פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
צדק וחוק בבית המשפט
אברהם בן-עזרא (יום רביעי, 01/09/2004 שעה 14:00)


צדק וחוק בבית המשפט

ד''ר אברהם בן עזרא




מאמר זה נכתב מנקודת ראות של אזרח אשר הגיש עתירה לבג''ץ כמוצא אחרון, לפלוני שעתר בנושאים מנהליים לבית המשפט המחוזי, כמו גם לאלמוני שהגיש בקשת רשות ערעור או אף ערעור לבית המשפט העליון [או המחוזי].

אותו אזרח אלמוני פלמוני בו מדובר, שילם אגרה כחוק, ומן הסתם גם מימן עבודה מקצועית של עורך דין המייצג אותו; אותו אזרח מחכה בכיליון עיניים למוצא פי בית המשפט, תוך חשש ותקווה, ולעתים גם סקרנות אינטלקטואלית ותוחלת ללמוד דבר הלכה מבית המשפט הנכבד.

בבית המשפט יושב בדין שופט נכבד ומורם מעם, אשר האזרח, כמובן, אינו רשאי לפנות אליו ישירות, וחובה עליו לשמור מרחק ולנהוג ביראת כבוד באותו שופט. לעתים לא שופט אחד נמצא בעמדת ההכרעה, אלא שלושה שופטים, ולעתים נדירות אף יותר.

בית המשפט בדרך כלל עמוס וזמנו יקר. השופט הדן בתיק, לעתים מנסה להוריד את עורכי הדין מהעניין על ידי התראה בדבר הוצאות גבוהות במיוחד שיושתו על לקוחותיהם במקרה של הפסד, וזאת לאחר שכבר נגבה פיקדון להבטחת שכר הטרחה של הצד שכנגד בסך עשרות אלפי שקלים.
...אלא שמי שמגיע לערכאת השיפוט הגבוהה כמתואר, לא לכך הוא מצפה; מן הסתם, פסק דין הוא רוצה.


ועוד, לא כך לומדים תלמידי בתי הספר בשיעורי אזרחות את הפרק על תפקידים וסמכויות בתי המשפט בישראל. ולא כך נהגו השופטים בישראל בימי שפוט השופטים, שאף הם היוו את פסגת ההירארכיה המשפטית בזמנם, והתורה שבעל פה רוויה תיאורים על היושבים בשער העיר.

בית המשפט לעתים נוזף בצד לדיון על שאזר עוז להפריע לשלוותו של בית המשפט ולהטרידו בימים טרופים, ולא שקל היטב בטרם הגשת הערעור, הבקשה, העתירה. היה על האזרח לתת לבית המשפט כבוד, ולנהוג בו במורא, עד כדי רתיעה מלהגיש את העתירה. ומשהחצוף הזה הגיש, יש ובית המשפט פוסק כי לא הייתה הצדקה שבית המשפט יתערב בנושא כה פעוט ערך, ולמה בכלל הביא האזרח את הסוגיה הזו אל פתח היכל הצדק... האזרח סופג בכך גם עלבון צורב, שכן אותו נושא פעוט, שבית המשפט לא מצא כלל מקום והצדקה לדון בו – עומד בראש מעייניו והוא תכלית ההוויה, ואפילו לדיון ולהתייחסות לא זכה...

ועוד, יש ובית המשפט מעניש את החוצפן בהמתנה ארוכת טווח, מתוך ציפייה כי עם חלוף הזמן, האזרח יזנח ויעזוב את העניין. ויש ובית המשפט פשוט צועק על צד לדיון ומזמינו במיוחד לשם כך כדי להניאו, כי הרי עורך הדין המנוסה לא בקלות יוותר, אך אלמוני מכפר סבא או פלמוני משדרות, שזו לו הפעם הראשונה להתייצב פנים אל פנים מול הבמה המוגבהת והגלימה השחורה, יאלם דום נוכח מכות הפטיש ויסכים בקלות יתירה לקבל כמעט כל מוצא פי בית המשפט.

... ואילו האזרח, זה אשר שילם, זה אשר מצפה ומייחל מתוך תקווה וחשש, הוא – לא חשוב כלל אם זמנו בידו או שמא גם לו אצה הדרך, ומידע על זמנו כנימוק רלוונטי להקדמת הדיון או אפילו לקיום הדיון - מתקבל בדחייה על ידי בית המשפט, כניסיון להשתלת שיקול זר שאין להתחשב בו. ואפילו אם האזרח חולה, או בחו''ל, או ---- (וכבר חזיתי בפסקי דין שניתנו לאחר שכבר לא היו רלוונטיים).

האזרח יתחשב בשופט, בקוצר זמנו, בקוצר רוחו, בזעמו, בכבודו, ולאחר ששילם אגרה ושכר טרחה, ופעל כדין בהליך חוקי כפי שכתוב בספרי האזרחות הנלמדים בבתי הספר, יגלה כי השופט דילג על התעמקות בבעיה המשנית והבלתי חשובה והלא רלוונטית שאותה ההין להעלות בפני בית המשפט בעזות מצח.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


מעשה נבלה
לוי (יום רביעי, 01/09/2004 שעה 16:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חביבי, עיון בהחלטות שונות של בית המשפט העליון הנן דוגמאות מובהקות של התעללות ופשע . איני יודע מה המצב במדינות אחרות .
_new_ הוספת תגובה



מעשה נבלה - תגובה לתגובה
אב''ע (יום רביעי, 01/09/2004 שעה 18:15)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המאמר נכתב מנקודת ראותו של האזרח, ומופנה אל בית המשפט במטרה לשינוי מיוחל. התופעה [השלילית] קיימת בכל מערכת משפט מודרנית, במידה ובחומרה כלשהן, אך זה לא יכול להוות הצדקה לכלום.
_new_ הוספת תגובה



מעשה נבלה - תגובה לתגובה לתגובה
דב מאיר (יום שישי, 10/09/2004 שעה 14:24)
בתשובה לאב''ע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רבותי. חבל על הזמן. הויכוח הוא לכאורה אנונימי ואקדמי. המציאות היא אחרת. לבתי המשפט ולמערכות הנילוות לו נבחרים אנשים בעלי השקפות . בד''כ מנסה וגם מצליח המימסד השיפוטי בעזרת התקשורת וע''י לחצים על המימסד הפוליטי (שגם הוא מעוניין במידת מה בכך) לשמר את הצביון של בית משפט (וזרועותיו) המייצג את הרוח הדמוקרטית הליברלית החילונית ובמפורש הבלתי לאומית. זהו בערך כמו בית המשפט הגבוה בהאג, המימסד גם משכיל לשבץ שופטים משכבות אוכלוסיה שונות בשכבות השיפוט הנמוכות בהן לא נקבעים הדברים העקרוניים כך שיראה לכאורה שמערכת השיפוט מאוזנת. בחירת שופט ממגזר ציבורי לא נוח לא תיעשה לפני שהמערכת השיפוטית ותומכותיה תוודא שהוא מתאים לנורמות הללו ולפחות יציית לנורמות השיפוטיות המקובלות ולא יוכל לסכן נורמות אלו באשר אם יחרוג יהיה במיעוט או יתבזה מעמדו באשר ערעורים נגד פסיקותיו יתקבלו. המערכת אינה של טפשים. היא יודעת להשתמש בכלים המגוונים שבידיה על מנת לתמרן את מי שהיא מעונינית ואת מה שהם מעונינים לאן שהם רוצים. אם מדובר בעתירה שעל פי החוק יש לאמצה, אבל היא זרה לרוחה אזי אם ידחוה יראו כשרירותיים ובלתי צודקים. לכן יש בידי המערכת עדיין כלים רבים ומגוונים.
א. דחיית הדיון בלי סוף עד שהתובע נשבר מחמת ההוצאות המשפטיות שבהן יהיה עליו לשאת. ידוע לי על תביעות כאלה.
ב. יכולים לרמז לו שייתכן שיוטלו עליו הוצאות משפט גבוהות אם יתברר שהוא לא צודק. ודי לחכימא ברמיזה.
ג. הם יחפשו מתחת לאדמה פגמים בכתב הפניה לבית המשפט ויגידו לתובע שהתביעה הוגשה בצורה משפטית לקויה. המסכן יחשוב שעורך הדין שלו לא טוב. אך האמת עשויה להיות שונה לחלוטין. כך ידוע לי על מקרה כזה שמי שהוא הגיש עתירה בעניני דת בצבא. לך תדע אם אכן כתב התביעה היה לקוי... .
ד. הם יפלפלו בפסק הדין עם מקורות מהמשפט ההודי האינדונזי והסיני ואפילו מאיי מלקה... .
ה. הם יחפשו סיבות מתחום חדש הקרוי ''מידתיות''... .
ו. יחליטו להאמין לעד זה ולא לאחר. לדוגמה עד שקרן שבמהלך עדותו יודה במה שהוא אמיתי. ישמש הדבר כמבחן לאמינותו בנושאים העיקריים גם אם הודה בעל כורחו שהוא נבזה.
ז. דרך נוספת הינה להשמיט מן הפרוטוקול מה שלא רוצים בו.
פשוט לא מעלים על הכתב בפרוטוקול את מה שנאמר או רושמים את הדברים בצורה מוטית לכיוון בו מעונינים. לדוגמה, מנסיוני, בזמנו טענתי בבית המשפט העליון שפרוטוקול שנערך אינו משקף את מה שהיה בפועל ובידי היה אז להוכיח זאת (לפני קבלת החוק על איסורי האזנה בבית משפט) הנשיא אז אמר שהוא לא מוכן לשמוע הקלטות מבית המשפט. אך לא רשם זאת בפרטיכל. ולך תעשה לו מה שהוא. לך תמצא עורך דין שיריב את ריבך עם המימסד המשפטי. הוא הרי הוא עשוי לחתוך את הענף עליו הוא יושב. מי יערוב לו שמחר לא יתחילו להתנכל למשפטים בהם הוא מעורב.
ח. הוסף לכך שלפני משפט נדרשת לעיתים עדות של עדים במשטרה (היינו החברים של השופטים השייכים גם הם למימסד שנגדו העותר יוצא להלחם). הם דורשים שהם ורק הם יכתבו את העדות. גם אם העד אדם אינטליגנטי הרבה יותר מן השוטר החוקר היושב מולו הוא לא יוכל לרשום את עדותו בעצמו. הוא מוסר עדות והחוקר רושם מה שהוא רוצה מדבריו. אחר כך הוא נדרש לחתום. לפניו הברירה לקרוא ולהיווכח שיש שינויים מגמתיים. ויש חסרים מן הדברים שאמר. זה במקרה הטוב. בד''כ יושב העד מול החוקר מוסר גירסתו ולא טורח לחשוב שהיטו את עדותו במכוון או בשוגג על פי גחמותיו המוטות של החוקר. אם גם הוא חושב, לעיתים לא יזכור שאמר דבר שלא נרשם כלל. במיוחד אמור הדבר לגבי עד שאינו בר נגיעה בענין הנדון.
במקרה היותר טוב על העד בעל הענין לשקול אם לחתום בדיעבד או להתחיל להסתכסך עם החוקר שאחר ירשום שהוא לא שיתף פעולה.זה עדיין נסבל לעיתים. במקרה הרע יותר יכול המימסד המישטרתי והפרקליטות להחליט מי מהעדים כדאי להם לחקור ומי לא. יצויין שכשהאזרח הקטן מעוניין לחקור הוא יכול לעשות זאת רק בבית משפט כאשר העד המעוניין קיבל אתראה ארוכת טווח לפני החקירה להכין עצמו היטב. ואילו המשטרה מסוגלת לזמן אדם לעדות בלי אתראה כל שהיא ובלי הכנת עו''ד.
ט. בנוסף לזאת לעיתים נאלץ האזרח הקטן להיעזר במשטרה כדי שתוגש נגד מי שמציק לו משפט פלילי. לתומו הוא סבור שבמשטרה לא מתיחסים להשלכות ההשקפתיות הנובעות מתלונתו.
אולם במשטרה יש קציני משטרה פקחים דיים לדעת נגד מי כדאי לפעול על מנת לקדם את האידיאולוגיות המתאימות וכנגד מי לא.
י. המימסד נגדו עותרים מצוייד הרבה יותר טוב מן העותר, בכסף, יעוץ משפטי, נתונים משפטיים של המימשל ,(החסויים בד''כ מן התובע,) וכיו''ב.
י''א אם הקובל יטען לקיפוח וכיו''ב יגידו שאינם מגיבים כי אין אדם נתפס בשעת צערו... כך עשו לפליאה אלבק בשעה שבאו למנות פרקליט מדינה.היא הבינה סוף סוף שהמשחק מכור ופרשה ממאורת מבשלי התיקים.

לסיכום נכוחים דברי שלמה המלך החכם מכל אדם - מקום המשפט שם הרשע.
לך תוכיח אם ננקטו צעדים כאלו או אחרים נגד העותר בתום לב או לאו.
מה שבטחו הוא שאת תוגש עתירה התואמת את הרוח ההשקפתית של בית המשפט, היא תתקבל מידית. וקבלה זו תזכה מיד לתמיכה ברדיו ממשה הנגבי...
_new_ הוספת תגובה



מעשה נבלה - תגובה לתגובה לתגובה
לוי (יום שישי, 10/09/2004 שעה 17:57)
בתשובה לדב מאיר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדברים של דב אמיתיים עד כדי כאב . שחיתות המערכת מרקיעה שחקים . לעתים אני נדהם מתגובות של עורכי דין ותוהה עד כמה לימודי המשפטים דיכאו לחלוטין את החתירה לצדק ולאמת . לא יאמן . שומר נפשו ירחק מהם .
_new_ הוספת תגובה



לא תמיד אפשר להתרחק משירותי בית המשפט...
אב''ע (יום שני, 13/09/2004 שעה 0:18)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



פניות מזעזעות
אב''ע (יום רביעי, 15/09/2004 שעה 8:17) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מוצא לנכון להודיע לגולשים כי קיבלתי פניות אישיות מזעזעות בעקבות מאמרי זה על התנקלות בצורת התעלמות בתי המשפט, במיוחד בערכאות עליונות, ממצוקות היחיד. לא הייתי מקבל מידע זה מראש יתכן וההתבטאות במאמר הייתה יותר נחרצת.
_new_ הוספת תגובה



עתירה לבג''ץ ודחיה על הסף.
שמואל לם (יום חמישי, 03/02/2005 שעה 9:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר פרשתי לגימלאות נתברר לי ש''מבטחים'' מחשבת את קיצבתי
שלא עפ''י דין תקנותיה. פניתי לאגף שוק ההון במשרד האוצר,
ובקשתי שיפעיל סמכותו, ויורה ל''מבטחים'' לפעול כדין.האוצר
סרב בטענה שהכל תקין בפעולותיה של ''מבטחים''. לאחר שבקשתי את התערבות נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, קיבלתי מענה מנומק מהממונה, גב. ציפי סאמט,
ובו לא רק שהוצגה פרשנות שגויה לתקנות ''מבטחים'', אלא,
שההתיחסות היתה לתקנות שאינן רלבנטיות לענייני.
עתירתי לבג''ץ נגד משרד האוצר נדחתה על הסף מהטעם -
''שיש לעותר סעד חלופי''. הכוונה- בתובענה נגד ''מבטחים''
בביה''ד לעבודה.אינני משפטן אך נראה לי שמדובר בהחלטה שגויה,וזאת משום שעתירה נגד גוף שלטוני-תתכן רק בבג''ץ.
זכותי הבסיסית והראשונית, היתה-שהאוצר יפעיל סמכותו אצל ''מבטחים'', ומשסרב- ראוי היה שטענותי נגד האוצר
יתבררו לאשורן בבג''ץ ,וכי לא אופנה לערכאה אחרת.
אם פרשנותי נכונה -ברור שנגרם לי עוול....אך למי אכפת?
זאת ועוד- בביה''ד לעבודה עשתה ב''כ ''מבטחים'' ניצול
ציני בפסיקת הבג''ץ כאשר בסיכומיה טענה שאף הבג''ץ דחה
את עתירתי, והרי מדובר בדחיה על הסף, משמע- טענותי לא נבחנו כלל.מסתבר שביער הזה בו מחפש האזרח הקטן את הצדק-
מסתובבות חיות טרף מרושעות,....אז אולי עדיף שלא להכנס כלל לתוכו.

.
_new_ הוספת תגובה



כמה נכון וכמה עצוב
פצוע אנוש (שבת, 10/05/2008 שעה 20:27) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השופטת איטה קציר השופט עמירם רבינוביץ, השופט שמואל צור, השופטת ורדה וירט ליבנה. אלו דוגמא מובהקת לרדידות לעצלנות לחוסר העניין בעבודת השיפוט והפסיקה. להיעדר יושרה ומינימום אנושיות. הם פגשו אותי שוכב חבול ופצוע על דרך החוק האמורה להוביל אל מחוזות הצדק. אבל הם מעלו בתפקידם ורמסו אותי בגלגליהם תוך כדי שהמשיכו הלאה בחייהם הנעימים. המדינה המושחתת לא תעקור כאלו מהמערכת וכבר לא תתקןאת העוולות שעשו ובוודאי עדיין הם עושים לציבור החלש, אך אם יש עולם הבא ? שם יגזר דינם! לדורותיהם ואומר אמן!!!
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי