שלום לך, אי-אלימות

בעצרת הגדולה באבו-דיס, שבה ניסה ארון גנדי, נכד המהטמה, לעשות נפשות לאי-האלימות, התבוננתי בקהל ודמיינתי לי ויכוח בין שני צעירים פלסטיניים.

יוסוף: ''הוא צודק. האינתיפאדה החמושה נכשלה.''

חסן: ''להפך. לולא מעשי השאהידים, העולם היה שוכח אותנו מזמן.''

יוסוף: ''חצי שנה לא היו פיגועים בתוך ישראל, ותראה מה השגנו!''

חסן: ''לא השגנו שם דבר. להפך, הקצינים הישראליים מתפארים כל יום שהם ניצחו אותנו בכוח, על-ידי החיסולים הממוקדים, הפשיטות לשטחים שלנו ושאר אמצעי-הדיכוי. ובכל הזמן הזה הם המשיכו להרחיב את ההתנחלויות, להקים מאחזים חדשים ולבנות את החומה הגזענית.''

יוסוף: ''אתה שוכח שבית-המשפט הבינלאומי קבע שהחומה היא בלתי-חוקית ועצרת האו''ם אישרה את זה ברוב עצום. כל אירופה הצביעה בעדנו! אנחנו הולכים ומנצחים בדעת-הקהל הבינלאומית.''

חסן: ''מה זה שווה אם בינתיים שרון עושה מה שהוא רוצה, ממשיך להחזיק את הראיס בכלוב ויורק בפרצופו של אבו-עלא, באותו הזמן שאבו-עלא מטיף לאי-אלימות?''

יוסוף: ''אפילו המשפטנים הבכירים בישראל מזהירים את שרון שאם זה יימשך ככה האו''ם יטיל על ישראל סנקציות!''

חסן: ''אבל בינתיים קורה ההפך. בגלל ההפסקה בפיגועים, הכלכלה הישראלית מתאוששת. אומרים שזרם התיירים, שנפסק כמעט לגמרי בגלל הפעולות שלנו, התחיל להתחדש. אם טוב לישראלים והם מפסיקים לחשוש מפיגועים, למה שידברו איתנו? למה שיחזירו את השטחים? למה שיפסיקו להרחיב את ההתנחלויות? הם מצפצפים.''

יוסוף: ''אנחנו צריכים לכבוש את דעת-הקהל העולמית, וזה ילך רק בדרכים של אי-אלימות. אני מעריץ את השאהידים, שמוכנים למות בשביל המולדת, ואני מלא גאווה על זה שיש לנו גיבורים כאלה. אבל זה לא מוביל לשום מקום. זה רק נותן לשרון תירוצים כדי לדרוס אותנו עוד יותר.''

חסן: ''כאילו ששרון זקוק לתירוצים! הוא רוצה לשבור אותנו, ודעת-הקהל העולמית לא תזיז אצבע בשבילנו. גם המנהיגים הערביים הבוגדניים לא יעשו כלום בשבילנו. רק הגיבורים שלנו יצילו אותנו.''

יוסוף: ''אבל גנדי אומר ששיטות-פעולה בלתי-אלימות יצליחו יותר. הסבא שלו הוכיח את זה בהודו.''

חסן: ''הוא לא מכיר את הישראלים. הצבא הישראלי יפתח באש על כל הפגנה פלסטינית בלתי-אלימה שתגיע לממדים רציניים.''

יוסוף: ''תראה את האחים שטיפסו לראש החומה. הנה דוגמה לפעולה בלתי-אלימה מוצלחת ברוח גנדי: עוברים על החוק של הכובש, לעיני כל ובלי פחד.''

חסן: ''אל תשלה את עצמך. לולא היו כאן גנדי והישראלים, החיילים היו יורים והורגים אותם. אחר-כך היו מודיעים שהם היו מחבלים מבוקשים. אתה זוכר שבראשית אינתיפאדת אל-אקצה, כאשר היו הפגנות המוניות בלי נשק? הצבא הישראלי הביא צלפים והרג את ראשי המפגינים. דחילק, כאן זה לא הודו, והישראלים הם לא אנגלים. הם מבינים רק את שפת הכוח.''

יוסוף: ''אבל את זה בדיוק הם אומרים עלינו!''

הוויכוח הזה מתנהל עכשיו בכל רחבי החברה הפלסטינית, ואולי בכל בית פלסטיני. היוסופים לא מצליחים לשכנע את החסנים, וחוששני שגם ארון גנדי לא הצליח, מפני שחסר להם הנימוק המכריע. אבו-מאזן ''המתון'' לא קיבל משרון שום דבר. וגם חצי שנה בלי פיגועים גדולים בתוך ישראל לא הביאו לפלסטינים שום הישג בשטח. לכן היה הפיגוע המחריד בבאר-שבע, שבוע לאחר עצרת גנדי, צפוי לגמרי.

כל עוד תמשיך ממשלת שרון, בעידודו הפעיל של הנשיא בוש, להרחיב התנחלויות, לבנות את החומה ולעשות את שאר מעשי הסיפוח, אין סיכוי שדעת-הקהל הפלסטינית תשתכנע לזנוח את דרך האלימות. והרי רק שינוי מכריע בדעת-הקהל הפלסטינית יכול למנוע פיגועים. שום חומה לא תעצור אנשים המוכנים למות כדי לבצע פיגוע, והפלסטינים כבר הוכיחו שיש להם מספר בלתי-מוגבל של אנשים כאלה.

אהוד ברק, איש אלים מאין כמוהו, אמר פעם שאילו היה צעיר פלסטיני, היה גם הוא מצטרף לארגון-מחבלים. הוא לא מאמין, מן הסתם, שאי-אלימות תעזור נגד צה''ל. והוא צריך לדעת.

אני אוהד את תורת מהטמה גנדי. היא הוכיחה את עצמה בהודו. גנדי היה גדול המשחררים של המאה ה-‏20: הוא שיחרר את כל תת-היבשת ההודית, ובכללה פקיסטאן ובנגלה-דש של היום. (אבל גנדי אמר שגם נגד היטלר צריכים להשתמש בשיטות בלתי-אלימות, ואת זה היה קשה גם לחסידיו הכי נלהבים לקבל.)

בנעורי הצטרפתי לשני ארגונים אלימים מאוד (אצ''ל וצה''ל), אבל אחרי פציעתי בסוף מלחמת 1948 הייתה לי תקופה של כמה חודשים, שבהם כל ידיעה על פעולה קרבית גרמה לי לקבס גופני. אני מתעב אלימות מכל סוג שהוא. איך אפשר לשים לה קץ?

יש אצלנו מי שמוכנים לפתרון של פשרה, אבל חושבים ש''אין עם מי לדבר'', מפני ש''הם'' לא מחפשים פתרון אלא רוצים להשמיד אותנו. המציאות היא שהאלימות הפלסטינית, הגורמת לשפיכות-דמים כה רבה, באה מפני שאנחנו סתמנו בפניהם כל דרך אחרת.

ניתן לשים קץ לאלימות בארץ הזאת – רק אם נפתח בפני הציבור הפלסטיני דרך חלופית להשגת חירות וצדק בדרכים בלתי-אלימות.

מי שמאמין שחומה תצליח בכך, מוטב שייקח גם קמע מהרב כדורי.