פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
עוד מבט על התכנית הכלכלית
עגל הזהב / דוד סיון (יום חמישי, 01/05/2003 שעה 17:30)


עוד מבט על התכנית הכלכלית

ד''ר דוד סיון



סיכויי התכנית

כולם יודעים שיש צורך לקצץ בהוצאה הציבורית בכדי שאי פעם תתחדש צמיחת המשק. יש בתכנית גם קיצוץ בשיעורי המס שמבוסס על תכנית ארוכת טווח שאושרה על ידי הממשלה והכנסת. אם כולם יודעים למה נזקק משרד האוצר לעשות תעמולה בעד התכנית הנוכחית? כי
מה שחשוב זה מה שחסר בה. לכן אנחנו עדים למאבקי כוח על איזה תקציבים לקצץ ובכמה.

בשביל שתכנית כלכלית-תקציבית תצליח היא צריכה להיגזר מתכנית ארוכת טווח שכוללת את היעדים הבאים:
  1. הסטת תקציבים להשקעה בתשתיות ובמפעלים מוטי צמיחה,
  2. צימצום ההוצאה הציבורית ולכן הגירעון התקציבי,
  3. צמצום משמעותי של החוב הציבורי (הקטנת יחס החוב לתוצר).
מתוך זה צריך לגזור תכניות לטווח הקצר יותר. אבל מה שקורה אצלנו שכל הזמן עוסקים בטיפול ביעד השני והיעד הראשון, החשוב יותר, לא מטופל. כך יוצא שבעצם גם הקיצוץ יוצא קטן ממה שצריך, כפי שקרה בפעמים קודמות, והגירעון צפוי לתפוח.

גם התקווה שהישועה תבוא מסיוע החוץ והערבויות אין לה על מה לסמוך. נחמיה שטרסלר (''האם הבורסה יכולה לטעות'', הארץ, 24.4.2003, ב1) מסביר למה. גם אם תאושר התכנית כולה (קיצוץ של 9 מיליארד שקלים) הרי בזמן שנותר עד סוף השנה יצמח הגירעון ביחס לשנה שעברה. מאחר וגלגול החוב החיצוני גבוהה השנה (4 מיליארד דולר) גם הערבויות לא יוכלו לשמש למימון הגירעון שמתרחב. יוצא שהאוצר יצטרך לגייס סכומים ניכרים בשוק המקומי כך שבסופו של דבר החוב הציבורי, כנראה, יעלה ולא ירד.

מומי דהן (''אפילו האוצר לא מאמין בתעמולה שלו'', הארץ , 29.4.2003, ב1) מזכיר לנו שאין יותר מידי תמיכה בגישה שהורדת שיעור המס מגדילה את תקבולי המס. אבל משרד האוצר שלנו משתמש בטענה הזאת במסע התעמולה שלו לטובת התכנית. יוצא שבזמן שמקצצים בשעות הסיעוד לקשישים, לבעלי הכנסות גבוהות מקטינם את תשלומי מס הכנסה. פול קרוגמן (''Roads Not Taken'') מעלה ספקות גם לגבי התועלת שיש לשכבות הנמוכות מצמיחה שבאה בעקבות קיצוץ בשיעורי המס לשכבות הגבוהות. לכן הבטחתו של שר האוצר על עתיד טוב יותר, גם לשכבות החלשות, לא ממש מבוססת. עובדות אלו מייצרות את התחושה שהתכנית הזאת מתעתדת להיטיב עם חלקים מן העם על חשבון חלקים אחרים. זוהי רק סיבה אחת מיני רבות, שאולי לא בלטה בחדשות, מדוע קשה לתמוך בתכנית הקיצוץ של האוצר.

אפילו אם נניח שהיו יעדים חיוביים (למשל הסטת תקציבים לתשתיות) לתכנית הם ברובם כבר לא ברי השגה. התוצאה הסופית תהיה אחרת לגמרי בגלל שהיא תוצאה של מסחר סוסים - מי יפגע יותר ומי פחות. בעצם, התכנית הזאת נדונה לכישלון משום שהגירעון לא יצומצם וגם אין בה עידוד לצמיחה הכלכלית של המשק.



השפעת הסארס

בשנים האחרונות הפכה (דרום מזרח) סין למרכז היצור התעשייתי של העולם ובמובנים רבים היא מהווה סדנה חשובה של טכנולוגיית המידע (היי-טק). סין היא גם המדינה שהשיגה את הצמיחה הכלכלית המהירה ביותר בשני העשורים האחרונים. בעקבות זאת רמת החיים עולה
בהתמדה ועימה עלו הביקושים למוצרי הענקים הגלובליים מן המערב (לוי מורב, גלובס, ''מגיפה כלכלית מסוכנת''). גם בשכנותיה של סין בדרום מזרח אסיה (טאיוואן, מאלזיה ותאילנד ואחרות) הוקמו מרכזי ייצור דומים לאלו שבסין.

ביחד מהווים אזורים מוטי צמיחה אלו (דרום מזרח סין והמדינות השכנות) שוק צומח של כ- 300 מיליון בני אדם. השפעתו של אזור זה על כלכלת העולם הלכה וגדלה ביחד עם הצמיחה הכלכלית והעליה ברמת החיים. יש האומרים שהצמיחה בדרום מזרח אסיה, בעשור האחרון, הייתה אחד המנועים החשובים לצמיחה במדינות המערב. יתכן גם ש''סין הצילה את הקפיטליזם המערבי מהמשבר המחזורי האחרון (לוי מורב).'' כעת עם התפשטות מחלת הסארס
(תסמונת נשימתית חדה חמורה או Severe Acute Respiratory Syndrome) כלכלת האזור נכנסה למשבר חמור שעשוי לגרור גם את הכלכלות במערב ושאר העולם למשבר. זה במיוחד נכון אם המחלה לא תיעצר בהקדם.

הוירוס החדש החל את התפשטותו במחוז גואנגדונג בסין. מאחר והמהנדסים שמובילים את תהליכי היצור שם, החיים מחוץ לאזור, לא חוזרים לשם הרי שחלק מתהליכי היצור הואטו או נעצרו. גם במקומות אחרים בסין, בהונג קונג ובארצות השכנות תהליכי היצור מתארכים בגלל שאנשים חיוניים לא באים למפעלים. יש אפילו טענות שהנזק שנגרם בגלל הוירוס גבוה יותר מנזקה הישיר של המלחמה בעיראק.

הקשר של כלכלת ישראל לכל זה דומה לקשר של כלכלת העולם המערבי. גם חברות ויזמים ישראלים מנהלים תהליכי ייצור באזורים שונים בסין ובמזרח הרחוק. מטבע הדברים פעילויות אלו נפגעות מאותן סיבות שכבר ציינו. מסריקת כותרות בחלק הכלכלי של הארץ (29.4.2003, חלק ג') עולה התמונה הבאה:
  1. צפויה השפעה קשה על יצוא היהלומים,
  2. יצוא ההיי-טק הישראלי לאזור, 1.6 מיליארד דולר בשנת 2002, עשוי להיפגע,
  3. חברות התעופה שטסות מישראל נפגעות כבר עתה מירידה חדה בתנועת הנוסעים,
  4. ישנו חשש שהמשבר יהיה חמור כמו המשבר של 1997 ואולי יותר בהבדל אחד ישראל יותר מעורבת בתהליכים הכלכליים שם מבעבר.
התפשטות אפשרית של המגפה/מחלה מהווה איום אמיתי על כלכלת ישראל והעולם. נזקי המחלה כבר נאמדים במיליארדי דולרים. כבר עכשיו, בתחילת דרכה של המחלה, מונמכות תחזיות הצמיחה הכלכלית בדרום מזרח אסיה ובעולם כולו.



סוף דבר

בקיצור אנחנו עומדים לפני תקופה לא פשוטה עבור כלכלת ישראל שכנראה לא תהיה קצרה. סיבה חשובה למצב שנוצר (משק שמתכווץ) היא הניווט הכושל של מדיניות האוצר בשנים האחרונות. הכישלון הזה נובע מכך שכאשר אנחנו הולכים לבחירות המצב הכלכלי הוא שיקול בעל משקל אפסי בהחלטה במי/במה לבחור. נכון, ישנה גם אשמת האינתיפאדה והמשבר העולמי וכעת מצטרף גורם נוסף, הסארס, שעשוי להחריף את המצב הכלכלי בעולם וגם אצלנו.

מסקנה אחת חשובה עולה מהתיאור של המציאות המובא כאן: צימצום מעורבותה של הממשלה במשק. צעד חשוב בכיוון זה הוא הקטנה ממשית של ההוצאה הציבורית במהלך ארוך טווח. לכן בסופו של דבר, למרות מה שאמרנו כאן בחלק הראשון, צריך לבצע את הקיצוץ המוצע ועוד קיצוץ בהקדם בכדי להגיע לתוואי גירעון יורד.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


העיקר בתוך הדיון על הצמיחה הוא במה שאין בו.
טרה 011 (יום חמישי, 01/05/2003 שעה 21:02) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לו מישהו היה יודע כיצד לחדש צמיחה כלכלית ובזאת כאילו לצאת מהמשבר- כל מה שעליו לעשות זה תמיד לנקוט בשיטה ידועה. אלא שהמשתנים כה רבים שאין בכלל פרמטרים קבועים. ברור שעודף תמיד עדיף על גרעון בתקציב שהוא רעה חולה. לפעמים צריך להגדיל את אמצעי הייצור הקיימים ולהרחיבם. נגיד לספק לחם לארצות שכנות כי ייצור הלחם זול ולסבסד את הייצוא.
זוהי רק דוגמא לשיטה ולא דוקא למוצר שהזכרתי.
ואילו האוצר מצא את הסיבה לגרעון- דוקא אצל הציבור העובד ודוקא במשק הציבורי. אולי היה צריך מלכתחילה לחפש בכלל במקום אחר. למשל לסלק את כל או מחצית אתם יודעים 'השחקנים-הזרים- מרומניה ומהונגריה וכוונתי לא במגרש אלא בבנין. ובלי לספר לנו שזה ישתק את המשק. כי בינתיים מה ששיתק את המשק הם דוקא השחקנים שלנו.
_new_ הוספת תגובה



ענין הבנין מציק לי מאוד
אליצור סגל (יום חמישי, 01/05/2003 שעה 21:59)
בתשובה לטרה 011
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
ענין הבנין מציק לי מאוד - אמר לי אדם שהוא עצמו קבלן קטן בעבודה עברית בלבד שאינו מאמין שניתן להפטר מעבודה זרה בהיקף ממלכתי. רק פתרונות מקומיים.
בעפרה אחרי שנאסר בצו אלוף הפיקוד על פועלים ערביים להכנס עברו לפועלים סיניים - אז מה הרוחנו? אם כבר אני אישית מעדיף להעסיק את השכנים הערביים. כמבון לאחר אישור שב''כ ויתר האישורים הנחוצים למרות שלך תדע בעבר התברר שפעולים ערביים היו מרגלים.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



האמת שיודעים מה מחדש צמיחה
דוד סיון (יום שישי, 02/05/2003 שעה 7:43)
בתשובה לטרה 011
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התפקיד של הממשלה הוא בכך:
1. שלא תפריע ושתוריד את ההוצאה הציבורית.
2. אם כבר יש הוצאה ציבורית חלק ניכר ממנה צריך להיות בהקמת תשתיות (תחבורה, אנרגיה כבישים ועוד).

הנה ציטטה אחת מיני רבות מפי שר בכיר בממשלה הנוכחית (אהוד אולמרט בראיון, הארץ, 30.4.2003, עמוג ג2) :
''יש שני דברים מהותיים שדורשים שיפור בתוכנית: האחד, השקעה בתשתיות כמנופי צמיחה. בהקשר הזה אני שומע רק דיבורים. אני לא רואה בתוכנית תוכניות ממשיות לקידום של פרוייקטים ספציפיים''

בהמשך יש לו הצעות קונקרטיות איך לבצע. מעבר לדעתם של שרים הידע בכלכלה מלמד אותנו המון איך צריך לנהוג ממשל שמעוניין שהמשק יצמח.

האמת היא שגם ביבי (אפילו סילבן שלום) יודע זאת רק מה שצריך לעשות נוגד את האינטרס הפוליטי-אישי שלו.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי