פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
פיליטון: הולך עם הקונצנזוס
חֲמוֹר כָּחֹל לָבָן / אריה פרלמן (יום חמישי, 19/06/2003 שעה 0:08)


פיליטון: הולך עם הקונצנזוס

אריה פרלמן



[נכתב בסוף ימי ברק - אבל עדיין לא נס ליחו]

שלום.
שמי האזרח א'. אתם ודאי מכירים אותי, אני הרי נמצא בכל אחד ואחד מכם. מצד שני - אתם בעצם לא מכירים אותי. אני יכול להיות השכן ממול, הנוסע באוטובוס, העומד לפניכם בתור בסופר.
גבר, אישה, אשכנזי, ספרדי - ומה לא.

הסיפור שאני עומד לספר לכם יישמע בוודאי מפתיע בהתחלה, ואחר-כך תגיעו למסקנה שהוא בעצם די מוכר.

אז הנה, אתחיל:

התחתנתי בשעה טובה בשנת 1970, ומיד שקלתי היכן לגור.
אגיד לכם את האמת: אני אוהב את כל ארץ-ישראל, ואישתי אף יותר ממני, אולם אבי ואימי תמיד שיננו באוזניי את מה שלמדו מהוריהם והורי-הוריהם: ''לעולם אל תפרוש מהמחנה. לך תמיד עם הקונצזוס''.

לא שכחתי את הלקח החשוב הזה, ולכן החלטתי ליישם את עצתם הנבונה.

והרי אין לך דבר המסמל יותר את הקונצנזוס מאשר ראש ממשלת ישראל. ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בראש ממשלה מתנועת העבודה לדורותיה.

השנה היתה, כאמור, 1970, וכאשר תכננתי להתיישב בחברון, הידהדה באוזניי אימרתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון:

''יש ליישב את חברון ביהודים, ראויה חברון להיות אחותה הבכורה של ירושלים''.

ובכן, בניתי את ביתי בעיר האבות.




כך חייתי אני ומשפחתי הגדלה בעיר חברון, שמח וטוב לב, הולך בדרכי אבותיי תרתי-משמע.

אולם השנים נקפו, והתחילו להישמע בעיתונות ובשאר אמצעי התקשורת טרוניות וטענות בדבר ''מתנחלי חברון'' שהינם אנשים קיצוניים ומחפשי צרות בלב אוכלוסיה ערבית צפופה.

אמנם נעלבתי מכך, ובהחלט הייתי מודע לכך שטענות אלו הן נחלת המיעוט, אך בכל זאת החלטתי להיצמד לקונצנזוס.

בשנים ההן, שנות השבעים, יזם יגאל אלון, מפקד הפלמ''ח המהולל וסגן ראש הממשלה את הקמת קרית ארבע ליד חברון, וזאת על-מנת למנוע חיכוך עם ערביי חברון.

נטלתי את חפציי ועברתי עם משפחתי לקרית ארבע. זהו, כך חשבתי לעצמי. יותר לא יאשימו אותי בהתגרות ובקיצוניות.

כך עברו עליי כמה שנים שקטות ורגועות, עד להתפוצצות פרשת המחתרת היהודית. כמובן שלא היה לי קשר לכך, וסלידתי מאלימות ידועה לכל מכריי.
לא ייחסתי לכך חשיבות יתירה, סברתי כי מדובר בקבוצה קיצונית שתשלם על מעשיה בבית המשפט ותישכח במהרה.

אולם לאט לאט החלו להתרבות הכתבות וההערות על תושבי קרית ארבע: לפתע שמעתי יותר ויותר על כך שאני חי בקרב קבוצה של קנאים מטורפים, ושהשם קרית ארבע הפך לשם נרדף לשנאת ערבים והשמאל.

תחושת חוסר הנוחות תקפה אותי שוב, ועל-פי עצתם הנבונה של הוריי נטלתי שוב את מקל הנדודים, כאשר בראשי מהדהדות הצהרתו המרגשת של בן-גוריון על כך שגוש עציון הציל את ירושלים העברית, וכן קביעתו החד-משמעית של רבין שגוש עציון נכלל במסגרת ההתנחלויות הביטחוניות, התורמות לקיומה ולביטחונה של מדינת ישראל.

בסוף שנות השמונים עברתי - אם כן - לגוש עציון.

באמת מקום יפה, אנשים טובים, קרבה לירושלים והעיקר - לא סוטה חלילה מהקונצנזוס.

תקופת השלווה בגוש עציון היתה אמנם פוריה (נולד לי שם בן) אך קצרה מהרגיל.

לא חלפו שלוש שנים והארץ מלאה בהפגנות, עצרות, מאמרים וראיונות נגד המתנחלים: אמרו עליהם שהם ''מתנח_לים'', ''פנאטים'', ''רוצחי השלום'' ושאר התקפות קשות.

עיון מדוקדק בהתקפות אלה הביא אותי למסקנה שהכוונה למתנחלי הימין, בעיקר ביישובי גוש אמונים ביהודה, שומרון, וגוש קטיף - אך לא לקיבוצי בקעת הירדן.




החלטתי הפעם שבנוסף לשינוי מקום המגורים - הכרחי לאמץ גם זהות ואורח חים חדשים. למרות הקושי הכרוך בעניין, ולאחר מאמצים רבים - התקבלנו אני ומשפחתי לאחד מקיבוצי בקעת הירדן. הכרתי היטב את עמדת הציבור, מקיר לקיר לגבי בקעת הירדן: חומת הביטחון של ישראל מול החזית המזרחית. שיננתי היטב את כל השבועות הנחרצות של ראשי תנועת העבודה בנוגע לבקעה; קראתי את המניפסט הקומוניסטי, למדתי בעל-פה את האינטרנציונל והתעקשתי למסור את ילדיי למגורים בבית הילדים, אף שרמזו לי שבמקרה שלי יהיו מוכנים להתפשר. בישיבות החברים הדהמתי את כולם בציטוטים מדוייקים מדברי יצחק טבנקין; יעקב חזן ומאיר יערי - וזכיתי להערצה על מסירותי לציונות, לסוציאליזם ולאחוות-עמים.

כך עברו עליי כארבע שנים. צפיתי מהצד, בתחושת ריחוק אך הזדהות וחיבה, על מאבקיהם של מתנחלי חברון, קרית ארבע וגוש עציון לזכות באהדת הציבור.

כמעט שנרדמתי. חושיי המחודדים קהו בשנות השלווה. בשקט-בשקט, ממש ברחש כמעט בלתי נשמע, החלו אנשי צבא לשעבר לטעון שבקעת הירדן אינה כה חיונית לביטחון ישראל; שטילים מסוגלים לחלוף מעל כל שטח; ושהגיע הזמן לבחון את כל העניין מחדש.


לראשונה בחיי, התחלתי לפקפק בעצת הורי ואבות-אבותיי - שמא אין כל יתרון בהליכה עם הקונצנזוס.

אך המסורת גברה על ההיגיון.




רק עצמתי את עיניי, והנה אני רואה את רבין נואם בחריפות שאין דומה לה: ''מי שיעלה על הדעת, גם בעת שלום, לרדת מרמת הגולן - יפקיר, יפקיר את ביטחון ישראל''.
אולם רגע לפני ששמתי פעמיי אל הגולן, ראיתי כתבה בערוץ הראשון על גישושים לשלום עם סוריה, והחלטתי לחסוך לעצמי את הטירחה.

בסופו של דבר, לאחר התייעצות עם משפחתי ועם עצמי - קניתי דירה בירושלים.
ירושלים - בירת ישראל לנצח, מאוחדת לעולמי-עד, 3,000 שנה... דוד המלך... כאן, בניגוד לפעמים הקודמות, עמדו לצידי חוקי הכנסת שנתנו תוקף משפטי לקונצנזוס. אפילו בלוח השנה נקבע חג לציון איחוד העיר.

אני, שסלדתי מערים גדולות, העדפתי לקנות דירה בפרבר ירושלמי מפוהק ומרוחק ושמו גילה. שם, מהמרפסת ברחוב האנפה - ניתן ליהנות מנוף נפלא ולצפות על העיירה הציורית בית ג'אללה. לא לכבוש, חלילה - רק לצפות.

כך, ביום אביב חמים ונעים, באפריל 2000 - עברתי לדירתי החדשה.

עתה חשתי ביטחון מוחלט. הנה אני בלב הקונצנזוס. במשך חודשיים לא הפסקתי לשבח ולהלל את תבונתם העתיקה של הוריי, הוריהם ואבות-אבותיהם.

מה חמים ומה נעים הוא חיקו של הקונצנזוס!




כך, במשך חודשיים - עד שביולי 2000 - בועידה ההיא בקמפ-דייויד - הציעה ממשלת ישראל לחלק את ירושלים.

אם אומר שעולמי חרב עליי - לא אגזים.
מעולם לא העליתי על דעתי ברצינות להמרות את צוואתם של הרוחנית של הוריי ואבותיי.

עוד אני מזועזע, שבועות שלמים מכונס בביתי, ורק הנוף הנפלא מקל על סערת נפשי - באו היריות מבית ג'אללה, כאילו כדי להזכיר לי את מה שלמדתי בילדותי.

אחוז ייאוש, זעם וחרדה, ארזתי בחופזה את חפציי ומשפחתי, ובלי לומר מילה ירדתי לרחוב, שכרתי מונית גדולה וציוויתי על הנהג:

''דרומה''!

הוא נסע, ונסע, וכבר ירד הערב, וכאשר ניסה לשאול אותי מהו היעד, רק צעקתי עליו:

''סע''!

הוא עבר בשבילי עפר ובדרכי חתחתים; נאבק עם סלעים וחצה הרים, עד שבסופו של דבר נאלץ לעצור אל מול השלט: ''עצור: גבול לפניך''!

הגענו לגבול מצרים.




ירדנו, אני ומשפחתי, באמצע המדבר. הנחתי את חפציי על הארץ וקבעתי: ''כאן אני נשאר ומפה אני לא זז''!

הנגב, כידוע, הוא חלק ממדינת ישראל אפילו על-פי גבולות החלטת החלוקה, ואין ספור פעמים שמעתי את אנשי השמאל הקיצוניים ביותר זועקים בהתרגשות: ''הפסיקו לשפוך כסף על ההתנחלויות והשקיעו בגליל ובנגב''!

לא חלפו שבעה ימים - ובוקר אחד התעוררתי מרעשים מחוץ לאוהל. עוד לא הספקתי להבין מהיכן רעשים ''עירוניים'' כאלה בלב המדבר, ותדהמתי גברה כאשר ממש משום-מקום הופיעו אלפי מפגינים עם עפיפונים ושלטי ענק תחת הסיסמא:

''חלוצה לחלוצים''.

אחד מהמפגינים הבחין בטישטוש החושים שהייתי שרוי בו והסביר לי במשפטים קטועים: ''ה...הממשלה רוצה למסור את חולות חלוצה, בוא... בוא תפגין''!

''מה''?! אמרתי. לא ידעתי את נפשי מרוב בהלה. ''מה קורה פה''?!

כך למדתי בבת-אחת, שהמקום שנחתתי בו נקרא ''חולות חלוצה'', ושגם הוא נמצא על שולחן המשא-ומתן.

חזרתי לאוהל, ושקעתי בתרדמה, כמעט עילפון של יממה שלמה.

לאחר כמה ימי התאוששות, עשיתי חשבון-נפש רציני:

''תל-אביב''?

חשבתי לעצמי.

חבל על הזמן והמאמץ.

התחלתי לגלגל בראשי אפשרויות שונות: לוס אנג'לס... ניו-יורק... ונצואלה...

בסופו של דבר החלטתי.

קניתי כרטיס בכיוון אחד:

...כרטיס נסיעה לחברון!




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


המסר ברור
דוד סיון (יום חמישי, 19/06/2003 שעה 10:59) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם כתוב ברוח מעניינת (משעשעת), גם כתוב טוב וגם מעביר את המסר.
_new_ הוספת תגובה



תודה אריה; תביא עוד כאלה.
נסים ישעיהו (יום חמישי, 19/06/2003 שעה 15:11)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מקסים
aharon5 (יום חמישי, 19/06/2003 שעה 21:56) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צריך להתפרסם בעיתון.
אם לא בידיעות, אולי במקור ראשון.

מבטא בצורה שנונה והומוריסטית את האבסורד בדרך החשיבה של השמאל.

אם נתבטא בצורה פחות הומוריסטית, הרי שהסיפור מבטא יפה גם את ההסתה של השמאל והתקשורת כלפי המתנחלים. מעניין שלהסית נגד ערבים ושמאלנים אסור ונגד מתנחלים מותר.

השמאל כל הזמן בוכה על כך שמסיתים נגדו.

האם שטיפת המוח הבלתי פוסקת והדה לגיטימציה שהשמאל עושה כנגד המתנחלים והאשמתם בכל הצרות - איננה הסתה?...
_new_ הוספת תגובה



אתה שוב טועה ומטעה
דוד סיון (יום שישי, 20/06/2003 שעה 8:38)
בתשובה לaharon5
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הסתה נגד השמאל קיימת וחוגגת לא מעט.

לא היו הפגנות עם קריאות רבין בוגד, ותהלוכות עם ארונות קבורה?
_new_ הוספת תגובה



אינני מכחיש שהיתה הסתה נגד השמאל
aharon5 (יום שישי, 20/06/2003 שעה 12:55)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני רק טוען שיש הסתה גם נגד הימין (או יותר נכון נגד המתנחלים), ואותה משום מה השמאל (המסית) מתקשה לראות.

ואני חוזר על שאלתי: האם שטיפת המוח הבלתי פוסקת לפיה בכל אשמים המתנחלים: בדם, בהרג, בפיגועים, בחוסר הכסף, באבטלה, בכל הבעיות - היא לא הסתה?...
_new_ הוספת תגובה



לא כל דבר קשה שלא מקובל עליך הוא הסתה
דוד סיון (יום שישי, 20/06/2003 שעה 16:40)
בתשובה לaharon5
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אפילו אם דבר כזה נאמר נגד המתנחלים (או נגד שמאל).

אין צורך להזכיר על הסתה אלא על המעט שאין בו שיטנה.
_new_ הוספת תגובה



מה שהשמאל עושה נגד המתנחלים זה לא הסתה?
aharon5 (יום שישי, 20/06/2003 שעה 23:11)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השמאל כל הזמן מטיף לאהבה (אהבת האויב), מה שלא מפריע לו להיות שטוף שנאה כלפי אחיו (המתנחלים)...

קישורים:
מי רוצה להיות סלקטור: http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/170520...
_new_ הוספת תגובה



האם הימין פסק להסית?
דוד סיון (שבת, 21/06/2003 שעה 1:08)
בתשובה לaharon5
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קריאות רבין בוגד בהפגנות.
נשיאת ארונות קבורה בהפגנות.
מאמרי שיטנה נגד הקיבוצים בפורומים שונים.

גם ההכללה האחרונה שלך ''השמאל מסית נגד המתנחלים'' היא בעצם הסתה.
_new_ הוספת תגובה



דוד סיון היקר!
אריה פרלמן (שבת, 21/06/2003 שעה 10:09)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אנא ממך, לפחות לא אתה!

מה נדבקת לעניין ה''ארונות בהפגנה''?

הארון המפורסם שכה מרבים לדבר עליו, היה ארון קבורה מדומה לא של רבין - אלא של ההתיישבות.

היה כתוב שם: ''רבין רוצח את ההתיישבות ביש''ע''.

נכון שזה ניסוח לא נעים, אבל גם לא נורא.

קולנוענים שלא מרוצים מהתקציב שהם מקבלים - אומרים שהממשלה חונקת את התרבות בישראל;

חקלאים שלא מרוצים מתקנה זו או אחרת - אומרים ששר החקלאות הורס/ממית/מחריב את החקלאות הציונית בישראל;

מה רע?
_new_ הוספת תגובה



המאמר של אורי דן הוא על גבול ההסתה
דוד סיון (שבת, 21/06/2003 שעה 2:33)
בתשובה לaharon5
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במיוחד מה שמדובר על פרופסור בן עמי

מצד שני על כוונת אריאל שרון ביחס למפת הדרכים
ודאי כבר הוכן סיפור שזה ודאי לא אמת. במיוחד עכשיו חשוב להסיט את האש משרון - כי רק לשרון מותר מה שלפרופסור בו עמי אסור.

ההכללות של אורי דן נוסח ''הם רוצים [יהודים הנגועים בחידק השנאה העצמית] שנשכח שפרופסור אחר שבא מקרבם..,'' הן אמירות על גבול ההסתה.

נסה לתאר לעצמך איך תרגיש ואיך ירגיש אורי דן אם אומר דברים דומים על כוונות שרון ......

אתה הבאת את המאמר כדוגמה להסתה של השמאל (זאב שטרנהל הוא בודאי השמאל בעיניך). אפילו לא הרגשת בהסתה על ידי התקשורת של ''הימין הביטחוני.''

האם להם מותר?
_new_ הוספת תגובה



אורי דן הוא איש גס ולשונו מכוערת.
אריה פרלמן (שבת, 21/06/2003 שעה 10:11)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה למרבה הצער לא חדש.

אילו רק היה הגון!

באמת חבל.
_new_ הוספת תגובה



מה שחשוב שנדע הוא כי ההסתה בעם היא נפוצה מידי
דוד סיון (שבת, 21/06/2003 שעה 12:46)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שגם בפורום שלנו יש יותר מידי מזה. ממך אפשר ללמוד, אריה, איך לכעוס, להתנגד ועוד בצורה חריפה אבל בלי בוטות והסתה. זה שיטה עדיפה עם הרבה יותר סיכויים להצליח (הגם שאני מקווה שלא תצליח...).
_new_ הוספת תגובה



יש הסתה מכל הכיוונים
אלברט חומסקי (יום שישי, 20/06/2003 שעה 17:03)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא רק מימין .

נוכל וודאי לעקוב אחרי הסתה אם נוכל בהתאם להסתכל בראי.

מוכרים לי כותבים באינטרנט שלא רק הסיתו(אחד מהם נדמה לי כותב פה בפורום) ,אלא קראו בריש גליי לרצח אזרחים ,שמחו ברצח מתנחלים וכיוצא בזה.

אכן יש הסתה מתועבת שנמשכת ללא הפסק מצד ימין .
_new_ הוספת תגובה



אפ'חד לא שמח בכלום-ובודאי לא ברצח המתנחלים.
טררה (שבת, 21/06/2003 שעה 5:49)
בתשובה לאלברט חומסקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השאלה היא אם זה חכם לנסוע- ולחכות להתקפה- על מכוניתך ? והאם אני שומע את רגשי האשמה- של נציגי הימין בפורום...
----------------
ולהבדיל נכון שבכל כביש אורב המוות-יחד עם 'אקדחי המהירות' של המשטרה שמודדים עם עברת בשני קילומטר את המהירות המותרת. אבל חסר להם כסף- אז הם יוצאים לכביש לגבות אותו.
_new_ הוספת תגובה



לפרלמן: -----יפה-----
רפי אשכנזי (יום חמישי, 19/06/2003 שעה 22:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



משעמם, בנאלי, מייגע, סטראוטיפי, שבלוני, צפוי, דל
מי שזוכר (יום שישי, 20/06/2003 שעה 8:53) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מתאים לעיתון בית ספר או מסיבת סיום בבית אבות.

פרלמן, תתחיל להשתדל!
_new_ הוספת תגובה



אולי פעם תגלה לנו
aharon5 (יום שישי, 20/06/2003 שעה 12:52)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה אתה כל כך זוכר?...
_new_ הוספת תגובה



למה לך לדעת?
מי שזוכר (יום שישי, 20/06/2003 שעה 16:50)
בתשובה לaharon5
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



סקרנות (אינטלקטואלית)
aharon5 (יום שישי, 20/06/2003 שעה 21:32)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש לך שם מאוד יומרני, אבל בינתיים דומה כי רב השכחה על הזיכרון...

כולם מתלהבים מן הקטע השנון הכתוב בחכמה ובהומור, והמגיש מסר חשוב ומעניין, ורק אתה מגיב תגובה מאוד מוזרה...
_new_ הוספת תגובה



אהרון, עזוב את הפרובוקטור נמוך-המצח
אריה פרלמן (יום שישי, 20/06/2003 שעה 21:40)
בתשובה לaharon5
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חבל לבזבז עליו אנרגיה.
_new_ הוספת תגובה



אל תיעלב פלרמן, לרוב אני קורא אותך בהנאה רבה
מי שזוכר (שבת, 21/06/2003 שעה 0:39)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפעם לא השקעת ויצא לך דבר עלוב ובנאלי.
אבל אם אתה לא מסוגל לקבל בקורת חברית אלא רק להטיח רפש בזולתך, זה ממש מצער.
_new_ הוספת תגובה



אם אתה כל כך מודאג
אריה פרלמן (שבת, 21/06/2003 שעה 10:00)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז לא העלבון הוא הבעיה.

הבעיה היא שאתה מנפח את הפתיל בהבליך, מבזבז מקום על הרשת ומסיט את הדיון לפסים שוליים.

מותר לך, כמובן. חופש ביטוי.

אבל זה עדיין לא הופך את מה שאתה כותב ל''ביקורת'', או ''חברות''.
_new_ הוספת תגובה



אתה מתבשם לך במחמאות הקלושות וחושב שהן נכונות
מי שזוכר (שבת, 21/06/2003 שעה 10:18)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולא טוען שהן מנפחות לך את הפתילים.

אבל כשמישהו בא אליך בכנות, ועם כוונות טובות אתה מתקצף בצורה ילדותית.

אז למענך אני חוזר בי.

אין ספק כי מאמרך, שחוט של חן והומור משוך עליו, שם בכיס את הפיליטונים של הרצל ואת ההומורסקות של קישון.

אוצר המילים העשיר והגמיש מזכיר לנו את דוד אבידן במיטבו בשילוב הסגנון העכשוי של הזוכים בפרס ספיר לספרות.

הנושא שנחצב מלב ההויה הישראלית, נותן חיזוק לסלע קיומנו כעם וכאומה, ועל כן תורם המאמר הזה לחיזוק עמישראל בארצו ובמולדתו, למען האמת מאז ספר יהושוע ומגילת העצמאות לא נערך ונכתב מסמך כה חשוב.

בשמי ובשם חברי אנו מבקשים רשותך לתלות עותק על כתל המזרח של כנסת ישראל ובית הספרים הלאומי.

כמו כן נחייב כל תלמיד בית ספר מכתה ג' ואילך ללמוד אותו בעל פה ולכתוב עליו עבודה כתחליף לבחינות הבגרות בתנך, היסטוריה וספרות עברית.

עכשיו אתה מרוצה?
_new_ הוספת תגובה



מנין לך שאני מתבשם במחמאות הקלושות?
אריה פרלמן (שבת, 21/06/2003 שעה 11:46)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי דווקא אורך המחמאות והקצרנות שבהן מעיד על העדר התלהבות?

אולי אני דווקא מאוכזב מכך?

ממתי נהיית בוחן כליות ולב?

צר לי, אבל אני לא מאמין לא בכנות שלך ולא בחברות שלך.

אמנם, כמובן, אין ספק שהערותיך הן ''כנות'' במובן זה שאתה אומר בדיוק את מה שאתה חושב.

כל הכבוד - יושר זו תכונה נעלה - אבל יש לה מחיר.

אני לא מצליח להבחין בדבריך בביקורת בונה, ואם זו מטרתך - נכשלת.
_new_ הוספת תגובה



באמת נימוק למהדרין
מי שזוכר (שבת, 21/06/2003 שעה 0:40)
בתשובה לaharon5
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כולם כל כך מתלהבים אז למה אני לא...
אין לך סיבות יותר משכנעות?
_new_ הוספת תגובה



ממתי אני חייב לספק לך סיבות?
אריה פרלמן (שבת, 21/06/2003 שעה 10:03)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ממתי אני צריך להשתדל?

הרי כבר הצעתי לך הצעה גאונית: גרור את החץ של העכבר אל עבר ה''איקס'' הקטן שבצד ימין למעלה.

כך לא תיאלץ לקרוא דברים שמטרידים את מנוחתך.

כשיהיו לך דברי טעם לומר - אשמע.
_new_ הוספת תגובה



אתה נובח על יד העץ הלא נכון
מי שזוכר (שבת, 21/06/2003 שעה 10:08)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה בכלל עניתי לו ולא לך.
_new_ הוספת תגובה



הענף לא נכון, אבל שניהם יוצאים מאותו העץ.
אריה פרלמן (שבת, 21/06/2003 שעה 10:10)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



נכון..כולנו יודעים את התורה- ומול מליוני
טררה (שבת, 21/06/2003 שעה 5:50)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המקומיים- גם מליון מתיישבים לא ישנו את המצב.
אז שאכין צו גיוס לנכד שלי- בן ה- 8 חדשים ?
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי