פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מי יציל את הבית שלי?
טל רבינוביץ' (יום שני, 13/06/2005 שעה 21:31)


מי יציל את הבית שלי?

טל רבינוביץ'



המאמר פורסם באתר BSH.

השבוע נשאתי דברים בפני שתי מחלקות של קצינים בבית הספר הארצי לשוטרים שבשפרעם. זוהי השנה התשיעית לעבודתי במשטרה ואני עדה לשינויים רבים שחלו בהכשרתם המקצועית של השוטרים בנושא האלימות במשפחה.

בהפסקת הצהרים, בדרכנו אל עבר חדר האוכל, שוחחתי עמם על ההיערכות להתנתקות, על ''מצבם הרגשי'' הנלווה להכנות לקראת ההתנתקות, על ''גל הפשיעה'' שעוד יבוא (לא זה הקיים) לכשתצא ההתנתקות אל הפועל והרחובות יתנקו משוטרים, על הביקורת שמופנית כלפי המשטרה ועוד...

''תביני, אין לנו בלקסיקון סירוב פקודה'', אמר לי אחד המפקדים של הקורס... ''זו העבודה שלנו ונבצע אותה הכי מקצועי שיש. אין בכלל חשש שהשוטרים לא יבצעו את תפקידם בהתנתקות, זו בכלל לא אופציה!''

דווקא בשל המהירות, ההחלטיות והאוטומאטיות של אמירת הדברים הוטרדתי. משהו בדבריו היה לא משכנע. הדובר נשמע לי כמו מי שעובר ומעביר שטיפת מוח (לעצמו ולשוטרים שמתחתיו)... אולי היתה זו משאלת לבו ''לעשות את הדבר הנכון מבחינה מקצועית''? אולי היה זה פתרון טכני ומאולץ לקונפליקט אידיאולוגי שמתחולל בראשו? ויתכן שאני טועה, יתכן שהספק הוא שלי והוא מצא לו כתובת להתלבש עליה...

''ומה יהיה על הנשים המוכות? מי ישלח ניידת לעזרת אישה במצוקה, כאשר כמעט כל השוטרים בארץ יטפלו בהתנתקות? מה יהיה על רחובות העיר? מי ישמור על ילדַי? מי יציל את הבית שלי?''
''זו באמת בעיה'', אמר ולראשונה חשתי בכנות שבדבריו, ''אנחנו מקווים שיהיה בסדר... את צריכה להבין שהמשטרה גם כך לא יכולה לפתור את בעיית האלימות במדינה''.
הרישא של דבריו אשר לרגע הצית בי תקווה בשל הכנות בה נאמרו הדברים, פינה את מקומו לאכזבה בשל הסיפא של דבריו.
כן, זה מאוד נוח, מהיר ופשוט להגיד: ''אין לנו כוח אדם'' ובעוד כולם מדברים על ''עוד'', על עוד שוטרים, על עוד בתי משפט, על עוד תאי מעצר, על עוד שעות מחנך בכיתות שידונו באלימות הגואה... שוכחים כולם דבר אחד: ''עוד'' = כמות, אבל הכמות לא בהכרח כרוכה גם באיכות!
באנגלית זה נשמע כך: more of the same – וזה לא מה שאנו צריכים.
אין ספק שכרגע פופולארי מאוד, ''נכון'' ו''צודק'' לומר: אין לנו כוח אדם!

• • •

והנה מקרה שקרה:
לפני כשבועיים נקראתי לתחנת המשטרה כדי לתת עדות ולמסור מסמכים - מכתבים שכתבה אלַי אישה מתוך מקלט לנשים מוכות. במכתבים אלה גוללה האישה מסכת של השפלות והתעללות מינית קשה ואכזרית מצד בעלה: היא כתבה את מה שלא יכלה להוציא מפיה בקול, מפאת הבושה והכאב.

ידעתי שהחומר הכתוב בכתב ידה ישמש את החוקר ואת הפרקליטות בבחינת ראיות. ידעתי שבעוד זמן קצר יחליט שופט אם להשאיר את הבעל במעצר אם לאו. לכן, במקום לעשות קניות לשבת, ישבתי בתחנת המשטרה, (בתום יום עבודה בבית הספר), וחיכיתי לתורי כדי למסור את עדותי ביחד עם המכתבים.

ציינתי בפני השוטר אשר גבה את עדותי כי חוקר אלמ''ב (אלימות במשפחה) שנמצא בעיר אחרת ביקשני טלפונית שאבוא למסור את עדותי ושהוא מחכה למכתבים ולעדות. הדגשתי שהעניין דחוף עד מאוד והסברתי מדוע. מסרתי את שמו של החוקר ואת מספר הטלפון הנייד שלו לשוטר שגבה את עדותי.

''מה, באמת!?'' התרעם השוטר, ''אם זה כל כך חשוב לחוקר הנכבד שישלח ניידת לקחת את המכתבים או שיגיע בכבודו ובעצמו לגבות ממך עדות... את רואה כמה אנשים מחכים כאן בחוץ? אני אין לי איך לטפל בזה... שיחלק הוראות למישהו אחר!''
''אז אולי תתקשר אליו כדי לתאם איתו את משלוח המכתבים?'' הצעתי, ''לא מדובר בגניבת מכונית... אלה חיים של אישה, אימא לילדים קטנים''.
''תראי, אני לא מתכוון להתעסק בזה ולא כי אני לא רוצה... יש לי מספיק עבודה גם בלי זה ו... אני לא מתכוון לעשות עבודה של מישהו אחר. אני לוקח את העדות שלך ואת המכתבים ומעביר את החומר לקצין תורן, שהוא כבר ישבור את הראש''.

במלים אחרות, ''ראש קטן''.
ולפי אפרים קישון, כבמדינת ''פרטאצ'יה''.

אני מכירה את המשטרה ורואה את עבודתי בנושא האלמ''ב כשליחות. ברשותי מספרי טלפון של שוטרים שבכל שעה ושעה אשר בה אתקשר אליהם – הם יענו לי בשמחה. נתקלתי בשוטרים שבחרו לעסוק בתחום האלמ''ב מתוך שליחות ומתוך מסירות.
אולם כמו בכל מקום, יש ויש... ישנם שוטרים שרמתם המוסרית והמקצועית גבוהה, וישנם גם אחרים. העניין המוסרי נכון גם לגבי אנשי מקצוע אחרים בישראל, מורים, שופטים, רופאים... לגבי כולם, כולנו.

אם נחזור למקרה המתואר, העדות שמסרתי במשטרה לא הגיעה ליעדה ולא טופלה. שבועיים לאחר מסירת העדות קיבלתי טלפון מאותו חוקר אלמ''ב שביקש לדעת: ''מה עם העדות שנתבקשת למסור והיכן המכתבים?'' (להבהיר, השארתי לעצמי צילומים של המכתבים ואף פיקססתי אותם בעצמי אל אותו חוקר – ליתר בטחון. אני יודעת בוודאות שהם הגיעו אליו באמצעות הפקס – אך לא עדותי ולא המכתבים המקוריים נמצאים בידו). בנוסף, לאחר שיצאתי מהתחנה התקשרתי אל אותו חוקר אלמ''ב והשארתי לו הודעה כי הייתי במשטרה ומסרתי עדות – כך שחשתי כי עשיתי מעל ומעבר ומה שאינו בשליטתי – אינו בשליטתי.

השאלות הן פשוטות:
א. מדוע נזכר החוקר בעדותי שבועיים לאחר מסירתה?
ב. מה קרה עם העדות שמסרתי? היכן היא? מדוע לא טופלה? היכן המכתבים? (המקוריים).

העובדות גם הן פשוטות:
א. הגבר שוחרר למעצר בית.
ב. האישה עדיין מסתתרת במקלט.

המסקנה היא הכי פשוטה:
א. מישהו כאן לא ביצע את עבודתו כמו שצריך: להכניס ניירות למעטפה, לשים עליהם בול ולשלוח אותם בדואר רשום או בדואר פנימי – זה לא עניין של תקציבים ולא עניין של תקנים... זה גם לא עניין של זמן (כשמדובר בשבועיים ימים!).

יותר שוטרים, יותר בתי מעצר, יותר שעות מחנכת בכיתות בנושא האלימות, יותר שופטים, יותר מהיותר... כל אלה לבדם לא יפתרו את הבעיה. אין בכך די. אין ספק כי יש צורך ביותר, אך כמות - לא בהכרח תשפר את האיכות, ולפעמים אף הכמות תאדיר בירוקרטיה ותפגע ביעילות.
כרגע הדרישה לעוד מהווה בעיקר תירוץ לכישלון ואם היו בעלי התפקידים עובדים ברצינות ובמסירות – לא היינו ''פושטים את הרגל''.

מוסר עבודה, רצינות בעבודה ואיכות העבודה של נושאי תפקידים – אלה הם הנושאים שצריכים רענון ובדק בית.

אין הכוונה לאמור שאין צורך בתקנים נוספים, שאין צורך בתקציבים וב''עוד'', לא זו הכוונה. ברור שיש מחסור בתקנים, באנשי מקצוע, במתקנים... אבל הבעיה תצטמצם עד מאוד אם הגורם האנושי – יעשה חשבון נפש, ישתפר וייעל את תפקודו.

הרווח יהיה כפול ומכופל, שכן איש מקצוע אשר ינהג בדרך המוצעת, לא רק שיתרום למערכת אלא גם יגדיל גם את איכות חייו; אדם שאינו מתלהב מתפקידו ואינו ונהנה לבצעו – מתייאש עד מהרה, מזלזל ומועל בתפקידו.

בחשבון הנפש של כל אחד עם עצמו, יודע כל שוטר, יודעת כל מורה, ויודע כל שופט כי הפגיעה במערכת – היא פגיעה עצמית.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אכן, בעיית איכות כח האדם במשטרה
יאיר ש (יום שלישי, 14/06/2005 שעה 7:31) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מהותית ידועה וכאובה ( אם כי בהחלט יש גם בעייה של כמות), ו-לי לפחות אין תשובה חד משמעית כיצד פותרים אותה.
_new_ הוספת תגובה



דוד סיון (יום שלישי, 14/06/2005 שעה 8:24) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המשטרה לעולם לא תוכל לפתור את בעית האלימות משום שאכיפה איננה הסיבה לאלימות. הטיפול המשטרתי, האיכותי ביותר, הוא טיפול בסימפטומים בלבד (כמו אספירין)

פתרון בעית האלימות קשור במה שהמשטרה עושה אבל
לא רק. החלק היותר חשוב של הפתרון חייב לעסוק באיתור גורמי הפשע ומניעתם.
_new_ הוספת תגובה



נכון, אבל
אב''ע (יום שלישי, 14/06/2005 שעה 22:24)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נכון, אבל חובה על מערכת המשפט בכל מקרה לשפוט צדק, וצדק הוא הכנסת הפושעים לכלא וענישתם בכל מקרה, וחובה על המשטרה לאכוף זאת. מה שצריכים לעשות מוסדות הרווחה והשיקום - שיעשו, אך לא במקום מה שצריכים לעשות המשטרה ובתי המשפט.
_new_ הוספת תגובה



הדרך המוכחת היחידה לדכא
g (יום חמישי, 16/06/2005 שעה 19:57)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אלימות היא אלימות יותר מאסיבית.
הלוואי והיתה דרך אחרת,אבל אין.חינוך? אם כבר בטווח הארוך וגם זה מעולם לא הוכח ברמה של מדינות שלמות.
_new_ הוספת תגובה



למה את מטרידה את המשטרה עם שטויות
Deimon T (יום שלישי, 14/06/2005 שעה 10:56) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש לך תעודת סלב'?, את אח''מ? את ספורטאית אולימפית?

מי את גברת, מה את מטרידה את המשטרה עם שטויות .

משטרת ישראל התנתקה זה מכבר מהפשע.

לעיתים , כשהקרבן שופט, שחקו, ח''כ ידוען כזה או אחר,

או כשהפשע זוכה לכותרות בתקשורת , פועלת המשטרה ,

נעצרים חשודים, ומגיעים תיאורים עסיסיים

על ''הצלחותיה'', זה מכבר למד הצבור כי משטרת ישראל אינה

כתובת להתלונן בו על פשע.

ציויליזציה בה אין משטרה, לא מיושם החוק, היא

ציויליזציה רעה.

אם, אין כתובת להתלונן בה על אלימות, או גניבת רכב, או

הסגת גבול, הצבור מתרגל לקחת את החוק לידיים.

אלימות אינה דרך חיים היא סמפטום של ''אין חוק''.

כל דאלים גבר- שיטת שרידות קמאית, חוקי ג'ונגל שמשתלטים לאט לאט על חיינו כי המדינה ויתרה על חובתה להגן עלינו
מהפשיעה.

כשלא נשמר החוק ב''קטנות'' הוא לא נשמר גם ב''גדול''

גניבת מכוניות- סמפטום,תעשיה ישראלית ייחודיות שאין כמותה להצביע על מצבנו העגום.
במשך שנים התרגלנו, שאנו קורבנות.
קורבן לגנבים שעושים ברכושנו ובבתינו כבשלהם.
קורבן לחברות הביטוח, ולמפעילי ה''איתוראנים'' למיניהם
שעושים מיליארדים על גבנו הנהגים האזרחים הקטנים בהסתמכם
על תופעת הגניבות שלא חדלו גם היום לאחר הקמת ''גדר הבטחון''.

הספור דלהלן ממחיש יותר מכל את התופעה:
תושב המרכז שלפרנסתו עוסק בנקוי ובשטיפת קווי ביוב.
המשאית עליה מורכבת הציוד נגנבה, למרות ציוד הניטור והאזעקה המשוכללים בו חויב על ידי חברת הביטוח.

כשעה לאחר שנגנבה המשאית עם הציוד היקר, קיבל טלפון מהכנופיה ובו הודעה כי הציוד נמצע בכפר ליד שכם ועליו להגיע לשם עם שמונים אלף ש''ח כדי לקבלו חזרה.
מאחר והגיעו לאזניו ידיעות, כי לאחרונה נוהגים הגנבים
לקבל את הכסף שדרשו ולא להחזיר את הגזל, פנה לאחד מעובדיו הערבים וזה הפנה אותו למשפחה עבריינית מהכפר
טייבה.
בני המשפחה, יצאו איתו לשטח, מזויינים בכלי נשק אוטומטיים, בפגישה עם העבריינים נשלפו הנשקים, והציוד יקר הערך הוחזר בעזרת הכנופיה.
והמשטרה? אה כן המשטרה, שכחנו.
הוא אכן פנה למשטרה והגיש תלונה, אולם כמובן, לא נעשה מאומה.
האבסורד הוא שלאחר שהחזיר את הגניבה וכדי שהניידות לא תעצורנה את המשאית בדרך כרכב גנוב הלך לבטל את התלונה.
משהגיע לתחנה, נרשמה נגדו תלונה בגין כניסה לשטח מוגבל..

המדהים הוא שבמחסום טולכרם, שם עברה המשאית עם הציוד הכניסה מישראל לשטחים הינה חפשית לחלוטין.
החיילים המוצבים שם אינם בודקים את המכוניות כי תפקידם הוא לבדוק את הנכנסים.
וכך, כל יום חוצים את הקו הירוק מכוניות גנובות, אין דין ולית דיין, אין פוצה פה ומצפצף.

באירופה, מעבר עם רכב בין גרמניה למדינות מזרח אירופה לשעבר כרוך בפרוצדורה שלמה בה שוטר הגבול עצמו בודק ביסודיות את רשיונות הרכב ועד שאינו משוכנע שהוא גנוב אין מעבר.
אפילו רכב שכור שאינו מורשה על ידי חברת ההשכרה לנוע במזרח אירופה לא מצליח לעבור את הגבול.

ובישראל, הברדק והעליבות חוגגים, כי כל רכב שמגיע מישראל למחסום לכוון השטחים אפילו לא נבדק- ועובר.
_new_ הוספת תגובה



כבר שנים אני מחכה שתכתוב משהו
עמיש (יום שלישי, 14/06/2005 שעה 18:29)
בתשובה לDeimon T
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שאני יכול להסכים אתו.
חזק וברוך
_new_ הוספת תגובה



ולי יש שני סיפורים, שני קצוות
דוד סיון (יום שלישי, 14/06/2005 שעה 19:59)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. התייחסות לא יפה ולא הוגנת של קצין משטרה.
2. טיפול נכון בתלונה שהגשתי.
_new_ הוספת תגובה



על השוטרים
רפי אשכנזי (יום שלישי, 14/06/2005 שעה 17:03) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לטל, יפה כתבת. ראיתי את מאמרך גם בפורום 'הזכויות'.
יפה להיות שוטר, עוד יותר יפה להיות שוטר ממושמע וקפדן. אך יהיה זה אסון לכולנו אם השוטר יהיה יפעל כאוטומט בעת מילוי תפקידו. זהו מרשם לאסון וההיסטוריה יודעת לספר הרבה סיפורים על כך...
_new_ הוספת תגובה



על השוטרים
רוני (יום שישי, 17/06/2005 שעה 9:23)
בתשובה לרפי אשכנזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מקרה מזעזע שמראה על אטימותו של השוטר.
האם התלוננת עליו?כמובן לאחר שניסית לדבר איתו?
אם יקבל מכתב אישי עם העתק למנהל שלו וגם למעלה אני בטוחה שינזף ויתן דין וחשבון על תגובתו הנלוזה והלא מוסרית.
_new_ הוספת תגובה



על השוטרים
לוי (יום רביעי, 29/06/2005 שעה 22:08)
בתשובה לרוני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זו אינה בעיה של השוטרים אלא של המערכת והעומדים בראשה .מי שאחראי לסדר העדיפויות היא הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה . רק עכשיו סגרה המשטרה 12000 תיקים של גנבים , שודדים , אנסים , סוחרי נשים , רמאים , תוקפי נשותיהם וכו' וכו' . היועץ המשפטי הצהיר לפני ועדת הכנסת על הצלחת המבצע המזהיר .
מערכת האכיפה המושחתת אין לה ענין בבטחונו ורווחתו של האזרח .
אמת , לא רק המשטרה אשמה גם מערכות אחרות מינוך , קהילה וכו' . אבל למי אכפט .
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי