פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הלאמה, תחרות וריבונות
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 21/12/2004 שעה 15:00)


הלאמה, תחרות וריבונות


ד''ר דוד סיון




אחד הערכים החשובים בכלכלה חופשית היא זכות הקניין. בחודשים האחרונים שוקל בית המשפט העליון האם זכות הקניין תוקרב למען זכויות אזרח. הוא עושה זאת בעתירה נגד מדיניות מינהל מקרקעי ישראל, המתבססת על תקדים הפסיקה בבג''ץ קעדאן.

השנה פעם שניה ברציפות מתכוון האוצר לקצץ את תקציבי המדען הראשי במשרד התמ''ס. יזמי ההי-טק, חברות קטנות וגדולות, הקימו קול זעקה. למרות זאת, אנחנו יודעים שחוסנה של תעשיית ההי-טק נובע דוקא מיכולת טובה לנצל יתרונות יחסיים וכושר תחרות בשוק הגלובלי. מה זה אומר על מדיניות התמיכות הרצויה?

עד לא מזמן חשבתי שרק התנגשות אינטרסים ברורה ומובהקת תניע מדינה אחת להתערב בענייני רעותה. אבל מסתבר שגם אינטרסים ''סמויים'' מולידים התערבות כזאת. הפעם על התערבות בית משפט בטקסס בענייני רוסיה, שהיא המשך של מאבק על זכות הקניין בין נשיא רוסיה ואיש עסקים עשיר.


הלאמת אדמות הקק''ל?

לפני כחודשיים הוגשו לבג''ץ על ידי האגודה לזכויות האזרח, עדאלה והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי. העתירות דורשות ''לבטל את מדיניות מינהל מקרקעי ישראל, שלפיה ערבים מנועים מלהשתתף במכרזים לשיווק קרקעות שבבעלות הקק''ל'' (רק למען היהודים). העתירות מתבססות על הפסיקה בבג''ץ קעדאן בנוגע לקרקעות מדינה ששווקו על ידי הסוכנות היהודית. הפסיקה קבעה שעל המדינה להקצות את הקרקעות צריך בצורה שוויונית גם אם הן משווקות באמצעות הסוכנות היהודית.

על פי התקדים הזה והחוק, טוענים העותרים, גם קרקעות בבעלות הקק''ל הן בעצם בבעלות המדינה. לכן אל לה למדינה להפלות ולהקצות מקרקעות אלו ליהודים בלבד. בעצם, אומרים העותרים, זכותו של האזרח עדיפה על זכות הקניין. לעומת זאת הצהרת הקרן הקיימת לישראל טוענת שהיא הוקמה הרבה שנים לפני קום המדינה כדי לפעול, לרכוש קרקעות, עבור העם היהודי באמצעות העם היהודי. זוהי סיבת קיומה. העתירה בעצם מבקשת מן המדינה להפקיע את רכושה של הקק''ל, כדי להקצותו בניגוד ליעודה. יש כאן אם כן בקשה להלאים נכסים של הקק''ל.

בית המשפט העליון יחליט לפי החוק המתאים למקרה הספציפי. יחד עם זאת לי ברור שיש כאן התנגשות בין שני עקרונות חשובים: זכויות אזרח וזכות הקניין. עם כל הכבוד לזכויות האזרח, זכות הקניין היא ערך חשוב בהתנהלות יעילה של כלכלה חופשית. לכן הכרעה בכיוון על פי בקשת העותרים תפגע בזכות הקניין ובהתנהלות המשק. אם משיהו מצפה שתתפתח כאן תחרות חופשית באמת הוא צריך גם לקוות שההכרעה של הבג''ץ לא תפגע בזכות הקניין של הקק''ל.

האם הלאמת רכוש היא דרך נאותה לממש זכויות אזרח?


היי-טק זה תחרות חופשית?

תעשיית ההיי-טק היא אחד הדברים הטובים הבודדים שקרו לנו בעשור האחרון; היא הכניסה לישראל השקעות זרות במיליארדי דולרים, האיצה את תהליך השתלבותנו בכלכלה העולמית, שיפרה את תרבות הניהול ויצרה הרבה מקומות עבודה ישירים ובעיקר עקיפים.
לפני מספר שבועות הזכרתי מאפיין מעניין של המציאות העסקית בישראל: הדאגה לתחרות במגזר האחר. בעלי עסקים מרוממים את היוזמה והתחרות החופשית אבל דורשים תמיכה או פיקוח של המדינה בענף בו הם עובדים (של מי החברות האלה). כעת מתברר שלא אמרנו את המילה האחרונה.

בראשית החודש נודע על הכוונה לקצץ באופן משמעותי בתקציבי המדען הראשי במשרד התמ''ס, המיועדים לתמיכה בתעשיית ההי-טק. התקציב שלפני שנתיים עמד על 1.8 מיליארד שקלים, יעמוד על כ-‏0.8 מיליארד שקלים בשנה הבאה. כמובן, כרגיל במקומותינו, קמה צעקה גדולה כדי למנוע את הקיצוץ החד. בין הפעילים ביותר היו יזמי היי-טק, בעלי חברות גדולות וקטנות. כדי ליצור רושם רציני הופיעו בתקשורת ידיעות על כוונות של חברות שונות להוציא מישראל את מרכזי הפיתוח שהן (כספי המדען מושחתים).

אנחנו יודעים שיצרן ערך כלכלי חשוב בתעשיית ההי-טק הוא ההון האנושי – המהנדסים – הרי שמשמעות הדרישה היא מימון שכר מהנדסים, על חשבון עובדים בתעשיות אחרות. אבל למי שלא זוכר נזכיר שאת גל הצמיחה הקודם, כמו גם הנוכחי, במשק הובילו חברות ההי-טק דוקא בזכות היוזמה, התחרות על בסיס כוחות השוק (הגלובלי). אלו העקרונות שעליהם מתבססת התעשיה הזאת:
  1. כוח האדם האיכותי, בעל רמת הון אנושי גבוה, מעודד יזמות, כשרון וניהול איכותי. כל אלה יחד מייצרים את היתרון היחסי מול ארצות אחרות בחברות הללו.
  2. היתרון היחסי מושך לכאן הון זר משיקולים עסקיים.
  3. את החיבור בין מקורות ההון והאיכות של כוח האדם מספקת תעשיית הון הסיכון שהתפתחה בארץ. היא זו שמחפשת פרוייקטים להשקיע בהם.
כל אלו פעלו בצורה טובה להניע את תהליך הצמיחה הבריא שהיה ואת זה שהחל בסוף השנה שעברה. הישענות על מענקים ותמיכות עשויה ליצור תלות ולפגוע באיכויות שהזכרנו. בכלל מקובל לחשוב שתמיכה ומענקים מועילים לחברות צעירות, סטארט-אפים, בשלבים מוקדמים לפני שיש מוצר לשיווק. גורם מסייע נוסף תהיה השוואת שיעורי המס עם אלו בארצות המתחרות. זהו חלק מהתשתית העסקית – כמו כביש ושרותים עסקיים.

מעבר לכך סיוע ותמיכות מועילים רק במקרים כאשר יש כשל שוק וזה לא המקרה של תעשית ההי-טק. ממילא כפי שאומר אלי איילון, מנכ''ל DSPG, תמיכות (תקציבי המדען) לא הופכים מחקר ופיתוח יותר כדאי. כל מה שתקציבים כאלו עושים זה עזרה בהורדת חשבון ההוצאות (כספי המדען מושחתים). מה שעושה את היתרון היחסי בעל משמעות כלכלית הם איכות ומהירות הפיתוח שיש לנו בארץ.


נפט, מימון מפלגות והתערבות זרה



אחד הגורמים שהשפיעו על הכלכלה העולמית בשנה האחרונה היו העליות והתנודות החדות במחירי הנפט הגולמי (הצגה גרפית). מתחילת השנה ועד סוף אוקטובר עלו המחירים ביותר מ-‏50%, ומאז הם כבר ירדו בכ-‏30%. העליה החדה במחירי הנפט הגולמי והתנודתיות הגבוהה נבעו מגידול בביקושים ומספר בעיות במשקים שמספקים את הנפט הגולמי לעולם (על נפט וצמיחה). בין הבעיות שהשפיעו על מחירי הנפט בצורה די עקבית במהלך השנה היה המאבק בין בעלי חברת יוקוס הרוסית, לבין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

שלטונות רוסיה עצרו מיכאיל חודרוקובסקי מנכ''ל יוקוס (לשעבר) שמפיקה יותר מ-‏50% מהנפט שמופק ברוסיה. הנימוק הרשמי הוא מרמה חשבונאית ושחיתות. החוב של החברה לשלטונות המס עומד כעת על 27.8 מיליארד דולר ולכן הוצא מכרז למכירת החברה הבת, יוגנסקנפטאגז, מפיקת הנפט העיקרית של יוקוס כדי לגבות חלק מן החוב. מצד שני, מנהלי יוקוס טוענים שפוטין רוצה להלאים את החברה הבת בגלל שחודרוקובסקי סייע לאופוזיציה במערכת הבחירות האחרונה.

כך או כך המציאות הזאת העמידה בספק את היכולת של יוגנסקנפטאגז לעמוד בהסכמי אספקה בגלל שחשבונות הבנק של יוקוס עוקלו. מנהלי יוקוס התחכמו ופנו לבית משפט אמריקני בטקסס שיכריז על החברה כפושטת רגל ויתן צו מניעה למנוע את ביצוע המכרז. בשלב זה קיבל בית המשפט האמריקאי את בקשת החברה באופן זמני. כל זה למרות שלחברה אין בעצם פעילות בארה''ב ולכן אין הפסיקה מחייבת את הרוסים כמו שהם הודיעו.

מצד שני, פסק הדין חסם, כנראה, את היכולת של המועמדת העיקרית לרכישת יוגנסקנפטאגז, גזפרום הממשלתית. הסיבה היא שקבוצת הבנקים הבינלאומית שאמורה היתה לתת לה הלוואה בסכום המתאים לא תצטרף לתהליך בגלל העובדה שיש לנם פעילות נרחבת בארה''ב (Judge Blocks Auction).

אז במהלך השנה האחרונה המאבק בין הממשלה הרוסית ויוקוס עלה לכולנו במחירי נפט גבוהים ותנודתיות גבוהה. רק השבוע קפצו המחירים בכ-‏10% בגלל פסק הדין בטקסס. בנוסף יש כאן מקרה מעניין של ניסיון התערבות של בית משפט אמריקאי בעסקי חברה שאין לה פעילות בארה''ב. יוצא שארה''ב מתערבת בענייני הכלכלה הרוסית בצורה בוטה. מעניין מה היו אומרים האמריקאים אם בית משפט ברוסיה היה דן בכלל בענייני חברה אמריקאית?

התשובה הרוסית לא אחרה לבוא. נכון ליום א' (19.12.2004) המועד לביצוע המכירה, העיתונות דיווחה שהמכירה בוצעה. היא בוצעה למרות שבית המשפט האמריקאי חזר על פסיקתו במהלך השבת (יוגנסקנפטגז נמכרה).


סוף דבר

שיפור ההון האנושי והפיזי (מכונה וכו') תלוי מאד במהות זכויות הקניין. זכות הקניין היא מנוע לעידוד הפיתוח של הנכס (שבבעלותך) כדי לייצר עושר ורווחים היא יסוד חשוב במהות של תחרות חופשית. אפשר להגדיר זכויות קניין על פי השליטה בנכס, היכולת להפיק תועלת ממנו, למכור אותו ולקנות אותו וגם למנוע מאחרים להשתמש בו או להנות מפירותיו. אי בהירות ביחס לאחד ממאפיינים אלו פוגע ביעילותם של תהליכים כמו תחרות חופשית.

תיארנו כאן שני תהליכים. האחד הוא הדיון בבג''ץ על מהות זכויות הקניין של הקק''ל. בסיפור הזה עומדות יכולת השליטה והמניעה למבחן המשפטי בגלל ניגוד עם זכויות האזרח. ברור שהכרעה בעניין הזה היא חשובה כי היא ודאי תגדיר גבולות לזכויות הקניין.

התהליך השני הוא המאבק בין רוסיה ויוקוס על זכויות הקניין. הממשלה הרוסית החליטה לפגוע בזכות הקניין של יוקוס בגלל חוב לרשויות המס. מנהלי החברה הפעילו כל כלי שיכלו כדי למנוע את המכירה לגוף אחר, אפילו בקשה לבית משפט בארה''ב לעצור את התהליך. מכאן שהמאבק הזה העלה גם שאלות של ריבונות על פני השטח – הסמכות לקבוע את המעמד המשפטי של נכסי חברה רוסית (יוגנסקנפטאגז). במקרה הזה המאבק שנמשך כבר יותר משנה גרם בין היתר לתנודות במחירי ועליות חדות במחירי הנפט הגולמי בעולם. אבל המכירה שבוצעה אתמול עשויה להיות אקורד הסיום של יוקוס שהחברה הבת – יוגנסקנפטאגז היא ערך עיקרי שלה.

בחלק השני של המאמר עסקנו בדרישה של ראשי תעשיית ההי-טק למנוע קיצוצים בתקציבי התמיכה. מצד שני, הדגשנו את ההצלחה שהתעשייה הציגה בשנים האחרונות בזכות ניצול יתרונות יחסיים, יוזמה ותחרות חופשית. מסתבר שגם החברות שהצלחתן נובעת מתחרות חופשית מחפשות את התמיכות של אמא מדינה. הצגנו עמדה שהתמיכות לא נחוצות ולא ממש יגדילו את תקציבי המו''פ של החברות, אלא אם הן בתחילת הדרך.





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


זכות הקניין והזכות לנפט
דבֵק בצדק (יום שלישי, 21/12/2004 שעה 23:32) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זכות הקניין תוקרב למען זכויות אזרח
===================================
ככל שאני מכיר את הנושא ויצא לי להכירו בעבר, כלל אין שאלה של זכות (קניין) כנגד זכות אחרת (אזרח). מנהל מקרקעי ישראל קנה שטחים בארץ ישראל (ד''א, גם בארץ ישראל המזרחית - ממרחבי מואב ועד בואך הגלעדה והבשן) בכספי תרומות של יהודים בעבוד ההתיישבות היהודית. כיום מחזיקה הקק''ל בערך כ-‏20% משטחי ישראל, כאשר הערבים מחזיקים כ-‏13% והיתר היא אדמה בבעלות המדינה.

אדמות הקק''ל אם כן הן אדמות שבבעלות ארגון ואלו שתרמו לו במהלך השנים, ומכאן שהיא אדמה עם בעלות לכאורה פרטית (של הרבה פרטים) שיכולים להקצות אותה לבניה ע''פ חוק ותוכניות מתאר. אין הארגון מחוייב לתת לאף אחד משיטחו ללא הסכמת הכלל.

כשם שלערבים ישנן אדמות שבהן הם גרים ומפתחים את ישוביהם (ובהרבה מקרים מחוץ לכל תוכנית חוקית ומאושרת, ואף הם פולשים לשטחי מדינה ולשטחי קק''ל) ויהודים לא יכולים לשבת באדמות ערבים, כדרכם של הערבים (זולת מספר הפקעות שהמדינה הפקיעה לצורכי פריסת הצבא, כשם שהפקיעה גם משטחי קק''ל והקצתה משטחי המדינה), הרי המצב הקיים הוא סביר וחוקי.

כל נסיון לקרוע את האדמות מבעליהם, שלא למטרות ביטחוניות, אינה חוקית.

תקציבי המדען הראשי
====================

הקיצוץ בתקציב המדען הראשי הוא חיוני, גם מסיבות כלכליות וגם מסיבות ארגוניות. לא אחת בעבר התברר בדיעבר שהמדען הראשי אישר תקציבים לחברה שלא הצדיקה אותם, כאשר מרבית הכספים התגלגלו לכל עניין ורק לא לענייני מחקר ופיתוח. הדרך האחרת, של עידוד השקעות של חברות ואנשים פרטיים, במחקר ופיתוח, הכרה בכסף לצורכי זיכוי מס וכו', יכולים לתת תשואה טובה יותר, בשל המעורבות הגבוהה יותר של התורמים בנשוא תרומתם.

------------------------------------------------------
מחירי הנפט
==============

נדמה לי שאינך יכול לתלות את עליות מחירי הנפט באירוע יוקוס, ואפילו לא שזה היה הגורם העיקרי שהשפיע על המחירים. הסיבות הראשיות היו מצב הנפט העיראק (שבמרבית השנה סופק פחות ממחצית תפוקתו), עלייה חדה בצריכת הנפט בסין, בעיות בהפקת דלק בונצואלה, ניגריה בעקבות מהומות פוליטיות. ירידות המחירים בחודשיים האחרונים היו בעקבות מאמץ חריג, בדירבון אמריקאי, של המפרציות וסעודיה לייצא יותר נפט עד סוף השנה. מדינות אופ''ק מתכוונות להתכנס בקרוב כדי להחליט על הורדה מכוונת ומבוקרת של הפקת הנפט כדי לייצב מבחינתם את המחירים מחדש ברמה מעט יותר גבוהה מאשר היא היום.
_new_ הוספת תגובה



זכות הקניין והזכות לנפט
סתם אחד (יום שלישי, 21/12/2004 שעה 23:43)
בתשובה לדבֵק בצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אחת הטענות של העותרים היא כי קק''ל קיבלה ממדינת ישראל -- ולא קנתה מכספי תורמים -- חלק ניכר מהאדמות שבבעלותה.
_new_ הוספת תגובה



מחירי הנפט
דוד סיון (יום רביעי, 22/12/2004 שעה 7:40)
בתשובה לדבֵק בצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הארועים בפרשת יוקוס בהחלט השפיעו על מחירי הנפט במהלך השנה האחרונה. על יתר הגורמים כתבתי כבר במקום אחר במאמר שנקרא ''על צמיחה ונפט'' (דיון 2444).

אמירה שלך לגבי תנועות המחירים של הנפט במהלך השנה לא נכונה (בקשר ליוקוס), ולא מחדשת בקשר לביקושים מכיוון סין.

כאשר היכולת להגדיל את כמויות הנפט המופקות ומסופקות היא מאד מוגבלת (במיוחד בארצות אופ''ק) כל שינוי קטן משפיע על המחירים. אם לוקחים בחשבון שיוקוס סיפקה, עד לפני שבוע, כשני אחוז מהאספקה היומית הרי ברור שהתנהלותה והחששות של השוק בהקשר הזה השפיעו על מחירי הנפט הגולמי בצורה מובהקת.
_new_ הוספת תגובה



יוקוס השפיע פחות מאשר פוטין הושפע מהמצב
דבֵק בצדק (יום חמישי, 23/12/2004 שעה 1:56)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מחירי הנפט טיפסו מ-‏24 דולר לחבית ב-‏2002 אל פסגות חדשות שבין 44-55 דולר ב-‏2004 בעיקר בשל עליית הביקושים החריפה בסין, הודו ובארה''ב. ב-‏2002 סין השתמשה ב-‏5 מיליון חביות נפט ליום לעומת השנה ב-‏6.2 מיליון חביות ליום, עליה מדהימה וחריגה של 24%. גם בהודו היתה צמיחה חריפה בכמות השימוש בנפט. ארה''ב צורכת היום וסעודיה מיצאת היום 10 מיליון חביות ביום. צריכת הנפט העולמית כיום היא 80 מיליון חביות ליום (לעומת 60 מיליון חביות ליום ב-‏1980). הערכה מדברת על כך שבעוד 20 שנים צריכת הדלק היומית העולמית תעמוד על 112 מיליון חביות.

תהליך התייקרות הנפט היה תהליך קבוע וישר עוד לפני משבר יוקוס, מכאן שהשפעת המשבר הזה על המחירים לא היתה גדולה במיוחד, גם לא בהשוואה למשברים דומים במדינות אחרות, במהלך 2004. משבר יוקוס דווקא אילץ את המדינות מיצאות הנפט לעשות את המאמץ להגביר את התפוקה היומית ולהוריד במחירים, כמו שהן עשו לפני יותר מחודש. עיקרו של משבר הנפט האחרון מצביע על ההבנה ההולכת ומסתמנת שאנחנו מגיעים לקראת משבר דלק עולמי בשל הצטמצמות רזרבות הנפט באופן חריג. תחזית חברת PFC energy מדברת על כך שכבר בעשור הבא יורגש מחסור בדלק ומחיריו יעלו עוד. http://www.pfcenergy.com/

ולכן מדינות מפיקות הנפט משחקות עם מחירו בשאיפה להטותו כלפי מעלה, משום הבנתן כי הקופה הולכת ומתרוקנת ומשום שכולן בעצם נמצאות כיום במצב כלכלי פנימי בעייתי המשתקף גם ברזרבות ההון המצטמצמות שלהן. במצב זה רק בעתיד עשוי מעמדה של רוסיה כיצואנית נפט מרכזית לקבל את מקומו הנכון, אבל כמובן זה מותנה ביכולתה הארגונית להפיק נפט באופן מסודר וכלכלי.
_new_ הוספת תגובה



פרשת יוקוס כן השפיעה על מחירי הנפט
דוד סיון (יום חמישי, 23/12/2004 שעה 9:10)
בתשובה לדבֵק בצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה חוזר על הסיפור על הביקושים שהוא ידוע והוזכר במאמר הקודם שלי. אבל הוא לא משנה למהות הטענה שלי שקשורה בפרשת יוקוס: תנודות במחירי הנפט בשוק.

ההסבר הוא יחסית פשוט.
צריכת הנפט היומית בעולם היא כ-‏82.5 מיליון חביות נפט גולמי. זה שונה מהמספר שהצגת,80, וההבדל הוא משמעותי בגלל המציאות בשוק הנפט. עודף היצע (על ביקוש) קטן מאד של בערך 1%. כך שכל תקלה (פיצוץ, שביתה, וחשש שיכולת ההפקה תפגע) משפיעה על התנהגות המחירים היומית.

יוקוס עד לפני המכירה הפיקה 1.7 מיליון (כ-‏2.1% מהצריכה היומית שזה יותר מעודף ההיצע). זאת היתה המציאות במהלך השנה שעוברת. במקרה כזה כאשר יש חשש ליכולת ההפקה של 2% מהצריכה זה חייב להשפיע על המחירים. כך גם קרה עם השביתות שהיו בניגריה שמייצרת 2.5 מיליון חביות, ועם החבלות בעירק. עד היום לא טענתי מעבר לכך.

למרות הכל התנודות של השנה החולפת לא פגעו בפעילות הכלכלית כפי שהיה בשנות ה-‏70 ותחילת שנות ה-‏80. בשער החליפין הנוכחי של הדולר, כדי להשתוות למחירים של המשבר הקודם מחירי הנפט הגולמי צריכים להכפיל את עצמם.

הנפט של אופ''ק הוא לא מהסוג היותר מבוקש והם גם לא ממש
_new_ הוספת תגובה



בכל זאת
אפריימק'ה (יום חמישי, 23/12/2004 שעה 9:29)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נראה לי שיוקוס היא סימפטום ולא סיבה ממשית יותר מכל המשברים הנוספים האחרים שהזכרתם. גם חלקה היחסי של רוסיה בשוק הנפט אינו מהווה גורם שישפיע על הכפלת מחירי הנפט בטווח של שנתיים, אלא רק באחוזון קטן במחירו של הנפט, כמו כל משבר מקומי אחר בשוק יצרניות הנפט. ההמלצה לראות את ההתייקרות הדרסטית והקבועה במחירי הנפט כחלק ממדיניות שיטתית של יצרניות הנפט היא הנכונה והאמיתית, ולא לראותן באפיזודות חולפות מבחינה היסטורית. צריך להבין שהמחירים הגבוהים יחסית של הנפט הם קול קורא לקראת משבר אנרגיה שיגיע בעוד 30-50 שנה והוא נרשם כבר היום בטאבו. המשבר יגיע וזה יפגע בכולם, כולל ביצרניות הנפט, אם לא נשכיל להיערך נכון במקורות אנרגיה חליפיים.
_new_ הוספת תגובה



יוקוס ורוסיה בשוק הנפט
דוד סיון (יום שישי, 24/12/2004 שעה 11:24)
בתשובה לאפריימק'ה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יוקוס לפני שפורקה בפועל ייצרה כ-‏20% מתפוקת הנפט של רוסיה שבעצמה מייצרת כ-‏12% מהתפוקה העולמית (מקום שני אחרי סעודיה). אם בעיניך זה גורם שאינו חשוב בהתנהגות המחירים בטווח הקצר אז כנראה שאינך מבין את הנושא או שאינך עוקב אחרי המתרחש.

נכון לרגע זה (ולשנה האחרונה) כל שינוי של אחוז באספקה או בצפי גורם לשינוי משמעותי במחירים מיום ליום.
_new_ הוספת תגובה



לא מדויק מר סיוון
רמי נוי (יום רביעי, 22/12/2004 שעה 0:11) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר מדובר בחברות גדולות , כגון אינטל , מוטורולה ואחרות, ישנה תחרות פנימית על המקום בו יבוצע הפיתוח.

מדינות אחרות, כגון אירלנד , סין , ואפילו מדינות בארצות הברית נותנות תמיכות ניכרות לפיתוח.

ללא תמיכת המדען, הפיתוחים לא יבוצעו בארץ.

מבחינה כלכלית זה משתלם , שכן פיתוחים שמצליחים משלמים למדינה תמלוגים.

על כל מהנדס שממומן בפיתוח נוספים עובדי ייצור שיווק ומכירות בזמן המכירה
_new_ הוספת תגובה



לא מדויק מר רממי
דוד סיון (יום רביעי, 22/12/2004 שעה 7:17)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפני שאתה מחזיר את ההנמקות של הצועקים קרא בבקשה בעיון מה שאומרים אלי איילון ודב מורן
''כספי המדען מושחתים; הציבור מממן משכורות המהנדסים''(http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...). השניים מנהלי חברות הי-טק גדולות ודאי יודעים מה שהם אומרים.

אלי איילון (קטע לדוגמה): ''המנכ''לים של חברות ההיי-טק הגדולות שמנהלים את מסע יחסי הציבור הזה מוסרים לפקידים מידע חלקי ומוטעה. אני ביררתי קצת מה קורה באירלנד וגיליתי כמה דברים מעניינים: הוצאות המו''פ באירלנד כיום הן כ-‏1.4% עד 2.0% מהתוצר, כאשר היעד של הממשלה הוא להגיע ב-‏2010 ל-‏3% מהתוצר. בשוק האירופי הממוצע כיום הוא כ-‏2%. בישראל, כבר כיום אנחנו ברמה של 4.7%, כלומר היעד של אירלנד, בה כולם מנפנפים כל הזמן, הוא להגיע עד 2010 לרמת הוצאות מו''פ שנמוכה ב-‏30% מהרמה בה אנחנו נמצאים כבר היום''.
.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי