|
העדר אור, או ממש חושך? | |||||
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום חמישי, 16/12/2004 שעה 0:03) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
טעות בניתוח | |||
|
|||
כתבת (בקשר להחלטת בג''צ): ''כאן מדובר בהעמקת אותו שיעבוד מנטלי וניסיון להכניס מגזר נוסף, הנראה (בטעות!) כאילו הוא נמצא מחוץ לחומות הכלא הזה – אל בין חומות הכלא''. א. על פי בג''צ המימון נעשה בניגוד לחוק. ב. אף אחד לא מנסה לכפות ''כלא'' על החרדים אלא להשתמש בתקציב על פי יעדיו. מי ששולט על מקורות המימון רשאי וחייב להעמיד תנאים. אבל אין לך חובה לקבל את תנאיו. מי אמר שהחרדים חייבים לקבל מימון מהמדינה בניגוד לחוקיה? למרות מה שאמרתי טווח הזמן עד לתאריך הקובע, יאפשר ל''חכמי'' הכנסת למצוא דרך לעקוף את החלטת בג''צ. העיקר שיוכלו להמשיך ''לקנות'' קולות וקואליציות. הסר דאגה מליבך, נסים, הם ימשיכו למממן את החינוך החרדי בלי לחייבו לקיים את תוכנית ליבה שהם מחייבים אותי לקיים כבר עכשיו ....... בכל העולם פרנסי העדה החרדית דואגים לממן את הצרכים שלהם כולל תורתם אומונתם. הגיע הזמן שיעשו זאת גם כאן ואז יהיו משוחררים מחובות שקשורות בתיקצוב.... | |||
_new_ |
טעות בניתוח | |||
|
|||
באשר להצעתך כי העדה החרדית תדאג לממן את הצרכים של החרדים,ובכן - לפני מס' שנים,בויכוח סוער באחת מוועדות הכנסת בענייני תקציב,הטיח אחד מחברי הוועדה בפני חבר חרדי כי הוא אינו מוכן שכספי המיסים שהוא ושאר הצבור החילוני משלמים,ילכו לצרכי דת שאין להם חלק בהם.ענה לו החרדי באותה מטבע והוסיף מיד שהוא מוכן להגיע לפשרה שבה תינתן זכות בחירה לכל אזרח בישראל להחליט לאיזו מטרה הוא רוצה שכספו ילך - לתיאטרונים,ספורט,התזמורת הפילהרמונית,מוזיאונים ושאר צרכים חילונים או לישיבות,בתי כנסת,מקוואות ושאר צרכים דתיים. מיותר לציין שהנושא ירד מיד מן הפרק. | |||
_new_ |
צר לי, יהודה, שוב פיספסת | |||
|
|||
או שלא קראת טוב או שבאמת אינך מבין את מה שכתבתי. אז בשבילך אחזור על עיקרי הדברים שכבר מזמן אמרתי כאן ובמקומות אחרים: 1. עדיף שהמדינה לא תקח כסף מהאזרחים כדי לחלקו מחדש. אבל זה אומר שרוב האזרחים יצטרכו לעבוד לפרנסתם (או לגייס תרומות), כולל החרדים שיושבים ולומדים - ''תורתם אומנותם''. 2. במקרה של החרדים, הם יכולים לקחת דוגמה מהקהילות החרדיות בכל הארצות האחרות ובהיסטוריה. כך גם לגבי קהילות אחרות. 3. אם בכל זאת בחרה המדינה לגבות כספים היא יכולה לחלק את כספיה כפי שהיא מוצאת לנכון - אפילו הכל לעדה החרדית. אבל עליה לעשות זאת לפי כללים ברורים ושקופים. 4. במקרה הנדון כתוב שהתקציב מיועד רק לבתי ספר שמקיימים את תוכנית הליבה אז כך צריך להיות. המדינה לא אמורה לעקוף את החוקים שמוסדותיה חוקקו. 5. מי שרוצה את כספה של המדינה צריך לקיים את התנאים הקשורים בכך. זה אמור לגבי כולם - חילונים, חרדים, שחורים, לבנים, ירוקים וטפשים. אתה הבנת זאת יהודה??? | |||
_new_ |
מדינת הגועל והחושך | |||
|
|||
אכן, חשכת הרוח והכוחניות האטומה שירדו על החברה הישראלית הביאה למה שניתן לראות בו כיום מדינת גועל. כוחניות זאת ומחשך הרוח מביאים ליחסי חפץ השוררים בחברתנו ולעויינות צפה רבה. לא בכדי כינה שגריר צרפת בבריטניה את ישראל: ''מדינת החרא הקטנה הזאת'' That shitty little country ראו בנושא זה את מאמרי: ''האבסורד וההשלמה בחיים בישראל'' עד כמה שהדבר מעניין, ההיסטוריה של התדרדרות היחסים עם צרפת היא גם ההיסטוריה של התדרדרות התרבות בישראל. בשנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 היתה עדיין התרבות בישראל יחסית גבוהה, כאשר המחזאים הפופולריים היו ניסים אלוני, אפרים קישון, אלתרמן וברכט. בשנות ה-70 פלשו הבורקס, רקיעת הרגל הסוררת והאטימות השמנונית והפיראית ביתר שאת לתרבות הישראלית, ומאז, דומה שמתדרדר הפרופיל התרבותי הישראלי הממוצע להגדרת הישראלי על ידי עיתון אוסטראלי: ''חן ותרבות של האדם הניאנדרטאלי''. בטלויזיה הישראלית חוגגים צווחות טברנה פרועות, טיפלות נוראה ופסיכולוגים בגרוש שהריטינג שלהם נימדד על פי מספר הפעמים שהם או מרואייניהם מתיזים בבוטות כאילו אמיצה את המלה ''זיון''. והישראליות הצעירות, ממש כמו נערות סייגון בזמן מלחמת וויטנאם, ניצמדות בעווית ובהערצה של יליד פרימיטיבי לכל כתב טלויזיה או עיתונות צרפתי ומציעות לו את חמודותיהן תמורת הזכות להראות בחברתו, באנגלית עילגת או בצרפתית רצוצה. הישראליות כפי שהיא נראית כלפי העולם היא מגושמת, גסה, אגרסיבית, ובעיקר חסרת חן. אז האם ניתן לצפות שבני תרבות צרפת, למשל, אלה שהימציאו את העידון והחן, יאהבו אותנו? מה יש לאהוב כאן? גם חסרי חן, גם תוקפנים ללא גיבוי וגם משרכי דרכם בחוסר החלטיות כג'וק מעוך למחצה במזרח התיכון. וגם מפיצים את פשיעת הסמים וסוגי פשיעה אחרים ברחבי היבשת. זו ישראל כיום, וייתכן שיש כאלה שלא מוצאים כאן הרבה סיבות להתפעלות אוהבת. | |||
_new_ |
מדינת הגועל והחושך | |||
|
|||
''אז האם ניתן לצפות שבני תרבות צרפת, למשל, אלה שהימציאו את העידון והחן, יאהבו אותנו?'' - אולי צריך לתת לצרפתים ליקרוא את המאמר שכתבתה ואז הם אולי ''יאהבו'' אותנו. | |||
_new_ |
מדינת הגועל והחושך | |||
|
|||
גועל של כתיבה. | |||
_new_ |
מדינת הגועל והחושך | |||
|
|||
אני מסכים עם חלק גדול מדבריך. צריך ראי גדול והרבה אומץ כדי להסתכל בו. מעניין, מיכאל , מה לדעתך הסיבה שבגללה הגענו לבור תחתיות. יש טוב ורע בכל דבר. הרע הוא - יהיה יותר גרוע. הטוב - מעז יצא מתוק. השאלה - למי יהיה גרוע ומי יהנה מהדבש? | |||
_new_ |
הנוסטלגיה היא הבעיה והפתרון אצלך | |||
|
|||
לא התרבות. מה הקשר שבין ניסים אלוני, אפרים קישון, אלתרמן וברכט לבין ה''קשר התרבותי'' עם צרפת שלא היה תרבותי כלל? זה שכמה אומנים וסופרים נסעו לתרפת לשאוף את האויר של פריס לריאותיהם לא אומר דבר על שינוי תכנים בראשם. אז היתה להקה או שתיים ששרו שאנסונים צרפתיים. אבל שרו אותם בכל העולם וגם באנגלית. ומאז דעכה גם ''התרבות'' בצרפת והיא לא משפעיה היום הרבה, לא על העולם ולא עלינו. סמים, זינים, פשע, עילגות, צעירות, צווחות, אגרסיביות, טברנות, טיפלות קיימים היום גם ב''תרבות'' הצרפתית, או בעצם לתוכניות הטלויזיה, כפי שהגדרת את המונח ''תרבות''. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |