מלחמת העולם הראשונה נמשכה כבר שנתיים, ולא נראה שאפשר יהיה להגיע בה להכרעה. המתקפה הגרמנית המוחצת של 1914 נבלמה מול פריז ובשדות פלנדריה, ואף שבעלות הברית יצאו למתקפות נגד שכל אחת היתה כושלת מקודמתה, גרמניה החלה לחוש את עוצמת המצור הימי. אף שהטילה מצור ימי משלה על בריטניה - באמצעות צוללות - היה מצבה גרוע יותר. צרכי האספקה של אנגליה סופקו על ידי האימפריה הבריטית הנרחבת; האימפריה הגרמנית היתה קטנה ומנותקת, וב- 1916 לא נותר ממנה הרבה.
לימים יכריע המצור הימי - יותר מאשר מתקפות המצח הנוראיות, הכושלות, היקרות כל כך, שכל תכליתן ''להאכיל את האנשים לתותחים'' - את גורלה של גרמניה לשבט. אבל ב- 1916, דבר זה עדיין היה בגדר עתיד רחוק; והרמטכ''ל הגרמני, אריך פון פאלקנהיין, היה משוכנע שהוא מצא את הדרך לנצחון.
כשאמר לקציניו שיש בדעתו לתכנן מתקפה גדולה, נחרדו. עידן הדיבורים על ''מתקפה, רק מתקפה, תמיד מתקפה'' מת ביסורים בשדות פלנדריה ובין גדרות התיל של אלזאס-לוריין. הרעיון היה צרפתי, ממילא: פוש יכול היה לדווח ש''אגפי הימני קורס, האגף השמאלי במצוקה כבדה, המרכז לפני התמוטטות. המצב מצוין: אתקוף'', והחיילים הצרפתים ימשיכו עד סוף 1915 להיות מטרה נהדרת בבגדיהם האדומים והכחולים הבוהקים כל כך, אבל הצבא הגרמני זנח מזמן הבלים כגון אלה. ההגנה היתה מלכת הקרב; הבדיחה אמרה שהמלחמה תמשך מאה שנים, חמש שנים למלחמה עצמה, תשעים וחמישה לקיפול התיל. באותו זמן בערך יצאו הבריטים למתקפה גדולה על נהר הסום: יום המתקפה הראשון עלה להם בששים אלף הרוגים. הגל הראשון שיצא מן החפירות אל חפירות האויב הושמד כולו, עד האיש האחרון. הגל השני סירב להסתער, והצבא הבריטי התקרב למרד. הצבא הצרפתי עצמו, שנלחם על אדמתו-שלו ולא על אדמת זרים, יתמרד שנה לאחר מכן. האם אין הגנרל המכובד יודע כי התקפה היא אסון?
הוא ידע, כמובן. זה היה לוז תוכניתו.
Then Abram bound the youth with belts and straps,
And builded parapets and trenches there,
And stretched forth the knife to slay his son
...But the old man would not so, and slew his son.
And half the seed of Europe, one by one.
Wilfred Owen, The Parable of the Old Man and the Young
תוכניתו של פון פאלקנהיין היתה פשוטה: הוא יתקוף במלוא העוצמה את ורדאן, מצודה צרפתית ידועה, ויאלץ את הצרפתים להלחם שם עד חורמה. הוא תכנן לאבד עד 50% מאנשיו, ולגרום לאבידות קטנות יותר לצרפתים - אבל היו לו הרבה יותר חיילים. הוא קרא לכך ''מלחמת התשה'', מטרתה היתה לגרום לצרפתים לדמם עד כדי כך, שהם יקרסו. הגרמנים יאבדו הרבה יותר אנשים, אבל הרבה פחות מבחינת אחוז הכוח הכולל שלהם, והם ינצחו.
אבל, היקשו עליו קציניו, כיצד נאלץ את הצרפתים להשאר שם עד הסוף המר? מה ימנע מהם לסגת אחרי קרב ארוך ומדמם, אבל לא מספק? ופון פאלקנהיין חייך והסביר להם שראשית, הצרפתים ידעו שהם גורמים לגרמנים הרבה יותר אבידות (מה שהיה נכון), ושנית, הצרפתים לא יוכלו להרשות לעצמם, פוליטית, לותר על ורדאן. ורדאן שיחקה חלק הרואי במלחמת 1870, והיתה הדרישה העיקרית הגרמנית לפני המלחמה. ויתור על ורדאן יאמר שהמלחמה היתה מיותרת. ההנהגה הפוליטית הצרפתית לא תרשה זאת לעצמה. הם ילחמו עד הסוף. פון פאלקנהיין לא חשב על אנשיו כאנשים, אלא ככלים: המטרה היתה החשובה, לא האמצעים.
והחישוב הזה היה נכון. הצרפתים נלחמו עד הסוף, והגרמנים שילמו ביוקר על כל שעל אדמה. אלא שמשהו השתבש: הצרפתים גרמו לגרמנים הרבה יותר אבידות מהמשוער, ולמרות האבידות הנוראיות שספגו, נלחמו על כל חפירה וחפירה. הטבח ההדדי נמשך כתשעה חודשים, ולאחר מכן קרה הבלתי יאמן: הצבא הגרמני החל בנסיגה. פון פאלקנהיין הגיש את התפטרותו זמן קצר לאחר מכן. הגרמנים איבדו כ- 430,000 איש במהלך הקרב, והצרפתים כ- 550,000.
איכרים צרפתים בורדאן חופרים, כל שנה, עצמות אדם חדשות משדה הדמים הענקי.
לאן הלך ילדי, ילדי הטוב לאן?
חייל שחור מכה חייל לבן.חנוך לוין, ''שחמט''
אריאל שרון מנהל מזה יותר משנתיים וחצי מלחמת התשה כנגד הפלסטינים. אין הסבר אחר למתרחש כאן. כמה וכמה פעמים ניתנו לו הזדמנויות להפסקת אש, והוא דחה את כולן: ראו עצם תגובתו לרעיון ההודנא, ראשית כשהועלה על ידי נשיא המדינה, ולאחר מכן, כשהועלה על ידי דחלאן. אריאל שרון לא רוצה הפסקת אש.
אריאל שרון גם לא רוצה שלום. הציניקן הגדול ביותר שפעל אי פעם בזירה הפוליטית הישראלית ממשיך באי אמירת האמת. תוכניתו איננה כוללת מדינה פלסטינית בשום צורה שהיא.
לא יחזור אבי, אבי לא יחזור
חייל לבן מכה חייל שחורחנוך לוין, ''שחמט''
אריאל שרון מעוניין רק בדבר אחד: שימור ההתנחלויות, שהן מפעל חייו. מאחר ואיננו יכול לומר זאת, שכן הדבר יוביל ללחץ בינלאומי בל יתואר שיחרבן עוד יותר את החיים בישראל, הוא מדבר שלום ומנהל מלחמת התשה.
הוא יכה בפלסטינאים עד שיישברו. אנחנו חזקים יותר, הוא אומר לעצמו, אנחנו חמושים יותר, נחושים יותר. אנחנו נלחמים על אדמתנו. אנחנו חייבים להצליח. ויתור על עופרה הוא ויתור על זכותנו בארץ ישראל.
אבל, אומרים לו בני עמו, בנה גדר! תן גדר, המלך! תן חומה ביננו לבין המרצחים!
אבל הוא לא יבנה אותה, הוא לא יבנה אותה מפני שבנית חומה פירושה השארת ההתנחלויות מחוצה לה. פירושה הקמת גבול; ותוך זמן קצר, יבינו הכל עד כמה עדיף הדבר, ויתחיל הלחץ ליציאה מפלסטין, כמו הלחץ ליציאה מלבנון. מי יודע, אולי גם תעלה הדרישה להעלות את יהדות פלסטין.
ועל מנת למנוע את הרעה הזו, יש להמשיך במלחמת ההתשה. אנחנו, אחרי הכל, חזקים יותר. חמושים יותר.
על כן, אם יהיה סיכוי להפסקת אש - יש לסכלו. אם תקום ממשלה ידידותית בצד השני - יש למהר ולחסלה. הפלסטינים כבר מראים סימני שבירה. יש להגביר את הלחץ. לא לותר בדבר. ומקיאוולית, הפיגועים מחזקים את שרון: אף אחד לא רוצה לנהל שום מגע עם מטורפי האיסלמו-פאשיזם, אלא דרך כוונת.
פון פאלקנהיין ופאטן ניהלו את קרב ורדאן מלשכות נוחות, הרחק מן התופת. האוכל הוגש בזמן; היין היה הטוב שבנמצא; הקצינים היו לבושים היטב, רחוצים ורגועים; החזית היתה רק קווים על מפה, הכוחות היו סיכות.
החזית לא נתפסה כשדה גיהנומי של בוץ, גופות ודם, מנומרת בגדרות תיל, שמתוכו הזדקרו קני מכונת יריה. היא נתפסה כקו.
הכוחות לא נתפסו כחיילים רעבים, מלוכלכים, אכולי כינים ואימה: הם היו סיכות.
שרון וערפאת מנהלים את המלחמה מלשכות נוחות, הרחק מן התופת. הארוחות מוגשות בזמן; הקצינים לבושים היטב, רחוצים ורגועים. אף אחד מהם לא נוסע מדי יום באוטובוס לעבודה, כל אחד מהם מוקף בשומרי ראש רבים, המבדילים בינו לבין המציאות והאימה שבה.
My friend, you would not tell with such high zest
To children ardent for some desperate glory,
The old Lie: Dulce et decorum est
Pro patria mori.
Wilfred Owen, ''Dulce et decorum est''
לא יחזור אבי, אבי לא יחזור
ואין חייל לבן ואין שחור
בכי בחדרים ובגנים שתיקה
על לוח ריק רק מלך ומלכהחנוך לוין, ''שחמט''
שרון ופון פאלקנהיין, ורדאן ועופרה
יפה
