיזם הפילפוליסטי לקוטב הכוחנות העם ארצית. בנים אלה היו מגש הכסף שעשה כסף בכוחנות ברוטלית מוסוות ובדמגוגיה ביטחוניסטית.

אלה האבות המייסדים של השמאל הישראלי, אלה מנהיגיו, אלה מעצבי תפיסותיו. כשאתה חושף מקצת מן הגניאולוגיה הזאת, נכדיהם חסרי הדעת, הממלאים כל חלקה טובה באנטי-תרבות של ישראל, מתנפלים עליך כאילו איימת לשלוח אותם למחנה ריכוז חס וחלילה. גם הפורום הזה מלא אותם ואת צחקוקיהם ובדיחותיהם והתממותם. תמיד יש להם מה להגיד, ומה שהם אומרים חסר שחר.

זאת הארץ וזאת התרבות שיגאל אלון, משה דיין ויצחק רבין הורישו לנו.
_new_ הוספת תגובה



אלה ששרו בגרון ניחר את ''סרסנוך, יא-מוחמד'' של חיים
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 02/03/2003 שעה 21:52)
בתשובה למילשטיין א.
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חפר, מסרסים כיום כל מה שזז - הכלכלה, התרבות, התרבות האירגונית במוסדות רבים שהפכו נישות של פסיכופטיזם כמו-ביטחוניסטי גם בענינים אזרחיים מובהקים. ומסרסים את עצמם לדעת.
_new_ הוספת תגובה



מיש''ז: האם אור ההתפקחות מרצד ממך? זיהית מי הנבלים
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 02/03/2003 שעה 22:18)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האמיתיים? עצום עיניים-הובלת על ידי רטוריקה ריקה, כחסיד שסרה דעתו.
שתיקת הכבשים אין כאן, אלא על רעם מתגלגל של עדר:

ממהההההההההההההההההההההה!
_new_ הוספת תגובה



האונס שלא היה
מילשטיין א. (יום ראשון, 02/03/2003 שעה 22:25)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שלושה אנשי פלמ''ח סרסו ערבי מבית שאן על שאנס יהודיה חברת אחד הקיבוצים. מסתבר שהערבי אפילו לא אנס אותה. סרסו כדי להרתיע ערבים מלאנוס. אחד המסרסים היה לימים אלוף בצה''ל ונשיא אוניברסיטה. הוא מהדמויות הבולטות של ''השמאל ההומני''.
_new_ הוספת תגובה



אורי: תיסמונת ה''מאצ'ו'' שמאחריה - האין-אונות. הסרוס
מיכאל מ. שרון (יום שני, 03/03/2003 שעה 6:30)
בתשובה למילשטיין א.
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הינו משל לאלה המציגים עצמם כעתירי-און ויכולת.
זאת בבחינת ''לנו המונופול על היכולת - והאחרים, לא יוצלחים''.

הדבר התבטא היטב ברהב השמאל לאחר הבחירות האחרונות: ''הימין אינם יכולים לנהל את עניני המדינה, בלעדינו הם יכשלו. רק אנו יכולים...''
ובסוף, מה מתברר? בעל האון מתגלה כאצבעון...

כשהרהב שופע, הביצוע מקרטע.

ראינו זאת פעם אחר פעם, גם במלחמות ישראל, כאשר אנשי האליטות התרברבו, כשלו, ולבסוף ניצלו מחרפה בעור שיניהם על ידי מעשי גבורה של יחידים שהיצילו את המצב, תכופות יחידים בהם ראו קצת תת-אנשים, כגון ה''תימוני הזה'' בגולן, קהלני.

סינדרום ''און-הסרוס''
castrative-potency, CP Syndrom כפי שאכנה זאת, והכשל הפסיכו/ביצועי מאחוריו הוא זה שבעל הרהב - זה הרהב המחפה על חוסר היכולת, מנסה כמוכה עיוועים ''לסרס'' ולנטרל את הזולת בעל המצויינות, לשבש את פעילותו, לסלק אותו מתפקידי מפתח, על מנת למנוע את התגלות הערווה ו''לצמצם פערים'' ...

כך למשל, הכלב האימתני (בצד הקרחת) הפך לסמלם המסחרי של רבים מצעירי השמאל בשנים האחרונות, איזורים עירוניים רבים הפכו לכלביאדה פרועה ועתירת נביחות-פרע, וכבר ניכתב רבות שזה הניזקק לנוכחות כלב-טרף להעיד על אונותו, יש חשד סביר שמשהו שם זעיר..
_new_ הוספת תגובה



על קולקטיביזם והסתאבות
מילשטיין א. (יום שני, 03/03/2003 שעה 7:42)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אחד המאפיינים של השמאל הוא נטיתו לקולקטיביות. עקרון יסוד של התנועה הקיבוצית לדוגמא היה ''קולקטיביות רעיונית''. החבורה השמאלנית רומסת, מצד אחד, ברגל גסה, כל מי שלא משתייך אליה. והיא מגבה, מצד שני, את הנמושות שבחבורה. כך זה בתרבות, כך זה באקדמיה, כך זה בפוליטיקה. ראה לדוגמא היחס למנחם בגין בשנות החמישים והשישים עד מלחמת ששת הי מים. ראה לדוגמא יחסם של השמאלנים לשרון. התוצאה: הסתאבות מערכות - הסתאבותה של מפלגת העבודה, הסתאבותן של האוניברסיטאות, הסתאבותם של אמצעי התקשורת.
_new_ הוספת תגובה



אני נמושה מוצהרת למה לא מגבים אותי
ארץ הבץ (יום שני, 03/03/2003 שעה 7:57)
בתשובה למילשטיין א.
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



כולנו מאחוריך בצי, אל תרא ואל תחת
מי שזוכר (יום שני, 03/03/2003 שעה 8:43)
בתשובה לארץ הבץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



תאונות הרכבת ולוחמנות הקבט''ים כלפי כל דיכפין: ארכי
מיכאל מ. שרון (יום שני, 03/03/2003 שעה 7:43) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ארכיון ''חדשות הרכבת'': להלן הקישור התקין. שימו לב למספר התאונות והניפגעים. וכן לפריעה חסרת פשר בחייל (ראשית חודש יולי) , הורדתו מהרכבת וזימון המשטרה הצבאית, רק משום שהחייל העיר אודות קריסת מיזוג האויר בקרון.

קישורים:
תמונה של ארבעה חודשים, הניפרסת באקראי, מזמן כהונת שניר, מתוך ארכיון ''חדשות הרכבת'': http://www.google.co.il/search?q=cache:zHPDPJry9l0C:...
_new_ הוספת תגובה



אולי תסביר לעזאזל מה הקשר בין הק''בטים של הרכבת
ארץ הבץ (יום שני, 03/03/2003 שעה 7:54)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לדגניה רחל המשוררת הועד הפועל של ההסתדרות ואבא חושי
_new_ הוספת תגובה



אני מתפלא עליך בצי, הכל כאן עניין של שרידות
מי שזוכר (יום שני, 03/03/2003 שעה 8:40)
בתשובה לארץ הבץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החל בשפם של בערל וכלה בוילה של שמערל
_new_ הוספת תגובה



מי שזוכר= ארץ הבצ. . מאוד ''מתוחכם''.
המופתע (יום שני, 03/03/2003 שעה 12:18)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אני בקושי זוכר מי אני בכלל
ארץ הבץ (יום שני, 03/03/2003 שעה 12:31)
בתשובה להמופתע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



''פסיכופטיזם ביטחוניסטי'' כסגנון חבורתי והכשל המובנה
מיכאל מ. שרון (יום שני, 03/03/2003 שעה 9:01)
בתשובה לארץ הבץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מתוך רשימת הארועים באותם 4 חודשים שניבחרו מיקרית ב- 2002 מתוך ''ארכיון הרכבת'', עולה תמונה של שלומיאליות תיפעולית המחופה על ידי ''שושואיזם'' עודף-אדרנלין בעל נכונות לוחמנית המותזת לכל הכיוונים באופן עיוור -
Free-floating aggressive targetting

מדובר בסגנון אירגוני/חבורתי שכיניתי אותו ''פסיכופטיזם ביטחוניסטי''. זה מאופיין בעיקרו כדילקמן:

1) מידה רבה של היעדר מוכוונות-מטרה ושיקול דעת מורכב ושקט, המוכוונים לפיתרון בעיות מורכבות ממשיות במציאות, בראש וראשונה.

2) כתחליף למוכוונות לפיתרון בעיות ממשיות בשטח, צצה פעילות *משנית* עתירת-אדרנלין המוכוונת לגיחות לוחמניות *קצרות טווח*, המאופננות בחילופי דברים מהירים, הנישענים על מעין מודעות קולקטיבית וז'רגון משותפים.
פעילות זאת מוכוונת כלפי עשייה *שולית* מבחינת חיוניותה, המחפשת מטרות ועלילות כתחליף לפיתרון בעיות ממשיות. במקום להתמודד עם בעיות מורכבות, חוזרים ל''מגרש הביתי'' שהוא מרחב הפעולה הקולקטיבית/חבורתית המצ'ואיסטית כלפי ''מטרות'' עוינות מדומות.

3) יריות מהמותן כלפי בעיות ש''חייבים בכל זאת להתמודד איתם'':
הסיגנון החבורתי/לוחמני של ''סמוך על החבר'ה'', ''שמע, גש לשם ווודא'', ''אני מרים טלפון לשייק'ה'' וכיוצא בזה תחושות רהב ו*ביטחה בתוצאות מהירות* המעוגנות באופן סובייקטיבי בעצם ההוויה הקולקטיבית/חבורתית הלוחמנית. אלה מכתיבות הבזקי גיחות הרצופות *יריות מהמותן*, הנאמרות בסגנון ביצועיסטי בוטח. ברם, הבזקי-פעולה כאלה, אין להם דבר עם התמודדות מחשבתית מורכבת, ולא עם תושייה אמיתית.

זו , התושייה המורכבת, מוחלפת במעין אילתורים המצטיירים כמפתיעים ועתירי כריזמה אישית, אך שהינם כושלים באופן מובנה עקב היעדר בסיס האינטלקט המורכב ביסודם.

4) יש להבין שתיפעוליות זאת הינה:

- נימהרת;
-שטוחה;
- ניבנית על *בסיסי ביטחה מדומים*;
- בזה באופן בסיסי לאינטלקט-העומק המורכב האנושי וקצרת רוח כלפיו;
-*מטלטלת אנשים כלולב ועתירת מניפולציות מקייווליסטיות* ללא יסוד ערכי או תחושה אנושית ערכית ומוסרית - הצדקתנות העצמית באה כתחליף להם.
-תיפעולית גרידה ללא בסיסי תבונה עמוקים, בסיסי תבונה המאפיינים את האדם כ''יצור בן מינו'' (ראו מאמרי על הפונקציה האנושית הבסיסית ביותר).

ככזו הינה סגנון פסיכופטי במהותו, לעיתים המלווה בחששנות פרנואידית מפני בעיות מדומות. שכן פיתרון הבעיות הממשיות במציאות, שהינו פונקציה אנושית תקינה ומובהקת, מוחלף בבעיתיות משנית ומוסטת/מורחקת ממהותם של בעיות היסוד.

5) עקב ההיסטים המובנים מבעיות ממשיות תחת סגנון אירגוני/חבורתי/קולקטיביסטי זה, והמרתם בבעיות משניות, מורחקות ומוסטות שהינם ה''מגרש הביתי'' ומרחב הפעולה או הנישה הטיבעית של בעל סיגנון זה, התוצאה היא כשלים בזה אחר זה. כאן, הכשל מובנה לתוך עצם הפעולה, ואינו בבחינת ''הפעם פיספסנו לעזאזל, זה עניין של טעות מיקרית שנקפיד שלא תחזור''.
_new_ הוספת תגובה



אני מתפלא עליך על שלא זיהית כהרף עין את הבעיות
מי שזוכר (יום שני, 03/03/2003 שעה 9:57)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האינטרינסיות המורכבות של תפעול המזנון בקרון האחרון.
המג'נון שעובד במזנון הוא טיפוס סרסני אידיוסינקרטי עם תסביך שרידותי של כשל מובנה. יש לבחון את יחסו כלפי הלחמניה של הנקניקיה כסימבוליזציה של הסובלימציה הנובעת מהוגיניזציה האדיפלית.
ובבניין ירושלים נוחם.
_new_ הוספת תגובה



מש''ז: אז בבניין הארץ תנוחם, ואל תעסוק במיזעורי לחמ
מיכאל מ. שרון (יום שני, 03/03/2003 שעה 10:48)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ניות ונבירה בציציות (של המיזנונאים והניקנוקים למיניהם..).
_new_ הוספת תגובה



פרוטוקול הדיון בתיקון להצעת חוק רשות הנמלים
מיכאל מ. שרון (יום שני, 03/03/2003 שעה 8:04)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

והרכבות, בישיבה מורחבת של ועדת הכלכלה של הכנסת ב- 13 נובמבר 2002.

קישורים:
פרוטוקול הדיון של ישיבת ועדת הכלכלה מה-‏13 נובמבר 2002: http://www.google.co.il/search?q=cache:aGn14sC0FoAC:...
_new_ הוספת תגובה



לעמיר פרץ יש מפלגה עצמאית ושרון כבר ראש ממשלה
ארץ הבץ (יום שני, 03/03/2003 שעה 8:24)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שנתים וביבי שר אוצר יומים שיזיזו את התחת שלהם
_new_ הוספת תגובה



חוץ מזה הקבט''ים של הרכבת זה לא חברים של שלומי
ארץ הבץ (יום שני, 03/03/2003 שעה 8:26)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עוז ואח של סטיב
_new_ הוספת תגובה



מיכאל, חבל על זמנך!
מילשטיין א. (יום שני, 03/03/2003 שעה 8:55)
בתשובה לארץ הבץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אורי: שים לב לפסיכופתיזם התפעולי של שני אלה, האדונ
מיכאל מ. שרון (יום שני, 03/03/2003 שעה 9:15)
בתשובה למילשטיין א.
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ים בץ ומיש''ז, היוצרים כאן היצף היסטרי על מנת למסך/לטשטש דברים בעלי משמעות.

זוהי הדגמה נהדרת לפעולת ה''סרוס'' של אנשי האין-אונים הקולקטיביסטי כלפי משמעות, תוכן מקדם-ידע ובנייה ממשית.

ושוב, כתשובה לשאלת ד''ר סיוון אליה התייחסתי במאמרי, נשאלת השאלה האם השמאלנות המוצהרת/מיליטנטית של שני ה''מציפים'' האלה הינה מיקרית בהקשר זה, או מדובר בסגנון סרוס/הרס רווח, שהכשל מובנה לתוכו.
_new_ הוספת תגובה



אני אוטו -פיסכופט אינטרתפעולי
ארץ הבץ (יום שני, 03/03/2003 שעה 9:32)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפי הבחנותיו של מילשטין אני מנטרל איומים פנימיים.
כך שאת האלימות הפנימית שבי אני מבנה כלפי גורמים אינטרוברטים באישיותי המפוצלת.
כך שהבחנתך לקויה
_new_ הוספת תגובה



אפשר לבקש ממך טובה בצי?
מי שזוכר (יום שני, 03/03/2003 שעה 9:53)
בתשובה לארץ הבץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תכתוב גם עלי משהו כי אין לי כרגע זמן להתעמק
_new_ הוספת תגובה



הפסיכופטיות הבטחונית שלך נובעת מהיותך אדם רדוד
ארץ הבץ (יום שני, 03/03/2003 שעה 12:41)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם היית אדם מעמיק אז היית עסוק בנורמליזציה פצפיסטית מבית מדרשו של מ שרון.
הדבר פשוט כאור בצהרים או כאנליזה שהיא זרזיף דק וממוקד של חוכמה לוגית טהורה.ואון אינדידואליסטי
ולא הצף היסטרי של קולקטביזים גס.
_new_ הוספת תגובה



כשאתה צודק אז אתה צודק
מי שזוכר (יום שני, 03/03/2003 שעה 15:03)
בתשובה לארץ הבץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מיכאל, אני רוצה לשאול שוב
דוד סיון (יום שני, 03/03/2003 שעה 17:15) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השאלה שלי נכנסה כבר לפני יומים מיד לאחר הופעת המאמר שלך. ראה קישור:
תגובה 26412

אני באמת מחכה לתשובתך.
_new_ הוספת תגובה



סיון: נראה שאתה יודע בעצמך התשובה. עשיתם דלגיטימצי
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/03/2003 שעה 2:03)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ה שנים רבות של הימין. מוקדי הכוח של השמאל הינם התפרסות של הגמוניה שנוצקה והתגבשה עשרות השנים, על פני מרכזי כוח רבים.

זו של הימין - בעיקר הרשות המבצעת.
תחזוק השילטון על ידי השמאל הינו גם מבוסס פשע ועתיר מניפולציות המוכוונות לנטילת נכסים רבים במרמה והונאה, שמוסכו באמצעות מצגי לגיטימציה.

הימין לא נהנה מלגיטימציה כזו, וכל צל של דמיות ''אי לגיטימיות'' של אדם זה או אחר בפריפריית הימין, זכה מייד לאור זרקורים.

נוצר מצב לא קביל בו השמאל הפך לגורם המעניק או גורע לגיטימציה מגורמי ימין. השמאל הפך, לפחות מבחינתו, ומבחינת כאלה שהיפנימו באיוולתם מציאות זאת, גם לבעל הגמוניה על מקורות הלגיטימציה והחוקיות הפוליטית/חברתית במדינה.

נוצר מצב בו כל גרוש זבוב טרדן, מצמוץ בעין וכד' ניתן היה למניפולציה מצגית של הוקעה כאקט לא חוקי וחסר לגיטימציה מצד השמאל, למטרות מתחלפות המשרתות את שימור ההגמוניה.

מצב משונה זה אינו קיים באף מדינה מערבית אחרת.
_new_ הוספת תגובה



אני מבין סוף סוף - מטרתך דלגיטימציה
דוד סיון (יום שלישי, 04/03/2003 שעה 8:03)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יופי מיכאל - מצאת פתרון נהדר לכל בעיותיך. דלגיטימציה, ואם אפשר הפללה, לי ולאנשים בעלי השקפת עולם דומה לשלי.

עדין אחרי 25 שנים ויותר בשלטון הבעיה העיקרית שלך זה המושחתים שכבר לא רלוונטים ואתה מתעלם מהמושחתים הטריים (כמו ששת קבלני הקולות מהקבוצה הירושלמית - ראה קישור מצורף).

אני מבין שאתה ואחרים מחפשים בכל דרך ליצור לגיטימציה לשחיתות בימין כי הרי ''אתם עשיתם את זה קודם''. אין כאן שום עניין בניקוי השחיתות אלא בהחלפת המושחתים, שרובם כבר חסרי השפעה וכוח, באחרים מהמפלגה שאתה ואחרים מעדיפים.

אל תצפצף על שחיתות כי זה לא מעניין אותך כלל וכמו ישראל הראל עדיף לך השחיתות שלך ושל הגופים המועדפים עליך.

שיבוסם לך !!!!!

קישורים:
המשטרה עצרה שישה קבלני קולות: http://www.nfc.co.il/showonedoc.asp?SubjectId=1&DocI...
_new_ הוספת תגובה



דוד: אתה מתעלם מהבעייה, זורק שוב ושוב את עניין
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/03/2003 שעה 9:54)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבחרות הליכוד לעמוד בראש הרשות המבצעת, ומציג זאת כאילו ה''ליכוד שולט במדינה 25 שנה''. והרי אתה יודע היטב כי שליטה הינה שליטה על מוקדי הכוח הרבים במדינה: האקדמייה, העיתונות, רשות הנמלים והרכבות, בנק ישראל, השרות הבולאי (למשל...), הסתדרות המורים, הסתדרות המהנדסים, התעשייה הצבאית והאוירית וועדי העובדים בהם, רשויות מקומיות, ואירגונים ומוסדות ציבוריים רבים אחרים.

וכל האירגונים והמוסדות מעניקים לאנשים עבודה, קובעים את אורחות חיינו, את מעמדנו החברתי (למשל לימוד או מישרה באוניברסיטה) או יכולת להשפיע על דעת הקהל, להביא דברים מסויימים בהבלטה לתודעת הציבור ולהעלים דברים אחרים...
וכן קובעים במידה רבה איזה מפעל בשוק החופשי -האירגון הציבורי ירכוש את מוצריו, עם איזה בנק בשוק החופשי יעבדו, או איזה זכיין יזכה להקים שירותי אוכל למשל לעובדי המוסד וכד'. הא בהא תליא.

שליטה גם אינה ''העומד בראש האירגון'' (נניח, בעיקבות מינוי) אלא גם ריבודו באנשים ומנהלים בדרגות הביניים.

כך למשל, האם מישהו בכלל שמע על המחטף המכוער במיסגרתו מונה תחת ''שלטון הליכוד'' כדבריך, עסקן מערך להיות מנכ''ל רכבת ישראל במקום המנכ''ל הקודם המיומן מאד שהעלה בתקופת כהונתו את הכנסות הרכבת פי 5 ופוטר באופן שרירותי? וזה, עסקן המערך, מביא איתו לשם מטה וחבורת נאמנים שלמה, שוכר חברת אבטחה שגם מנהליה הינם ''מאנשי שלומינו'' וכיוצא בזה, ואז , מה בצע לה באותה ''שליטה של הליכוד'' כדבריך?

אילו היו אנשי הליכוד בתקופת שילטונם מבצעים מינוי יחיד בחברה ציבורית של איש ליכוד, מייד היתה העיתונות מרעישה את אמות הסיפים: והנה, אתה רואה את יתרון הימנות מוקדי הכוח התיקשורתיים ברובם על ''אנשי שלומנו'': אלה דואגים למה יגיע באופן ''מזועזע'' לידיעת והכרת הציבור, ומה יועלם ממנו לחלוטין.
_new_ הוספת תגובה



מיכאל, אכן לימדת אותי שיעור טוב
דוד סיון (יום שלישי, 04/03/2003 שעה 10:37)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא כדאי להתייחס להערות כנות אל להמציא סיפורים שאולי יש בהם קצת אמת. להציג את אנשי הליכוד המושחתים כתמימים שמסדרים אותם זה או טיפשות או תמימות או שניהםפ יחד.

על 25 שנה אמרתי שהליכוד חלק מהשלטון במשך תקופה. וכבר יכול היה מזמן לטפל בבעיות שאתה העלית בפתיל זה או בכל מקום אחר. אז כנראה הליכוד (שעלה בסיסמה מושחתים נמאסתם) רק החליף ועוד מחליף את המושחתים.

אם באמת איכפת לך מהשחיתות לא היית משתדל להעביר את כל האחריות לראשונים. יש להם חלק במצב שאנו חיים בו. אבל הליכוד ובעלי בריתו יכולים ויכלו לנקות הרבה יותר ממה שהם עשו או רוצים לעשות. נח להם שיש על מי להטיל האשמות מיושנות ומיותרות.

אז תמשיך עם חבריך להביא מראית עין של יושרה. למזלי, יש לי הוכחות שניסיתי לברר את טיבה של הסחורה שאתה מנסה למכור. מרגע זה אני מפסיק את הניסיון התמים שעשיתי לקנות את הסחורה הפגומה שלך.
_new_ הוספת תגובה



דוד, אתה צודק - הליכוד יכול להזיז דברים. הייתי רוצ
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/03/2003 שעה 10:57)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ה מאד מאד לקוות שהממשלה הנוכחית תכריז מלחמה על השחיתות במדינה, במוסדות הציבור ובמפעלים והאירגונים הציבוריים, כמו גם ברשויות המקומיות.

זאת במסגרת מאבק לא קל, רצוף, עיקבי, תוך הענקת סמכות רבה, תקציבים ואמצעים ליחידות מתאימות של המשטרה שיורחבו בהתאמה, כגון היחב''ל. וכבר כתבתי זאת.
השחיתות אינה רק דבר מכוער, אלא גם ובעיקר, חור שחור של היעלמות כספי עתק מהתקציב שיכלו להיות מוקצים למטרות ראויות וחשובות.

צמצום היקף העובדים, והקטנת הסתעפות המחלקות והענפים הביורוקרטיים, ובעיקר -התקציבים, בשרות הציבורי, הינו צעד חשוב, אך לא מספק ומוטה מעט מהמאבק ה*ישיר* בשחיתות.
_new_ הוספת תגובה



מיני-מניפסט פוליטי/חברתי/תרבותי
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/03/2003 שעה 12:14)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תשובות לתהיות ומיני- מניפסט פוליטי/חברתי/תרבותי
***********************************************

אתחיל בהערה: לעיתים הסכמטיזם הוא קצת בעיני המתבונן. הכוונה לאמירות גורפות מסוג ''הוא טוען: הימין, הימין [או השמאל] *אשם* בכל''.

רצוי לפרקים להבחין בין ביקורת והאשמות. זאת הגם שלעיתים מיטשטשים ההבדלים בין ביקורת חברתית ובין גישה פוליטית, שכן גישה פוליטית עשוייה לעיתים לעטות בדרגה זו או אחרת ציביון אינדוקטרינארי, חד-מימדי ותועמלני.

כך, הטקסט הפוליטי, מצידו, עשוי לנטות לחד-כווניות, שכן הוא מיועד גם להפיח אנרגיה, לייצר esprit ולחזק את הרצון וההכרה בפני יתידות, דוקרנים ונעיצת-סיכות הפועלים כולם לפורר.

בלשון אחרת - גם חשיבה, ביקורת ואפילו הכרה ותחושה פוליטית/חברתית ''אלטרנטיבית'' עשויות לנטות לפוליטיזציה במובן הזה וההפך.
_____________________

1) מה רע בפירור?
*******************

ביזור
*****
זו תמציתו של האנרכיזם למשל. אני חושב שלעיתים מיטשטשים ההבדלים בין פירור/דיסאינטגרציה לבין ביזור. האנרכיזם, כדוגמת קצה מוקצנת, חותר לביזור טוטלי של הכוח הפוליטי עד העלמתו המוחלטת.

ב''כוח פוליטי'' הכוונה ליכולת לחולל שינויים בכוח אכיפתם: באמצעות האלימות המזויינת של המדינה, או על ידי גורמי כוח פוליטי הפועלים במסגרת המדינה.

האנרכיזם כדוגמת גבול-קצה התהליך: זוהי דוגמא של ביזור מוקצן.

הימין הפוליטי לעומתו, במגמותיו המרכזיות כפי שהם מוכרות במערב, חותר אף הוא לביזור הכוח הפוליטי, תוך דה-רגולצייה (צימצום רב-תחיקתיות וריבוי תקנות המסרבלות את הקיום וחוסמות טרנסקציות בין-אישיות שונות).

ותוך צמצום כוח הרשות המדינית כמוקד כוח הגמוני ומרכזי -תוך חתירה לנוכחות מדינית ''יותר מינימלית''. וטיפוח, או אי חסימת גורמי כלכלה/תרבות עצמאיים נוספים מחוץ למערכות הממשל המדיני.

בארצנו הישתרשה דווקא מסורת ממורכזת מאד, תוך הכפפת האדם למרות הריכוזית באמצעות אכיפת פירור ואקלקטיקה כלפי תודעתו.

בעלי השכלה רבים הפכו, במציאות זאת של התקיפה כלפי האירגון והלכידות ההכרתיים ומחיצת הרב-שלביות, הפכו למעשה ל*אספסוף משכיל* המעתיר וניזון מטריוייה. רבני ופוסקי הוויסקי והאיזוטרייה, או זורקי הסנסציות האינטלקטואליות התלושות מהקשר (מאיר שלו? עמוס עוז? אתגר קרת?) הפכו למעשה לפוסקי התודעה של האדם הישראלי המשכיל מהמעמד הבינוני.

תחושות הצדק הטיבעי (תגמול בהתאם לתרומה ומאמץ בעיקר, ואי בזיזת המגיע לפרט או הקניין השייך לפרט)
תחושות הצדק הטיבעי הומרו ביצירת אקלים חילופי של *צדקתנות* מנותקת, עתירת רטוריקה, הנישענת על מצגי לגיטימציה ו''צדק''.

טון הדיבור ''הצודק והניזעם'', בבחינת דרישה לקנינים ושרותים או לנישול הזולת ש''לא מגיע לו'' המיר את תחושות הצדק האובייקטיבי.

הפירור מאידך
*************

הוא מגמת אנטרופיה המופנית בראש וראשונה כלפי המחשבה והאינטלקט המורכבים: הוא פועל לייצר פרגמנטצייה של ההכרה והפעולה הנימשכת בזמן, לסכל מאמצים רב-שלביים, לחבל ולהוריד תפוקות אישיות וקבוצתיות, לזרוע תפזורת (אקלקטיקה) במגמות הכרה/פעולה לכידות. ולהפוך את ההכרה והתודעה למעין תיפזורת של טריבייה:

מגמה זאת אנו רואים למשל ברבות מתוכניות הטלביזיה הישראלית: כתבות הסיקור והפרשנות הינן לעיתים קרובות אוסף תיפזורתי של קליפים, כתחליף להתוויית מגמות.

ניזרקות לקהל ומובלטות על ידי פרשנים/שדרנים סנסציות מגרות/מבהילות חושים החסרות ממשות עובדתית. זאת תוך היסתמכות על זיכרונו הקצר ויותר מזאת - הפיכה פעילה של זיכרונו ותודעתו לקיצרי טווח.

שיתוק למעשה של ההכרה התבונית והמושכלת.

הטלוויזיה היא שיוצרת את האדם הישראלי בצלם ליליפוט, בכשלה להיענות לכך שהאדם הינו המערכת המוחית המורכבת ביקום, גם אם אוצר מיליו והרפרטואר התרבותי שלו הינם לעיתים מצומצמים.

למשל:
''צפי להווצרות מאות תאי אל-קאידה ברצועה; אירגון מוסלמי במערב אירופה [לא מצויין שמדובר באדם או שתיים במסר באתר נידח באינטרנט בצרפת] מכריז מלחמת חורמה כלל עולמית על המערב וערכיו'', וכיוצא בזה.

כללית, תוכניות רבות הינן אוסף של טריביות. כל זאת בליווי רב-רייטינג של רומני משרתות לסוגיהם בסגנון דרום אמריקני. אלה פועלים לשתק ולהרדים את התבונה הערה.

הפרור מתבטא גם במוסדות ואירגונים חברתיים/כלכליים רבים בהם נוצרות נישות ואקלים אירגוני מעין-פסיכופטי תיפעולי.

זאת תוך דיכוי והענשת מנהיגות חיובית ועידוד מנהיגות שלילית פורעת. הדבר פוגע עד כלות במירקם החברתי ומפורר אותו לאיים של מלחמת הכל-בכל וחבורות תככים ביזנטיניות, בהם לא נישארים משאבים ויכולת עודפת בידי הפרט להתרחב ולהתפתח באופן ההולם את הטבע האנושי.

אגב, יש מקום להוויה ותודעה אלטרנטיביות - אלו מאפשרות למשל להשתחרר מקבעונות תפיסתיים, רגשיים וקישביים, העשויים לבלום אפילו -- את שיכלול תהליכי הייצור, ואת תנופות ההמצאתיות -שהינם דווקא פונקציות קפיטליסטיות מובהקות, הגם שנוטים לשכוח זאת.

אמונתי שלי:

-גוון בתוך אחדות

- ביזור המחולל כיווניות ואירגון
זאת באנלוגיה ובדומה לתהליכים מוגדרים אליהם מתכנסים תהליכים כאוטיים, כפי שמלמדת תאוריית הכאוס המתימטית של מנדלברוט ואחרים.

- אינטגרציה של יסודות רבים.

יש התורמים לפונקצייה כזאת ויש הממלאים פונקצייה אחרת בכל הוויתם והכרתם. ניתן לראות זאת גם כסימפונייה פוליפונית (רב קולית) המאחדת יסודות שונים ללכידות, אך לא כזו הגוררת אובדן קוויהם היחודיים של היסודות המצורפים.

אינני אלימינטיבי/סלקני (סלוק יסודות שהוכיחו עצמן במהלך ההיסטוריה). אולי אטנואציות attenuations(הנחתות, מזעור, ויסות-איזונים) אך לא חיסוליות.

נ.ב. אני סבור שלחלק סביר מביננו, יש לפחות תחושה, אולי מרומזת, אולי אף חרף דעות מיליטנטיות נוגדות, שהממשלה הנוכחית הינה אולי קרש ההצלה האחרון למפעל הציוני. זוהי ממשלה רדיקלית, כן, ויש להבין זאת.
_new_ הוספת תגובה



עכשיו גם יצא מרצע משק
דוד סיון (יום שלישי, 04/03/2003 שעה 12:28)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בקטע האחרון, סוף סוף, אתה מציג את מטרתך במאמר הפותח : הממשלה הנוכחית היא הדבר הטוב ביותר שקרה לנו.

מטרה יפה, ואלי חשובה, אבל בשביל זה לא היית צריך לכתוב את כל הסיפור שפתח את הפתיל. מספיק היה להכניס את התגובה האחרונה עם כותרת כמו ממשלת הסיכוי או משהו דומה.
_new_ הוספת תגובה



סיון, אני מתפלא עליך. אתה מטיף ומדגיש הנחיצות
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/03/2003 שעה 12:38)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לשינויים חשובים שהם בנפשנו, בנפש כל פרט ובנפש גורל המפעל הציוני בכללותו. ועכשו, כשינויים חשובים, קיימת נכונות ודריכות לבצעם בתחומי חיים מרכזיים, אתה שולל זאת רק משום שמפלגתך אינה בשילטון.

את הכתובת למי להפנות את הטענות מדוע מפלגת העבודה אינה שותפה - אתה הרי יודע.
_new_ הוספת תגובה



לא קראת טוב, אני לא שולל בקורת או שינוי
דוד סיון (יום שלישי, 04/03/2003 שעה 16:14)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני שולל התייחסות לא לעניין, בלי יושרה ולא רצינית.

1. אם אני צריך לשאול שאלה יותר מפעם אחת בשביל לקבל התייחסות זה סימן שאתה לא מתייחס אל שאלותי ברצינות גם אם הזכרת אותי כאחד הגורמים לכתיבת המאמר.
2. אם אני צריך לחזור ולבקש התייחסות עניינית להערותי שאלותי לא פלא שזה נמאס.
3. אם המטרה שלך היא אכן ''מיני מניפסט פוליטי ...'' אל תספר סיפורים אחרים. זה במיוחד נכון לאחר שחוזרים על הערות ושאלות.
4. אם זה מיניפסט פוליטי אין צורך להסתיר את זה ולהתחמק משאלות נוקבות.
5. גם אחרי מספר הערות ותגובות אתה עדין לא מתייחס באופן ישיר ומלא להערותי.
5. אתה מייחס לי השתייכות פוליטית לא נכונה ולא רלוונטית לנושא הדיון בינינו בכדי להסיט את הדיון מהעיקר.

אם תמשיך להתייחס ולהגיב לפי התאורים הנ''ל סביר להניח שלא אשתתף בפתיל ''פיל סגול''. בכל מקרה בפתיל הזה לא אוסיף.
_new_ הוספת תגובה



סיוון: מה, לא ראוי למתוח ביקורת ולהצביע על המצריך
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/03/2003 שעה 17:07)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שינוי? באמת אתה חושב שכל מה שרציתי לאמר כאן, בניתוחים המפורטים שהוצגו, זה, ''הליכוד הוא דבר טוב''?
_new_ הוספת תגובה



כל מה שרצית לומר הוא שקב''ט בזה את הר שרון
ארץ הבץ (יום רביעי, 05/03/2003 שעה 9:32)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מזה אתה גוזר מטאפיזיקה מופרכת של שחיתות משתוללת
הבעיה שלך שאתה אינך מסוגל להסתכל אל מעבר לחוטם שלך.
_new_ הוספת תגובה



אחרי הרבה השמצות מיותרות הגעת למה שחשוב
דוד סיון (יום שלישי, 04/03/2003 שעה 12:18)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בסוף הפתיל אחרי הרבה מילים (חלק ניכר מיותרות) אתה מסכים להודות שאני צודק (חלקית אבל צודק).

אולי, סוף סוף, התעוררת מאיזה שינה אינטלקטואלית או משהו כזה. בדרך הספקת להשמיץ אותי (''אתם....'') ועוד אנשים ללא תועלת.

לא חבל לבזבז תחמושת על ניתוח חד צדדי שמתעלם מחלק ניכר מהשחיתות???

אבל אני חוזר : למדתי ממך שיעור טוב. לא לבזבז אנרגיה על דיבורים חסר סיכוי ולא לנסות לקחת אנשים חסרי יושרה אלא אם גם אני רוצה להיות כזה.
_new_ הוספת תגובה



סיון, אתה רשאי להרגיע עצמך עם האמירה שנטיתי
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/03/2003 שעה 18:47)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לחד צדדיות ''מוכוונת-פוליטיזציה'' דבר הגובל בחוסר יושרה בדיון.

ואני אומר לך - ההפך הגמור, אמירותי הם בבחינת אמירות ממעיטות understatements .

כרגע בישבי ליד מכתבתי בסביבה מוגנת, השיכחה קלה עלי.

ואף על פי כן - ניתקלתי בחלאות אדם מן השמאל, שקשה לדמיין לאדם מן היישוב, שמעלליהם, המניפולציות הפסיכופטיות של אנשי ממסד אלה (מה שהקרימינולוג שלמה גיורא שוהם כינה ''פסיכופטים ממסדיים'') מתווים פלנטה אחרת, בדיוק במובן של ק. צ'טניק.

אכזריות וצרות עין קשות כשאול, בצד מניפולטיביות שאין כדוגמתה, תכופות בחבורות זאבים המשלהבים זה את זה ברפרטואר שלם של מחוות ליגלוג ופריעה, ממש כקופים טורפים.

כשאני רואה את פניהם הנעימות של מגישי החדשות בטלביזיה, תכופות שאלתי עצמי אם איני מרמה עצמי, ופישעי מלחמה מתועבים והתעללויות קשות בשטחי יו''ש אכן מבוצעים, באופן המשמיט הקרקע מאחיזתנו שם ומקומם עלינו את העולם החופשי, הפתוח לידיעות לא מצונזרות. ואלה מבוצעים, כן, על ידי צעירי האוליגרכיה בעלי הרטוריקה ההומניסטית והיונית, הם ולא אחרים.
_new_ הוספת תגובה



על המונח שמאל
אליצור סגל (יום שלישי, 04/03/2003 שעה 20:34)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
מיכאל קראתי את הפתיל בתשומת לב - אני חושב שלא תחשוב שאני חלילה שמאל.
אבל, חוששתני שיש אי דיוק במינוח שלך - את הכורך כל מיני תופעות בזויות תחת השם הכללי שמאל.
האם באמת כל תופעה בזויה ראויה שתקרא שמאל?
אולי צריך להשתמש במינוח אחר?
למשל - ליברליזם, או אולי אוניברסליזם? או אומיו''ת?
או להמציא מינוח חדש לגמרי?
בכלל, יש לי חברים וקרובי משפחה בשמאל, אני לא מקשר אוטומאטית כל מעשה בזוי שמתחולל באיז פינה נידחת על פני האדמה איתם דוקא. גם לקחתי לתשומת ליבי את דבריו של דוד סיון שעבריינים יש בהרבה משדרות הציבור - במיוחד כאלה הקרובות לשררה.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



אליצור: איני ניסחף להכללות גורפות. יש כאן ביקורת
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/03/2003 שעה 22:39)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פוליטית חברתית, כלפי גישות קולקטיביסטיות, כלפי חלוקה מחדש של קנינים, ביחס לבעייתיות במושג זכויות הקניין, וביחס לפרקטיקה הגמונית שהשתרשה בארצנו.

ראוי להבהיר שמושג הביקורת הרדיקלית עצמו היה תחת מונופול אינטלקטואלי של חוגי השמאל. לא עוד.

בפרט, מאז הופעת הגישות הליברטריאניות והימין החדש, השמאל מוצא עצמו לראשונה במגננה אינטלקטואלית, שפועלת אגב להבנת גבולות כושר ההסבר של גישותיו, ולהתרחבות והעמקה חדשות, תוך התוויית נתיבים חדשים. זאת אנו מוצאים ב''דרך השלישית'' של טוני בלייר שהינה רויזיה בונה בתגובה לביקורת הימין החדש.
_new_ הוספת תגובה



אליצור, הנושא הוא שחיתות
דוד סיון (יום רביעי, 05/03/2003 שעה 7:30)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שחיתות- עבריינות היא המילה-המושג המתאים. במקרה הזה השפה העברית מספיק עשירה ואין צורך לחפש מילים חדשות. המושגים שאתה מציע (ליברליזם, אוניברסליזם) הם בעלי משמעות אחרת.
_new_ הוספת תגובה



הרוח נושבת, קרירה מסואבת: הגמוניה וסרוס ברוח חפר
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 05/03/2003 שעה 10:33)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הארוגנטיות ההגמונית עשוייה להפיק לפרקים בעיקר עוינות ושנאה-צפה free-floating hostility הזקוקות למטרות סרוס.

ניתן לראות כדוגמא מייצגת כמה ממשאי חיים חפר - המשמשים כאנטי-מופת אופייני לתופעה הכללית של כשל עצמי המכה בנו, לעיתים בהינף-עזוז של מה שכיניתי ''הפסיכופתיזם הכמו-ביטחוניסטי''.

והנה, רוח הסרוס ובעיקר תרועת השמחה לאיד ב''קבירת'' הזולת המאפיינת תכופות את הוויית ההגמוניה הרומסנית פרצה לה מבלי משים עוד בשלב מוקדם
ביצירת ''הפאר'' של המשורר-הפוליטרוק: ''סרסנוך יא-מוחמד'', בתחילת מלחמת השיחרור.

ועל זאת - השנאה והשטם המסרסים, למה פקדו אלה את מחנינו?

משום שההגמונייה ההאוליגרכית מאפשרת לכאורה מצב בו כתחליף למאמץ מושכל, נימשך ורב-שלבי באה ההסתמכות על בלעדיות מערכי השליטה והניכוס, תוך שכרון התמורות הנאות העולות בחלקך באפס מאמץ - פרי בזיזת הכוח, וניפנוף האחר.

או אז, עשייה חופשית ברוח עליצת-יצרנות מומרת בשטנה לכל עבר.

סרוס מאמצי הזולת, מעמדו וכבוד האדם שלו מחליפים את היכולת והמאמץ העצמי, כגורם המעניק יתרון.

מדובר כאן באון-סרוס Castrative potency (כפי שכיניתי זאת) ולא באון-יצור, יצרנות ויצירתיות בונים.

למעשה, רוח השיטנה מסרסת גם את עצמך, תוך השבקת היכולת העצמית.

המנסה לסרס את המרחב היצרני ונושאיו, נימצא מסרס בראש וראשונה את עצמיותו היוצרת.

אכן, רוח השנאה הכבדה והנברנית מחליפה את רוח החופש והעשייה היוצרת.

להלן קישורים לרוח הבגידה בצלם בשם השיטנה הרב-כיוונית.

קישורים:
העולם על פי חפר: http://www.orsart.com/caricatures/caricature.php?pag...
הפינג'אן בגירסה מחודשת: http://www.halemo.com/war/hefer/
_new_ הוספת תגובה



התקשורת עשתה את זה- זה רעש שקרי
מותר לאדם להתבטא, גם אם אין לו מה ל (יום שלישי, 11/03/2003 שעה 1:21)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התקשורת מנצלת בני אדם לצרכי התקפת טרוף חברתי.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי