פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
ט''וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ... וּכְבָר הָלַךְ
חֲמוֹר כָּחֹל לָבָן / אריה פרלמן (יום חמישי, 27/01/2005 שעה 14:00)


ט''וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ... וּכְבָר הָלַךְ


מַחְרֹזֶת לְשׁוֹנִית לִכְבוֹד הַחַג שֶׁחָל הַשָּׁבוּעַ


אריה פרלמן




חֹדֶשׁ שְׁבָט הוּא חֹדֶשׁ חָבִיב, שֶׁבְּדִיּוּק בְּאֶמְצָעִיתוֹ חָל הַחַג הַנָּעִים:
רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת.

אַךְ מִתַּחַת לְחָזוּתוֹ הַתְּמִימָה, מִסְתַּתֶּרֶת סְעָרָה:

הַשֵּׁם ''שְׁבָט'', מְקוֹרוֹ בְּסוּרִית עַתִּיקָה: שְׁבָטָא, ''חֹדֶשׁ הַמַּבּוּל'', אוֹ ''חֹדֶשׁ גֶּשֶׁם הַזַּלְעָפוֹת''. אַלִּים לְמַדַּי.. וּבְאַכַּדִּית זֶה מְפֹרָשׁ הַרְבֵּה יוֹתֵר:
SHABATU
פֵּרוּשׁוֹ לְהַכּוֹת, לַהֲרֹג, לְהַחְרִיב.

אֲבָל לָמָּה לִהְיוֹת שְׁלִילִיִּים?

הַשֹּׁרֶשׁ ש.ב.ט קָשׁוּר לֹא רַק לְאַלִּימוּת, אֶלָּא גַּם לִשְׁנֵים-עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל (עוֹד בְּטֶרֶם נֶעֶלְמוּ לָהֶם עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, שֶׁכַּנִּרְאֶה בָּרְחוּ מֵאֵימַת פְּקִידֵי מַס הַכְנָסָה).

מִי שֶׁעוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַחַמוּלָה הַמֻּרְחֶבֶת, הַשֵּׁבֶט,
מַחְזִיק בְּיָדוֹ נַבּוּט גָּדוֹל בִּשְׁבִיל לְהַפְגִּין אֶת סַמְכוּתוֹ. כפי שנאמר בבְּרֵאשִׁית פרק מ''ט פָּסוּק י':'לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְגוֹ'.
נַבּוּט זֶה, אִם כֵּן, הוּא שֵׁבֶט, סוּג שֶׁל מוֹט אוֹ שַׁרְבִיט, אוֹ עָנָף.

עָנָף! נָכוֹן.
אָז כָּכָה:

הֶעָנָף הוּא כַּיָּדוּעַ חֵלֶק מֵהָאִילָן, הָאִילָן נוֹבֵעַ מִן הָאֵלּוֹן, שֶׁמַּשְׁמָעוּתוֹ: ''עֵץ גָּדוֹל וְחָזָק''. חָזָק עַל שׁוּם מַה? עַל שׁוּם שֶׁאֵלוֹן בָּא מִן אוּל, לְשׁוֹן בְּרִיאוּת, כֹּחַ, חֹזֶק..

לִהְיוֹת חָזָק הוּא תְּנַאי חָשׁוּב לְמִי שֶׁרוֹצֶה בַּהַחְזָקָה וּבַחֲזָקָה. חֲזָקָה הִיא בַּעֲלוּת. אַךְ בַּעֲלוּת, לְפָחוֹת בִּימֵי קֶדֶם, לֹא הָיוּ מַשִּׂיגִים בְּקַלּוּת. הֶחָזָק הָיָה צָרִיךְ לְהַפְעִיל אֶת הַשֹּׁרֶשׁ ע.ז.ק הַקָּשׁוּר אֵלָיו בַּעֲקִיפִין, עַל-מְנַת לְבַסֵּס אֶת בַּעֲלוּתוֹ עַל הָאֲדָמָה: עִזּוּק הוּא עֲקִירַת הָאֲבָנִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה, כְּדֵי לְהַכְשִׁיר אוֹתָהּ לִשְׁתִילַת כֶּרֶם, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר בִּישַׁעְיָהוּ פרק ה' פְּסוּקִים א-ב: ֶּרֶם הָיָה לִידִידִי, בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן. וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ, וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק.

רַק אָז -
– אַחֲרֵי עֲבוֹדָה קָשָׁה - הוּא נִהְיֶה בַּעַל.

בַּעַל זוֹ חַקְלָאוּת קְדוּמָה, פְּרִימִיטִיבִית אִם תִּרְצוּ, הַמְּבֻסֶּסֶת עַל גְּשָׁמִים. בְּנִגּוּד לְחַקְלָאוּת שְׁלָחִין, שֶׁהִיא הַשְׁקָיָה בְּאֶמְצָעוּת נְהָרוֹת.

עַל כֵּן נָהֲגוּ תּוֹשָׁבֵי כְּנַעַן הַקְּדוּמִים לְהִתְפַּלֵּל לָאֵל בַּעַל - אֵל הַגֶּשֶׁם.

גֶּשֶׁם?

מַבּוּל! מַמָּשׁ מַבּוּל!

וּמָתַי יוֹרֵד מַבּוּל אָמַרְנוּ? בְּ''חֹדֶשׁ גֶּשֶׁם הַזַּלְעָפוֹת'' - חֹדֶשׁ שְׁבָט.

*

טוֹב. אָז אַחֲרֵי שֶׁסִּיַּמְנוּ לְהִתְפַּלֵּל לְגֶשֶׁם וּלְנוֹפֵף בְּנַבּוּט - הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהִלָּחֵם בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים:

חִטָּה; רִמּוֹן; תָּמָר; שְׂעוֹרָה; גֶּפֶן; תְּאֵנָה; זַיִת.

רֶגַע! מַה פִּתְאוֹם לְהִלָּחֵם בְּפֵרוֹת יְבֵשִׁים? הֲרֵי אוֹכְלִים אֶת שִׁבְעַת הַמִּינִים, לֹא?

בֶּטַח... אוֹכְלִים בְּלִי מֶלַח! כִּי 'מִין' הוּא גַּם כּוֹפֵר (פוּיָה), כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּנֻסָּח תְּפִלָּה מֵהַגְּנִיזָה הַקָּהִירִית:
לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִּקְוָה וּמַלְכוּת זָדוֹן מְהֵרָה תֵּעָקֵר וְהַנּוֹצְרִים וְהַמִּינִים בְּרֶגַע יֹאבֵדוּ.
וְכַמָּה אִירוֹנִי לְהַצְמִיד מִסְפָּר קָדוֹשׁ (שֶׁבַע) לְ''מִינִים''...

וּבְכָל זֹאת: לֹא מֻמְלָץ לְהַשְׁמִיד. כְּדַאי לִזְכֹּר שֶׁלְּלֹא הַחִטָּה, לֹא נוּכַל לֶאֱכֹל לֶחֶם. גַּם לֹא בְּזֵעַת אַפֵּנוּ. לַחִטָּה יֵשׁ קֶשֶׁר לַשֹּׁרֶשׁ ח.נ.ט, אַךְ אַל נֵחָפֵז לַחְנֹט אֶת הַחִטָּה בְּאָרוֹן מְפֹאָר, כֵּיוָן שֶׁחֲנִיטָה בְּמִקְרֶה זֶה פֵּרוּשָׁהּ לְהַבְשִׁיל, לַהֲפֹךְ לְאָדֹם־צְהַבְהַב.

אָדֹם־צְהַבְהַב? הֲכִי טוֹב!... כָּכָה יֵשׁ הַתְאָמָה לְצֶבַע הָרִמּוֹן. הָרִמּוֹן ־ שָׁרָשָׁיו מְעֻרְפָּלִים קְצָת יוֹתֵר: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא קָשׁוּר בַּעֲקִיפִין לַשֹּׁרֶשׁ
Roman
כְּלוֹמַר: רוֹמָאִי. וַאֲחֵרִים מְיַחֲסִים אוֹתוֹ לְמֹאזְנַיִם (בַּעֲרָבִית), מִפְּנֵי שֶׁבַּמֹּאזְנַיִם הָעֲרָבִיִּים הַמִּשְׁקֹלֶת הָיְתָה דּוֹמָה לְרִמּוֹן.

כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת, נְקַוֶּה שֶׁבְּיוֹם הַדִּין, יִתְחַשֵּׁב בָּנוּ מַנכָּ''ל־כָּל־הָמַנכָּ''לים־שֶׁאֵין־מֵעָלָיו־מַנכָּ''ל, וְיִשְׁקֹל אֶת מִצְווֹתֵינוּ בַּמֹּאזְנַיִם כִּמְלוֹא הָרִמּוֹן, וְלֹא יָדוּן אוֹתָנוּ לַכַּף חוֹבָה.

וְאִם כְּבָר נִגְזְרָה עָלֵינוּ כַּף ־ שֶׁתִּהְיֶה לְפָחוֹת כַּף תְּמָרִים מְתוּקִים ־ רָצוּי מֵהַמַּקְפִּיא הַיְשֵׁר לַחֵךְ. לַמְרוֹת שֶׁזֶּה לֹא קַל, כִּי הַתְּמָרִים נִמְצָאִים גָּבוֹהַּ, וְלֹא לְחִנָּם קָשׁוּר ''תָּמָר'' לִתְמִירוּת, גֹּבַהּ, זְקִיפוּת־קוֹמָה.

וְהַקּוֹמָה מוֹבִילָה אוֹתָנוּ אֶל הַקָּמָה, שֶׁהִיא תְּבוּאָה שֶׁהִבְשִׁילָה, גָּבְהָה, וְהֶעֶלְתָה אֶת שִׁעוּר קוֹמָתָהּ, כְּגוֹן שְׂעוֹרָה. הַשְּׂעוֹרָה ־ לַמְרוֹת דִּמְיוֹנָהּ הַמֵּבִיךְ לַשָּׂעִיר־לַעֲזָאזֵל ־ בִּכְלָל לֹא פְרָאיֶרִית: כִּמְעַט אֵין אֵזוֹר בָּאָרֶץ שֶׁבּוֹ הִיא לֹא צוֹמַחַת: מֵהַגּוֹלָן עַד לָעֲרָבָה, וְיֵשׁ לָהּ מָקוֹם שֶׁל כָּבוֹד בְּתַעֲשִׂיַּת הַבִּירָה.

אֲבָל עַד שֶׁיּוֹצֵאת הַבִּירָה... יוֹצֵא הַמִּיץ. הַרְבֵּה יוֹתֵר מְפַתֶּה לָשֶׁבֶת בְּנַחַת, בַּגִּנָּה הַפְּרָטִית, אוֹ בְּהָרֵי הַגָּלִיל, תַּחַת אֵיזוֹ גֶּפֶן אוֹ תְּאֵנָה, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּמְּלָכִים א' פֶּרֶק ה' פָּסוּק ה': וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן, וְעַד בְּאֵר שָׁבַע.

אָכֵן, הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה נוֹסְכִים שַׁלְוָה וּמַרְגּוֹעַ, אַךְ אֵין כְּמוֹ הַשָּׁרְשִׁיּוּת הָאֵיתָנָה שֶׁל עֵץ הַזַּיִת. וְכִשְׁמוֹ כֵּן הוּא: כִּי בְּעֵת שֶׁמְּנַסִּים לַחְפֹּר וְלַחְשֹׂף אֶת שָׁרָשָׁיו הַלְּשׁוֹנִיִּים אֵין מַצְלִיחִים לְהַגִּיעַ עַד תַּחְתִּיתָם: בְּכָל הַשָּׂפוֹת הַשֵּׁמִיּוֹת: עִבְרִית, עֲרָבִית, סוּרִית עַתִּיקָה, אוּגָרִיתִית וְאֶתְיוֹפִּית - פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל הַזַּיִת הוּא... זַיִת.

אָז שֵׁבֶט אַחִים גַּם יַחַד ־ מִגּוֹלָן וְעַד אֵילַת וּמֵאֶתְיוֹפְּיָה עַד בְּרִית־הַמּוֹעָצוֹת, שֶׁנַּרְבֶּה לִשְׁתֹּל פְּרָחִים וְלִנְטֹעַ עֵצִים ־ בִּמְקוֹם לִשְׁתּוֹת שְׁטֻיּוֹת וְלָעוּץ עֵצוֹת.





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


בשביל מה אתה מנקד?
סתם אחד (יום חמישי, 27/01/2005 שעה 15:05) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה מקשה על הקריאה
_new_ הוספת תגובה



בשביל מה אתה מנקד?
אריה פרלמן (יום חמישי, 27/01/2005 שעה 22:52)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מַדּוּעַ אֲנִי מְנַקֵּד?

הַנִּקּוּד מְשַׁפֵּר בְּצוּרָה חַדָּה אֶת הַדִּיּוּק וְהָרְהִיטוּת שֶׁל הַקְּרִיאָה, תּוֹרֵם לַהֲבָנַת הַכָּתוּב וּמְסַיֵּעַ בַּעֲקִירַת שִׁבּוּשִׁים וּשְׁגִיאוֹת שֶׁאָזְנַיִם תְּצִלֶּינָה. הַנִּקּוּד הוּא גַּם מְאוֹד אֶסְתֶּטִי וַאֲצִילִי, וּמְפָאֵר וּמְרוֹמֵם אֶת הַלָּשׁוֹן.

יִתָּכֵן שֶׁלְּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ מֻרְגָּל בְּכָךְ - יִהְיוּ בַּתְּחִלָּה קְשָׁיִים.

אֲבָל כָּךְ זֶה קוֹרֶה תָּמִיד: מִלְּבִישַׁת בֶּגֶד חָדָשׁ וְעַד לְמַעֲבָר לְדִירָה גְּדוֹלָה וְטוֹבָה יוֹתֵר.
_new_ הוספת תגובה



הניקוד פוגע ברהיטות הקריאה
סתם אחד (יום חמישי, 27/01/2005 שעה 22:56)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לעתים יש טכסטים המחייבים זאת אבל בדברים רגילים זו נראית לי התגנדרות אוילית לחלוטין
_new_ הוספת תגובה



הניקוד פוגע ברהיטות הקריאה
אריה פרלמן (יום חמישי, 27/01/2005 שעה 23:02)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אַתָּה צוֹדֵק

זוֹ הִתְגַּנְדְּרוּת.

אֱוִילִית?

אוּלַי.

אֲבָל זֶהוּ, כַּנִּרְאֶה, שָׁלָב מְלָאכוּתִי הֶכְרֵחִי בַּדֶּרֶךְ אֶל הַטִּבְעִיּוּת.
_new_ הוספת תגובה



התגנדרות, .... חלוצית ?
דוד סיון (יום שישי, 28/01/2005 שעה 8:48)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ט''ו בשבט הוא חג ציוני
אנא עארף (יום שישי, 28/01/2005 שעה 10:03) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמו יום העצמאות ול''ג בעומר. בגולה לא חגג את ט''ו בשבט ול''ג בעומר כדרך שחוגגים אותו אצלנו.
_new_ הוספת תגובה



ט''ו בשבט ול''ג בעומר
לולו (שבת, 29/01/2005 שעה 6:47)
בתשובה לאנא עארף
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בהתחלה נוטעים אותם ואחר כך שורפים אותם...
_new_ הוספת תגובה



טוב, אין שליטה על מעשי הערבים....
אנא עארף (שבת, 29/01/2005 שעה 20:57)
בתשובה ללולו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

.... בינתיים.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי