פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הַכְרָעָה דֶּמוֹקְרָטִית
חֲמוֹר כָּחֹל לָבָן / אריה פרלמן (יום חמישי, 13/01/2005 שעה 7:00)


הַכְרָעָה דֶּמוֹקְרָטִית


אריה פרלמן




הַדָּבָר עוֹד לֹא יָצָא אֶל הַתִּקְשֹׁרֶת- אֲבָל בְּקָרוֹב, יֵשׁ לְהָנִיחַ, יִתְפַּרְסֵם הָעִנְיָן בְּכַתָּבוֹת נִרְחָבוֹת, תְּחִלָּה בְּבִטְאוֹן חֵיל הָאֲוִיר, לְאַחַר מִכֵּן בְּכִתְבֵי-עֵת שֶׁל יוֹדְעֵי-דָּבָר - וּלְבַסּוֹף בְּמוּסְפֵי סוֹף הַשָּׁבוּעַ שֶׁל הָעִתּוֹנִים הַגְּדוֹלִים.

מְדֻבָּר עַל הַצְּפִיפוּת הַבִּלְתִּי-נִסְבֶּלֶת שֶׁנּוֹצְרָה לָאַחֲרוֹנָה בַּתַּחְבּוּרָה הָאֲוִירִית בִּשְׁמֵי הָאָרֶץ - עַד כְּדֵי סִכּוּן נִכָּר לַמְּטוֹסִים הַצְּבָאִיִּים וְהָאֶזְרָחִיִּים.

לֹא. אֵינֶנִּי מְדַבֵּר עַל הַשִּׁדּוּרִים הַפִּירָטִיִּים, וְגַם לֹא עַל נְדִידָה חֲרִיגָה שֶׁל צִפּוֹרִים. הַכַּוָּנָה הִיא לְגִלְגּוּל הָעֵינַיִם הַשָּׁמַיְמָה - לֹא בִּידֵי חֲסִידוֹת - כִּי אִם בִּידֵי חֲסִידִים, חֲסִידִים קַנָּאִים שֶׁל הַדֶּמוֹקְרַטְיָה.

מֵרֹב עֵינַיִם הַמִּתְגַּלְגְּלוֹת אֶל-עָל - יְכֹלֶת הַתִּמְרוּן שֶׁל בַּחוּרֵינוּ הַמְּצֻיָּנִים נִפְגְּעָה קָשׁוֹת, וְאִם הַמַּצָּב יִמָּשֵׁךְ כָּךְ לֹא תִּהְיֶה בְּרֵרָה אֶלָּא לְהַעֲבִיר אֶת הָאִמּוּנִים וְהַטִּיסוֹת לֶחָלָל, לַיָּם אוֹ לְטוּרְקִיָּה.

וּמְגַלְגְּלֵי עֵינַיִם עַל שׁוּם מַה? עַל שׁוּם שֶׁהֶחְמִיצוּ פְּנֵיהֶם לְנֹכַח תְּעוּזָתָם הַמְּחֻצֶּפֶת שֶׁל הַמִּתְנַחֲלִים וְתוֹמְכֵיהֶם - לְהַבִּיעַ הִתְנַגְּדוּת לַעֲקִירַת יְהוּדִים מִבָּתֵּיהֶם בִּרְצוּעַת עַזָּה וּצְפוֹן הַשּׁוֹמְרוֹן - אַךְ וְרַק עֵקֶב הֱיוֹתָם יְהוּדִים.

וְהֵם אוֹמְרִים לָנוּ - בְּהִתַּמְּמוּתָם כִּי רַבָּה - שֶׁמְּדֻבָּר ב''הַכְרָעָה דֶּמוֹקְרָטִית'', שֶׁהִתְקַבְּלָה ''עַל יְדֵי מֶמְשָׁלָה לֶגִיטִימִית'', ''כַּחֹק'', ב''הַצְבָּעָה בַּכְּנֶסֶת'' וּשְׁאָר דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין.

אֶלָּא שֶׁלְּמַרְבֵּה הַצַּעַר - כָּל הַדִּבּוּרִים הַלָּלוּ אֵינָם אֶלָּא עוּרְבָא-פָּרַח. זֹאת מֵהַסִּבָּה הַפְּשׁוּטָה - שֶׁכָּל הַהֲלִיכִים הַחֲבִיבִים לְעֵיל בְּנוּיִים עַל אַדְנֵי הוֹנָאָה וּרְמִיָּה, וְלַמְרוֹת שֶׁאֵינֶנִּי מְהַנְדֵּס: דָּבָר אֶחָד אֲנִי יוֹדֵעַ בְּוַדָּאוּת: בִּנְיָן שֶׁנִּבְנֶה הַיְשֵׁר מֵהַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה - גַּם אִם הַקּוֹמוֹת הַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית מְפֹאָרוֹת וּמְתֻכְנָנוֹת לְתִפְאֶרֶת - אֵין לוֹ זְכוּת קִיּוּם.

כַּזָּכוּר - הַצִּבּוּר הִכְרִיעַ בְּצוּרָה חַדָּה וּבְרוּרָה בֵּין שְׁתֵּי גִּישׁוֹת: גִּישָׁתוֹ שֶׁל עַמְרָם מִצְנָע מַנְהִיג מִפְלֶגֶת הָעֲבוֹדָה, שֶׁגָּרַס נְסִיגָה חַד-צְדָדִית מֵרְצוּעַת עַזָּה (לְפָחוֹת), לְבֵין גִּישָׁתוֹ שֶׁל אֲרִיאֵל שָׁרוֹן מַנְהִיג הַלִּכּוּד - שֶׁגָּרַס הִתְנַגְּדוּת מֻחְלֶטֶת לִנְסִיגָה חַד-צְדָדִית, עַד כְּדֵי הַשְׁוָאַת נְצָרִים לְתֵל-אָבִיב, וּכְפָר-דָּרוֹם לִכְפָר סָבָא.

וְהִנֵּה בֹּקֶר בָּהִיר אֶחָד קָמִים אֶזְרְחֵי יִשְׂרָאֵל וּמְגַלִּים שֶׁאֲרִיאֵל שָׁרוֹן צִמֵּחַ זָקָן וְגִדֵּל מִשְׁקָפַיִם, וְגִלָּה לְפֶתַע שֶׁהוּא כִּהֵן בַּעֲבָרוֹ שָׁנִים רַבּוֹת כְּרֹאשׁ עִירִיַּת חֵיפָה...

לְפֶתַע הַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּוִתּוּר חַד-צְדָדִי לַטֶּרוֹר פָּגָה; נֶעֱלַם הָעֵרֶךְ הַמּוּסָרִי שֶׁל חִדּוּשׁ הִתְיַשְּׁבוּתֵנוּ בִּכְפָר-דָּרוֹם, וְנָגוֹזָה הַחֲשִׁיבוּת הָאַסְטְרָטֶגִית הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל נְצָרִים.

אָז אוֹמְרִים לָנוּ - אָמְנָם נָכוֹן; רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה הָפַךְ אֶת חֲבַרְבּוּרוֹתָיו, אֲבָל עַל כָּךְ הֲרֵי נִתַּן לְהַעֲנִישׁ עַל-יְדֵי הֲדָחָתוֹ בִּבְחִירוֹת, זֶהוּ עִנְיָן צִבּוּרִי-פּוֹלִיטִי, וְלֹא מִשְׁפָּטִי.

אֱמֶת. אֲבָל עַד שֶׁיֵּעָנֵשׁ בִּבְחִירוֹת - הוּא עָלוּל לְבַצֵּעַ צְעָדִים בִּלְתִּי-הֲפִיכִים, וּכְפִי שֶׁלָּמַדְנוּ בְּיַלְדוּתֵנוּ אֵין טָעַם לִסְגֹּר חָזָק-חָזָק אֶת הַכְּלוּב לְאַחַר שֶׁהַצִּפּוֹרִים הִתְעוֹפְפוּ לָהֶן.

וְעוֹד אוֹמְרִים לָנוּ - שֶׁרֹאשׁ מֶמְשָׁלָה אֵינֶנּוּ יָכוֹל לִפְנוֹת שׁוּב וָשׁוֹב לַצִּבּוּר בְּכָל פַּעַם ש''הִשְׁתַּנּוּ הַנְּסִבּוֹת'', וְנוֹצַר צֹרֶךְ לְהַתְאִים עַצְמֵנוּ ל''הִתְפַּתְּחֻיּוֹת בַּשֶּׁטַח'', וְכֵן הָלְאָה.

לֹא מְדֻיָּק. רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה אֵינֶנּוּ רַק ''יָכוֹל'' לִפְנוֹת לַצִּבּוּר - הוּא ''חַיָּב'' לִפְנוֹת לַצִּבּוּר. כֻּלָּנוּ עָבַרְנוּ אֶת כִּתָּה ג', וּכְבָר קָשֶׁה לַעֲבֹד עָלֵינוּ בָּעֵינַיִם: לֹא חָל שׁוּם שִׁנּוּי מַהוּתִי בְּאַף נְסִבָּה - תָּכְנִית הַהִתְנַתְּקוּת הִיא יָזְמָה טְהוֹרָה שֶׁל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה וּסְבִיבָתוֹ הַקְּרוֹבָה.

וּבְכֵן... אוֹמְרִים לָנוּ צַדִּיקֵי הַדֶּמוֹקְרַטְיָה - אוּלַי יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בְּכָךְ. אֲבָל אַל דְּאָגָה: יֶשְׁנָהּ כְּנֶסֶת, שֶׁהִיא נְצִיגַת הַצִּבּוּר, הַמּוֹסָד הַמְּחוֹקֵק, מְשׁוֹשׁ רָאשֵׁינוּ - וְהִיא אִשְּׁרָה/תְּאַשֵּׁר אֶת צְעָדָיו הַחֲדָשִׁים שֶׁל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה - וּבָא לַדֶּמוֹקְרַטְיָה גּוֹאֵל.

אֶלָּא שֶׁיֵּצֶר לֵב הָחַ''כִּים רַע מִנְּעוּרָיו - וּנְטִיָּתָם הַטִּבְעִית הִיא לְאַשֵּׁר כָּל דָּבָר - וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֵאָלְצוּ לְהִתְמוֹדֵד שׁוּב בִּבְחִירוֹת. הֵם יְשַׁמְּשׁוּ חוֹתֶמֶת לְהוֹנָאַת הַבּוֹחֵר, לְדוֹרְסָנוּת הָרֹב, לִשְׁלִילַת זְכֻיּוֹת אֶזְרָח, לְתַעֲלוּלֵי זִיג-זַג וּלְמוֹפָעִי הַצִּינִיּוּת הַשְּׁקוּפִים בְּיוֹתֵר; הֵם יַצְבִּיעוּ בְּעַד יִבּוּשׁ הַיָּם הַתִּיכוֹן וּבְעַד 26 שָׁעוֹת בִּימָמָה; נֶגֶד זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ וּבְעַד סִפּוּחַ מַאֲדִים - כָּל עוֹד כִּסְּאָם לֹא נָתוּן בְּסַכָּנָה.

הַלִּכּוּד קִבֵּל אֶת הַשִּׁלְטוֹן - וּבְצֶדֶק - מִכֵּיוָן שֶׁהִצִּיג מְדִינִיּוּת שְׁפוּיָה יוֹתֵר (הַכֹּל יַחֲסִי כַּמּוּבָן...) מִזּוֹ שֶׁל מִפְלֶגֶת הָעֲבוֹדָה.

הוּא קִבֵּל אֶת הַשִּׁלְטוֹן, אַךְ וְרַק עַל-סְמַךְ הִתְחַיְּבֻיוֹתָיו. אָסוּר לוֹ לַהֲפֹךְ אֶת הַקַּבָּלָה הַזֹּאת לְקַבָּלַת דָּבָר בְּמִרְמָה.





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


ההוכחה והשאלה
דוד סיון (יום חמישי, 13/01/2005 שעה 8:00) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. המאמר שלך הוא הוכחה שאפשר להגיד דברים חריפים
עם הומור ושפה מכובדת. יתכן וצריך לחייב את משתמשי
השפה האלימה לקרוא את המאמר הזה.

2. אתה אומר: ''תָּכְנִית הַהִתְנַתְּקוּת הִיא יָזְמָה טְהוֹרָה שֶׁל
רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה וּסְבִיבָתוֹ הַקְּרוֹבָה''.

האם גם תוכל להסביר את הרציונל של ''היוזם''?
_new_ הוספת תגובה



ההוכחה והשאלה
אליצור סגל (יום חמישי, 13/01/2005 שעה 10:28)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
צבי הנדל סיפר בכמה כלי תקשורת ששרון אמר בפגישה פנימית - מה אני אוריש לילדים שלי? שני תאים בכלא?!
זה כל הרציונאל שעובדה שעבד - התיקים נגדו ונגד בניו נסגרו ועכשיו הם יכולים לעשות את המליונים מחוץ לכלא.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



אליצור, אני מכיר את הטענה הזאת
דוד סיון (יום חמישי, 13/01/2005 שעה 13:27)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היא גם לא מקובלת עלי בתור תשובה לשאלה שלי.

בהקשר הזה אני בכלל לא בטוח שצבי הנדל יודע את האמת.
ההדגשה שלי היא על יודע..!!!
_new_ הוספת תגובה



צבי הנדל צודק בהחלט
מזרחי (יום חמישי, 13/01/2005 שעה 17:57)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה גם נאמר ונכתב בעיתוני שמאל בתחילת התהליך כשעוד השמאל לא האמין לכוונת שרון. מאוחר יותר, לאחר שהעניין נקלט, עובד והובן במוחות השמאלנים הם התחילו לפאר ולשבח את שרון, כאילו גדלו ביחד באותה מחלקה במפלגה. הפוליטיקה מעוורת את חוש הצדק של השוחים במדמנתה.
_new_ הוספת תגובה



הָרַצְיוֹנָל שֶׁל הַיּוֹזֵם
אריה פרלמן (יום שישי, 14/01/2005 שעה 21:09)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גַּם אִם נַצְלִיחַ לְהָבִין לַאֲשׁוּרוֹ וּבִמְלוֹאוֹ - אֵי-פַּעַם - אֶת הָרַצְיוֹנָל שֶׁל הַיּוֹזֵם, לֹא נִתְקַדֵּם הַרְבֵּה.
מַה שֶׁחָשׁוּב לָדַעַת הוּא, שֶׁהָרַצְיוֹנָל בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן אֵינֶנּוּ אוֹבְּיֶקְטִיבִי, אֵינֶנּוּ מְחֻיָּב הַמְּצִיאוּת, אֶלָּא סוּבְּיֶקְטִיבִי בִּלְבַד. כְּלוֹמַר, לֹא לַחַץ אָמֶרִיקָנִי, לֹא לַחַץ דֶּמוֹגְרָפִי, לֹא טִעוּנֵי בִּטָּחוֹן, לֹא הֶכְרֵחַ פִּתְאוֹמִי בְּשָׁלוֹם, וְאַף לֹא ''זִרְמֵי הַהִיסְטוֹרְיָה'' הַבִּלְתִּי נִתָּנִים לִשְׁלִיטָה.

וְזֶהוּ שֹׁרֶשׁ הָרַע שֶׁבַּיָּזְמָה הַזֹּאת.
_new_ הוספת תגובה



הערות
דוד סיון (שבת, 15/01/2005 שעה 7:12)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרציונל חשוב להבנת המציאות.
גם אם הוכחת שהרציונל הוא לא אובייקטיבי עדין לא הוכחת את יתר הלאווים שלך.

לגבי הנושא הדמוגרפי אני מציע לך לקרוא מאמר של ארנון סופר (גיליון 5 (100), תשרי תשס''ה, ספטמבר 2004), ''מה קרה לעיתון ''הארץ''?'' (http://nativ.cc/100/sofer.htm) אם עוד לא קראת. ראיתי גם מאמר שלו שנכתב בתגובה למאמר של עזרה זהר בגיליון נובמבר של נתיב (לא מצאתי קישור).

בכל מקרה הוא טוען שיש לנו בעיה דמוגרפית והיא תחריף ותסכן את קיומנו כאן.
_new_ הוספת תגובה



עוֹד עַל הָרַצְיוֹנָל
אריה פרלמן (שבת, 15/01/2005 שעה 11:09)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הָרַצְיוֹנָל שֶׁל שָׁרוֹן יָכוֹל לִהְיוֹת גִּישָׁה יְהוּדִית טִיפּוּסִית שֶׁל רִצּוּי הַפָּרִיץ; הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת נִסָּיוֹן לְהַחְנִיף לְמַעֲרֶכֶת אֲכִיפַת הַחֹק עַל-מְנַת שֶׁתָּקֵל עָלָיו וְעַל בָּנָיו; יִתָּכֵן שֶׁמְּדֻבָּר בְּחִשּׁוּב פּוֹלִיטִי - הִשָּׁעֲנוּת עַל הַשְּׂמֹאל כְּדֵי לִשְׂרֹד בַּשִּׁלְטוֹן; אוּלַי זֶהוּ שִׁגְעוֹן-גַּדְלוּת שֶׁל זָקֵן שֶׁתָּם זְמַנּוֹ, וְהוּא רוֹצֶה ''לְהֵרָשֵׁם בַּהִיסְטוֹרְיָה'' כְּמַלְאָךְ-הַשָּׁלוֹם. וְאוּלַי זוֹ רַק עֲיֵפוּת וְקֵהוּת-חוּשִׁים.

וְלֹא אֶתְפַּלֵּא אִם מְדֻבָּר בְּצֵרוּף כָּזֶה אוֹ אַחֵר שֶׁל כָּל הַהֶסְבֵּרִים - אוֹ כֻּלָּם יַחַד.

אֲבָל גַּם אִם נִוָּכַח בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים - שֶׁהָרַצְיוֹנָל הוּא, נַנִּיחַ, 30% פַּחַד מֵחֲקִירוֹת; 30% עֲיֵפוּת ו - 40% רָצוֹן לְרַצּוֹת אֶת הַשְּׂמֹאל.

נַנִּיחַ שֶׁחָקַרְנוּ וְדָרַשְׁנוּ הֵיטֵב - וְכָךְ מָצָאנוּ. וְנַנִּיחַ שֶׁמָּצָאנוּ אֵיזֶה מִנּוּן אַחֵר, וְיֵשׁ בְּיָדֵינוּ חֲתִימָתוֹ שֶׁל שָׁרוֹן עִם חוֹתֶמֶת נוֹטַרְיוֹן וּשְׁנֵי עֵדִים נֶאֱמָנִים.

אָז מַה?

לְאָן זֶה מוֹבִיל אוֹתָנוּ - מִלְּבַד לְמָבוֹי סָתוּם?

בַּמִּקְרֶה הַזֶּה לְפָחוֹת - אֵין טַעַם לִבְדֹּק בַּצִּיצִיּוֹת - אֶלָּא לִבְדֹּק הַאִם הַדָּבָר הוּא טוֹב אוֹ רַע. וְכָל הַתֵּרוּצִים הַתְּפֵלִים בִּזְכוּת הַהִתְנַתְּקוּת נוֹפְלִים כְּמִגְדָּל קְלָפִים עוֹד בְּטֶרֶם קָמוּ.

הִנֵּה הֵבֵאתָ כְּדֻגְמָא אֶת הָעִנְיָן הַדֶּמוֹגְרָפִי. עוֹד לֹא הִסְפַּקְתִּי לִקְרֹא אֶת מַאֲמָרוֹ שֶׁל עֶזְרָה זֹהַר, אַךְ כְּבָר ב''מַקּוֹר רִאשׁוֹן'' הַשָּׁבוּעַ הוֹפִיעוּ )בְּמַאֲמָרָהּ שֶׁל קָרוֹלַיין גְלִיק( נְתוּנֵי מֶחְקָר שֶׁמַּפְחִיתִים בְּמִילְיוֹן וָחֵצִי אֶת סְטָטִיסְטִיקַת הַהַפְחָדוֹת שֶׁל הַפָּלֶשְׂתִּינָאִים וּלְהַבְדִּיל הַיִּשְׂרְאֵלִים.

אַךְ גַּם אִם נַנִּיחַ שֶׁבִּרְצוּעַת עַזָּה יֵשׁ 10 מִילְיוֹן עַרְבִים.

וּמַה בְּכָךְ?

הֲרֵי מִזֶּה עֶשֶׂר שָׁנִים שׁוֹלֶטֶת עֲלֵיהֶם הָרָשׁוּת הַפָּלֶשְׂתִּינָאִית; הֵם אֵינָם אֶזְרְחֵי יִשְׂרָאֵל וְאֵינָם מַצְבִּיעִים לַכְּנֶסֶת, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁגַּם 70 מִילְיוֹן עַרְבִיֵּי מִצְרַיִם אֵינָם מַצְבִּיעִים לַכְּנֶסֶת. לְפִיכָךְ הַטִּעוּן הַדֶּמוֹגְרָפִי הוּא לֹא רַק מְשֻׁלָּל כָּל יְסוֹד - הוּא עוֹמֵד - בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה - עַל גְּבוּל הַתִּמְהוֹנִי.

נַנִּיחַ לְצֹרֶךְ הַדִּיּוּן, שֶׁאֵין דַּי בְּכָךְ שֶׁעַרְבִיֵּי עַזָּה אֵינָם מַצְבִּיעִים לַכְּנֶסֶת, וּבִרְצוֹנֵנוּ ''לֹא לִרְאוֹת אֶת הַפַּרְצוּף שֶׁלָּהֶם לַחֲלוּטִין''. אָז לְצֹרֶךְ הַדִּיּוּן בִּלְבַד וְאַךְ וְרַק לְמַעֲנוֹ - הָבָה נְאַפְשֵׁר לָהֶם לְהָקִים בְּשִׁטְחָם ''מְדִינָה פָּלֶשְׂתִּינָאִית'', שֶׁכֵּן אֵינֶנּוּ רוֹצִים לִהְיוֹת אַחֲרָאִים לְגוֹרָלָם.

אַךְ מַה עִנְיָן גּוּשׁ קָטִיף וְיִשּׁוּבֵי צְפוֹן רְצוּעַת עַזָּה לְכָךְ?

יִשּׁוּבֵי צְפוֹן רְצוּעַת עַזָּה מְחֻבָּרִים לִדְרוֹם רְצוּעַת הַחוֹף הַדְּרוֹמִית בְּרֶצֶף גֵּאוֹגְרָפִי וְדֶמוֹגְרָפִי, וְהַדָּבָר דּוֹמֶה, אִם כִּי לֹא זֵהֶה, לְגַבֵּי יִשּׁוּבֵי גּוּשׁ קָטִיף.

אִם כָּךְ, מִבְּחִינַת ה''רַצְיוֹנָל'' שֶׁל שָׁרוֹן - כָּל מַה שֶׁנּוֹתַר הוּא הַהַצְדָּקָה )לְצֹרֶךְ הַדִּיּוּן הַזֶּה בִּלְבַד, חָשׁוּב לְהַדְגִּישׁ( לִנְסִיגָה מִכְּפָר דָּרוֹם וּנְצָרִים.

וְכָל שְׁאָר דִּבְרֵי הָאִוֶּלֶת הַלֹּא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר הֶעָקֹם לְבַּרְבַּרָה טוּכְמַן, וּבִשְׁאָר רְשׁוּמוֹת תּוֹלְדוֹת מְשׁוּגוֹת אֱנוֹשׁ.
_new_ הוספת תגובה



צר לי כי אינך יורד לסוף דעתי
דוד סיון (שבת, 15/01/2005 שעה 11:53)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לך אין כנראה בעיה בקשר לרציונל משום שיש בידך תשובה שמספקת אותך גם מבלי לרדת לסוף דעתו של שרון היוזם (אם אכן טענתך נכונה). אבל אני נמצא במצב אחר כי בשביל להחליט על עמדתי (אם היא בכלל חשובה למישהו) לא מספיק לי לדעת את הרציונל של התומכים והמתנגדים. אני צריך לדעת את נימוקי היזם שמבחינתי הוא ראש הממשלה שרון.

פרופסור ארנון סופר, שהוא לא שמאלן, הוא גיאוגרף עתיר נסיון וגם מכיר את השטח טוב. את זה קל לראות כאשר קוראים את המאמר שלו בנתיב (http://nativ.cc/100/sofer.htm). נדמה לי שהטיעון שלו מבוסס גם על הערכה שלחץ דמוגרפי יוצר סיכון ביטחוני. אני מניח שצפיפות מעל רמה מסויימת וחוסר יכולת לשנות זאת יוצרת מוטיבציה לאלימות.....

אני כמובן מכיר חלק מהכותבים של ''מקור ראשון'' שטוענים שאין בעיה דמוגרפית וגם לא תהיה. מה שבטוח זה שהשפעת הנושא הדמוגרפי לא מתבטא רק בזכויות הצבעה.
_new_ הוספת תגובה



עַל רַצְיוֹנָל וְעַל תֵּרוּצִים
אריה פרלמן (שבת, 15/01/2005 שעה 14:29)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הַמֵּנִיעַ הָאֲמִתִּי שֶׁל שָׁרוֹן - אַחַת הִיא מַה יִהְיֶה - הוּא פָּסוּל. בֵּין אִם מְדֻבָּר בַּעֲיֵפוּת, בֵּין אִם מְדֻבָּר בְּמֶגָלוֹמַנְיָה נֻסָּח ''אֲנִי אָבִיא אֶת הַשָּׁלוֹם עַכְשָׁו וְאֶדְרֹס כָּל מַה שֶׁבַּדֶּרֶךְ''.

לֹא עֶקְרוֹנִי.

כָּל הַמַּסֶּכֶת הַחִיצוֹנִית הִיא אֹסֶף תֵּרוּצִים שֶׁלֹּא עוֹמְדִים בְּמִבְחָן הַבִּקֹּרֶת הַפְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר.

נָכוֹן שֶׁהַבְּעָיָה הַדֶּמוֹגְרָפִית לֹא מִסְתַּכֶּמֶת אַךְ וְרַק בַּהַצְבָּעָה לַכְּנֶסֶת. וְטוֹב שֶׁדְּבָרִים אֵלֶּה בָּאוּ דַּוְקָא מִפִּיךָ, שְׂמֹאלָן יָשָׁר וּבַעַל שֵׂכֶל.

שָׁנִים רַבּוֹת מְנַסִּים אָנוּ לְהַסְבִּיר שֶׁבְּרִיחָה חַד-צְדָדִית )אוֹ אֲפִלּוּ דּוּ-צְדָדִית( לֹא תִּפְתֹּר שׁוּם דָּבָר - אֶלָּא רַק תַּחְרִיף אֶת הַבְּעָיָה. כְּבָר בֶּרְל כַּצָנֶלְסוֹן עָמַד עַל כָּךְ:

הַחֲלוּקָה אִם תֵּצֵא לַפֹּעַל - תֵּעָשֶׂה מִתּוֹךְ הִתְנַגְּדוּת עַקְשָׁנִית שֶׁל הָעַרְבִים, מִתּוֹךְ הַחְלָטָה נִמְרֶצֶת שֶׁל הָעָם ]הָעַרְבִי[ לְהַחְרִיב אֶת מְדִינָתֵנוּ, מִתּוֹךְ רְאִיַּת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּאִירֶדֶנְטָה שֶׁלָּהֶם, הַטְּעוּנָה סִפּוּחַ בְּכָל הַדְּרָכִים... פֵּרוּשׁ הַדָּבָר אֵיבָה, קִנְאָה וַחֲדִירָה מִבַּחוּץ, סַבּוֹטַזָ'ה וַחֲתִירָה מִבַּיִת. תּוֹסִיפוּ לְכָךְ שֶׁשְּׁכֶנְתֵּנוּ הָעַרְבִית תִּהְיֶה קְשׁוּרָה עִם שְׁכֵנוֹתֶיהָ, שֶׁיַּחַד תְּהַוֶּינָה כֹּחַ מַסְפִּיק - בְּעֶזְרַת הָעַרְבִים שֶׁבִּפְנִים הָאָרֶץ - לְמוֹטֵט אֶת קִיּוּמֵנוּ... אֵין הַחֲלוּקָה מְשַׁחְרֶרֶת אוֹתָנוּ מִן ''הַשְּׁאֵלָה הָעַרְבִית'', כְּשֵׁם שֶׁקְּרִיעַת עֵבֶר הַיַּרְדֵּן שִׁחְרְרָה אוֹתָנוּ, אֶלָּא מְגַלְגֶּלֶת אוֹתָהּ בְּצוּרוֹת חֲדָשׁוֹת וְסִבְכֵי יְחָסִים חֲדָשִׁים, וְיִתָּכֵן - חֲמוּרִים הַרְבֵּה יוֹתֵר''.

בֶּרְל כַּצָנֶלְסוֹן, כְּתָבִים, כֶּרֶךְ י''ב עמ' 354 )אוֹגוּסְט 1937(.

וַחֲזָרָה לְיָמֵינוּ. הַשְּׂמֹאלָנִים אוֹהֲבִים לוֹמַר שֶׁנֵּצֵא מִשָּׁם, נָקִים חוֹמָה בְּגֹבַהּ 100 מֶטֶר - וְשֶׁיֵּחָנְקוּ שָׁם בִּפְנִים. וְאִם יַעֲשׂוּ בְּעָיוֹת - נַפְצִיץ, נַחְרִיב, נְחַסֵּל וְנִכָּנֵס בָּהֶם בְּכָל הַכֹּחַ - כִּי אָז תִּהְיֶה לָנוּ ''הַצְּדָקָה''.

טִעוּן זֶה שָׁב וְחוֹזֵר בְּצוּרָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת מִפִּי אַנְשֵׁי הַשְּׂמֹאל, וְאִלּוּ אָנוּ מְנַסִּים לַשָּׁוְא לְהַסְבִּיר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִכְלֹא מִילְיוֹנֵי עַרְבִים בְּתוֹךְ שֶׁטַח קָטָן - וְלוּ יְהֵא שֶׁטַח זֶה יְהוּדָה, שׁוֹמְרוֹן, עַזָּה וּמִזְרָח יְרוּשָׁלַיִם גַּם יַחַד. אָנוּ מְנַסִּים לְהַסְבִּיר שֶׁכָּל עוֹד יֵשׁ עֹנִי, רִבּוּי טִבְעִי, וַהֲגִירָה צְפוּיָה שֶׁל מִילְיוֹנֵי ''פְּלִיטִים'' אֶל תּוֹךְ יֶשַׁ''ע - הַמַּצָּב רַק יַחְמִיר. עֶשְׂרוֹת אַלְפֵי ''תִּינוֹקוֹת פָּלֶשְׂתִּינָאִים מִסְכֵּנִים'' יָמוּתוּ מֵרָעָב לְאֹרֶךְ חוֹמוֹתֶיהָ הָאֲטוּמוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל - צַחֲנַת הַגּוּפוֹת תַּעֲלֶה הַשָּׁמַיְמָה - וַאֲנַחְנוּ עוֹד נִתְגַּעְגֵּעַ לַעֲלִילוֹת מוּחָמַד אַ-דּוּרָה ו''טֶבַח'' גֵ'נִין.

וּלְעִנְיָנֵנוּ, גַּם אִם נִסּוֹג מִכָּל עַזָּה כֻּלָּהּ - וְנַשְׁאִיר שָׁם אֶת הַשֶּׁטַח ''נָקִי מִיְּהוּדִים'' - אֵין וְלֹא יִהְיֶה זֶה פִּתְרוֹן לַמִּילְיוֹנִים הָעֲנִיִּים שֶׁשָּׁם וְשֶׁיָּבוֹאוּ לְשָׁם - אֶלָּא רַק מַתְכּוֹן לְצָרוֹת-צְרוּרוֹת.

הַפִּתְרוֹן צָרִיךְ לִהְיוֹת הַרְחָבַת עַזָּה לְתוֹךְ סִינַי, וְעָדִיף עֶשְׂרוֹת מוֹנִים לְיַשֵּׁב אֶת רֹב עַרְבִיֵּי עַזָּה בְּסִינַי. כָּל מַה שֶׁצָּרִיךְ הוּא כֶּסֶף סָעוּדִי )יֵשׁ לָהֶם(; נְכוֹנוּת מִצְרִית )הֵם מְנַסִּים שָׁנִים רַבּוֹת לְיַשֵּׁב אֶת סִינַי לַשָּׁוְא(; וּתְמִיכָה בֵּינְלְאֻמִּית )בְּחִנָּם. כִּי כֶּסֶף יֵשׁ לַסָּעוּדִים, וְעֶשְׂרוֹת הַמִּילְיַארְדִים שֶׁנִּשְׁפָּכִים לַבִּיּוּב שֶׁל אוּנְרָ''א יַעֲשׂוּ מַשֶּׁהוּ מוֹעִיל סוֹף כָּל סוֹף(.

קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר - אֵיךְ שֶׁלֹּא מִסְתַּכְּלִים עַל זֶה, הַהִתְנַתְּקוּת - מֵעֵבֶר לְחֶסְרוֹנוֹתֶיהָ הָרַבִּים - הִיא פָּשׁוּט טִפְּשׁוּת. זֶהוּ הַמִּנּוּחַ הֶעָדִין בְּיוֹתֵר שֶׁנִּתַּן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.
_new_ הוספת תגובה



אינני בטוח שהבנתי אותך
דוד סיון (שבת, 15/01/2005 שעה 18:37)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. איך אני יכול להחליט שהמניע פסול אם אינני יודע מהו?
2. מדוע כתבת את שני המשפטים הבאים?
''לֹא עֶקְרוֹנִי. כָּל הַמַּסֶּכֶת הַחִיצוֹנִית הִיא אֹסֶף תֵּרוּצִים שֶׁלֹּא עוֹמְדִים בְּמִבְחָן הַבִּקֹּרֶת הַפְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר''.

המאמר של ארנון סופר לא מתיימר להציג פתרון ל- ''השאלה הערבית''. הצעתו היא להרוויח זמן של עוד כמה עשרות שנים. גם אני לא טוען שפתרתי את השאלה. לכן הזכרת דברי ברל כצנלסון היא מעין התפרצות לדלת פתוחה.

יתר דבריך הותירו אותי מבולבל וחסר יכולת להחליט עם איזה עמדה אתה מתדיין.
_new_ הוספת תגובה



אינני בטוח שהבנתי אותך
אריה פרלמן (יום ראשון, 16/01/2005 שעה 0:03)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1( הַמֵּנִיעַ הוּא לֹא עִנְיָנִי. בְּכָךְ אֵין לִי סָפֵק, כֵּיוָן שֶׁכָּל הַמְּנִיעִים ה''עִנְיָנִיִּים'', ה''רְצִינִיִּים'' כִּבְיָכוֹל, מִלַּחַץ אָמֶרִיקָנִי וְעַד שִׁפּוּר בִּטְחוֹנִי - הֵם כֻּלָּם עוּרְבָא-פָּרַח.

2( הַמַּאֲמָר שֶׁל אַרְנוֹן סוֹפֵר אֵינֶנּוּ רֶלֶבַנְטִי. וְכִי נְסִיגָה מֵרְצוּעַת עַזָּה תְּשַׁנֶּה אֶת הַמַּאֲזָן הַדֶּמוֹגְרָפִי? וְכִי שִׁנּוּי הֵעָרְכוּת צַהַ''ל וְהֶרֶס מִפְעָל הַהִתְיַשְּׁבוּת בְּחֶבֶל עַזָּה יַפְחִית אֶת הַיְּלוּדָה הָעֲרָבִית? מַה עִנְיָן שְׁמִטָּה אֵצֶל הַר סִינַי?

דַּוְקָא שְׁלִיטָה יִשְׂרְאֵלִית עַל הַגְּבוּלוֹת הִיא זוֹ שֶׁתְּאַפְשֵׁר - אִם בִּכְלָל - מְנִיעָה שֶׁל נְהִירָה הֲמוֹנִית לְעֵבֶר יֶשַׁ''ע - שֶׁתִּגְרֹר אַחֲרֶיהָ בְּהֶכְרֵחַ גַּם הַגְבָּרַת הַהִסְתַּנְּנוּת לְתוֹךְ שִׁטְחֵי הַקַּו הַיָּרֹק.

אַךְ עֲדַיִן לֹא הֵבַנְתִּי מַה קְשׁוּרָה נְסִיגָה מִגּוּשׁ קָטִיף לַבְּעָיָה הַדֶּמוֹגְרָפִית. אֵין שׁוּם בְּעָיָה לִשְׁלֹט עַל יְהוּדֵי גּוּשׁ קָטִיף וּלְסַפֵּחַ אֶת הַגּוּשׁ לְיִשְׂרָאֵל. יְהוּדִים לֹא מְהַוִּים בְּעָיָה בִּטְחוֹנִית אוֹ דֶּמוֹגְרָפִית.
_new_ הוספת תגובה



עכשיו הבנתי קצת יותר
דוד סיון (יום ראשון, 16/01/2005 שעה 5:08)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. הבנת המניעים, וגם הסיבות, למהלך מדיני-פוליטי הם
חלק מתהליך ההחלטה אם לתמוך בו או לא. המניע (שאינני מכיר) של היוזם של מדיניות ההתנתקות הוא מאד ענייני.

2. צר לי שכך בחרת להעריך את מאמרו של ארנון סופר.
3. לא דיברתי על דמוגרפיה יהודית.
_new_ הוספת תגובה



עכשיו הבנתי קצת יותר
אריה פרלמן (יום ראשון, 16/01/2005 שעה 22:27)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1( בְּעֵינַי זֶה מַמָּשׁ לֹא מְשַׁנֶּה - אֲבָל עַל-מְנַת לְיַשֵּׁב אֶת דַּעְתְּךָ אֶבְחַר בְּאַחַת מֵהַסִּבּוֹת: אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁהַמֵּנִיעַ הָעִקָּרִי שֶׁל שָׁרוֹן הוּא חִשּׁוּב פּוֹלִיטִי: בִּצּוּעַ מְדִינִיּוּת הַשְּׂמֹאל כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר בַּשִּׁלְטוֹן, מִתּוֹךְ מַחְשָׁבָה )שְׁגוּיָה אוֹ נְכוֹנָה( שֶׁהַשְּׂמֹאל שׁוֹלֵט בְּעֶמְדוֹת הַכֹּחַ הַמֶּרְכָּזִיּוֹת בַּחֶבְרָה הַיִּשְׂרְאֵלִית, וְהַחֶמְאָה מְרוּחָה עַל צָד שְׂמֹאל. זֶהוּ עַל רֶגֶל אַחַת.

2( אֲנִי מְלֵא הַעֲרָכָה לְמַאֲמָרוֹ שֶׁל אַרְנוֹן סוֹפֵר. אֲנִי רַק חוֹלֵק עַל הָרֶלֶבַנְטִיּוּת שֶׁלּוֹ לַנּוֹשֵׂא. חָלִילָה לִי מִלְּזַלְזֵל בַּפְּרוֹפֶסוֹר סוֹפֵר, אַךְ אֵין עִנְיָן מֻמְחִיּוּתוֹ שֶׁל כּוֹתֵב לַשַּׁיָּכוּת לַנּוֹשֵׂא. יָכוֹל אָדָם לִכְתֹּב מַאֲמָר מַבְרִיק וּמְרַתֵּק עַל שִׁיטוֹת לְהַתְפָּלַת מַיִם - אַךְ עִם זֹאת לִהְיוֹת בִּלְתִּי-רֶלֶבַנְטִי לַחֲלוּטִין לְעִנְיָן חִדּוּשֵׁי הָאָפְנָה בְּמוֹעֲדוֹנֵי תֵּל-אָבִיב...

לְגוּפוֹ שֶׁל עִנְיָן - מֵאַחַר שֶׁעַרְבִיֵּי רְצוּעַת עַזָּה בֵּין כֹּה וָכֹה אֵינָם מַצְבִּיעִים לַכְּנֶסֶת - וּלְפִיכָךְ לֹא נוֹבַעַת מֵהֶם סַכָּנָה לְחִסּוּל יִשְׂרָאֵל בְּאֶמְצָעִים פַּרְלָמֶנְטָרִיִּים - אֵין זֶה מְשַׁנֶּה לְצֹרֶךְ עִנְיָן הַהִתְנַתְּקוּת מַה מִסְפָּרָם וּמַהִי תַּחֲזִית רִבּוּיָים הַטִּבְעִי.

3( זוֹ הָיְתָה הֶעָרַת-אַגַּב, שֶׁבָּאָה לְחַדֵּד אֶת הָאַבְּסוּרְד שֶׁבַּפַּחַד הַבִּלְתִּי-מֻסְבָּר מִפְּנֵי סִפּוּחַ דּוּגִית, נִיסָנִית וְאֵלֵי-סִינַי.
_new_ הוספת תגובה



עכשיו הבנתי קצת יותר
דוד סיון (יום שני, 17/01/2005 שעה 6:40)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם המניע הוא חישוב פוליטי הוא לא מניע חיובי. כאשר
מדובר במניע של ראש הממשלה החישוב, האינטרס, הפוליטי, שלו כבר לא רלוונטי. החישוב הפוליטי של ראש הממשלה אסור לו שיועדף על פני האינטרס הלאומי.

אני חושב שמספרם, וצפיפות האוכלוסין, של הערבים ברצועת עזה היא מאד רלוונטית לשאלת ההתנתקות. שאלת שטח המחיה של ערביי רצועת עזהב היא משתנה קשור חשוב. אלו גורמים שמשפיעים על פעילות חבלנית ושיגור טילים על מדינת ישראל.

אם המניע של ''סִפּוּחַ דּוּגִית, נִיסָנִית וְאֵלֵי-סִינַי'', הוא חישוב פוליטי של ראש הממשלה גם הוא לא חיובי.
_new_ הוספת תגובה



אז אולי תסביר גם לי את מה שהבנת
ישראל בר-ניר (יום שני, 17/01/2005 שעה 7:12)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך תוכנית ה'היתנתקות', אם אכן תבוצע, תשפיע על ''מספרם, וצפיפות האוכלוסין, של הערבים ברצועת עזה'', או על ''שטח המחיה של ערביי רצועת עזה''?

יש שם, אם אינני טועה, בין מיליון למיליון וחצי ערבים (על שטח של כ 360 קמ''ר). נראה לך שהפינוי של בין 8,000 ל 10,000 יהודים, ישנה כהוא זה?
_new_ הוספת תגובה



תוכנית ההתנתקות תשפיע על שטח המחיה
דוד סיון (יום שני, 17/01/2005 שעה 9:25)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. מבחינת גודלו,
2. מבחינת שטח מחיה יחסי לתושב.

לפי המספרים שלך הצפיפות של האוכלוסיה הערבית היא גבוהה מאד. פינוי היהודים יגרום לירידת הצפיפות (היהודים גרים בצפיפות הרבה יותר נמוכה). אם נניח שהשטחים בשליטת המתיישבים היהודים וצה''ל מהווים כ-‏10% הצפיפות תרד בהתאם. ''רצועת עזה'' (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A...).
_new_ הוספת תגובה



צפיפות האוכלוסין ברצועת עזה היא הגדולה בעולם
ישראל בר-ניר (יום שני, 17/01/2005 שעה 17:37)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על זה אין מחלוקת. איך סילוקם של פחות מ 10,000 יהודים מתוך אוכלוסיה של מעל מיליון יביא לשינוי משמעותי (גם אם היהודים שולטים ב 10% מהשטח --- כ 40 קמ''ר . . .), נשגב מבינתי.

לידיעתך, מייד אחרי תום מילחמת ששת הימים ישראל הציעה להעביר חלק משמעותי מתושבי הרצועה לשטחי יהודה ושומרון כפתרון חלקי לצפיפות האוכלוסין. הערבים התנגדו (כי זה נגד את ''זכות השיבה''), והאו''ם (אונר''א) התנגד בטענה שזו תהיה ''הפרה של אמנת ג'נבה''.
_new_ הוספת תגובה



משהו מעניין-מוזר קרה כאן
דוד סיון (יום שני, 17/01/2005 שעה 19:42)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לידיעתך ישראל:

הצטרפתי לדיון הזה עם שאלות כדי להבין את המהות של נושא ההתנתקות. במקום לנסות לענות בצורה ישירה הטילו עלי את האחריות לתשובות שאותן לא קיבלתי.

מבחינה זאת חזרתי לנקודת ההצטרפות שלי לדיון......
זה נקרא בעברית דו-שיח לא יעיל.
_new_ הוספת תגובה



בדקתי את הדו-חד-שיח בינכם
שופט חוקר (יום שלישי, 18/01/2005 שעה 7:42)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולהלן הערותי:
* ישראל ענה בחלקו לדוד.
* דוד מפרש את תשובותיו של ישראל כקנטרניות.
* דוד לא מנסה לענות לסוגיות שמעלה ישראל במסגרת דבולות הויכוח שהגדירו השניים.
* דוד מטיל את האשמה על ישראל.

להלן הכרעת הדין:

* החבר דוד מתבקש לשנס את יכולותיו ולענות לישראל בהתאם לסוגיות שהעלה.
* החבר דוד מתבקש לאחר מכן לשדרג את שאלותיו בהתאם ולשאול את ישראל סדרת שאלות חדשה ועדכנית.

על החתום

שופט חוקר
_new_ הוספת תגובה



צר לי כי אינך יורד לסוף דעתי
סתם אחד (יום חמישי, 22/12/2005 שעה 16:29)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מָה זֵה?
_new_ הוספת תגובה



כדאי לחשוב עד הסוף לשם שינוי
ישראל בר-ניר (שבת, 15/01/2005 שעה 17:12)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דויד, אתה וכל תואמי החשיבה שלך בשמאל מתעלמים במודע מכך שהבעיה הדמוגרפית (שאינני מתכחש לקיומה) כלל איננה שייכת לנושא פינוי ההתנחלויות. קרוב למיליון וחצי ערבים חיים בתחומי הקו הירוק (מה שמכונה גבולות 1967), תחת כיבוש ישראלי שנמשך מתום מילחמת הקוממיות ב 1949.
הם מהווים מיעוט עויין, ובהזדמנות הראשונה, כשרק יראה להם שיש להם סיכוי להצליח, הם יפתחו במילחמת המשך למילחמת אוסלו (''מילחמת שיחרור'' לפי הגדרתו של רן כהן) --- לא היה חסר הרבה שזה יקרה בספטמבר 2000 (רק תגובתו המהירה והחד משמעית של פקד אליק רון מנעה את זה אז).
בינתיים קצב הריבוי שלהם עולה בהרבה על זה של האוכלוסיה היהודית, וכל מה שתשיג אם תיישם את רעיון האיוולת של שרון, זו דחייה של מספר שנים בצורך להתעמת עם הבעיה הדמוגרפית.
אינני רוצה לפסוק מכאן לגבי רעיונו של שרון --- אם כי לא נראה לי שהוא חכם במיוחד, אבל בלי טרנספר זה לא ילך. אני יודע שזו מילה גסה, אבל זאת המציאות.
_new_ הוספת תגובה



על החטאים של בר-ניר
דוד סיון (שבת, 15/01/2005 שעה 17:49)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בדיון מכובד נותנים לבן אדם להגיד-לכתוב את דעתו לפני שמחליטים ומפיצים מהי. אבל ''אתה ותואמי החשיבה שלך'' לא מסוגלים לדבר בלי תוויות. זה החטא הראשון שלך.

''רעיון האיוולת של שרון, .... אינני רוצה לפסוק מכאן לגבי רעיונו של שרון --...'' זה החטא השני שלך.

יש עוד מהעבר.....
_new_ הוספת תגובה



הביטוי ''אתה ותואמי החשיבה שלך''
ישראל בר-ניר (שבת, 15/01/2005 שעה 18:44)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הינו פועל יוצא מקריאה קפדנית של כל מה שאתה כותב כאן בפורום. כמעט את הכל ניתן למצוא בנוסח זהה בגדה השמאלית.
_new_ הוספת תגובה



ישראל, אתה ממשיך להתרחק מן האמת
דוד סיון (שבת, 15/01/2005 שעה 19:18)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי אתה קורא בקפדנות את מה שאני כותב בפורום. אבל זה לא אומר שדבריך עלי שכללו את הציטוט ''אתה ותואמי החשיבה שלך'' (תגובה 55647) מבוססים על דברים שאני כתבתי באיזה מקום.

הינך מוזמן להוכיח את טענותיך עם הקישורים המתאימים.

אני לא מתמצא מה כותבים בגדה השמאלית, אבל זה עוד שימוש בתווית שבעיניך היא שלילית. אני שוב אומר שימוש בתוויות הוא מיותר בעיקר אם אתה מדביק תווית לא נכונה לחברך או למישהו אחר.
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום חמישי, 13/01/2005 שעה 15:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מספיק עם הסיפורים על ההפתעה הגדולה של שרון. לאחר הבחירות, רובי ריבלין בחר שלא להתמנות לשר בממשלתו של שרון אלא ליו''ר הכנסת, ואף נימק את בחירתו. הוא ידע היטב לאן מועדות פניה של הממשלה, וכל מי שרצה לדעת ידע. יכול היה לומר עוזי לנדאו, שלא ויתר על כורסת שר, שגם הוא ידע, אבל העדיף ''להיאבק מבפנים'', אבל שלא יספר לנו שמשהו כאן לא היה צפוי. עובדה, ריבלין ידע.
_new_ הוספת תגובה



ומאיפה הסיפור הזה ?
מזרחי (יום חמישי, 13/01/2005 שעה 18:01)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



''עֲבוֹדָה'' בָּעֵינַיִם
אריה פרלמן (יום שישי, 14/01/2005 שעה 21:11)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רוּבִּי רִיבְלִין בְּחָכְמָתוֹ הֶעֱרִיךְ לְאָן מוּעָדוֹת פָּנֶיהָ שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָעֲרָכוֹת וְתֵאוֹרְיוֹת חֲשׁוּבוֹת כָּאן - אֶלָּא הִתְחַיְּבֻיוֹתָיו הַמְּפֹרָשׁוֹת שֶׁל הַנִּבְחָר. אוֹתוֹ נִבְחָר שֶׁהִדְהִים )לְרָעָה( אֶת עַמְרָם מִצְנָע, כַּאֲשֶׁר לְאַחַר הַבְּחִירוֹת )כְּמוֹ גַּם לִפְנֵיהֶן( הִרְצָה בְּפָנָיו עַל חֲשִׁיבוּתָהּ הָאַסְטְרָטֶגִית שֶׁל הִתְנַחֲלוּת נְצָרִים, וְעַל חֲשִׁיבוּתוֹ הַהִיסְטוֹרִית שֶׁל כְּפָר דָּרוֹם.
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום חמישי, 13/01/2005 שעה 16:01) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה ששרון הוא מניפלטור ושקרן אמרו כבר הרבה שנים.זה שהוא כוחני וחסר אידיאולגיה גם זה אמרו.
לבוא עכשיו ולטעון שבחרנו באדם לא אמין זוהי הרמיה האמיתית.
_new_ הוספת תגובה



אז למה אתה מאמין לו?
מזרחי (יום חמישי, 13/01/2005 שעה 17:59)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



למה אתה חושב שכולם מזרחיים מטומטמים
סתם אחד (יום ראשון, 16/01/2005 שעה 13:59)
בתשובה למזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שכמה שהלכוד דופק אותם יותר ,ככה הם מצביעים ליכוד.

לא מאמין לן.
_new_ הוספת תגובה



שרון הודיע לפני הבחירות
רמי (יום חמישי, 13/01/2005 שעה 20:54) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שבכוונתו לפעול להקמת מדינה פלשתינית ושיעשה ויתורים כואבים.

הבעיה היתה שהימין לא האמין לו.

אני מודה שגם אני לא. לשמחתי טעיתי
_new_ הוספת תגובה



אריה - הניקוד ממש מקשה על קריאת המאמר
רמי (יום חמישי, 13/01/2005 שעה 20:55) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מניח שאין כאן מי שזקוקים לו , אז אולי כדאי לשמור את הניקוד למאמרים בנושאי שירה ולשון?
_new_ הוספת תגובה



ממש לא
יובל רבינוביץ (יום שישי, 14/01/2005 שעה 2:14)
בתשובה לרמי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הניקוד במאמריו של מר פרלמן הוא חלק מאמירה כללית, ולא נועד דווקא להקל על הקריאה במאמר זה או אחר.

אם ברצונך לדעת כיצד נולד הרעיון של מר פרלמן לנקד את מאמריו, כדאי שתעיין כאן: תגובה 53141

לעניין אי הנוחות בקריאת המאמרים, יתכן שאתה משתמש בגופן המקשה עליך. אני כיוונתי את גופן ברירת המחדל במחשבי בעברית ל-Times New Roman, והאותיות נעימות לעין, גם כשהן מנוקדות.
_new_ הוספת תגובה



ממש לא ולא
רמי (יום שישי, 14/01/2005 שעה 9:45)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וגם אם היה כאן איזה קוקו שקרא לליטון הכתב העברי, ממש אין צורך בניקוד מאמריו של פרלמן.
מכיוום שהמוח האנושי תופס מילים שלמות ולא אותיות, הרי קריאה עם ניקוד לוקחת זמן רב יותר ואינה נוחה כלל.

אולי יתפשר מר פרלמן וינקד אך ורק את המילים שיש ספק בהגייתן?
_new_ הוספת תגובה



ובמיוחד קשה הדבר כאשר יש ניקוד
רמי (יום שישי, 14/01/2005 שעה 9:48)
בתשובה לרמי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במקום כתיב מלא , כמו למשל במילה נסיבת (נסיבות) , צרך (צורך) נכר (ניכר)ועוד...
_new_ הוספת תגובה



בנסיבות אלו...
מזרחי (יום שישי, 14/01/2005 שעה 12:45)
בתשובה לרמי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בנסיבות ה''ו'' נשארת גם בכתיב מלא, כי היא לא אות ניקוד אלא אות אינטגרלית (איך אומרים את זה בעברית תיקנית?) לרבים.
_new_ הוספת תגובה



נודניק - במאמרו של פרלמן אין וו - הבנת?
רמי (יום שישי, 14/01/2005 שעה 16:42)
בתשובה למזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וזה מפריע לקריאה
_new_ הוספת תגובה



בצ'ופצ'יקו של הנודניקון טמונה הבעיה....
אפריימק'ה (שבת, 15/01/2005 שעה 22:05)
בתשובה לרמי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''... לַצִּבּוּר בְּכָל פַּעַם ש''הִשְׁתַּנּוּ הַנְּסִבּוֹת'', .... '' = יש וו. הבנת?
_new_ הוספת תגובה



מעניין היכן הוא מנקד כל כל הרבה מלל
מזרחי (יום שישי, 14/01/2005 שעה 12:42)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בסנופי אפשר לנקד רק אחת ליומיים וגם שם מוגבלים בהיקף המלל. אז האם נגזר עלינו להינות יום מפרי קולמוסו של פרלמן ולסבול יום, להנות יום ולסבול יום?
_new_ הוספת תגובה



מעניין היכן הוא מנקד כל כל הרבה מלל
יובל רבינוביץ (יום שישי, 14/01/2005 שעה 18:31)
בתשובה למזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כְּפִי שֶׁמַר פֶּרְלְמַן צִיֵּן בְּעָבָר, הוּא מִשְׁתַּמֵשׁ בְּתָכְנַת נִקּוּד. לָכֵן הַמִּגְבָּלוֹת שֶׁל http://www.snopi.com/ptp/ptp.asp אֵינָן רֵלֵוַנְטִיוֹת לְעִנְיָנֵנוּ.

כּמוֹ־כֵן, יֵשׁ גַּם אֲנָשִׁים מִן הַשּׁוּרָה הַמְּסוּגָלִים לְנַקֵּד.
_new_ הוספת תגובה



מעניין היכן הוא מנקד כל כל הרבה מלל
מיץ פטל (יום שישי, 14/01/2005 שעה 20:06)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ובעברית: מְסֻגָּלִים.
_new_ הוספת תגובה



מעניין היכן הוא מנקד כל כל הרבה מלל
יובל רבינוביץ (יום שישי, 14/01/2005 שעה 20:15)
בתשובה למיץ פטל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צוֹדֵק.
_new_ הוספת תגובה



בַּסּוֹף עוֹד אֶהְיֶה מְסֻגָּל לִלְמֹד דִּקְדּוּק עִבְרִי תיקני
מזרחי (שבת, 15/01/2005 שעה 22:13)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וַאֲפִלּוּ לַעֲבֹר אֶת הַבְּחִינָה.... וְהַכֹּל בָּעֶזְרַת סנופי. עַכְשָׁו אֲנִי צָרִיךְ מָנוֹעַ תִּרְגּוּם חִנָּם מֵעִבְרִית לְאַנְגְּלִית וְהַכֹּל יִסְתַּדֵּר.
_new_ הוספת תגובה



מָנוֹעַ תִּרְגּוּם חִנָּם מֵעִבְרִית לְאַנְגְּלִית
יובל רבינוביץ (שבת, 15/01/2005 שעה 22:44)
בתשובה למזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עדיין לא נטול בעיות, אבל קיים: http://www.nazgol.co.il/
_new_ הוספת תגובה



מָנוֹעַ תִּרְגּוּם חִנָּם מֵעִבְרִית לְאַנְגְּלִית
נסים ישעיהו (יום ראשון, 16/01/2005 שעה 22:05)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

הקישור הזה http://www.nazgol.co.il/ לא עובד, לפחות כרגע, אז הנה משהו שכן עובד:

אינני יודע להעריך עד כמה הוא טוב, אבל הוא עולה למסך בקלות.
_new_ הוספת תגובה



מָנוֹעַ תִּרְגּוּם חִנָּם מֵעִבְרִית לְאַנְגְּלִית
שופט חוקר (יום שני, 17/01/2005 שעה 8:16)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם המנוע מקרטע, מתרגם שרלטני ומתעתע, תחילת משפט סופו וכו'. לא מציעה גדולה, לכן גם חינם.
_new_ הוספת תגובה



זה לא מנוע תרגום זה מילון
רמי נוידרפר (יום שני, 17/01/2005 שעה 11:18)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מילון לא רע בכלל, אבל לקרוא לזה ''מנוע תרגום''?
_new_ הוספת תגובה



אריה - הניקוד ממש מקשה על קריאת המאמר
אריה פרלמן (יום שישי, 14/01/2005 שעה 21:12)
בתשובה לרמי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שָׁרוֹן אָכֵן דִּבֵּר עַל ''מְדִינָה פָּלֶשְׂתִּינָאִית'' לִפְנֵי הַבְּחִירוֹת - אַךְ בִּגְבוּלוֹת שִׁלְטוֹנָם הַנּוֹכְחִי, דְּהַיְנוּ לֹא בַּשְּׁטָחִים הַמְּכוֹנִים ''סִי''.
בַּאֲשֶׁר לַנִּקּוּד - הוּא אוּלַי מַקְשֶׁה בַּתְּחִלָּה - אַךְ עֶרְכּוֹ רָב לְאֵין שִׁעוּר עַל הַקֹּשִׁי הַהַתְחָלָתִי.
_new_ הוספת תגובה



אריה - הניקוד ממש מקשה על קריאת המאמר
אלכסנדר מאן (יום רביעי, 19/01/2005 שעה 2:55)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הערה טכנית: אני מציע בכל זאת שתחדל לנקד את הטקסט, היות וכפי שנאמר כאן בתגובה אחרת – הניקוד מקשה את הקריאה לרבים, הרגילים לקרוא ללא נקודות. את הניקוד יש להשאיר לשירה או לטקסטים מסוג הטקסטים שמר ישעיהו כותב כאן לפעמים.

אנא ממך, התחשב בנקודה זו – ולו למען כל אותם אנשי ימין שזקוקים לאדם עקבי המעמיד נימוקים וטיעונים ברמה שעולה בכמה מידות על אלה המקובלים במחנך.
_new_ הוספת תגובה



אָלֶכְּס יְדִידִי
אריה פרלמן (יום חמישי, 20/01/2005 שעה 2:02)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אֲנִי מוֹדֶה לְךָ עַל הַעֲרָכָתְךָ וְעַל עֲצָתְךָ הַכֵּנָה. אַךְ לְצַעֲרִי לֹא אוּכַל לְהֵעָנוֹת לַבַּקָּשָׁה. רֵאשִׁית כָּל - תָּמוּהַּ בְּעֵינַי מְאוֹד שֶׁהַנִּקּוּד מַקְשֶׁה עַל הַקְּרִיאָה. שֵׁנִית - הַנִּקּוּד אֵינֶנּוּ סוּג שֶׁל הַתְרָסָה אוֹ שִׁגָּעוֹן חוֹלֵף - אֶלָּא הַבְשָׁלָה שֶׁל תַּהֲלִיךְ אָרֹךְ. לְפִיכָךְ - אֶצְטָרֵךְ לָסֶגֶת שָׁנִים אֲחוֹרַנִּית עַל-מְנַת לַחְדֹּל לְנַקֵּד.

בְּוַדַּאי שֶׁפֹּה וְשָׁם אַמְשִׁיךְ לִכְתֹּב לְלֹא נִקּוּד, אַךְ זֹאת בְּשֶׁל קְשָׁיִים טֶכְנִיִּים בִּלְבַד.
_new_ הוספת תגובה



מיץ פטל (יום חמישי, 20/01/2005 שעה 9:08)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העובדה שאתה כותב עם ניקוד מקשה על חיפוש ממוכן בתוכן הודעותיך, ובכך פוגעת בנגישותן.
_new_ הוספת תגובה



אָלֶכְּס יְדִידִי
אלכסנדר מאן (יום חמישי, 20/01/2005 שעה 13:18)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא הולך להפריע לך לירות לעצמך ברגל; אתה אדם מבוגר שחשוב לו שדבריו יגיעו וישפיעו, ואתה עושה זאת יחסית טוב למסבירי ימין אחרים. אם החלטת לחבל במאמץ הסברתי זה, ניחא – היות וזהו הדבר שאתה עושה בסיכום הכללי: יש הרבה אנשים שקריאת מאמר מנוקד תגרום להם לעייפות ולמאמץ בלתי כדאי לשיטתם.

מדוע? הניקוד מקשה בקריאה שוטפת ומהירה היות ותבניות המילים בזיכרון השוטף נאלצות להתמודד עם צורות שלא הורגלו להן, למרות שלכאורה נועדו לעזור. רוב האנשים קראו טקסטים מנוקדים שאינם שירה או תנ''ך אי שם ביסודי.

כך או כך, אני משוכנע שאין להזיזך מהחלטתך זו, כך שדברים אלה נרשמים לצורך הפרוטוקול בלבד.
_new_ הוספת תגובה



אריה - הניקוד ממש מקשה על קריאת המאמר
אברהם שלום (יום שני, 24/01/2005 שעה 18:46)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יובל רבינוביץ כבר העיר כי הקשי בקריאת הנקוד הוא בגלל בחירת גופן לא מתאים. אני מציע שתעבר לגופן נרקיסים.

הנקוד - סימנים בתוך האותיות - בנגוד לאותיות, אמות הקריאה - נבלע ואינו בולט. הקורא מתעלם מן הנקוד ובודק אותו רק במקרה של ספק. כך בקריאת ספרי למוד מנקדים, בקטעים מן המקרא, בתפלה וכדומה. אלו היה הקורא מצרף את המלים אות אות ותנועה תנועה היתה הקריאה אטית מאד.

נכון, על מסך המחשב הנקוד יכול לעכב. אבל קדם נסה גופן מתאים וראה.
אני מאבחן אצלך התנגדות לנקוד בעקרון ואיני מבין אותה. הכתב הדקדוקי חוסך באותיות ומזרז את זהוי המלה. משה, או מושה, כח או כוח, ואף במלים לועזיות רבוי האלפים והו' והי' הכפולות מכבידים.

לא הבנתי מה פרוש הבטוי שלך 'ירית לעצמך ברגל' שכתבת לאריה פרלמן. האם העתקת מלה במלה מן האנגלית? אני מקוה שאינך מעתיק מלה במלה מן העברית כשאתה כותב בשפה זרה. נציגי משרד החוץ שלנו החל מפרס וכלה בפקידים זוטרים מעתיקים בטויים כאלה בהופעות בתקשרת העולמית ואינם מובנים.
_new_ הוספת תגובה



האמנם שינוי חברבורות של נבחר אינו גם עניין משפטי?
אליפז התימני (שבת, 15/01/2005 שעה 14:49) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חוק העונשין, תשל''ז - 1977, קובע כך:

414. הגדרות (ח/1)

בסימן זה -
''דבר'' - מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה;
''מרמה'' - טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ו''לרמות'' - להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל;

415. קבלת דבר במרמה (ח/2)
המקבל דבר במרמה, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים.

416. תחבולה (ח/3)

המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו - מאסר שנתיים.

בבית משפט של *צדק ויושר* היה שרון מורשע בשתי העבירות הללו ונזרק ממשרתו (לבית הסוהר) בבושת פנים.
_new_ הוספת תגובה



גאון או בלון?
יהודה-אודי דוכן (שבת, 15/01/2005 שעה 20:06)
בתשובה לאליפז התימני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם שרון הוא גאון פוליטי או בלון נפוח?
לדעתי הוא דיקטטור מושחת,רמאי ושקרן שגנב ממני אישית את קולי.
_new_ הוספת תגובה



גאון או בלון?
אליפז התימני (שבת, 15/01/2005 שעה 22:29)
בתשובה ליהודה-אודי דוכן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא יודע איך שאלתך קשורה להודעתי.
ובכל זאת - איני יודע לומר, אם שרון הינו גאון או בלון נפוח, אבל כן אני יודע לומר, שאילו היו מרבית הבוחרים חושבים כמוני לגבי נקיון הכפיים וההגינות הנדרשים מכל נבחר ציבור - שרון לא היה נבחר לראשות הממשלה (וספק רב אם היה בכלל מציג את מועמדותו לתפקיד זה) ומכל מקום לא היה שום סיכוי, שהוא היה נוהג כפי שנהג.
אכן, חציר העם.
_new_ הוספת תגובה



גם אני כמוך חושב ששרון היה גנרל
אנא עארף (יום חמישי, 20/01/2005 שעה 19:37)
בתשובה לאליפז התימני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרבה יותר טוב מאשר הוא פוליטיקאי.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי