פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
לא אמרתם שאין כסף?
יהונתן קלינגר (שבת, 07/05/2005 שעה 17:00)


לא אמרתם שאין כסף?


יהונתן י. קלינגר




תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי גורסת, בקצרה, כי אדם אשר נמצא במצב בו ערכי אמונתו והמציאות מתנגשים ישנה את עמדותיו כך שיתאימו למציאות בה הוא נמצא. הדיסוננס הקוגניטיבי הוא מצב בו אדם, לדוגמא, יודע כי העישון מזיק לו, אך בוחר להמשיך לעשן, כיוון שההנאה הצרופה מהעישון גדולה (כעת) מהנזק שיגרם לו. עוד דוגמא מעניינת לדיסוננס קוגניטיבי היא לימור לבנת, שרק לפני חודשיים ביקשה לסגור חוגים רבים באוניברסיטת ת''א מחוסר תקציב, וכעת רוצה להקים עוד אוניברסיטה.

הרחבת המכללה הקיימת באריאל לידי אוניברסיטה אינה אקט פורמאלי בלבד, היא אקט בעייתי במלוא מובן המילה - זו שמה בסדר העדיפות הלאומי את המתנחלים על פני השכונות, עיירות הפיתוח, הקיבוצים ויישובי הספר.

הקמת אוניברסיטה בשטחים היא כפרתו של שרון על פינוי 5,000 אנשים מביתם, אולם מה תהיה כפרתו של שרון בעבור פינוי אלפי מפוני המשכנתאות שנאלצים לדור ברחוב ללא פיצויי ''התפנות מרצון''? האם אלפי משוכני הדיור הציבורי, שבהנף קולמוס חוק ההסדרים נטל מהם את זכותם לרכוש את ביתם, גם אינם זכאים לפיצוי זה? האם לא חשוב יותר לקדם נושאים חברתיים עמוקים - שהחינוך ידוע בתור תרופה להם, מאשר להעמיק את הכיבוש והסיפוח של שטחים שהחוק הישראלי טרם חל עליהם?

צרת החינוך ידועה, הממשלה אינה רוצה לקדם את החינוך כיוון שזה מעודד לפלורליזם, אהבת אדם, אחווה ושווין. החינוך ידוע בתור מקדם כלכלי ובתור מפריח שממה. הקמת אוניברסיטה בעיר מסויימת מעידה על כך שהמדינה מעוניינת כי במקום זה ישוכנו מיטב המוחות ושם תפרח תעשייה שמבוססת על הידע הזה. אמירה כזו בנוגע לאריאל, ולא לערי הפיתוח, מראה דווקא היכן המדינה רוצה להשקיע - המדינה רוצה לקדם את ההתנחלויות.

כשהחל מאבק הסטודנטים, לפני כחודשיים, נאמר לנו שאין כסף לממן את החוגים בת''א, והיום? היום יש, הכסף הוא כספי המיסים שלנו, במקום לממן את החוגים שנסגרים, פותחים חוגים חדשים במקומות יותר אוהדי שלטון.

הכותב, יליד 1979, הוא בוגר החוגים למשפטים וממשל במרכז הבינתחומי הרצליה, סטודנט במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת ת''א ונציג באגודת הסטודנטים בת''א.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אין לי מילים בפה !!!!
פרקש (שבת, 07/05/2005 שעה 18:32) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לכן אני נאלץ להקליד אותן !!!!

אתה פשוט יוצרהדיסוננס קוגניטיבי משל עצמך. גרעונה של אוניבסיטת ת''א אינו נובע מהצורך או אי הצורך האמיתי בהקמת או אי הקמת אוניברסיטה באריאל. הגרעון נובע מניהול לקוי ורשלני של האוניברסיטה. עכשיו האוניברסיטה חייבת לסגור כמה פקולטות רק כדי לקצץ בתקציבה ולהיכנס לתהליך שיקום.

אינני יודע אם נכון הדבר מבחינה אקדמאית טהורה להקים עוד אוניברסיטה. ואם כן, האם כדי להקים אותה באריאל או בגליל. ואולי נכון להקים בכלל בשתיהן. אבל בין זה ובין מצבה הכלכלי של אוניברסיטת ת''א אין כל קשר. מן הראוי שהנהלת האוניברסטיה הזו תוחלף ותשתקם.

לכן לימור יכולה לדרוש חוגים כאן ולפתוח אחרים שם. הכל עניין של כלכלה. לו רק לימור היתה קובעת זאת. אלא שלימור לא יכולה לקבוע כלום לאוניברסיטאות. הן מנהלות את עצמן בגיבוי המועצה להשכלה גבוהה, וזו היא שבסוף צריכה לתת את הםתרונות הנכונים לאונ' ת''א.

אני גם אשמח אם תסביר לנו כיצד הכרה באונ' אריאל פוגעת בשכבות החלשות?

אני גם אשמח אם תראה לנו היכן ישנם אלפי מפוני משכנתאות שדרים ברחוב. ומה הקשר בינם לבין אוני' אריאל?

הכרזה על אוני' אריאל היא מקדם חברתי חשוב שיסייע לתת חינוך להמונים שלא יכולים להוציא את כספם על האוניברסיטה הבזבזנית של ת''א. יש לראות בהכרזה זו הצהרה שגם תמומש. ובמקביל אני מקווה שתיפתח אוניברסיטה גם בגליל. אני חושב על צפת. זה נשמע יפה ובמרכז הגליל.

האוניברסיטה של אריאל קולטת סטודנטים מכל הארץ. גם מטייבה וכפר קאסם. שום הקמת אוניברסיטה בעיירת פיתוח לא תיתן את התמורה. אוניברסיטה חייבת להיות מוקמת במרכז אזור עם מינימום של אוכלוסיה, כדי להיות ריווחי. ואז הוא מתקיים גם ללא זרימת סטודנטים ומזומנים מהפריפריה. כל תלמיד מחוץ לפריפריה אמור להגדיל את רווח האוניברסיטה. מכאן שעיית פיתוח לא תוכל לתת את התמיכה הכלכלית המלאה לפעילות אוניברסיטה בתחומה.

והגיע הזמן שתחליפו את הנהלת ודירקטוריון האוניברסיטה שלכם, אם זה כל כך איכפת לך.
_new_ הוספת תגובה



''ניהול לקוי ורשלני של האוניברסיטה''
ישראל בר-ניר (שבת, 07/05/2005 שעה 18:57)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זו התבטאות מאוד עדינה לתאור המצב השערורייתי באוניברסיטת ת''א. ''שחיתות'' היה ביטוי הרבה יותר הולם.

אלא מה, ישנו הדחליל הקבוע ''הפניית משאבים'' להתנחלויות על חשבון יעדים לאומיים אחרים.

כש''התותח'' הזה מדבר, כל השאר שותקים.

הפניית משאבים לתיאטרון חיפה למשל אף פעם לא היתה ''על חשבון יעדים לאומיים אחרים'', כי שם רק טיפחו את שנאת ישראל. כנ''ל לגבי המחלקה להיסטוריה יצירתית של אוניברסיטת חפיף (ידועה גם כ''אוניברסיטת חיפה'').
_new_ הוספת תגובה



מעניין שאתה כל הזמן שוכח את חצי הכוס שלך
דוד סיון (שבת, 07/05/2005 שעה 20:18)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מדוע אתה שוכח את ביטויי השנאה ואת האלימות של אדיר זיק, ערוץ שבע ושל כותבים במקור ראשון?
במיוחד בחודשים האחרונים מלאים אתרי האינטרנט ביטויים של שנאת יהודים שמשום מה אינך מתלונן עליהם:
1. למשל המאמרים של בלום-הלוי.
2. למשל ביטויי שנאה כלפי יונתן בשיא.
3. למשל ביטויי השנאה של ד''ר בוקעי

את ביטויי השחיתות הקשורים במגזר הציבורי אנחנו מכירים היטב - כולל החלקים הקשורים עם ההתנחלויות.

-----

אבל האמת החשובה היא שמאחר ובכל נקודת זמן התקציב הציבורי מוגבל הרי שתמיד הוצאה על יעדים מסוג אחד באה על חשבון יעדים אחרים ללא קשר לרמת השחיתות או השנאה.
_new_ הוספת תגובה



כי הוא, אני ואנחנו מתמקדים בנושא
פרקש (יום ראשון, 08/05/2005 שעה 12:33)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולא גולשים לשווא.
_new_ הוספת תגובה



כמה שאתה צודק
אדרי יצחק ג'קי (שבת, 07/05/2005 שעה 18:45) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ציטוט מדבריך ''אמירה כזו בנוגע לאריאל, ולא לערי הפיתוח, מראה דווקא היכן המדינה רוצה להשקיע - המדינה רוצה לקדם את ההתנחלויות''.

נמשפט הזה מצייר בצורה הנכונה ביותר את המצב כבר מעל כ- 15 שנה ברציפות אם לא יותר.

ב 15 השנים האחרונות נבחר ברציפות הליכוד בדימונה בראשות מר גבי ללוש, במשך 15 שנות שלטון הלכוד בדימונה לצערי אפילו מפעל תעשייתי אחד לא הוקם בעיר, ההיפך רוב המפעלים והעסקים הקטנים שהיו העורף התעשייתי למפעלי כי''ל נסגרו.

לנו כתושבי הפרפריה מתחילה לחלחל התחושה ''שעבדו'' עלינו במשך שנים עת זרמו התקציביים הגדולים לכל מקום חוץ מאשר לפריפריה.
_new_ הוספת תגובה



מה הקשר בין איראל לדימיונה?
פרקש (שבת, 07/05/2005 שעה 19:49)
בתשובה לאדרי יצחק ג'קי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כבר 5 שנים לא הקימו מפעל או עסק חדש בשטחים. האם הקימו בדימונה?

אם לא, כי אז זה סימן שכל קשר בין השניים הוא דימיוני בלבד.

אני מציע לדימונאים להתאגד ולצאת למאבק פוליטי, בעיקר לקראת הבחירות ב-‏2006. מצד שני גם לבוא בדברים עם אנשי עסקים ולבדוק איתם כדאיות ופונטציאל השקעות בדימונה. הממשלה לא תעשה את זה עבודכם. אתם צריכים להביא משקיעים שיזכו בהטבות מס בדימונה.
_new_ הוספת תגובה



מה הקשר בין איראל לדימיונה?
אדרי יצחק ג'קי (שבת, 07/05/2005 שעה 20:01)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פרקש
יתכן ובאריאל לא הקימו עסקים חדשים, יתכן וגם לא בנו דירות חדשות למתיישבים, יתכן ולא סללו כבישים חדשים, יתכן ולא בנו גני ילדים וכיתות לימוד יתכן ואתה צודק, אז לאן נעלמו כל מיליארדי הש''ח שהוזרמו לשטחים?

פרקש יש סתירה בדבריך לקדם יזמים לבוא לדימונה ולבנות להם חבילת סיוע בהטבות מס, אז כך דימונה יכולה לתת רק הטבת מס בארנונה עירונית את חבילת הטבות המס המדינה צריכה לבנות על מנת לעודד יזמים ומשקיעים לבנות בדימונה או בערי הפריפריה, ראש עיריית דימונה עדיין לא נציב מס הכנסה, הוא גם לא המדען הראשי ובוודאי לא שר משרד המסחר והתעשייה.

אם לא יהיה חזון תעשייתי ממשלתי כלכלי לפיתוח התעשייה בנגב הכל ישאר על שולחנות הדיונים הוירטואליים.

פרקש לאיזה מאבק פוליטי אתה מתכוון נגד הליכוד? בעד מפלגת העבודה? תמיכה בשינוי? הרי אי אפשר להשאיר את הנושא פתוח.
_new_ הוספת תגובה



להיכן זרמו כל הכספים שהוזרמו לעיריות
פרקש (יום ראשון, 08/05/2005 שעה 12:52)
בתשובה לאדרי יצחק ג'קי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ובינהן גם לדימונה? למה קרסו הרשויות המקומיות? מישהו עשה בדיקה אמיתית למדוד את בזבזנותן?

הטבות מס ניתנות רק ע''י המדינה, וכך אמרתי.

מאבק פוליטי בנושאי כלכלה וחברה. צריך להיף גם את העניינים האלה, בעיקר עכשיו לפני בחירות מתקרבות. ישנם המון נושאים, אך אציין כמה מרכזיים שבהם:

1. עבודה עברית.
2. שכר הולם (המחירים מזנקים ומשכורות השכירים מוקפאות מזה 5 שנים. רק ב-‏2006 ייפתח מאבק חדש של ארגוני העובדים נגד משרד האוצר).
3. בריאות לכל - שדרוג בטוח הבריאות הכללי שיתן מזור לכולם.
4. טלטול מערכת החינוך - לא רק במבנה הפורמלי שלה אלא גם בעדכון התכנים ונושאי הלימוד. פתיחת שערי האוניברסיטאות לכלל הציבור ע''י הגדלת השתתפות הממשלה וחברות כלכליות במימון וסיוע ולא על חשבון הורדת רף הלימודים.
5. השקעה בתחבורה מסילתית שתוריד את נפח השימוש בכלי רכב ממונעים, ע''ב של כדאיות המשתמש. הפרוייקט יתן חיים גם לפיתוח אזורי פריפריה (רכבת לאילת ולעוד אתרים בנגב יכניסו קצת חיים לסביבה).
6. השקעה בפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים לנפט ומוצריו.
7. שיקום אזורי עוני בערים. ישנם הרבה מבנים קומה אחת, מבני ''רכבת'' ושאר סלאמס, בפעולה שיקומית חברתית אפשר להרוס את המבנים האלה, לשקם את השכונות ברחובות רחבים ובגנים ציבוריים (קבלנים + עירייה מקומית). בניית בתים 4 ו-‏5 חדרים לגובה ושיכון המפונים בהם מחדש. בית תמורת דירה, והרווח כולו של המשתקם. מבנים ציבוריים של גני ילדים, בית ספר מקומי, מועדון, מתנ''ס, בריכה וכו'. העלויות יוטלו בעיקר על הקבלנים שיזכו ברווחים עם מכירת הנדל''ן.

במקום לבזבז על שוטף ומפלגות אפשר להשקיע רק מעט יותר בעניינים אלה. לא כל ההשקעה היא ציבורית. הרבה השקעה פרטית עם רווחים מספיקים. הממשלה צריכה לנתב את הפעילות לכך שהתפוקות יהוו השקעה נוספת ומשמעותית לאיכות החיים ולמבנה החברתי.
_new_ הוספת תגובה



כלומר – אתם אשמים
יובל רבינוביץ (שבת, 07/05/2005 שעה 20:07)
בתשובה לאדרי יצחק ג'קי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בהתחשב בכך שאתם מצביעים כל 4 שנים לבחירות לרשויות המקומיות, נראה קצת לא במקום להאשים רק את הליכוד, או את מי שאתה מנסה להאשים.

אגב – מה זה „לנו, כתושבי הפריפריה”? עשיתם בחירות ואתה נבחרת לייצג את תושבי הפריפריה? אולי לא כולם חשים כמוך? קצת פרופורציה לא תזיק. אני בטוח שיש לך מה לומר בשם עצמך בלי להתייחס ל„אנחנו”.
_new_ הוספת תגובה



כלומר – אתם אשמים
אדרי יצחק ג'קי (שבת, 07/05/2005 שעה 21:28)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יובל
בהתיחסות לליכוד קבעתי עובדה ולא דעה בנושא מפעלים תעשיה ומקומות עבודה חדשים בדימונה.

ברגע שיש עוד אדם אחד כמותי החושב כמוני (ויש לא מעט) אני רשאי לרשום אנחנו (אם זה מיעוט או רוב יהיה אפשר לקמט זאת רק בקלפי).

אם בודקים לעומק את נושא הנגב או את הפריפריה אפשר לומר בוודאות שהפגיעה אינה קשורה למפלגה כזו ואחרת, כל המפלגות בזמנם ובשעתם ''צבעו'' תקציביים שפגעו בפריפריה.
_new_ הוספת תגובה



ראוי לדייק
עמיש (שבת, 07/05/2005 שעה 18:56) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תיאוריה הדיסוננס הקוגניטיבי אומרת (בין השאר), כי בכל מקרה בו אדם מתנהג בצורה שאינה עולה בקנה אחד עם הדברים בהם הוא מאמין, הוא ירגיש שלא בנוח.

תחושה זו של אי נוחות נקראת דיסוננס קוגניטיבי.

כמו כן נמצא כי לכל אדם המצוי במצב של דיסוננס תהיה מוטיבציה להקטין את הדיסוננס בכל דרך אפשרית.
דוגמה לכך יכולה להיות שהאדם ישכנע את עצמו כי הוא כן מאמין שההתנהגות שלו עולה בקנה אחד עם הדברים בהם הוא מאמין, או כי ישנה את דעותיו על מנת להתאימן להתנהגותו.

למשל אם אתה משכנע מישהו לקנות את המכונית המחורבנת שלך אתה עלול להרגיש שלא בנוח כי אתה משקר.
אחת הדרכים לפתרון האי נוחות הוא לשנות את דעתך לגבי המכונית ולהתחיל לחשוב שהיא מכונית טובה או לשכנע את עצמך שהקונה הוא מנוול ומגיע לו להדפק.

לגבי העישון אתה תשכנע את עצמך כי הוא אינו מסוכן.

לכן עם כל הכבוד, התנהגותה של שרת החינוך אינה נובעת מדיסוננס קוגניטיבי
_new_ הוספת תגובה



מי מקים אוניברסיטה?
יובל רבינוביץ (שבת, 07/05/2005 שעה 20:03) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי הכותב אינו יודע (למרות שאני חושד שהוא יודע היטב) שההחלטה אינה להקים אוניברסיטה באריאל.

ההחלטה היא להכיר במכללת יהודה ושומרון הנמצאת באריאל כאוניברסיטה.

שמא יסביר הכותב הנכבד מהי עלותה של ההחלטה הזו ואיך היא קשורה לעניי עירך או להבל אחר שהוא מחליט להלעיט בו אותנו.

זאת ועוד – ברור לנו שההתנתקות מההתנחלויות תעלה כסף, שיבוא מחשבון המדינה (על חשבון השכבות החלשות, כמובן). והיה ונוכיח שעלות הנסיגה גבוהה יותר מעלות ההישארות – האם יגיע הכותב למסקנה שמסיבות סוציאליות טהורות עדיף להישאר בשטחים?
_new_ הוספת תגובה



ההחלטה להכיר....
דוד סיון (שבת, 07/05/2005 שעה 20:35)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר הוחלט להקים את המכללה באריאל (ולא בדימונה או במקומות אחרים בהם לא הקימו מכללה) החליטו בעצם להקצות תקציבים לפעילות המכללה באריאל (ולא בדימונה ..... ). ההחלטה להכיר במכללת אריאל כאוניברסיטה משנה את רמת ההקצאה הכספית לאותה הפעילות ולשידרוגה.

ההחלטה הזאת אם גם תבוצע אומרת הסטת תקציבים. אם לא מגדילים את ההקצאה הכוללת שמחלקת הות''ת (הועדה לתיקצוב....) הרי שזה בא על חשבון אוניברסיטאות אחרות. אם התקציב שמוקצה לות''ת מוגדל הרי שזה הולך על חשבון יעדים אחרים.
_new_ הוספת תגובה



ההחלטה להכיר...
יובל רבינוביץ (יום ראשון, 08/05/2005 שעה 1:16)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואולי בכל זאת אפשר לזרוק מספר או שניים, שנדע במה דברים אמורים.
_new_ הוספת תגובה



כבר הפעלתי את מנגנון החיפוש
דוד סיון (יום ראשון, 08/05/2005 שעה 6:55)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש לי מקורות מידע, קרוב משפחה, בעמדה בכירה במכללת אריאל.
_new_ הוספת תגובה



המספרים - הנושא התקציבי
דוד סיון (יום ראשון, 08/05/2005 שעה 9:30)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש לפחות שלושה תחומים בהם יש הבדלים מהותיים בין התקציבים המוקצים למכללות לבין אלו המוקצים לאוניברסיטאות.
1. באוניברסיטה (כפי שכתב קלינגר במקום אחר) מתקצבים הוראה ומחקר ובמכללות לא.
2. במכללות הסגל מלמד 12 שעות שבועיות בעוד באוניברסיטאות רק 8. הבדל של 50%. המשמעות כאן היא תוספת משמעותית של מרצים גם אם לא יתווסף אפילו תלמיד אחד.
3. תנאי ההעסקה של סגל באוניברסיטאות טובים יותר מאלו של אנשי הסגל במכללות. בלי להכנס לכל הפרטים אפשר לציין שבאוניברסיטאות יש לחברי הסגל קרן השתלמות וקרן שבתון דולריות במכללות זה כנראה לא קיים. הקרנות הללו מצטברות לאורך השנים. בחלק מן המכללות ישנה קרן שבתון אבל היא שקלית.

המקור שלי, בתוך אוניברסיטת אריאל מעריך שמדובר בתוספת תקציבית של לפחות פי 2.

כמב מסקנות:
א. ההחלטה של הממשלה היא ברמה ההצהרתית. עד שלא ימצא מקור תקציבי לכך היא לא תיושם.
ב. בהנחה שמוצאים מקור תקציבי אז צריך לחשוב על שתי שאלות.
ב1. האם מדובר בתוספת תקציבית לות''ת? אם כן הרי שזה יבוא על חשבון יעדים אחרים מחוץ לנושא של השכלה גבוהה.
ב2. האם מדובר באותה עוגה תקציבית של הות''ת? אם כן תהיה בעיה עם רמת התיקצוב באוניברסיטאות הקיימות.

ג. בשנים האחרונות החלק של האוניברסיטאות בתקציב קוצץ מאד והוא, בין השאר, אחד ''הגורמים'' לגרעונות הבלתי סבירים של חלק מן האוניברסיטאות.

ד. לפי הערכתי עוד יעברו שנים לפני שתיושם ההחלטה שקיבלה הממשלה בשבוע שעבר. זה מזכיר את גורלן של המלצות ועדת דברת בנושא מערכת החינוך. בנתיים אין מקור תקציבי ליישום הרפורמה.....
_new_ הוספת תגובה



בכל מקרה יובל, אתה צודק
פרקש (יום ראשון, 08/05/2005 שעה 13:02)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האוניברסיטה כבר קיימת באריאל וכל השקעה נוספת תהיה מזערית. המכללה צריכה יותר הכרה אקדמאית מאשר תקציבים נוספים, כדי שתוכל לעסוק במלאכה אקדמאית של מחקר. לכן נכון, אם יש כוונה להקים אוניברסיטאות חדשות, עדיף להקימן במכללות בתהליך עדכון נורמלי וטיבעי.

בניית מכללה או אוניברסיטה בדימונה למשל, תהיה בזבוז, בשל היקף האוכלוסיה הקטן הגר בסביבה. המכללות בנגב בינתיים מספיקות. אם תהיה מהפיכה והאוכלוסיה תגדל שם כי אז יוקמו בוודאי מכללות חדשות ואפילו אוניברסיטה ניתן להם.
_new_ הוספת תגובה



תגובה לתגובות
יהונתן (יום ראשון, 08/05/2005 שעה 9:02) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קראתי חלק מהתגובות ומצאתי לנכון להגיב לכמה מתוכן שנראו לי ענייניות, תוך כדי התעלמות חלקית מתגובות קטנוניות.

ראשית, לגבי דבריו של מר אדרי, אכן עובדה מצערת שהליכוד שולט בדימונה 15 שנים והציבור ממשיך לתמוך בו למרות שהממשלה בוחרת שלא להקצות תקציבים לעיר. הבעיה הרצינית באי-הקצאת המשאבים היא לא רק בגלל שיש מקומות שיותר חשוב לליכוד להשיג תמיכה בהם, אלא דווקא כיוון שהוא יודע שהוא מבוסס חזק בדימונה, הוא יכול לבחור להקצות משאבים למקום אחר. והרי חיזוק הפריפריה מעולם לא היה בסדר יומה של מפלגת השלטון; זו מעדיפה את הסוחרים הבורגנים הזעירים שנמצאים בהתנחלויות. אלה אינם פועלים ואינם בעלי השפעה ויכולת לתרום מחדש למפלגה ולשלטון.

לימור לבנת אכן נמצאת בדיסוננס קוגניטיבי. היא מודעת לעובדה שכפל תפקידיה, ראשית כראש הות''ת ושנית כמחנכת הלאומית, מחייבים אותה לנאמנות כלפי הציבור; החופש האקדמי הוא לא הדעה עצמה שמובאת לסטודנטים, אגב, אלא המתודה אותה המרצה מלמד עת שהוא מעביר את דעותיו. ואכן, יכול להיות מצב שפרופסור זה או אחר יבחר להעביר את סוגית מחקרו, שתוצאותיה אינן מקובלות, אולם דרכה היא האקדמיה.

הדיסוננס עצמו הוא העובדה שאין כסף, מצד אחד, לתקצוב אוניברסיטת ת''א (והגרעון אכן נובע משחיתות, ואין כל חולק על זה, אך האם הסטודנטים הם אלו שצריכים להענש???) מבלי להפיק לקחים ולהדיח את בעלי התפקידים שסרחו (ומדיניות האי-תקצוב גורפת בכל המדינה) לעומת התקצוב שיובא לאוניברסיטת אריאל.

ואגב, ההבדל בין אוניברסיטה למכללה הוא בעיקר רמת התקצוב, בעוד שבמכללה (מסובסדת) התקצוב הוא עבור ההוראה בלבד, ולכן ניתן ללמד סטודנטים (ללא מחקר) בעלות נמוכה יותר מאשר אוניברסיטאות, באוניברסיטה בה מתקיים מחקר התקצוב לתלמיד הוא גבוה יותר בכמה רמות. מימון המחקר הוא זה שמבדיל בין טכנאי הוראה שקיימים במוסדות מסויימים לבין חוקרים אמיצים ואמיתיים.
_new_ הוספת תגובה



עם כל הכבוד אתה טועה ומטעה
עמיש (יום ראשון, 08/05/2005 שעה 9:18)
בתשובה ליהונתן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כבוד השרה לבנת אינה נמצאת בדיסוננס אלא בקונפליקט.

יש הבדל בין קונפליקט לבין דיסוננס כפי שתוכל בודאי לדעת אם תמצא זמן לעיין בכתביו של ליאון פסטינגר ושל הכותבים אחריו בנושא.

אין בכך בכדי להמעיט משאר טיעוניך אם כי הם לא מי יודע מה משכנעים.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי