פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
אחדות היא הדרך להתעלות
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שלישי, 10/06/2003 שעה 2:47)


אחדות היא הדרך להתעלות

נסים ישעיהו




(במדבר ח) א וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה לֵּאמר: ב דַּבֵּר אֶל-אַהֲרן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת-הַנֵּרת אֶל- מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת: ג וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרן אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה: ד וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד-יְרֵכָהּ עַד-פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת-משֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת-הַמְּנרָה:
(רבנו בחיי): ענין המנורה נעלם מאד, והוא פלאי.
הרבה 'פלאים' יש בעניין המנורה ולא נוכל לסקור את כולם במסגרת זו. נעמוד על כמה מהם בניסיון למצוא את המסר האקטואלי עבורנו וה' יעזור שנצליח.

בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת-הַנֵּרת, מדוע לא 'בהדליקך' את הנרות'?

אֶל- מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. הרי הנרות הם חלק מן המנורה, אז אל מול פני, איזו מנורה, יאירו שבעת הנרות?

והפסוק הרביעי, [ד], בכלל לא ברור מה הוא עושה כאן; מה נוגע למעשה ההדלקה, איך בדיוק עשויה המנורה?
(רש''י): בהעלתך. על שם שהלהב עולה כתוב בהדלקתן לשון עליה; שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה.
קצת מוזר הפירוש הזה; וכי אם היה כתוב 'בהדליקך' היינו חושבים שידליק בלי לוודא שהאש אחזה בפתילה? לא נראה הגיוני. אבל כמו שכתבנו בעבר, רש''י כולל את כל הפירושים במלים ספורות וזו דוגמא מצוינת לדרכו הפרשנית.
(מדרש רבה): (...) [לפי] שנמשלו נפשות כנר שנא' (משלי כ, כז) נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם; ונאמר בהעלותך את הנרות:
אז לכך רומז רש''י בפירושו; תפקידו של אהרון הוא להדליק את נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם אצל כל יהודי ולחבר אותו לאביו שבשמים; ועליו לתמוך בו עד שתהא השלהבת שלו עולה מאליה בלא פיקוח צמוד.

אחדות המטרה

נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם זה רק נשמה אחת, אז למה שבעה נרות? כי בכל אדם, בכל נפש יש שבע מדות; המשימה היא להגיע לכך שכל שבע המדות, כוחות הנפש של האדם, יבערו כולם באש המנורה הטהורה; לא ניתן להסתפק בעבודה חלקית.
(ליקוטי תורה): המנורה, שבעה נרותיה עליה בחינת שבע מדות [המפורטות בפסוק (דברי הימים א, כט, יא)] [יא] לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי-כל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכל לְראשׁ:
הפסוק הזה הוא מתוך נאום הפרידה של דוד המלך. לקראת הסתלקותו והעברת התפקיד לבנו שלמה, מברך דוד את ה' לעיני כל העם ובכך הוא מעניק למאזינים את הכוח להגיע למודעות נעלה יותר של הבורא יתברך. מודעות שהתוצאה שלה היא שנותנים ''לך ה''' את כל כוחות הנפש שלנו: הגדולה (כח האהבה), הגבורה, התפארת, הנצח, ההוד, האמת ועד לקבלת מלכותו יתברך בשלמות.

רק בשלב הזה אפשר להניח כי האדם כבר יישאר במדרגה שאליה הגיע ולא יסוג אחור. ואין הכוונה שהוא יכול לנוח על זרי הדפנה של התעלותו הרוחנית ח''ו; אדרבה, עליו להמשיך בתנועה מתמדת כדי שלא יפול, כפי שראינו ברשימות קודמות. אלא הכוונה היא שכבר אינו זקוק לחניכה צמודה של אהרון להעלאת הנר הפרטי שלו כי השלהבת אצלו כבר עולה מאליה.

אהרון שהוא איש חסד, איש של אהבה 'אוהב שלום ורודף שלום' (אבות א'), רק הוא יכול להדליק את נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם של יהודי, בכוח האהבה שהוא רוחש אליו. אבל בהדלקה לא ניתן להסתפק כי אם לא מגוננים על השלהבת, כל רוח מצויה עלולה לכבותה ולהעלימה; הוא חייב להקדיש את כל הזמן הדרוש עד שאותו יהודי יגיע למצב ולדרגה בו השלהבת עולה מאליה כי האש כבר אחזה בכל כוחות נפשו כנ''ל.

עד כאן דיברנו על אחדות בכוחות הנפש של האדם הפרטי.

אברים רבים בגוף אחד

שבעת הנרות מייצגים את שבעת כוחות הנפש כנ''ל אבל הם מייצגים גם שבעה טיפוסים שונים בעם ישראל וממילא דרכים שונות בעבודת ה'; הכוונה כמובן לתכונה הדומיננטית אצל אדם זה או אחר, כי כולנו מחוייבים לעבוד את ה' בכל כוחות הנפש כנ''ל. בכללות אנו נחלקים לקו הימין – חסד וקו השמאל – גבורה. יש גם קו אמצעי המאזן בין שני הקוים הנ''ל. קו אמצעי זה הוא המכונה פְּנֵי הַמְנוֹרָה בפסוק, בהיותו במרכז המנורה ומייצג את הפנימיות. ומכאן למה ששאלנו: מה זה אֶל- מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת?
(ספוֹרנוֹ): (...) כְּשֶׁתַּדְלִיק אֶת שֵׁשׁ הַנֵּרוֹת, ''אֶל מוּל פְּנֵי הַמְנוֹרָה'' שֶׁהוּא הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, וְזֶה כְּשֶׁתִּפְנֶה שַׁלְהֶבֶת כָּל אֶחָד מֵהַשִּׁשָּׁה נֵרוֹת אֶל הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, אָז ''יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת''; כָּל הַשִּׁבְעָה יָאִירוּ וְיַשְׁפִּיעוּ אוֹר עֶלְיוֹן לְיִשְרָאֵל. שֶׁיּוֹרוּ הֱיוֹת אוֹר הַיְמָנִים וְאוֹר הַשְּׂמָאלִים מְכֻוָּן וּפוֹנֶה אֶל אוֹר הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי שֶׁהוּא עִקַּר הַמְנוֹרָה. וְשֶׁכֵּן רָאוּי, שֶׁכַּוָּנַת הַמַּיְמִינִים הָעוֹסְקִים בְּחַיֵּי עוֹלָם וְהַמַּשְמְאִילִים הָעוֹסְקִים בְּחַיֵּי שָׁעָה הָעוֹזְרִים לַמַּיְמִינִים, [כוונתם] תִּהְיֶה לְהָפִיק רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, בְּאפֶן שֶׁיֻּשַּׂג מְכֻוָּנוֹ בֵּין כֻּלָּם וִירוֹמְמוּ אֶת שְׁמוֹ יַחְדָּו כְּמוֹ שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם; כַּאֲשֶׁר הֵעִיד בְּאָמְרוֹ ''וַיַּעֲנוּ כָּל הָעָם יַחְדָּו וַיּאמְרוּ: כּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶה'' (שמות יט, ח), כְּלוֹמַר בֵּין כֻּלָּנוּ נַשְׁלִים כַּוָּנָתוֹ.
גם זה תפקידו של אהרון הכהן, איש החסד; לטפח ואף ליצור את האחדות בעם ישראל. במנורה, משימה זו מיוצגת בדרך הצבת הנרות: כולם בקו ישר כאשר הפתילות מוטות מימין ומשמאל אל עבר הנר האמצעי, פְּנֵי הַמְנוֹרָה.

כיצד ניתן להשיג אחדות בעם ישראל? זו נראית משימה קשה אפילו למידותיו הענקיות של אהרון הכהן; על זה עונה לנו התורה ומסביר הפרשן ספורנו: כולם מוטים אל המרכז. אם ימין ושמאל הם חסד וגבורה, בית הלל (חסד) ובית שמאי (גבורה), באמצע נמצאת התפארת, התורה, והיא מחייבת את כולם ועושה שלום בין כולם כי כולנו קיבלנו על עצמנו את התורה במעמד הר סיני.

גוף המנורה מייצג את אחדות העם

ועדיין לא דיברנו על המנורה עצמה ועל מה שהיא מייצגת; שאלנו: מה עושה כאן פסוק [ד]? שהרי תיאור המנורה ודרך עשייתה הובא בספר שמות (ל''ז, י''ז) ואין דרך התורה להביא תזכורות סתמיות. בקורבנות, למשל, לא הוזכר ממה עשוי המזבח.
(ספוֹרנוֹ): וְזֶה מַעֲשֵה הַמְנוֹרָה מִקְשָׁה. ''וְזֶה'' הַתַּכְלִית הַמְכֻוָּן בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת ''אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנרָה'', הוּא בְּעַצְמוֹ מְכֻוָּן בְּעִנְיַן חִיּוּב הֱיוֹת ''הַמְנוֹרָה מִקְשָׁה'', לְהוֹרוֹת הָאַחְדּוּת הַמְכֻוָּן לְתַכְלִית אֶחָד בְּעַצְמוֹ.
המנורה לא הורכבה מחוליות אלא נעשתה מגוש זהב אחד; עבודה זו מייצגת את האחדות העצמית של עם ישראל כשם שצורת הדלקת הנרות מייצגת את האחדות של עם ישראל בעבודת ה' יתברך. אבל זה לא מסתיים כאן; במנורה יש ''קישוטים'' שונים וכל אחד מהם מייצג מעמד אחר בעם ישראל:
(ילקוט שמעוני): אמר להם הקב,ה לא מה שאתם סבורים אלא כשם שהראיתי לזכריה (ד',ב') רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת- זָהָב כֻּלָּהּ זו כנסת ישראל, כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי. וכן הראה למשה וְעָשִׂיתָ מְנרַת זָהָב טָהוֹר זו כנסת ישראל; יְרֵכָהּ, זה הנשיא; וְקָנָהּ זה אב בית דין; גְּבִיעֶיהָ אלו החכמים; כַּפְתּרֶיהָ אלו התלמידים; וּפְרָחֶיהָ אלו התינוקות; מִמֶּנָּה יִהְיוּ (שיר השירים, ד) ז כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ: [כולם ביחד זה עם ישראל, גוף אחד עם הרבה פרטים].
בפרשה שלנו יש עוד כמה עניינים מהם לא כל כך נעימים; ככה זה כשנמצאים במדבר ומתעקשים לקצר תהליכים, להתנהג כאילו הגענו כבר אל הארץ המובטחת. אבל גם עניינים לא נעימים אלו הם חלק מן החיים וצריכים להתמודד ולנצח; במדבר אורבים נחשים ועקרבים וכל מיני חיות רעות; גם רעב וצמא עלולים לתקוף את הולכי המדבר; הדרך היחידה להתגבר על הקשיים, כפי שהזכרנו ברשימות קודמות, היא לזכור את נקודת המוצא, הר סיני, ואת היעד הנכסף, הגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו.

ורק לא להיתפס לאשליה שכבר הגענו; זה מסוכן מדי.

ושיהיה רק טוב ליהודים.

תנועת 'אור ישראל'.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


בשלבי קריאה - יוצא מן הכלל. ראו כיצד הנשמה היתירה
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 10/06/2003 שעה 6:07) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

והפיתוח הבר-אורייני והחכם הזה לקראת עלייה נפלאה במעלות הנפש והאמונה מול צוק העיתים הדוקרניים כיום, כיצד כל אלה ממזגים בשלמות-מעשה חשיבה וקפדנות בכל פרט ופרט, כולל השלמות הגרפית למען הבהירות המירבית.

כל כך שונה בתכלית מהעירפולים ''רבי.ההשראה והרוח'' של גורואים למיניהם.

פה, ניתן לאמר בלשון אמנויות הלחימה היפנית-קוריאנית, ניתן למצוא את גדולי המסטרים.

(וזאת עוד בלי להתייחס ליסוד הנשמה היתירה)
_new_ הוספת תגובה



קיטש יהודי איתן
ארץ הגבינה המותכת (יום שלישי, 10/06/2003 שעה 13:00)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מה, לא צריך קצת אידישקעייט בחיים האלה?
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 10/06/2003 שעה 17:13)
בתשובה לארץ הגבינה המותכת
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א-יידישע נשומה?

מה זה היובש הזה?

רק קלדונייה, ארץ האמיצים והחופשים, כפי ששרו בהצדעה האחים מרקס?
_new_ הוספת תגובה



לא יידיש ולא נשומה טייר
ארץ הגבינה המותכת (יום שלישי, 10/06/2003 שעה 17:20)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גזענות עברית נאו ציונית. בעלת נשמה על עובד אלילים צמא דם.
_new_ הוספת תגובה



אוי ביי. אתה בטוח שזה ככה? מדובר בחסידות, לא?
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 10/06/2003 שעה 17:46)
בתשובה לארץ הגבינה המותכת
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם לליטאים יש כמה נקודות זכות, אבל -

רגע, עזוב ססמאות, הטקסט עצמו עושה משהו --

וחוץ מזה, למה שלא יאמר כמו אותו פילוסוף:

''שום ניסיון והווייה אנושית אינם זרים לי?''

(חוץ מפשעים ופשעים נגד האנושות, חס ושלום).
_new_ הוספת תגובה



תודה מיכאל; והנה לך סיכום הדיון הקודם.
נסים ישעיהו (יום שלישי, 10/06/2003 שעה 20:47)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אנשי הרוע אינם יכולים לסבול אפילו מלה טובה (בד''כ גם לא ביחס לעצמם) כך שמחמאה שלך משמשת להם הזדמנות להקיא עלינו את כל(?) מררתם הארסית.

אז מה, להתייחס אליהם? הרי בכך רק מעצימים את כוחם וכפועל יוצא, מן הסתם, מחלישים את עצמנו. אז הפתרון הוא להתעלם. לא לחנם זוהי המלצתם של חז''ל.

תודה על מחמאותיך אבל אם הן גוררות תגובות כאלה מגעילות, כדאי לשקול שנית את התועלת שבהן. אולי עדיף להשתמש בדוא''ל פרטי ולמנוע זיהום מיותר של הפורום על ידי אכולי שנאה למיניהם.

בברכה,
נסים.
_new_ הוספת תגובה



זה נורא, נורא. עקרון חורי (חירור) הרשע או בסיס
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 10/06/2003 שעה 23:09)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המינימום של הרשעות: הרע הוא היעדר, אך גם חור שחור קוסמי הוא היעדר השואב לתוכו את האנרגיות והמסות של מיליוני פלנטות.

מספיק זיק אחד המרמז על רשע, או למעשה החשפות לסביבה שבה יש כמה חורים או חרירים כאלה, כדי שהרע יעטוף כשמיכה רטובה ומצחינת מים מעופשים שעמדו הרבה זמן במקום אחד, קבוצות וציבורים שלמים בסביבה מסויימת.

למשל - החשפות סטודנטים צעירים אחר הצבא לסביבה אקדמית מסויימת בה יש חורי רשע של:
קטנוניות וחוסר נדיבות;
שנאה במסווה קליל וציני כלפי אוכלוסיות מסויימות; צדקתנות מבוססת שנאה;
אהדת השונא הקיומי וענינו;
ואוירה פלגיאריסטית כתבלין-

והרי כל אלה מתגבשים למעטפת רשע של חור שחור הלוכד אוכלוסיה שלמה לתוכו- אלה ש''תפסו את הפרינציפ''.

זאת בבחינת הרע שחילחל לעולם כולו דרך החטא הקדמון.

באוטובוס בו חזרתי מסביבה בעיקרה-כזו היום (לתעוקתי ותחושתי), בה קניתי מוצר מסויים, הסתכלתי במעוקה על הפנים חסרות החסד ברובן. לכמה אולי יכולתי לחוש סימפטייה חרף מעין צרות שנראתה לפעמים פתטית, בנוסח, נשמות אובדות, לרחם בכל זאת צריך, כפי שהסופר פנחס שדה היה אומר לפעמים בספריו.

אבל לא יכולתי להשתחרר מתעוקה בנוסח ''סדום זה כאן''.

ואז ניכנסה לאוטובוס סגן צעירה, בעלת פנים טובות - קורנות טוב - ורחבות מעט והתיישבה לא רחוק ממני, כשהיא אוחזת ביד אחת תיק קרטון וביד שנייה דיברה בפלפון, תוך חיוך נעים, אופף ונטול רשע.

דמותה היתה בשבילי, בלי להגזים, כמעיין מיים חיים. חשבתי על החיוניות שבסביבות צבאיות מסויימות, על הסולידריות לעניין חשוב קיומית, והעשייה הענינית ברוח טובה וספורטיבית ללא עוינות צפה.
_new_ הוספת תגובה



אז אתה חרמן של מילים מה מיכאל?
אלברט חומסקי (יום שלישי, 10/06/2003 שעה 23:37)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שלא לומר שבסוף הקטע הינך טובע במלל גדוש הורמונים .

לא שזה נדיר לקרוא על חרמנותה של השפה העברית מה שברור שאתה מהתל בעצמך ונדמה לי שבהירות היא החשובה אפילו שאתה מנסה לעשות מעשה של וירטואוזיות בשפה העברית עד שלבסוף הפעולה מנכיחה איזו דמות חרמנית כשלעצמה.
_new_ הוספת תגובה



למה להפוך יופי וחסד לאשפה? אתה מזלזל כאן בכל מה
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 11/06/2003 שעה 4:55)
בתשובה לאלברט חומסקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שעושה את האדם בחייו הקצרים - אנוש בצלם.
_new_ הוספת תגובה



אין ספק
צבי צראי (יום רביעי, 11/06/2003 שעה 10:49)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המילטרזים הטהור.נקודת G של מסה אירואינטלקטואלית ינצח את הרשע ,המכונן באונברסיטאות האדומות.חמר רוזים של כל קידמה אנושית.
_new_ הוספת תגובה



הוספת קווים ליצירת קריקטורה: צבי - מניין הדחף הכפי
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 11/06/2003 שעה 15:12)
בתשובה לצבי צראי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

[* הוסרו ביטויים לגופו של אדם]

יתי ליצור קריקטורה - לא באמצעות מתיחת קווים קיימים אלא באמצעות הוספת קווים חדשים פרי מוח קודח -

איזה דיבוק דוחף אותך ליצור מציאות וירטואלית מדברים בסיסיים ואמיתיים?

איזה עולם מעוות יצרת לעצמך, ואת מי אתה כה שונא?

ובוזך לאלא שהיצליחו את דרכך והפכו אולי את הדחליל למשוח יוקרה במציאות שאתה בז לה, אך שהעניקה ללא כלום את פרי מאמציהם של אחרים שכה שונים ממך ואותם אתה שונא?

מניין הלגלוג כלפי היופי שבממשות?
_new_ הוספת תגובה



אין בי שנאה,אלה אהבה ללא גבול.
צבי צראי (יום רביעי, 11/06/2003 שעה 15:30)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חמלה נוצרית המזדקקת ומשודרגת לאהבת חינם,כפי שידעוה חכמי חז''ל.
אהבה שמושאה התשוקה הגניוס היקר מכל שצלח את המאה הציונית העבשה.של המהפכה החילונית.ונכונו לו גדולות ונצורות בדמות היהודי גאה הנפש הגוף והשכל שינצח את המלחמה ברשע של המאה הבאה.
_new_ הוספת תגובה



הבעיה שלך שאתה הולך על דוקטרינות וסכמות ערוכות מרא
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 11/06/2003 שעה 16:37)
בתשובה לצבי צראי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ש. גם לגלגנותך ועקיצות חסרות שחר כיד הטקטיקה המרושעת (''אהבה נוצרית ללא גבול'' למשל שאתה מייחס ל''צבוע קונפדרטיבי דרומי'' כמוני ועוד מזכיר את חז''ל בנוסח ''גם אם הם מדברים שטויות, ברצות השטן, אפילו מטאטא יורה) גם הם מנסים לקבע מציאות מורכבת למיטת סדום של סכמות מוכנות מראש.

סודומיזם כבר אמרנו? הא לך, שמאן-דלולי גידוף פאשיסטי נוסח אנשיו של פרנקו במלחמת האזרחים בספרד, אם אתה דווקא מתעקש למצוא את הפשיסט, שהינו גם נוצרי צבוע, וגם מניף דגל הקונפדרצייה..

רפובליקאי ולוחם הבריגדות האדומות -תפקיד הזר לדימיונך...

רק מה, אין קשר בין הסכמות - יד דמיון אסוסיאטיבי פושר-פרווה -ובין המציאות.
_new_ הוספת תגובה



יש כאן פריצה תודעתית מולטי מימדית רב רבדית בעלת
צבי צראי (יום רביעי, 11/06/2003 שעה 16:50)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עומק גאולוגי גניאולוגי וזרימה מלוא מעלתית.
של ארכטיפ גובה רוחב תרבותי.היוצר מעוין מחשבה הפורץ בדוכיווניות עבר-עתיד ,וביצירת אופק של הוה מתלקח לרוחב.

זהות יודו-לוגית הלוקחת את הטוב שבין כל העולמות האפשריים
רק מי שמסוגל לראות בכוח מחשבתו את התהוות העתיד מים ההוה יוכל לראות את החוקיות הטבעית הגלומה בה.
_new_ הוספת תגובה



נסגנות התוקף לסלט-מילים... יש לך בעייה, אדון ניחר.
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 11/06/2003 שעה 16:55)
בתשובה לצבי צראי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לא נותר לי אלא להושיט את לחיי השניה לאנשי ההבלים
צבי צראי (יום רביעי, 11/06/2003 שעה 17:01)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולקות שעולם מטאפורות כה טבעי יטמע בתודעה הקולקטבית של בני הדורות העתדיים לקדמה.
אותם כוחות מטא אבולוצינים הניחנים ברציונליות פרה קוגניטבית יבינו את עומק המהפכה.
_new_ הוספת תגובה



להמציא זהות נוספת? בסדר, אבל לנהל איתה ויכוח?
אניקה (יום רביעי, 11/06/2003 שעה 20:33)
בתשובה לצבי צראי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אניקה: למה חשוב לך לייחס לי מעשים משונים?
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 11/06/2003 שעה 22:33)
בתשובה לאניקה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



חשוב? לא, מפתיע? כן. משונים? לא, מאכזבים? כן
אניקה (יום רביעי, 11/06/2003 שעה 22:59)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אכן אחדות חשובה לעם.
אניקה (יום רביעי, 11/06/2003 שעה 16:52) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אך לפי דעתי היא אינה מתבטאת באחידות דעים, אלא בהבנה שיש בינינו חילוקי דעות, ולמרות זאת, אסור לנו לשכוח להתייחס בכבוד הדדי אל האחר ולבטל את הלגיטימציה של דעותיו וערכיו.

תרצה, תקרא לזה פני המנורה כפי שאני רואה אותם.
_new_ הוספת תגובה



אניקה: אי הכבוד זה שחצנות של עבד כי ימלוך...
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 11/06/2003 שעה 16:57)
בתשובה לאניקה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מיכאל, אני מבינה מתגובתך שאתה מסכים עמי
אניקה (יום רביעי, 11/06/2003 שעה 20:24)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לא אחידות דעות; התורה אינה בולשביקית ח''ו.
נסים ישעיהו (יום רביעי, 11/06/2003 שעה 21:57)
בתשובה לאניקה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל אחדות יעדים בהחלט כן.

הרי זהו כל העניין; בין בית הלל ובית שמאי הייתה מחלוקת חריפה כמעט בכל נושא. אבל הם לא שכחו את היעד המשותף ועל כן 'לא נמנעו מלהתחתן אלו באלו' כמאמר חז''ל.

דומה הדבר ליחידה צבאית אשר יתכן כי בין אנשיה יהיו בעלי דעות שונות ואף קוטביות בעניין הדרך הנכונה ללכת בה, אבל
א. היעד מוסכם על כולם.
ב. משנתקבלה החלטה - כולם מחוייבים לה.

אולי א' היה צריך להיות 'שיהיה יעד', דבר שאצלנו חסר עדיין ולכן כך אנחנו נראים.

והרי ספר במדבר כולו מדבר במסע המחנות שהיו מאורגנים כמחנות צבא לכל דבר.

בברכה,
נסים.
_new_ הוספת תגובה



מחכים ומאיר עיניים. תביא עוד!
זאב בן-יוסף (יום חמישי, 12/06/2003 שעה 2:14) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי