המתאבדים השהידים

אני רוצה להתייחס הפעם לתופעת המתאבדים השהידים הנמצאת באופנה בשנים האחרונות.
מדובר בנושא חשוב כאוב ומסוכן מספיק כדי שיהיה צורך לבחון אותו מכל ההיבטים ללא משוא פנים ועד כמה שניתן - ללא דעות קדומות.

הפרופיל של המתאבדים:

כבר זמן רב מנסים לשרטט פרופיל של המתאבדים אך ללא הצלחה מרובה.
כיון שמדובר בדיני נפשות היתה ציפיה למצוא את הפרופיל המדוייק כדי להכין את אמצעי ההתגוננות. עד כה הדבר לא עלה יפה.
רוב המתאבדים הם צעירים מוסלמים.
מלבד נקודה זו המכנה המשותף אינו חד מספיק.
השכלה ומצב כלכלי - במקרים רבים אנו נתקלים במצב ירוד מבחינה כלכלית והשכלה אך ביותר מדי מקרים זה לא הוכיח את עצמו.
היו נסיונות אצל אנשים בעלי דיעה פוליטית שמאלנית להדגיש את העניין הזה אך תמיד טענתי שאם זה היה נכון אז התופעה היתה צריכה להיות המונית ביבשת הענייה בעולם - אפריקה.
ודווקא שם זה לא קורה. אפילו שסיכסוכים לא חסר להם.
המתאבדים של אל-קעידה ב-‏11 בספטמבר היו משכילים ומבוססים כלכלית.
גם בקרב הפלשתינאים לא חסרים סטודנטים מתאבדים.
בקיצור, 60% או 70% מהמקרים אינם מספיקים בשביל אבחנה לעניין שכה חשוב למצוא לו תרופה.
כמה שהייתי רוצה לכתוב משהו כמו:
''קח אחד שהוא
צעיר מספיק מכדי שלא יעריך את ערך החיים.
מבוגר מספיק כדי שתהיה לו שינאה פוליטית
טיפש מספיק כדי שיאמין שהוא עולה לגן עדן ושם מחכות לו 70 בתולות.
עני מספיק כדי שירצה שמשפחתו תקבל מענק כספי
וכל זה בזמן שהוא מוסלמי הגר בסביבה מוסלמית המאמינה שאדם המתפוצץ על נשים וילדים הוא קדוש - ואז יעמוד לרשותך מתאבד!''
רבותי, זה לא מספיק טוב בשביל להכין תוכנית פעולה.
החוקרים עדיין עובדים על זה.

מה מידת ההצלחה של טקטיקת המתאבדים עד כה?

כאן יש לציין תופעה מעניינת.
טקטיקת ההתאבדות טומנת בחובה איום גדול.
כאילו אין גבול לעוצמת ההרס והמשמעויות המרחיקות לכת מבחינה פסיכולוגית, טקטית ואפילו אסטרטגית על האוייב של המתאבדים.
נשק יום הדין, עאלק.
אז אם אין מחסור במתנדבים להתאבד ואין מחסור באמצעים - אז איפה הנצחונות הגדולים?

לבנון?
פיגועי ההתאבדות מצד החיזבאללה היוו מרכיב שולי ממגוון שיטות המאבק שכללו מטעני חבלה, ירי קטיושות, מארבים וכדומה.
ישראל נסוגה מלבנון לבסוף רק כאשר הקברניטים השתכנעו סוף סוף, שהתפיסה שהצבא הישראלי יושב פיזית בדרום לבנון כדי להבטיח את יישובי הצפון היא לא יעילה (בלשון המעטה) ומחירה עולה על תועלתה.

האינתיפדה השניה של הפלשתינאים?
הפלשתינאים נחשבים (בטעות) כממציאי שיטת המתאבדים.
הם אומנם המציאו ב-‏1968 את שיטת חטיפת המטוסים, אך את שיטת המתאבדים הם אימצו מהטמילים בציילון.
מתי איזה פלשתינאי ימציא משהו שיזכה אותו בפרס נובל?
נסתפק בנתיים במה שיש: מתאבדים.
באינתיפדה הנוכחית עשו הפלשתינאים שימוש חסר תקדים במתאבדים עד שזה הגיע לדרגה של תופעה חברתית נרחבת.
נשאיר לסוציולוגים לחקור את זה ונבדוק את השורה התחתונה: הצלחה.
למרות הקף התופעה עומדים היום הפלשתינאים עם אפס השגים בשטח ועם ייאוש גדול.
נכון שהם גבו גם מישראל מחיר דמים גדול וגרמו להתדרדרות כלכלית ולמצב רוח פסימי אבל הנקודה היא, שכל זה לא תורגם להשגים מדיניים.
ההכרה הגוברת בצורך בהקמת מדינה פלשתינאית מתקזזת לחלוטין בתודעה הציבורית אצלנו עם העובדה, שמובילי המאבק הפלשתינאי שוללים את קיומה של מדינת ישראל.
אז מה הואילו מתאבדים בהתפוצצותם?
ובהיותם של המתאבדים הפלשתינאים אות ומופת לעולם המוסלמי להקרבת חיי אדם עבור מטרות מדיניות בלתי מושגות הגיע תורם של העיראקים.

עיראק?
כולם מחכים להבטחות הגדולות של העיראקים להלחם בצבא האמריקני באמצעות יחידות מתאבדים.
אוטובוסים מלאים במתנדבים מתאבדים עושים דרכם לעיראק.
אחד האוטובוסים שהגיע מסוריה חטף לפני מספר ימים טיל ממטוס F-15 אמריקני ועשרות מנוסעיו מצאו את עצמם בגן עדן מוקדם מהמתוכנן.
האמריקנים שינו את תוכניות המלחמה שלהם בין היתר כדי לתת מענה לשיטת הלחימה של העיראקים. כולל שיטות המתאבדים.
העיראקים זכו אומנם להישג תעמולתי גדול אך בפועל השטח שבשליטתם מתכווץ בכל רגע, וכך גם מספר העיראקים הנלחמים.
בזמן הקרוב אנו נראה איך האמריקנים מתמודדים עם המתאבדים.

מה הם הסיבות שלוחמת המתאבדים אינה מנצחת מלחמות?

סיבה פוליטית:
תופעת המתאבדים, כפי שציינתי, התפתחה בעולם המוסלמי.
העולם המוסלמי שקוע מזה כ-‏200 שנים בנסיגה מכל הבחינות.
בקרב גוש המדינות שנקראו בתקופת המלחמה הקרה בצורה עדינה ''מדינות מתפתחות'' המדינות המוסלמיות מככבות חזק בקטגוריה הזו ואף אחת מהן לא שידרגה את עצמה עד היום ממדינת ''מתפתחת'' למדינה ''מפותחת'' מבחינה כלכלית, טכנולוגית, פוליטית, חברתית וכד'.
מחקר שהתפרסם בשנות ה-‏80 קבע שמכל הסיכסוכים על פני כדור הארץ ב-‏78% מהם לפחות אחד מהצדדים הוא מוסלמי.
במילים אחרות, רבים בעולם המוסלמי מרגישים מושפלים, דפוקים ומאויימים ע''י המערב המפותח.
הפתרון של בן-לאדן, ג'יהאד כנגד המערב, קוסם לרבים בעולם המוסלמי.
שימו לב, שהגורמים היחידים בעולם המוסלמים המתנגדים לדרכו של בן-לאדן הם גורמי שלטון החוששים ליציבותם. לא נתקלנו עד כה בתנועה נגדית מוסלמית של אנשי רוח או גורמים אחרים לכיוון האידאולוגי המופרח הזה.
וכאשר יש לך מטרה בלתי ניתנת להשגה מלכתחילה - מה יעזרו מתאבדים?

סיבות צבאיות טקטיות:
כמו שיש סכו''ם חד-פעמי, וחיתול חד-פעמי - מתאבד הוא לוחם חד-פעמי.
כוחות צבא יכולים לעבור מגיזרה לגיזרה ולעשות נזקים לאוייב בכל גיזרה.
מתאבד צריך להגיע פיזית קרוב למטרה כדי לפגוע בה, ואין לו מועד ב'.
צבא יכול לשגר טיל ממרחק של אלפי קילומטרים עם חומר נפץ קונבנציונלי של יותר מטון (שלא לדבר גרעיני) - ומתאבד צריך להגיע פיזית קרוב למטרה, כמעט כמו מרחק נגיחת ראש, כדי לפגוע בה ואין לו מועד ב'.
צבא יכול לעשות תחקירים לאחר הפעולה ולהשתפר - קצת קשה לעשות תחקיר למתאבד שהצליח במשימתו.
ודבר אחרון: מתאבד בד''כ צריך להטמע באוייב כדי להתקרב מספיק ולהפתיע אותו. תמיד מתאבד זקוק לשאננים כדי להפתיע אותם.
מול אוייב דרוך ומוכן אין למתאבדים הרבה הצלחות - אפילו מנקודת מבטם.
עכשיו אנחנו מתחילים להבין את המגבלות הצבאיות של שיטת המתאבדים.
כמה ספרי אסטרטגיה וטקטיקה נכתבו במשך הדורות על שיטת ההתאבדות?
כלום.
חוכמת הדורות אינה עומדת לרשותם.
האם התרשמתם מחוכמתם של המתאבדים? גם אני לא.
אם כי ראוי לציין את חוכמתם של המשלחים שלהם הממתינים ממרחק בטוח לחזות במופע מוות אור-קולי של השהיד.

סיבות פסיכולוגיות:
נכון שטקטיקת המתאבדים מעוררת אימה אפילו בדימיון.
אבל יש לה נקודת תורפה גדולה:
כאשר הגרמנים פתחו במלחמת העולם השניה הם השתמשו במפציצי צלילה מסוג ''שטוקה'' שהיו צוללים לכיוון המטרה ומשחררים פצצות.
באירופה הנכבשת השתרכו שיירות ארוכות של פליטים אשר מפציצי ה''שטוקה'' זינבו בהם ובזמן הצלילה היה נשמע צליל שריקה מקפיא דם שכיכב רבות בסיוטי האנשים.
אזרחים וחיילים היו נסים על נפשם כאשר הבינו שמפציצי השטוקה בעקבותיהם.
כיון שבתקופה זו היתה לגרמנים עליונות אוירית - לא היתה ברירה לצד השני אלא לברוח.
תוך זמן קצר להפליא הצליחו הגרמנים במלחמת בזק לכבוש מדינות רבות תוך כדי התנגדות מועטה.
מדוע אני מעלה את העניין הזה?
שימו לב לשיטה של המתאבדים.