העוני כבר הגיע לתחפושת פורים

עוד בטרם הופעלה ה''מדיניות התצ'ריסטית'' של ביבי נתניהו, היו בישראל גופים שונים אשר סייעו לנצרכים בתחומים שונים ועם הזמן התמסדו, במובן החיובי, להזכיר כמה מהם: ''יד שרה'', ''האגודה למלחמה בסרטן'', ''אקי''ם'', ''אלי''ן'' ועוד, בעיקר בקרב הקהילה הדתית בכל הקשור לתמיכה בצרכי קיום בסיסיים, כמו מזון, הלבשה וכיו''ב.

בצד הברכה שבארגונים וגופים כאלה בחברה הישראלית העכשווית, יש גם ''קללה'' והיא, שחסידי היוזמה הפרטית יכולים להתברך שהנה את מה שהממשלה לוקחת גופים פרטיים אלה מחזירים, לפחות חלק ממה שנלקח. גם בתקופת ''המהפכה התעשייתית'' בבריטניה, כאשר ילדים עמלו משחר ועד לילה ב'' מפעלי ההזעה'', נמצאו נדיבים וגופים שסייעו במשהו להקל על החלכאים. אין לנו כאן ''צ'ארלס דיקנס'' שיכתוב על כך.

באותה מידה טמונים ברכה וקללה בחשיפה התקשורתית של העוני. החיוב הוא בכך שהתקשורת מנסה לעורר תשומת לב הציבור לחוסר השוויון המשווע, שהולך ומחמיר ככל שהמדיניות של שר האוצר וצוותו, הולכת ומתעצמת. מאידך, התקשורת, בעיסוק הכמעט אובססיבי בנושא, עושה שרות דוב למטרה, מכיוון שהקהל מתייחס לזה כאל נורמה, כאל דבר יומיומי רגיל, ובכך התקשורת משמשת כבומרנג, יש ''קיום יחד'' עם העוני.

בהעדר כל חדשה אחרת בתחום העוני והמצוקה,וחיפוש אחר אקטואליה, מצאה לה הטלוויזיה, חרוז חדש במחרוזת העוני. תחפושות פורים. כתבה כזאת צריכה כמובן לכלול אם מתלוננת שאין בידה הכסף לקנות תחפושת והכרח להביא תמונה מאיזה ארגון או ''יד'' ,שמרוב ''ידיים'' אצלנו פרח לי שמה, והמתנדב מוריד מן המתלה איזה תחפושת של כלה עטופה בניילון, שמישהו תרם מן ''האופנה'' של אשתקד. תמונה שחוזרת על עצמה כדי ל''כסות'' חזותית את דברי הלהג של הכתב.

בכך מביאה התקשורת את ''העוני'' לדרגה הטריוויאלית ביותר. מה קורה? היכן כתוב שצריך לקנות תחפושת לא רק במאות שקלים אלא בעשרות שקלים? אדרבא, כאן יש מקום למסגרות החינוך, בתי ספר, מתנ''סים, בתי תרבות, לעודד את היצירתיות של תחפושות, ולהעניק פרסים לתחפושת העצמית הטובה ביותר. תחפושת טובה יכולה להיות מורכבת מצבע (ראו נא את המגוון המרהיב של ציורי הגוף בצבע שמועברים בשרשרת באינטרנט), ובעזרת נייר או עיסת נייר וכדומה, חומרים שכל אחד יכול להרשות לעצמו. זה עשוי להזיק לכל אותם סוחרים אשר מייבאים את התחפושת היקרות, אבל זה יהיה טוב למשפחות שאין בידיהם היכולת לרכוש אותם.

העדר תחפושת קנויה אינה עוני, זה הורדת מסכה מן הדלות המחופשת של המדיה, שכן העוני האמיתי אינו זקוק להדגשות מופרכות.